×

我們使用cookies幫助改善LingQ。通過流覽本網站,表示你同意我們的 cookie policy.


image

Zehu Ze! !זהו זה, זהו זה - הירקן (2)

זהו זה - הירקן (2)

להאזין לחדשות. -תראה, מושונוביץ,

אתה תשמע חדשות אצל אבנר תבורי,

אחר כך תבוא, תפתח את ה...

ותמדוד את החולצה, או-קיי? -בסדר, בסדר. -בסדר.

כל טוב, חיים טובים, פרנסה.

הרבה אושר.

שלום לכולכם.

אנחנו באחת התוכניות הקודמות ביקשנו מכם להגיב

בנושא הפליטים בדרום לבנון. אנחנו קיבלנו הרבה מכתבים,

ומהם בחרנו שניים. כרגיל, אחד בעד, אחד נגד.

אז הנה למשל מכתב שקיבלנו משרית קונקי,

היא חושבת שממשלת ישראל לא צריכה לדאוג לפליטים בלבנון

מכיוון שהפליטים הם אזרחים שיושבים על אדמת לבנון,

והחובה לטפל בהם מוטלת על ממשלת לבנון.

ומכתב אחר שקיבלנו מעזיז כהן, והוא כותב שכל העולם

מעוניין שהפליטים יישארו כפי שהם, בלי קורת גג בחורף,

כדי לתת תעסוקה לכלי התקשורת ולהוכיח עד כמה מבצע שלום הגליל

היה בלתי אנושי.

כדי למנוע את התופעה הזאת על ישראל ועל היהודים לפעול

כדי לעזור להקים דירות קבע לפליטים בלבנון.

שתי דעות, בעד ונגד, על הפליטים בדרום לבנון.

אבל הנושא שלנו היום הוא אחר לגמרי.

אנחנו היום נדבר על הצנזורה.

פעם ראשונה קורה אצלנו בארץ שפוסלים מחזה שלם להצגה.

המועצה לביקורת סרטים ומחזות פסלה את המחזה "הפטריוט",

אסרה את הצגתו, ואנחנו נעסוק בנושא הזה

ובוויכוח שקם סביב כל ההצגה הזאת.

אבל לפני זה כמה מילים של הסבר.

יש בארץ שני גופים שעוסקים בצנזורה,

ואסור לבלבל בין השניים.

הגוף האחד הוא הצנזורה הצבאית, זה גוף שעורך ביקורת על העיתונים,

על הרדיו ועל הטלוויזיה,

והוא מונע שידור או פרסום של דברים שיש בהם

כדי להביא נזק בטחוני למדינת ישראל.

בזמן המלחמה בלבנון למשל היו כל מיני מהלכים של הצבא,

של צה"ל, שהצנזורה לא נתנה לדווח עליהם בזמן שהם התרחשו,

כדי שלא יידע האויב על מהלכים של הצבא

ויוכל להגיב עליהם.

חשוב לדעת שכל דבר שמתפרסם בארץ

בנושאים של צבא ושל ביטחון

עבר את ביקורת הצנזורה. יש בעניין הזה חוק,

יש בעניין הזה הסכמה,

ובדרך כלל אין סביב... אין סביב זה הרבה ויכוחים

והרבה בעיות.

אנחנו מדברים על הגוף האחר, הגוף השני,

זוהי המועצה לביקורת סרטים ומחזות,

שגם לה אנחנו קוראים צנזורה.

המועצה הזאת, החברים בה ממונים על ידי יושב ראש המועצה,

וזה נמצא בכפיפות של משרד הפנים.

המועצה הזאת צופה בסרטים ובמחזות, והיא מחליטה

אם להציג אותם לציבור הרחב בשלמותם או בתיקונים.

המועצה, לפי הסמכות שמוקנית לה בחוק,

המועצה היא רשאית להורות על הוצאת קטעים, היא...

היא רשאית לבקש להכניס שינויים במחזות,

לפי שיקול דעתם של החברים. מהו שיקול הדעת?

שיקול הדעת הוא...

במקרים שלמשל יש סרט שיש בו קטעים של אלימות קשה מאוד,

או סרטים פורנוגראפיים שמציגים למשל מין מעוות,

או נושאים שלדעת חברי המועצה יש בהם כדי לפגוע בציבור מסוים

או בחלק מן הציבור...

כמו למשל מחזה או סרט שמטפלים בנושא של השואה.

אם כן, החברים צופים בסרטים ומחזות, והם מחליטים

מה מותר לנו... לראות ומה אסור לנו לראות,

ושומרים שלא נראה דברים שיש בהם כדי לפגוע בנו, לדעתם.

