שרגא בישגדא עונה 2: אלביס פרסלי
"יש כמה דברים שתמיד כדאי לדעת,
"כמו למה למשל הכיכר לא מרובעת
"ומה ההבדלים בין שוקולד לשוקולדה
"או למה מצמידים לשם כמו שרגא את בישגדא?"
מי המציא את החשמל? -מי ביית את הגמל?
מי צייר את המונה ליזה? -מי הגה מילה כמו גלידה?
מי טיפס על ראש ההר? -ומי גר בזנזיבר?
מי בנה מגדל בפיזה? -מי זאת אימא של עליזה?
"מוכנים שם בנגב, מוכנים כבר בגליל?
"זה תכף בא, שלוש, ארבע והנה זה מתחיל."
נחמד פה!
שלום וברוכים הבאים ל"בלוג של שרגא".
שרגא זה אני.
היום הוא יום גורלי, היום אנחנו בוחרים לנו ועד בית חדש לבניין
וקודם כול, הרשו לי להודות ליששכר
על שנשא עד היום בעול התפקיד הזה.
בתקופתו של יששכר שופצו תיבות הדואר, הגג זופת
וחדר המדרגות נצבע בירוק, אף על פי שעליזה הגישה ערער
בדבר הצבע הירוק, כי היא העדיפה את הצבע הוורוד.
בכל אופן, יששכר פרש וכמו שאתם יודעים,
הצגתי את מועמדותי לתפקיד המכובד הזה של ועד הבית
ואני מקווה שברגעים אלה, שבהם מתבצעת ההצבעה בכניסה לבניין,
אתם בוחרים בי, דיירי הבית, בי, דיירים חביבים,
לתפקיד חשוב זה
כי רק אני, שרגא בישגדא,
אוכל להמשיך את מורשתו של יששכר,
איש הוועד המיתולוגי הקודם.
הצחקת אותי. -הצחקת אותי מאוד גם את, עליזה.
על מי אתה עובד, שרגא?
מה העניבה הזאת? -למה לא, רק ליששכר מותר עניבה?
ואיך אתה מדבר, כאילו שזה לא אתה.
ככה מדבר ועד בית. -לא, ככה מדבר יששכר.
וזה דיבור יפה מאוד, עליזה, מאוד מאוד יפה,
בגלל זה בחרו בו לוועד, כן, לפני שלוש שנים.
אבל אתה לא יששכר. -אבל אני רוצה שיבחרו בי, בדיוק כמוהו.
אבל אתה לא יששכר! -אבל אני יכול להיות.
אתה לא יכול להיות דייקן ומסודר כמוהו. -באמת? אני מאוד מסודר.
בדרך כלל.
אתה לא אחראי כמו יששכר. -אני מאוד מאוד אחראי!
זכרת לקנות נייר טואלט, או שגם היום תבקש ממני שני גלילים?
אויש, באמת שכחתי, אוי, אוי, אוי. -חוסר אחריות!
והדוד שלך דלוק כבר שעתיים. -אוי! אוי ואבוי.
שכחתי. אבל זה לא מחוסר אחריות, עליזה, פשוט שכחתי. -אותו דבר.
בקיצור, כדאי שתפרוש כי זה שהתחפשת ליששכר לא יעזור לך,
אף אחד לא רוצה ועד בית בתחפושת,
ולכן כולם יבחרו בי.
מה? רגע!
רגע, גם את הגשת מועמדות לוועד הבית? -ברור. -אוי ואבוי.
ואני מצפה ממך להצביע בעבורי. להתראות.
עליזה? איזו חוצפה. אני לא מאמין, היא ניתקה.
שמעתם דבר כזה? גם עליזה מתמודדת בבחירות
וברוב חוצפתה היא מבקשת ממני להצביע בעבורה.
היא גם מנסה לשכנע אותי לפרוש.
בטח מפני שהיא פוחדת שאני אנצח אותה. ברור!
אני לא צריך להתייאש,
אני אמשיך לדבוק במטרה, כמו שיששכר אומר.
כן?
מה שלומך, מה שלומך היום, נטע חביבתי?
אלביס פרסלי. מצטערת, פשוט התמכרתי למוזיקה של אלביס,
הוא כזה מגניב, פשוט אי אפשר לעצור אותו באמצע.
מה, מה קורה איתך?
תודה רבה לך, נטע. זה מאוד אדיב מצדך להתעניין בשלומי.
מה, מה אדיב?
הצבעת כבר? -לוועד הבית? -כן.
אין לי זכות הצבעה, אני גרה בשכירות, זוכר?
