שרגא בישגדא: מוצארט
"יש כמה דברים שתמיד כדאי לדעת,
"כמו, למה, למשל, הכיכר לא מרובעת.
"ומה ההבדלים בין שוקולד לשוקולדה
"או למה מצמידים לשם כמו שרגא את ביש גדא?"
מי המציא את החשמל? -מי ביית את הגמל?
מי צייר את המונה ליזה? -מי הגה מילה כמו "גלידה"?
מי טיפס על ראש ההר? -ומי גר בזנזיבר?
מי בנה מגדל בפיזה? -מי זאת אימא של עליזה?
"מוכנים שם בנגב? מוכנים כבר בגליל?
"זה תכף בא, שלוש, ארבע, והנה זה מתחיל."
נחמד פה!
שלום.
בטח גם אתם צופים עכשיו בדרבי.
נשארה עוד דקה אחת לסיום ההארכה. יו, איזה משחק!
0:0 והאדומים... האדומים לא מצליחים...
ממש מול שער ריק הוא לא מצליח להבקיע.
הלו, מאמנוס, אולי הגיע הזמן שתכניס את פטל?
סלובודן פטל הוא השחקן מספר אחת שלנו,
והמאמן החליט משום מה
להשאיר אותו על הספסל. לך תבין מאמן כזה.
"חילוף בהפועל,
"יצא אלירן טוברוק, ייכנס סלובודן פטל."
יש! יש! יש! סוף כל סוף המאמן הזה מתחיל להקשיב לי.
תאמינו, תאמינו, הולך להיות פה משהו גדול.
מה זה, התקפה למכבי?
אוי, אוי, אוי...
אוי, אוי, אוי, זה לא נראה טוב. אוי, אוי! אני לא...
מה? לא. יופי, לקחנו לו את הכדור, יופי!
הפועל עוצרים את ההתקפה, גדול! גדול!
הכדור מגיע לפטל, גדול!
יש! יש! יש גול!
יש! יש!
שער עצמי.
אוף, הפסדנו!
מי הלוזר שמכניס את סלובודן פטל למשחק?
ניצחנו! -ניצחנו מאוד גם לך, עליזה. איי, איי, איי...
לא אתם. אנחנו. -זה הכול בגלל סולובודן פטל.
הוא דווקא היה לא רע.
עליזה, אולי שכחת, אבל האיש הזה הבקיע גול עצמי.
נו, אז מה? זה יכול לקרות לכל אחד.
לי זה לא היה קורה. אני לפחות זוכר
איפה השער שלי ואיפה השער שלהם. -אל תתנשא.
אומרים על סלובודן פטל שהוא המוצרט של הכדורגל.
את מספרת לי? אני בעצמי, כשאני הולך למשחקים, אני כל הזמן שר:
"סלובודן מוצרט, סלובודן מוצרט..." זה מה שאני שר בעצמי.
נכון, זה בגלל שהוא משחק כדורגל כבר מגיל שלוש.
מי, מוצרט? -כן, מוצרט. נו, באמת. אתה לא יודע מי זה מוצרט?
אני לא יודע מי מוצרט? אני אמרתי, את שמעת ממני שאני אומר
שאני לא יודע מי זה מוצרט?
מוצרט הוא זה... השחקן של אלה...
שהביאו אותו... הזר הזה... -טוב, טוב, לא חשוב.
של בית"ר, השחקן של בית"ר, ה-12. -שרגא, לא חשוב.
בקיצור, סולובודן פטל שחקן כישרוני. -אז לדעתי, הוא לא!
הוא לפחות משחק. אתה רק יושב בצד, מעביר ביקורת.
יש משהו בזה. אני אוהב כדורגל, אני אוהב נעלי כדורגל, אני...
אני אוהב דשא, אני אוהב קהל,
אני אוהב צרחות, אני אוהב להבקיע גולים.
למה, למה באמת שאני לא אהיה כדורגלן?
כי בשביל זה צריך להתאמן הרבה ולהשקיע, וחוץ מזה... לא חשוב.
מה לא חשוב, רגע, עליזה, מה רצית להגיד?
תגידי. -לא, לא, לא נעים לי.
לא נעים לי, לא חשוב. -מה לא נעים לך? תגידי לי מה רצית להגיד.