וכך קרה שדרשו להכניס תיקונים

למשל בהצגת "הזונה הגדולה מבבל",

כך קרה שפסלו את המחזה "הפטריוט",

ולא התירו להעלות אותו בכלל.

עכשיו מתעורר הוויכוח העקרוני. יש אומרים זה בסדר גמור,

מישהו צריך לשמור שלא יחרגו מגבולות של מוסר,

מגבולות של טעם טוב, מגבולות של רגישות,

והמועצה לביקורת סרטים ומחזות זה סידור טוב מאוד.

יש אומרים, בחברה דמוקרטית אין לתת סמכות כזאת לאף אחד.

מי הם החברים הנכבדים שיחליטו בשבילי אם מותר לי

או אסור לי לראות הצגה מסוימת או סרט מסוים.

אני, יש לי שיקול דעת משל עצמי, "אני" זאת אומרת הציבור, כולנו.

אם המחזה הוא רע ופוגע, לא יבואו אנשים לראות אותו

והוא ירד מהבימה.

אם אנשים באים לראות,

סימן שיש מקום להציג את המחזה כי יש מספיק אנשים

שמעוניינים לראותו.

באשר לטענה שיש במחזה שנפסל משום פגיעה,

אומרים המתנגדים לצנזורה, הרי בזה כל העניין.

תיאטרון טוב בא לעורר ויכוח, הוא בא לעורר התלבטות,

לעורר חילופי דעות ורעיונות, ובחברה דמוקרטית אסור להרשות

שגוף כלשהו ימנע מאיתנו את הזכות הזאת...

שלא תמיד היא זכות נעימה. לפעמים זה מרגיז,

לפעמים זה מעורר גם התנגדות.

והערה אחת קצרה לסיום.

מעבר לוויכוח העקרוני של בעד ונגד - יש כאן עניין של חוק.

פעולתה של המועצה לביקורת סרטים ומחזות

קבועה בחוק, ואת החלטותיה צריך לקיים

גם אם הן לא מוצאות חן בעיני מישהו.

זה גם כן כלל של הדמוקרטיה.

המאבק של שוללי הצנזורה הוא אפוא מאבק לבטל את החוק

שמאפשר קיומה של המועצה לביקורת סרטים ומחזות,

קיומה של צנזורה על סרטים ועל מחזות.

הנימוקים שמענו, ואני רוצה לדעת מה אתם חושבים.

בעד ונגד החוק המאפשר צנזורה על סרטים ומחזות.

כתבו לנו. להתראות.

היידה, מספיק, חדשות נגמר, לך תמדוד עכשיו את החולצה...

מאחורה, אחר כך אני אעשה לך צנזורה,

לראות אם החולצה הזאת טוב.

תגיד לי, מושונוביץ... -נו.

אתה שומע אותי? -נו.

תגיד לי, מי עושה את מי? זאת אומרת, יש אנשים שאומרים

שהבגד עושה את הבנאדם. ואני אומר שהבנאדם

הוא מה שעושה את הבגד. למה, אחרי הכול, מושונוביץ,

מי תופר את מי?

הבגד את הבנאדם או הבנאדם את הבגד?

הבגד את הבנאדם. -לא, זה הבנאדם עושה, תופר את הבגד.

הבנאדם את הבגד, כן, סליחה. -אז זה אומר

שהבנאדם הוא הכי חשוב. -נכון. -ומי זה הבנאדם

שהכי חשוב אצלנו פה היום? -שימי תבורי.

בראבו, מושונוביץ, שימי תבורי, שימי תבורי.

איזה יופי...

"שני ילדים,

"אהבה של בוסר,

ערבי שישי,

"ריקודים של סלואו בחושך.

"ערבי כיתה,

"ויומית של סרט,

"שלובי זרועות,

"לב עם חץ על דף מחברת.

"וזיכרון,

"משפט נדוש הנצחתי

"פינה הסתירה נדר אהבה.

"שובי אהבת ילדות,

"שובי אל חיקי.

"שובי ונתחיל ביחד

"את שנשכח,

"שנפסק,

"שאבד.

"נסעת לחו"ל,

"מכתבים המשיכו,

"אהבתך

"לעולם רק לי הבטיחו.

"פתאום דממה,

"ואני הבנתי,

"אולי טעות,

"שבועות ריקים המתנתי.

"זיכרון

"משפט נדוש הנציח,

"פינה הסתירה נדר אהבה.

"שובי אהבת ילדות,

"שובי אל חיקי.

"שובי ונתחיל ביחד

"את שנשכח,

"שנפסק.