אויש, את בטוחה? חבל, אני הייתי בטוח שתצביעי בשבילי.
שרגא, מה קורה, מה זו העניבה הזאת והווסט הזה? מה...
אני רוצה שיצביעו בשבילי.
או-קיי, אז למה אתה מדבר ולבוש כמו יששכר?
כי יששכר היה יושב ראש ועד בית מצוין ואני רוצה להיות בדיוק כמוהו.
לא עדיף שתהיה ראש ועד בית מצוין בדיוק כמוך? -מה?
תאר לך שאלביס היה שר בדיוק כמו באופרה,
במקום לשיר כמו שהוא ידע לשיר.
הי, הי, אני יודע בדיוק מי זה אלביס. -כל הכבוד.
זה הזמר שהקשבת ורקדת לקול המוזיקה שלו ברגע שנכנסת. -נכון.
הוא היה זמר אדיר ומהפכני בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת.
היה לו ריקוד כזה מיוחד שהוא בעצמו המציא.
ואל תתקשר אלינו, אנחנו נתקשר אליך. הבא בתור!
הי, בייב. -אימאל'ה! מה זה, מה זה, מה זה?
אני רק מתחמם לריקוד שלי, בייב.
חמודי, תן לי לתת לך עצה מקצועית, טוב?
זה ריקוד מחריד, זה נראה כאילו התחשמלת,
ולמה התחפשת ככה, מה זה, פורים?
לא, בייב. זה הסטייל שלי, בייב. זה הסגנון המקורי שלי, בייב.
קודם כול אני לא הבייב שלך,
דבר שני, עם התחפושת הזאת אתה עושה מעצמך צחוק,
למה שלא תלך על הסגנון המקורי של פרנק סינטרה, בייב?
אני לא פרנק סינטרה, אני אלביס פרסלי,
מאוד אלביס פרסלי, הכי אלביס פרסלי שיש.
אני מניחה שעל החתול שישן לך על הראש אין מה לדבר.
עזבי, באימא שלך, למה להתעסק באריזה, בייב,
לפני שמכירים את התוכן?
תקשיבי, בייב. -אמרתי לך לא לקרוא לי ב...
וואו, זה פשוט נפלא! מה זה? -זה רוקנרול, בייב.
זה מדהים, אתה מדהים! איזה קול, איזה שיער, הריקוד והבגדים!
איך אמרת שקוראים לך?
פרסלי. אלביס פרסלי, בייב.
אתה מבין? אלביס פרסלי היה מקורי.
הוא לא למד לשיר כמו שצריך או כמו שכולם אוהבים שזמרים שרים,
הוא שר כמו שהוא אהב לשיר ובזכות זה הוא עשה
מהפכה שלמה בעולם המוזיקה, הוא היה מלך הרוקנרול!
כל הכבוד לו באמת, אבל לי יש בחירות על הראש.
נטע, זה לא הזמן עכשיו לקבל הסברים
על מי זה אלביס פרסלי באמת.
שרגא, אני חושבת שזה בדיוק הזמן. -זה לא הזמן!
עכשיו זה בדיוק הזמן להוכיח לעליזה שאני אחראי, דייקן, מסודר.
שרגא, אבל אתה לא.
את מתחילה בלהעליב?
מה מעליב בזה? אתה באמת לא מסודר במיוחד,
לא כל כך אחראי,
אתה לא ממלכתי, לא לובש עניבות, אתה פשוט לא יששכר, אתה שרגא.
שרגא בישגדא הנפלדא... הנפלא.
לא הבנתי, נטע. אז יש לי סיכוי להיבחר או לא?
בטח שיש לך סיכוי, אתה פשוט צריך להיות מקורי
ובשביל להיות מקורי אתה צריך להיות אתה עצמך.
אני עצמי. -או-קיי, אז אם היית נבחר לראש ועד הבית,
מה היית עושה למען הבניין? -מה שיששכר עשה.
מה, מזפת את הגג, שרגא, מה אתה היית עושה?
אני?
אני באמת? -כן. -אה! אני הייתי מקים,
הייתי מקים גן שעשועים בכניסה לבניין.
רעיון מקסים, בשביל הילדים? -והמבוגרים, את יודעת איזה כיף זה
ככה, להסתובב בקרוסלה לפני שעולים הביתה?
את יודעת עוד משהו, הייתי, הייתי...
ומה דעתך שכל שנה נחגוג משהו לבניין?
יום הולדת, בוא נחגוג כל שנה יום הולדת לבניין. -רעיון מקורי ומקסים.
ובימי הולדת הוועד ישלח כרטיסי ברכה לכל הדיירים.