שאתה קצת עקום. -היא אומרת לי...
זה עקום?
תראי איזו עצירה, תראי את העצירה.
בואי שימי לב מה זו קואורדינציה. בואי תראי איך בן-אדם
יודע לשחק כדורגל. שימי לב. עקום היא אומרת לי.
זה עקום? תראי איזו עצירה, תראי את העצירה.
מה זה השברים האלה? הכוס, אוי, אוי, אוי...
אוף, אני מה זה מצטער, זה יצא לי לכיוון ההפוך.
עקום, היא אומרת לי. יבוא!
הי, שרגא. -הי, הי.
מה קרה? -החלטתי להיות כדורגלן ו...
אתה כדורגלן? -כן, למה?
כי אתה קצת... -קצת מה?
לא חשוב. -מה, מה, מה?
מה, מה, מה לא חשוב? -עזוב, שרגא, כואב לי הראש.
רגע, רגע, מה רצית להגיד? שאני קצת מה?
קצת עקום, לא?
מה פתאום עקום? מאיפה נכנס לכם הרעיון הזה לראש בכלל?
ומה את לוקחת לי את הכדור?
כי בכל פעם שאני רואה אותך עם כדור
אני רואה גם משהו שבור אחר כך. -כן.
אני לא יודע למה. תמיד כשאני יושב על הכורסה ורואה טלוויזיה
אז בטלוויזיה זה נראה לי כל כך פשוט.
אני יודע בדיוק מה צריך לעשות כדי להבקיע שער.
כן, בתיאוריה אתה שחקן מושלם, אין ספק.
בתיאוריה אני אלוף. מה זה אומר?
זה אומר שיש לך כישרון לכדורגל, אבל לא פיתחת אותו כשחקן.
יש לך כדור לכאב ראש? -כן, במקום הרגיל. -מה זה אומר?
בעציץ הקטן. הגיע הזמן שתלמדי. -ברור.
אתה מבין?
לכל אחד יש כישרון שהוא נולד אתו,
והוא צריך לפתח אותו לכיוון כלשהו.
כמו הכישרון שלי לכתוב שירים.
את זוכרת איך אני יודע לכתוב שירים? -בדיוק. בדיוק.
נכון, אתה נולדת עם כישרון לכתיבה,
ופיתחת אותו לכיוון של כתיבת שירים.
נכון. כמו מוצרט. -מה מוצרט? -כישרוני כמו מוצרט.
את ידעת שמוצרט שיחק כדורגל מגיל שלוש?
מוצרט לא שיחק כדורגל, שרגא.
מוצרט ניגן בפסנתר. -אויש, איזה שטויות.
והוא הופיע בכל רחבי אירופה כבר מגיל שלוש.
הוא בכלל חי לפני 250 שנה,
והוא היה אחד המלחינים הגדולים ביותר בהיסטוריה,
ולי עוד כואב הראש.
את שמה לב מה אמרת? שמת לב מה אמרת?
ניגן בפסנתר, מוצרט ניגן בפסנתר?
הרי עליזה אמרה לי ש... מה הקשר שלו בכלל לכדורגל? -אין קשר.
אין קשר. את שומעת, עליזה?
היא אומרת שאין למוצרט שום קשר לכדורגל,
אז תגידי לי בבקשה, למה אנחנו באצטדיון כל הזמן צועקים,
"סלובודן מוצרט, סלובודן מוצרט..." למה?
כי מוצרט נהפך לדוגמה וסמל לכישרון מאוד מאוד גדול.
אז הכול עניין של כישרון? -הכול עניין של כישרון,
ואם תשאל אותי, אני חושבת שהכישרון שלך בכדורגל
הוא יותר בכיוון של אבא של מוצרט מאשר של מוצרט.
אז אבא של מוצרט היה כדורגלן? -לא, אבא של מוצרט היה מוזיקאי,
אבל הוא היה יותר מוכשר בתחום התיאוריה של המוזיקה,
הוא היה מורה דגול וידוע בכל רחבי אירופה,
והוא לימד וטיפח את כישרון הנגינה וההלחנה של מוצרט הקטן
כבר בגיל שילדים הולכים בו עדיין לגן.
אז איך... איך, למשל, אבא של מוצרט ידע שהוא מוכשר
למה שהוא מוכשר? איך? מאיפה זה בא לו, הרעיון? -זה בלט.