"שובי אהבת ילדות,

"שובי אל חיקי.

"שובי ונתחיל ביחד

"את שנשכח,

"את שאבד.

"שובי ונתחיל ביחד

"את שנשכח,

"שאבד.

"אבד."

תודה רבה לך, שימי, באמת תודה רבה.

באמת אני הייתי מזמין אותך להיות אצלי פה שותף ב...

מושונוביץ.

זה נהדר. זה חולצה יוצאת את הכלל.

זה ניילון, אתה עושה לה ככה, זה לא נשבר,

לא מתקמט, חזק כמו בטון. -בסדר. -אבל מה,

רק מכנסיים, זה לא בדיוק במודה.

אז אני מסדר לך עכשיו מכנסיים, למושונוביץ,

בבקשה. -לא. -שהחיינו. -לא.

והגיענו. -לא. -וקיימנו. -לא.

ויש לך מכנסיים. -לא.

לך תמדוד. -לא.

לא צריך למדוד? -לא רוצה מכנסיים.

למה, רואים שהמכנסיים הם בדיוק, בול עליך.

זה דבר יוצא את הכלל. קח, קח את המכנסיים. -טוב, נו.

זה דבר טוב מאוד.

עכשיו... -אני ממהר, אדוני, אני חייב ללכת,

יש לי פגישה מאוד חשובה. -אז רגע, אז קודם אנחנו נעשה חשבון.

איזה יופי של חשבון,

עושים אותו בעט וגם בעיפרון. איזה יופי של חשבון.

זה יעלה לך שלושת אלפים תשע מאות תשעים ותשעה שקל...

בלבד. -זה קצת יקר.

טוב, אני ממהר, אני אשלם לך אחר כך, אני ממהר,

יש לי פגישה עם מר חמו מהמשטרה, בסדר?

טוב, תרשום לי אלף שקל, זה מספיק.

בסדר? -טוב, בסדר, אני אשלם לך אחר כך. -בסדר.

חיים טובים, פרנסה טובה. -להתראות. מכנסיים, חולצה...

תמסור ד"ש לחמו.

אדון מושונוב, נכון, זה באמת יקר.

הפעם אנחנו רוצים להראות את הפעילות של המשטרה.

הצוות של הטלוויזיה, של "זהו זה" הצטרף לניידת המשטרה

שמקבלת אירועים מהמוקד.

המוקד זה מרכז העצבים ששם כולם פונים בצר להם.

והמוקד פועל באירועים חמורים.

בואו נראה כולנו ביחד

מה הפעם הצליח הצוות של הטלוויזיה.

ואני מבקש, בזמן שאנחנו פונים למוקד,

רק בדברים חמורים

וכשיש צורך בתשובה מהירה של המשטרה.

משטרה, שולה, שלום.

מתי זה קרה?

מה הכתובת שלך?

נשתדל להגיע במהירות האפשרית.

שדרות רוטשילד 149,

חשד להתפרצות. -קיבלתי את האירוע, אני בדרך.

יש שמה עוד רעש. -איזה קומה זה? -טוב, רגע, אני... -כאן בקומה הזאת,

אבל הם בצד השני כי הם סגרו את השרשרת.

התריס נפתח... אין חצי שעה שהוא פתוח.

ואני עומד כאן, אחותי נמצאת, אף אחד לא יצא.

הם נכנסו דרך התריסים.

אבקש עזרה של ניידת.

האנשים נמצאים עדיין בתוך הדירה? -רות עבור.

אין, עשר דקות, היה שרשרת סגורה, הם פתחו את השרשרת והלכו.

יצאו מפה ולא ראו שום דבר, שמישהו יוצא?

תשאל אולי אתה אם היא לא ראתה מישהו יוצא או משהו.

בוא ניכנס לדירה,

תראו בדיוק מה שאני אומר לכם,

אבל תכף נזמין חקירות.

אביב מאריק 47.

תראה מה זה, יופי, הם יודעים בדיוק מה לגנוב לנו.

אין מצב, הם לא נגעו בזה.

זה לא זהב, תראה.

הם הורידו את זה ולקחו את הפמוט. היה חנוכייה.

זה של החנוכייה. -לא, זה של הפמוט,

הם הורידו את זה פשוט. -אז זה של הפמוט, ויש חנוכייה.

את כל זה הם רוקנו, כל זה היה כסף.

זה היה כלי כסף, נכון? -כן. -הנה, זה מהחנוכייה נשאר לנו.

זה חלק מהחנוכייה. -זה כסף? -כן.

