אברהם וישמעאל - חלק ב

לְאחַר ימים רבּים הִגיע אֶל המקום שֶבּו, כך סיפרו לו, נָטוּ הָגָר ויִשְמָעֵאל אֶת אוֹהֲלָם. After many days he came to the place where, they told him, Hagar and Ishmael pitched their tents. כאשר הִתקָרֵב אַבְרָהָם לָאוהל בְּעוֹדו רוכב על הגמל, יצאה מִפֶּתח האוהל אישה לא מוּכֶּרת. When Abraham approached the tent while riding the camel, an unfamiliar woman came out of the tent door. "מי אתה, ואֶת מי אתה מחפּשׂ?" "Who are you, and who are you looking for?" שָאלה בחשדנות. she asked suspiciously. "אני מחפּשׂ אֶת יִשְמָעֵאל," ענה אַבְרָהָם, "האִם הוא בַּבַּית?" "I am looking for Ishmael," Abraham replied, "is he at home?" האישה, הלוֹא היא עַיְישָׂה אֵשֶת יִשְמָעֵאל, הֵשיבה בִּקצרה: "הוא אֵיננוּ כאן. The woman, who is Ishmael's wife, replied briefly: "He is not here. הוא ואימו הלכו להביא פירות וּתמרים מִן המִדבּר." He and his mother went to get fruit and dates from the desert." עַיְישָׂה חיכְּתה שֶאברהם יסתלק, ואוּלם הוא פָּנה אֶל האישה, וּבלי לרדת מהגמל, כפי שהִבטיח לשָׂרָה, ביקש: "אנא, תְני לי מעט מים ולחם, באתי מִדֶרך ארוכה." Ayesha waited for Avraham to leave, but he turned to the woman, and without getting off the camel, as he promised Sarah, he asked: "Please, give me some water and bread, I have come a long way." האישה הִתבּוננה בו בִּשתיקה וּלְבַסוף אמרה: "אין לחם ואין מים. The woman watched him in silence and finally said: "There is no bread and no water. הבית רֵיק." The house is empty." יָדע אַבְרָהָם כי שֶקֶר בְּפִיהָ – היִיתָכֵן שבְּאוהל בְּלב המִדבּר אין מים ואין אוכל? Abraham knew that there was a lie in her mouth - could it be that in the tent in the heart of the desert there is no water and no food? ואוּלם סבלנותה של עַיְישָׂה פָּקְעה, והיא הסתובבה ועמדה להיכנס לָאוהל. But Ayesha's patience ran out, and she turned and was about to enter the tent. לְפֶתע קרא אַבְרָהָם: "הַמְתִיני! Suddenly Abraham exclaimed, "Wait! Wait!" אנא, אִמרי ליִשְמָעֵאל כך: זקֵן אחד בא מֵאֶרץ כְּנַעַן לִראותךָ, וּמָסר שעלֶיך להחליף אֶת סף הבית, כי אֵינו טוב," וּבלי להמתין עוד סובב אֶת הגמל והֵחל לעשׂות אֶת דַרכּוֹ חזָרה לִכְנַעַן. Please, tell Ishmael this: an old man came from the land of Canaan to see you, and said that you must change the threshold of the house, because it is not good," and without waiting any longer he turned the camel around and began to make his way back to Canaan.