מוצרט ניגן בגיל שש כבר יצירות שלמות בעיניים מכוסות.
מה, בגיל שש? מאיפה את יודעת את כל זה?
סבתא של דודה של אבא של... -לא.
לא, לא, לא... אני מצטער... אני מצטער... אני...
נו, מה את רואה בעתיד שלי, גברת מגדת עתידות?
איך אמרת שקוראים לך?
רגע אחד, את באמת לא מזהה אותי? תסתכלי טוב.
אני וולפגנג אמדאוס מוצרט.
קצת ארוך לי. מה דעתך שנקצר ל"פנחס"? בוא, שב.
אז פנחס, מה אתה עושה בחיים? גנן אולי?
לא, מה פתאום? אני מלחין מספר אחת בעולם.
מצטערת, לא שומעת רדיו. -כי עוד לא המציאו את הרדיו.
טוב, אולי בגלל זה. -נכון. -אני גם לא שומעת טוב באופן כללי.
הלחנת משהו מוכר? אולי השתתפת באיזו תחרות?
"באך פקטור", אולי "הכוכב הבאך", משהו?
"הכוכב הבאך"? לא, גברתי. אני לא כישרון. אני כבר הוכחתי את עצמי.
אני מלחין מאוד ידוע, אני הלחנתי המון יצירות,
למשל, את הסונטה לפסנתר מספר 16, את הסימפוניה מספר 39,
את... את זה את בוודאי מכירה, "נישואי פיגרו".
את מכירה? אני אזכיר לך.
"פיגרו, פיגרו, פיגרו, פיגרו!"
נו, והוא עונה? -איך עונה, גברתי? זאת אופרה.
לא מזהה. גם בקושי שומעת. מהשמש.
עובדת כל היום בגינה, לבד, אין גנן, הרבה עבודה.
אבל אני יודעת למה באת. -איך את יודעת?
כי אני מגדת עתידות.
כל הכבוד. אמרו לי שאת מגדת עתידות נהדרת, מאוד פרופסונלית.
ואני אומרת... -כן?
גינון. -סליחה?
כן, גינון. אני רואה בקפה שאתה תהיה גנן מפורסם. -גנן?
איזה מין קפה זה?
אז נטע אומרת שהכישרון שלי בכדורגל
הוא יותר תיאורטי ופחות מעשי.
אז תרשו לי לחלוק עליה כי אני חושב שמה שקרה בעצם
זה שאני טיפה חלוד, אני לא התאמנתי המון זמן.
אני אתאמן טיפה ואוכיח לכולם כמה אני כישרוני.
נתחיל עם אימון נגיחות.
ראסיות. הייתי טוב בזה.
שרגא, איפה...
איזה כדור כבד...
מה? -איזה כדור כבד.
יו! היא התחילה לדבר יידיש. מה קרה לה?
סליחה, נטע, אני מבקש סלי... יו!
מים, את צריכה מים? אני אתן לך מים.
מה זה, חטפתי כדורגל בראש? -כן, אני מה זה מתנצל. תשתי מים.
לא נורא, עבר לי הראש. -מה?
עבר לי הראש, עבר לי כאב הראש. -יו! עבר לך כאב הראש? גדול.
אולי באמת אין לי, אין לי שום כישרון לכדורגל.
אבל, אבל אני צריך... חייב להיות מוכשר במשהו.
במה אני מוכשר, נטע? -אה...
לא "אה", "אה" זו לא תשובה. במה אני מוכשר?
אה... -עוד פעם "אה"? -רגע, אני חושבת, שנייה. -טוב.
אתה מוכשר בסידור ארונות. -יש! סידור ארונות? איזה שטויות.
סידור ארונות זה לא... לא צריך כישרון לסדר ארונות.
את חייבת לעזור לי, בטוח שיש משהו
שאני מוכשר בו, נטע. -או-קיי, אה...
עוד פעם ה"אה" הזה? תגידי לי ישר, במה אני מוכשר?
רגע, זה לא פשוט, אני חושבת. -טוב, תחשבי.
את יודעת מה? לא צריך עזרה, אני אשאל את החברים בבלוג שלי.
שרגא, זה בדיוק הכישרון שלך. -מה, לשאול חברים בבלוג?