גם זה כסף, והם השאירו את זה. זה כסף. זה לא כסף,

זה כסף. -זה כסף גם כן? -כן, זה של הפמוט. -בוא'נה,

יש, עוד יש כאן...

את זה הם לא לקחו. הם חשבו אולי שזה לא כסף.

זה עומד על הפמוט.

אתם עושים את זה בצורה כזו? -ככה, והיה פמוט של החמש,

וזה היה... פמוט של תשע, פמוט ענק, ענק כזה.

אנחנו רואים כאן למעשה בסרט הזה שהיו שני דברים.

ראינו כלי כסף.

גנבו את כלי הכסף. אילו כלי הכסף האלה

היו מסומנים במסגרת המבצע שמשטרת ישראל עושה,

שכל אחד יכול לפנות למעשה לתחנת המשטרה ולהזמין יועץ מיגון

כדי שיוכל לסמן לו את הרכוש,

אז העבריין יכול להיות שלא היה גונב את הדבר

כי הוא היה נרתע. ואם כן אנחנו נתפוס את העבריין,

אז אולי אפשר יהיה להרשיע אותו ולהוכיח שאמנם הוא זה שגנב

את כלי הכסף. נושא נוסף למעשה כאן היה

שהאיש השאיר את החלון פתוח. ולא מספיק לסגור את התריס,

אלא צריך גם לנעול אותו. ואם אנחנו נמצאים בקומות ראשונות

כדאי אפילו לשים סורגים.

ואני רוצה אולי כאן לסיים במכתב שקיבלנו, דרך אגב,

הרבה מכתבים קיבלנו, ואחד מהם של מזל יומטוביאן

מדורה, מנתניה, שהיא מבקשת, יחד עם רבים אחרים, לשלוח לה

איך לשמור על הבית שלה כדי שלא יפרצו לה.

אנחנו אכן שולחים. אנא המשיכו לשלוח לנו מכתבים,

ואנחנו מבטיחים לשלוח לכל אלה שכותבים לנו

איך להגן על הבית. להתראות עד הפעם הבאה.

בסדר, אני לא יודע איזה יום מוזר קרה לי.

אני לא יודע. הלכתי לשוק לקנות אפרסקים ושורש סלרי,

וקניתי קלמנטינות, חולצה ומכנסיים. משהו לא בסדר אתי, נכון?

משהו לא בסדר. אני לא תקיף, אני לא עומד על שלי.

זהו, אני יודע מה אני אעשה. אני אחזור אליו ואני אחזיר לו

גם את המכנסיים, גם את החולצה וגם את הקלמנטינות. זהו, זהו.

יופי. אבל בינתיים מה נשאר לי עוד לעשות?

אצל חמו הייתי, אצל רב מוח הייתי,

לברזלים. מה רשמת לי פה? "ברזלים במסעדה"?

ברזלים במסעדה?

מה זה צריך להיות? ברזלים על הברזלים, לא על המסעדה.

בני, אהלן. -אהלן, שבו, שבו פה, שבו פה.

תביא לי צ'יפס. -בסדר.

צ'יפס אחד, בבקשה.

על מה אתה חושב? -על הגיטרה החדשה שלי

שאני אף פעם לא אצליח לקנות.

למה?

אימא שלי מתעקשת שאם אני רוצה גיטרה חדשה

אז שאני אלך לעבוד. -נו.

מה נו, לא בא לי לעבוד.

אז תנגן בגיטרה הישנה שלך. -אני לא רוצה לנגן

בגיטרה הישנה שלי, אני רוצה אוביישן חדשה.

בני, מה עם הצ'יפס?

צ'יפס. עוד משהו?

כן, בשבילי קולה.

הי, תישאר איתנו קצת.

אם זה לא היה מזיק לי. אני הרוס.

מה יש לך?

הוא מבואס, רוצה גיטרה חדשה.

שיקנה. -אין לו כסף.

שילך לעבוד. -לא בא לי לעבוד.

אז אל תבכה. תראה אותי.

שנה אני מבלבל לך את המוח על טוסטוס,

אני עובד, יהיה לי טוסטוס. -יופי לך.

אהלן.

הופה. -איזה יופי.

תראה איזה הופעה. -יפה? -יפה נורא.

-מאיפה הבגדים החדשים האלה? -קניתי.

בטח, קנו לך.

כמה זה עלה? -אני יודעת כמה זה עלה?

איזה אלפיים שקל.

תראי מה זה,

אם כבר נותנים לך כסף, למה את מוציאה את זה על בגדים?

איזה מין בנאדם? -באמת?

לפני שבועיים קיבלת מכנסיים, עשר פעמים הלכת להחליף אותם

בגלל התווית. אדום, ירוק, תוצרת חוץ.