מקסים, שרגא, אתה רואה?
יש לך רעיונות יפים שיששכר לא חשב עליהם בכלל.
אני בטוחה שכל מי שישמע על הרעיונות שלך, יצביע לך.
כן, כן, אבל הבעיה היא שבאספת הבחירות
לא סיפרתי לאף אחד על הרעיונות המקוריים שלי. -אה. טוב, חבל.
מה אלביס היה עושה כשהוא היה מחקה מישהו?
הרבה ניסו לחקות את אלביס, אבל אלביס מעולם לא חיקה איש.
הי, בייב. הלו, דארלינג? תתעוררי, ביי!
אלביס, אתה כל כך לא שגרתי, מקורי, לבוש מיוחד!
אפילו הגיטרה שלך נשמעת כמו גיטרה ממש מיוחדת! -יה, יה, יה!
את צודקת, את יודעת למה? -למה? -כי זו גיטרה חשמלית, דארלינג.
בגלל זה אתה רוקד ככה, כאילו התחשמלת!
לא, לא, מה פתאום, בכלל לא.
הגיטרה הזאת מחוברת למגבר שנמצא מאחורה,
זה נותן לי את הסאונד הייחודי שלי, הסאונד של הרוקנרול, בייב. -קול!
אתה הולך ליצור מהפכה גדולה בעולם הרוקנרול!
את יודעת שאני גם הזמר הראשון ששר שיר שאישה כתבה?
באמת? -כן. -באמת? מהפכני, מהפכני... רגע.
רגע, רגע, יש אישה אחרת מלבדי?
מלבדך? אנחנו נפגשנו רק לפני חמש דקות, דארלינג.
לי זה מספיק. רוצה להתחתן? -בייב, אבל איך? אנחנו לא מכירים.
זאת מהפכה, לא צריך להכיר!
הבנת? סתם ככה, חתונה, לא מכירים! מהפכני, אה?
אהבתי את הראש שלך, בייב.
הי, בייב, לכי שני צעדים אחורה.
אני חייב להראות לשכנים את שרגא האמתי, את שרגא המקורי,
אבל איך אני עושה את זה, נטע? -אני חושבת שכבר מאוחר מדי,
הדיירים כבר בטח הצביעו וכל רגע יכריזו על ראש ועד הבית החדש.
כבר הכריזו! -כבר הכריזו מאוד גם לך, עליזה! -והפסדת.
הפסדתי? -כן. -אויש...
ידעתי, ידעתי, לא הייתי צריך לחקות את יששכר.
גם אני הפסדתי ולא חיקיתי את יששכר. -והיית מקורית?
אמרתי את האמת, שאם אני אבחר אני לא אעשה כלום,
כי אין לי חשק לבזבז את זמני היקר על פעילות בניינית.
אז לא פלא שלא נבחרת, עליזה. -גם לא רציתי.
באמת? -כן. -אז למה הגשת את המועמדות? -כזאת אני, מקורית.
קצת מקורי מדי. -מאוד. רגע, עליזה, מי נבחר?
נטע! -מה נטע? -נבחרה.
נטע? -כן. -אני? -לא, לא, לא, לא, לא.
יו, אני לא מאמינה! באמת, יו! תודה רבה. -רגע, רגע.
רגע, רגע, אבל נטע מתגוררת בשכירות, אין לה זכות הצבעה.
אבל זכות להיבחר יש לי. תודה רבה לכל מי שבחר בי.
אני רוצה להודות גם לעליזה ולשרגא שהביאוני עד הלום
ואני מבטיחה לכולם שאני אשמור על הבניין הזה
והוא ייהפך לדוגמה ומופת לכל... -נטע, נטע. -מה?
שמת לב שלא סיימת לנקות את המטבח?
יש לך עוד כמה דברים לעשות בבית הזה. -כן.
אחר כך לא תספיקי לראות את התכנית שאת... -טוב, בסדר.
שרגא. -מה?
עכשיו, כשנבחרתי ברוב קולות לראש ועד הבניין. -כן?
לא יודעת, זה נראה לך מתאים שאני אמשיך לנקות פה?
בכל זאת אני ראש ועד הבניין.
נטע!
עליזה, עליזה. -כן?
שמת לב שמאז שנטע נבחרה ליושב ראש ועד הבית,
היא פחות מדי נטע ויותר מדי אלביס פרסלי?
אה, אלביס?
תמלול: סדו פראלטה-שביט
ייעוץ לשון לכתוביות: מיה בסטר-קינן
הפקת כתוביות: אולפני אלרום