לא, הבלוג שלך. יש לך בלוג שהמון אנשים אוהבים,
אתה מספר להם על החיים שלך
ועל כל מיני דמויות מפורסמות מההיסטוריה.
זה הכישרון שלך, הבלוג שלך. -יש!
אני רואה... -כן? -שבעתיד שלך העירייה תזמין אותך
לגזום לה כמה עצים בכניסה לעיר.
אני לא אוהב עצים, בפעם המאה אני אומר לך!
אני נגן, אני לא גנן, אני מוזיקאי, אני המלחין הכי גדול בעולם!
רק רגע, איך אמרת שקוראים לך? -מוצרט.
ובכן, תשמע. -כן?
אני לא אשת בשורה, לא, לא, לא. -מה קרה?
תשמע, לא תצליח בתחום שלך. -אוי!
אתה אפילו לא תצליח למלא את מתנ"ס זלצבורג.
על מה את מדברת? מה מתנ"ס זלצבורג?
אני הופעתי בהיכל התרבות של זלצבורג,
הופעתי בכל היכלי התרבות באירופה. -כן.
טוב, אני באמת רואה את זה פה, כן.
תשמע, אם הופעת באולמות הכי גדולים של זלצבורג,
אז לאן כבר יש לך להתקדם בעצם? -זהו, בדיוק.
מגיל שמונה כבר הגעתי לטופ,
ולכן באתי אלייך, גברת מגדת עתידות,
שתעזרי לי ותגידי לי איך אני יכול למנף את הקריירה שלי, זה הכול.
אבל אני מבין שאני מבזבז זמן.
רגע, רגע, איך אמרת שקוראים לך? -מוצרט. -מוצרט.
אני רואה פה משהו מעניין. -מה את רואה? מה את רואה?
יקראו על שמך שוקולד! -איזה יופי! -כן. -שוקולד על שמי?
כן, כן, יקראו לזה מוצרט קוגל, כן. -נהדר.
זה יהיה שוקולד עם מרציפן. -מרציפן, יהיה שם מרציפן?
כן, כן, נוגט. -נוגט, יהיה באמצע נוגט?
מצופה בשוקולד, כן. -שוקולד על שמי,
זה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים. תודה רבה. שימחת את לבי.
"שוקולד, שוקולד, שוקולד, שוקולד!"
"שוקולד, שוקולד, שוקולד..."
אתה חייב לי 250 שילינג. רגע, מה זה? אני...
מה, אני רואה פה שאתה תכף תקום מבלי לשלם,
אבל זה לא יכול להיות כי אתה גנן מאוד ידוע.
פנחס?
מוצרט?
וולפגנג?
נטע אמרה לי שהכישרון שלי זה לנהל בלוג והלכה.
אני כבר לא כל כך בטוח שאני כל כך מוכשר בזה.
הרי חוץ מכם הצופה היחידה שלי זו עליזה, השכנה מלמטה.
אולי באמת הגיע הזמן לסגור את הבלוג הזה.
שלא תעז! -שלא תעז גם את, עליזה.
אני שמח שלפחות את אוהבת את הבלוג שלי.
שלא תעז לקרוא לי "השכנה מלמטה". -בסדר.
ואם אתה כל כך אוהב כדורגל
ומצד שני, יש לך כישרון כזה גדול לנהל בלוג,
אז למה שלא תהיה פרשן? תשדר משחקים ותפרשן אותם.
יו, רעיון מצוין! -נו, מה הפלא? הוא שלי.
ואת חושבת שהקהל, זאת אומרת הצופים, זאת אומרת את,
תאהבי את הרעיון הזה? -אם לא הייתי אוהבת, הייתי מציעה?
אז את כן אוהבת את הבלוג שלי, נכון, עליזה?
עליזה?
ניתקה.
זה רעיון לא רע.
להוסיף לבלוג שלי את פינת פרשננו לענייני כדורגל,
שרגא ביש פנדל!
יו, אני חושב שעליתי פה על משהו,
והכול בזכות מוצרט. יש!
שלום, היום אנחנו ראינו
משחק כדורגל שהתעלה לרמה...
תמלול: סדו פראלטה-שביט
ייעוץ לשון לכתוביות: רווית ליגום
הפקת כתוביות: אולפני אלרום