בחייך, תרד ממני.

אורנה, אורנה, את באמת מפונקת.

זה לא עניין של פינוק.

תראי, את זרוקה, נכון? לא אכפת לך איך את נראית.

אני... אני אוהבת איך אני נראית.

זה לא עניין של זרוק או לא זרוק.

אבל באמת יש גבול עד כמה אתה יכול

לקחת מההורים שלך. -תראי, ההורים שלי אוהבים לתת.

מה אכפת לי?

חוץ מזה, בכלל, עד גיל 18 חובתם לתת לנו, נכון?

אחר כך אנחנו הולכים לצבא ועוזבים את הבית.

חבל שאימא שלי לא מבינה את זה. -אף אחד לא חייב לכם שום דבר.

ההורים שלכם מספיק כסף מוציאים עליכם.

דבר שאתה קונה עם הכסף שלך...

שווה פי אלף. -יכול להיות, אבל למי יש זמן גם ללמוד,

גם לנגן, גם לצאת בערב וגם לעבוד.

יש בזה משהו. יש לנו את כל החיים לעבוד,


זהו זה - הירקן (2) This is it - the jade (2) Вот оно - нефрит (2)

להאזין לחדשות. -תראה, מושונוביץ, listen to the news - Look, Moshunovitz,

אתה תשמע חדשות אצל אבנר תבורי,

אחר כך תבוא, תפתח את ה...

ותמדוד את החולצה, או-קיי? -בסדר, בסדר. -בסדר.

כל טוב, חיים טובים, פרנסה.

הרבה אושר.

שלום לכולכם.

אנחנו באחת התוכניות הקודמות ביקשנו מכם להגיב

בנושא הפליטים בדרום לבנון. אנחנו קיבלנו הרבה מכתבים,

ומהם בחרנו שניים. כרגיל, אחד בעד, אחד נגד.

אז הנה למשל מכתב שקיבלנו משרית קונקי,

היא חושבת שממשלת ישראל לא צריכה לדאוג לפליטים בלבנון

מכיוון שהפליטים הם אזרחים שיושבים על אדמת לבנון,

והחובה לטפל בהם מוטלת על ממשלת לבנון.

ומכתב אחר שקיבלנו מעזיז כהן, והוא כותב שכל העולם

מעוניין שהפליטים יישארו כפי שהם, בלי קורת גג בחורף,

כדי לתת תעסוקה לכלי התקשורת ולהוכיח עד כמה מבצע שלום הגליל To give employment to the media and prove how much the Galilee is doing

היה בלתי אנושי.

כדי למנוע את התופעה הזאת על ישראל ועל היהודים לפעול

כדי לעזור להקים דירות קבע לפליטים בלבנון.

שתי דעות, בעד ונגד, על הפליטים בדרום לבנון.

אבל הנושא שלנו היום הוא אחר לגמרי.

אנחנו היום נדבר על הצנזורה.

פעם ראשונה קורה אצלנו בארץ שפוסלים מחזה שלם להצגה.

המועצה לביקורת סרטים ומחזות פסלה את המחזה "הפטריוט",

אסרה את הצגתו, ואנחנו נעסוק בנושא הזה

ובוויכוח שקם סביב כל ההצגה הזאת.

אבל לפני זה כמה מילים של הסבר.

יש בארץ שני גופים שעוסקים בצנזורה,

ואסור לבלבל בין השניים.

הגוף האחד הוא הצנזורה הצבאית, זה גוף שעורך ביקורת על העיתונים,

על הרדיו ועל הטלוויזיה,

והוא מונע שידור או פרסום של דברים שיש בהם

כדי להביא נזק בטחוני למדינת ישראל.

בזמן המלחמה בלבנון למשל היו כל מיני מהלכים של הצבא,

של צה"ל, שהצנזורה לא נתנה לדווח עליהם בזמן שהם התרחשו,

כדי שלא יידע האויב על מהלכים של הצבא

ויוכל להגיב עליהם.

חשוב לדעת שכל דבר שמתפרסם בארץ

בנושאים של צבא ושל ביטחון

עבר את ביקורת הצנזורה. יש בעניין הזה חוק,

יש בעניין הזה הסכמה, There is agreement on this matter,

ובדרך כלל אין סביב... אין סביב זה הרבה ויכוחים

והרבה בעיות.

אנחנו מדברים על הגוף האחר, הגוף השני,

זוהי המועצה לביקורת סרטים ומחזות,

שגם לה אנחנו קוראים צנזורה.

המועצה הזאת, החברים בה ממונים על ידי יושב ראש המועצה,

וזה נמצא בכפיפות של משרד הפנים.