העֶרב ירד, ויִשְמָעֵאל והָגָר חזרו מִן השָׂדֶה. פנתה עַיְישָׂה ליִשְמָעֵאל וסיפרה: "דבר מוזר הִתרַחֵש היום. Aisha turned to Ishmael and said: "A strange thing happened today. בא זקֵן רכוב על גמל מלוכלך, נִדמֶה שֶעשׂה דרך ארוכה. An old man riding a dirty camel came, he seemed to have come a long way. הוא שאל עליךָ, אמר לי להגיד לךָ כל מינֵי דברים משונים והלך." He asked about you, told me to tell you all sorts of weird things and left. " יִשְמָעֵאל הִתרַגֵש: זקֵן מֵאֶרץ רחוקה... הייתכן? Ishmael was moved: an old man from a distant land... could you? הוא אחז בִּכְתֵפֶיהָ של עַיְישָׂה ושאל: "מה הוא ביקש לומר לי?" He grabbed Ayesha's shoulders and asked, "What did he want to tell me?" עַיְישָׂה משכה בִּכְתֵפֶיה והֵשיבה: "הזקן אמר לי לִמסור לָך שבּא לִראותךָ מֵאֶרץ כְּנַעַן, וְשֶעלֶיךָ להחליף אֶת סף הבית כי אֵינו טוב." Aisha shrugged and replied, "The old man told me to tell you that he came to see you from the land of Canaan, and that you must change the threshold of the house because it is not good." יִשְמָעֵאל הִתיַישֵב. הזקֵן מֵארץ כְּנַעַן – זה בְּוַודאי אביו. The old man from the land of Canaan - it must be his father. הוא קִייֵם אֶת הַבטָחָתו! וההודעה – סף הבית הוא כִּינוּי לְאישה. And the message - the threshold of the house is a nickname for a woman. וּמדוע לא הייתה עַיְישָׂה טובה בְּעֵינֵי אַבְרָהָם? And why was Aisha not good in Abraham's eyes? הגדוֹלה בְּמַעלוֹתָיו של אַבְרָהָם הייתה הַכְנָסת אורחים, בעצמו היה רץ להגיש להם לחם וּמים, וּבְמוֹ יָדָיו רחץ אֶת רַגלֵיהם. The greatest of Abraham's virtues was welcoming guests, he himself would run to serve them bread and water, and with his hands he would wash their feet. האִם זכה גם הוא לְקַבָּלת פנים רְאוּיה? Did he also receive a proper reception? יִשְמָעֵאל פָּנה אֶל עַיְישָׂה: "האִם הִצַעְתְ לָאיש להישאר? Ishmael turned to Aisha: "Did you offer the man to stay? האִם כּיבַּדתְ אותו בְּמַאכל וּבְמַשקֶה?" עַיְישָׂה כעסה: "אדם זָר מַגיע ואתה רוצֶה שאכניס אותו הביתה? Aisha was angry: "A stranger is coming and you want me to let him in the house? אמרתי לו שאין לי לחם ומים, והוא הלך." יִשְמָעֵאל הֵבין שאביו חכם מִמנוּ. Ishmael realized that his father was smarter than him. האִם יִישָאר נשׂוּי לְאישה שאֵינה מוכנה להגיש לְאורח אפילו מים? Will he remain married to a woman who is not ready to serve a guest even water?

יִשְמָעֵאל הִתגָרֵש מעַיְישָׂה, וּבִרְבוֹת הימים נָשׂא אישה חדשה, פָטִימָה שְמה. Ishmael divorced Aisha, and in time he married a new woman named Fatima.

שלוש שנים נוספות חלפו ואַבְרָהָם תָהָה – האִם שָמע יִשְמָעֵאל לַעֲצָתוֹ? Three more years passed and Abraham wondered - did Ishmael listen to his advice? אולי לא מסרה לו האישה אֶת ההודעה? Maybe the woman did not give him the message? הוא הֶחליט לָשוּב וּלבקר אֶת בנו. He decided to visit his son again. כְּמִקוֹדֶם, הִבטיח לשָׂרָה שלא יִתמַהמֵה בְּבֵיתו של יִשְמָעֵאל ואף לא יֵרד מִן הגמל, ושוב עשׂה אֶת המסע המְפָרֵך. As before, he promised Sarah that he would not linger in the house of Ishmael and would not even get off the camel, and again made the arduous journey. מִשֶהִגיע לאחַר ימים רבּים לְאוהל בנו, יצאה לִקרָאתו אישה אחרת, חדשה. אַבְרָהָם חִייֵך לעצמוֹ: כַּנִראֶה קיבל בנו אֶת ההודעה ושָמע לַעֲצָתוֹ. Abraham smiled to himself: Apparently he received the message from us and listened to his advice. האישה פנתה אליו בחיוך: "שלום לךָ, ההֵלֶך, ברוך הבא בְּצֵל קוֹרָתֵנוּ." The woman turned to him with a smile: "Hello, walk, welcome to the shadow of our beam."