המועצה הזאת צופה בסרטים ובמחזות, והיא מחליטה

אם להציג אותם לציבור הרחב בשלמותם או בתיקונים.

המועצה, לפי הסמכות שמוקנית לה בחוק,

המועצה היא רשאית להורות על הוצאת קטעים, היא...

היא רשאית לבקש להכניס שינויים במחזות,

לפי שיקול דעתם של החברים. מהו שיקול הדעת?

שיקול הדעת הוא...

במקרים שלמשל יש סרט שיש בו קטעים של אלימות קשה מאוד,

או סרטים פורנוגראפיים שמציגים למשל מין מעוות,

או נושאים שלדעת חברי המועצה יש בהם כדי לפגוע בציבור מסוים

או בחלק מן הציבור...

כמו למשל מחזה או סרט שמטפלים בנושא של השואה.

אם כן, החברים צופים בסרטים ומחזות, והם מחליטים

מה מותר לנו... לראות ומה אסור לנו לראות,

ושומרים שלא נראה דברים שיש בהם כדי לפגוע בנו, לדעתם. And guards that we do not see things that are likely to harm us, in their opinion.

וכך קרה שדרשו להכניס תיקונים

למשל בהצגת "הזונה הגדולה מבבל",

כך קרה שפסלו את המחזה "הפטריוט",

ולא התירו להעלות אותו בכלל.

עכשיו מתעורר הוויכוח העקרוני. יש אומרים זה בסדר גמור,

מישהו צריך לשמור שלא יחרגו מגבולות של מוסר,

מגבולות של טעם טוב, מגבולות של רגישות,

והמועצה לביקורת סרטים ומחזות זה סידור טוב מאוד.

יש אומרים, בחברה דמוקרטית אין לתת סמכות כזאת לאף אחד.

מי הם החברים הנכבדים שיחליטו בשבילי אם מותר לי Who are the esteemed friends who will decide for me if I am allowed

או אסור לי לראות הצגה מסוימת או סרט מסוים.

אני, יש לי שיקול דעת משל עצמי, "אני" זאת אומרת הציבור, כולנו.

אם המחזה הוא רע ופוגע, לא יבואו אנשים לראות אותו

והוא ירד מהבימה.

אם אנשים באים לראות,

סימן שיש מקום להציג את המחזה כי יש מספיק אנשים

שמעוניינים לראותו.

באשר לטענה שיש במחזה שנפסל משום פגיעה,

אומרים המתנגדים לצנזורה, הרי בזה כל העניין.

תיאטרון טוב בא לעורר ויכוח, הוא בא לעורר התלבטות,

לעורר חילופי דעות ורעיונות, ובחברה דמוקרטית אסור להרשות

שגוף כלשהו ימנע מאיתנו את הזכות הזאת...

שלא תמיד היא זכות נעימה. לפעמים זה מרגיז,

לפעמים זה מעורר גם התנגדות.

והערה אחת קצרה לסיום.

מעבר לוויכוח העקרוני של בעד ונגד - יש כאן עניין של חוק.

פעולתה של המועצה לביקורת סרטים ומחזות

קבועה בחוק, ואת החלטותיה צריך לקיים

גם אם הן לא מוצאות חן בעיני מישהו. Even if they do not like someone.

זה גם כן כלל של הדמוקרטיה.

המאבק של שוללי הצנזורה הוא אפוא מאבק לבטל את החוק

שמאפשר קיומה של המועצה לביקורת סרטים ומחזות,

קיומה של צנזורה על סרטים ועל מחזות.

הנימוקים שמענו, ואני רוצה לדעת מה אתם חושבים.

בעד ונגד החוק המאפשר צנזורה על סרטים ומחזות.

כתבו לנו. להתראות.

היידה, מספיק, חדשות נגמר, לך תמדוד עכשיו את החולצה...

מאחורה, אחר כך אני אעשה לך צנזורה,

לראות אם החולצה הזאת טוב.

תגיד לי, מושונוביץ... -נו.

אתה שומע אותי? -נו.

תגיד לי, מי עושה את מי? זאת אומרת, יש אנשים שאומרים

שהבגד עושה את הבנאדם. ואני אומר שהבנאדם

הוא מה שעושה את הבגד. למה, אחרי הכול, מושונוביץ,

מי תופר את מי?

הבגד את הבנאדם או הבנאדם את הבגד?

הבגד את הבנאדם. -לא, זה הבנאדם עושה, תופר את הבגד. Betray the man. -No, that's the man doing, sewing the garment.

הבנאדם את הבגד, כן, סליחה. -אז זה אומר

שהבנאדם הוא הכי חשוב. -נכון. -ומי זה הבנאדם

שהכי חשוב אצלנו פה היום? -שימי תבורי.

בראבו, מושונוביץ, שימי תבורי, שימי תבורי.

איזה יופי...

"שני ילדים,

"אהבה של בוסר,

ערבי שישי,

"ריקודים של סלואו בחושך.

"ערבי כיתה,

"ויומית של סרט,

"שלובי זרועות,

"לב עם חץ על דף מחברת.

"וזיכרון,

"משפט נדוש הנצחתי

"פינה הסתירה נדר אהבה.

"שובי אהבת ילדות,

"שובי אל חיקי.

"שובי ונתחיל ביחד

"את שנשכח,

"שנפסק,

"שאבד.

"נסעת לחו"ל,

"מכתבים המשיכו,

"אהבתך

"לעולם רק לי הבטיחו.

"פתאום דממה,

"ואני הבנתי,

"אולי טעות,

"שבועות ריקים המתנתי.

"זיכרון

"משפט נדוש הנציח,

"פינה הסתירה נדר אהבה.

"שובי אהבת ילדות,

"שובי אל חיקי.

"שובי ונתחיל ביחד

"את שנשכח,

"שנפסק.

"שובי אהבת ילדות,

"שובי אל חיקי.

"שובי ונתחיל ביחד

"את שנשכח,

"את שאבד.

"שובי ונתחיל ביחד

"את שנשכח,

"שאבד.

"אבד."

תודה רבה לך, שימי, באמת תודה רבה.

באמת אני הייתי מזמין אותך להיות אצלי פה שותף ב...

מושונוביץ.

זה נהדר. זה חולצה יוצאת את הכלל.

זה ניילון, אתה עושה לה ככה, זה לא נשבר, It's nylon, you make it like this, it does not break,

לא מתקמט, חזק כמו בטון. -בסדר. -אבל מה,

רק מכנסיים, זה לא בדיוק במודה.

אז אני מסדר לך עכשיו מכנסיים, למושונוביץ,

בבקשה. -לא. -שהחיינו. -לא.

והגיענו. -לא. -וקיימנו. -לא.

ויש לך מכנסיים. -לא.

לך תמדוד. -לא.

לא צריך למדוד? -לא רוצה מכנסיים.

למה, רואים שהמכנסיים הם בדיוק, בול עליך.

זה דבר יוצא את הכלל. קח, קח את המכנסיים. -טוב, נו.

זה דבר טוב מאוד.

עכשיו... -אני ממהר, אדוני, אני חייב ללכת,

יש לי פגישה מאוד חשובה. -אז רגע, אז קודם אנחנו נעשה חשבון.

איזה יופי של חשבון,

עושים אותו בעט וגם בעיפרון. איזה יופי של חשבון.

זה יעלה לך שלושת אלפים תשע מאות תשעים ותשעה שקל...

בלבד. -זה קצת יקר.

טוב, אני ממהר, אני אשלם לך אחר כך, אני ממהר,

יש לי פגישה עם מר חמו מהמשטרה, בסדר?

טוב, תרשום לי אלף שקל, זה מספיק.

בסדר? -טוב, בסדר, אני אשלם לך אחר כך. -בסדר.

חיים טובים, פרנסה טובה. -להתראות. מכנסיים, חולצה...

תמסור ד"ש לחמו.

אדון מושונוב, נכון, זה באמת יקר. Mr. Moshonov, right, it's really expensive.

הפעם אנחנו רוצים להראות את הפעילות של המשטרה.

הצוות של הטלוויזיה, של "זהו זה" הצטרף לניידת המשטרה

שמקבלת אירועים מהמוקד. Which receives events from the hotline.

המוקד זה מרכז העצבים ששם כולם פונים בצר להם.

והמוקד פועל באירועים חמורים.

בואו נראה כולנו ביחד

מה הפעם הצליח הצוות של הטלוויזיה.

ואני מבקש, בזמן שאנחנו פונים למוקד,

רק בדברים חמורים

וכשיש צורך בתשובה מהירה של המשטרה.

משטרה, שולה, שלום.

מתי זה קרה?

מה הכתובת שלך?

נשתדל להגיע במהירות האפשרית.

שדרות רוטשילד 149,

חשד להתפרצות. -קיבלתי את האירוע, אני בדרך.

יש שמה עוד רעש. -איזה קומה זה? -טוב, רגע, אני... -כאן בקומה הזאת,

אבל הם בצד השני כי הם סגרו את השרשרת.