"שלום גם לָך," ענה אַבְרָהָם, "האִם יִשְמָעֵאל בַּבַּית?"

"לא," הֵשיבה האישה, "הוא ואימו הלכו לִרעות אֶת הגמלים. "No," replied the woman, "he and his mother went to graze the camels. הם יחזרו בָּעֶרב, האִם תִרצֶה להמתין לְשוּבָם?" They will return in the evening, would you like to wait for their return?" שִׂמחה מילאה אֶת ליבו של אַבְרָהָם, והוא הֶעמיד אֶת האישה בְּמִבחן נוסף: "לא אוּכל להישאר, ואוּלם צמֵא ורעֵב אני. Joy filled Abraham's heart, and he put the woman to another test: "I can not stay, but I am thirsty and hungry. האִם יש לָך מעט מים ולחם לְכַבְּדֵני?" Do you have some water and bread for my honor? "

"בְּוַודאי," הֵשיבה האישה בִּמְאוֹר פָּנים. "Sure," the woman replied with a bright face. היא נִכְנְסה לָאוהל, וּבְתוך זמן קצר יצאה מִשָם וּבְיָדֶיה מגש עמוּס במים, לחם וגם פירות. She entered the tent, and in a short time came out with a tray full of water, bread and fruit in her hands. אכל אַבְרָהָם ושָׂבַע, ואז נָשׂא יָדָיו לַשָמים בִּתפילה: "אנא, אלוהַיי, בָּרֵך נא אֶת הבית הזה בְּכל טוּב האָרץ." Abraham and Sheva ate, then raised his hands to heaven in prayer: "Please, my God, bless this house with all goodness of heart." וּמִיד, כִּבְמַטֵה קֶסם, מָלאו כל קַערות הבית, הקְדֵרות והסלים, בְּמִינֵי ירקות, פירות, בשׂר מיוּשָן וְיַיִן. And immediately, like a magic wand, fill all the bowls of the house, the pots and the baskets, with the kinds of vegetables, fruits, aged meat and wine. פָטִימָה ראתה אֶת המַחזֶה המופלא, נֶאֶלְמה דוֹם ולא הִצליחה להוציא מִפִּיהָ מילות תודָה לַזָר. Fatima saw the wonderful spectacle, fell silent and could not get words of thanks to the stranger out of her mouth. אַבְרָהָם לא חיכָּה לִתגוּבָתה, הֵקים אֶת הגמל ויצא למַסָעו הארוך חזָרה לִכְנַעַן. Abraham did not wait for her response, set up the camel and set out on his long journey back to Canaan.

בָּעֶרב חזר יִשְמָעֵאל לְבֵיתו ולא הֶאמין לְמַראֵה עֵינָיו. In the evening Ishmael returned to his house and could not believe his eyes. הוא שאל אֶת פָטִימָה בִּתְמִיהָה: "מֵהיכן כל המאכלים האלֶה?" He asked Fatima in amazement: "Where do all these foods come from?" סיפרה לו פָטִימָה מה  קרה, ויִשְמָעֵאל ניגש אליה וחיבקהּ. Fatima told him what had happened, and Ishmael approached her and hugged her. הוא הֵבין כי הפַּעם יָדע לִבחור אישה רְאוּיה לְמִשפּחת אַבְרָהָם. He realized that this time he knew how to choose a worthy woman for the Abrahamic family. התבונן סָביב בְּבֵיתו המלא כל טוּב ויָדע: אביו אַבְרָהָם לא שְכָחוֹ! He looked around at his house full of all goodness and knew: his father Abraham did not forget him!