התריס נפתח... אין חצי שעה שהוא פתוח.

ואני עומד כאן, אחותי נמצאת, אף אחד לא יצא.

הם נכנסו דרך התריסים.

אבקש עזרה של ניידת.

האנשים נמצאים עדיין בתוך הדירה? -רות עבור.

אין, עשר דקות, היה שרשרת סגורה, הם פתחו את השרשרת והלכו.

יצאו מפה ולא ראו שום דבר, שמישהו יוצא?

תשאל אולי אתה אם היא לא ראתה מישהו יוצא או משהו.

בוא ניכנס לדירה,

תראו בדיוק מה שאני אומר לכם,

אבל תכף נזמין חקירות.

אביב מאריק 47.

תראה מה זה, יופי, הם יודעים בדיוק מה לגנוב לנו. Look what it is, beauty, they know exactly what to steal from us.

אין מצב, הם לא נגעו בזה. No way, they did not touch it.

זה לא זהב, תראה. It's not gold, you see.

הם הורידו את זה ולקחו את הפמוט. היה חנוכייה.

זה של החנוכייה. -לא, זה של הפמוט,

הם הורידו את זה פשוט. -אז זה של הפמוט, ויש חנוכייה.

את כל זה הם רוקנו, כל זה היה כסף.

זה היה כלי כסף, נכון? -כן. -הנה, זה מהחנוכייה נשאר לנו.

זה חלק מהחנוכייה. -זה כסף? -כן.

גם זה כסף, והם השאירו את זה. זה כסף. זה לא כסף,

זה כסף. -זה כסף גם כן? -כן, זה של הפמוט. -בוא'נה,

יש, עוד יש כאן...

את זה הם לא לקחו. הם חשבו אולי שזה לא כסף.

זה עומד על הפמוט.

אתם עושים את זה בצורה כזו? -ככה, והיה פמוט של החמש,

וזה היה... פמוט של תשע, פמוט ענק, ענק כזה.

אנחנו רואים כאן למעשה בסרט הזה שהיו שני דברים.

ראינו כלי כסף.

גנבו את כלי הכסף. אילו כלי הכסף האלה

היו מסומנים במסגרת המבצע שמשטרת ישראל עושה, Were marked as part of the Israeli police operation,

שכל אחד יכול לפנות למעשה לתחנת המשטרה ולהזמין יועץ מיגון

כדי שיוכל לסמן לו את הרכוש,

אז העבריין יכול להיות שלא היה גונב את הדבר So the offender might not have stolen the thing

כי הוא היה נרתע. ואם כן אנחנו נתפוס את העבריין,

אז אולי אפשר יהיה להרשיע אותו ולהוכיח שאמנם הוא זה שגנב

את כלי הכסף. נושא נוסף למעשה כאן היה

שהאיש השאיר את החלון פתוח. ולא מספיק לסגור את התריס,

אלא צריך גם לנעול אותו. ואם אנחנו נמצאים בקומות ראשונות But also need to lock it. And if we are on the first floors

כדאי אפילו לשים סורגים. You should even put bars.

ואני רוצה אולי כאן לסיים במכתב שקיבלנו, דרך אגב,

הרבה מכתבים קיבלנו, ואחד מהם של מזל יומטוביאן

מדורה, מנתניה, שהיא מבקשת, יחד עם רבים אחרים, לשלוח לה

איך לשמור על הבית שלה כדי שלא יפרצו לה. How to keep her house from being broken into.

אנחנו אכן שולחים. אנא המשיכו לשלוח לנו מכתבים, We do ship. Please keep sending us letters,

ואנחנו מבטיחים לשלוח לכל אלה שכותבים לנו

איך להגן על הבית. להתראות עד הפעם הבאה.

בסדר, אני לא יודע איזה יום מוזר קרה לי.

אני לא יודע. הלכתי לשוק לקנות אפרסקים ושורש סלרי,

וקניתי קלמנטינות, חולצה ומכנסיים. משהו לא בסדר אתי, נכון?

משהו לא בסדר. אני לא תקיף, אני לא עומד על שלי.

זהו, אני יודע מה אני אעשה. אני אחזור אליו ואני אחזיר לו

גם את המכנסיים, גם את החולצה וגם את הקלמנטינות. זהו, זהו.

יופי. אבל בינתיים מה נשאר לי עוד לעשות?

אצל חמו הייתי, אצל רב מוח הייתי,

לברזלים. מה רשמת לי פה? "ברזלים במסעדה"?

ברזלים במסעדה?

מה זה צריך להיות? ברזלים על הברזלים, לא על המסעדה.

בני, אהלן. -אהלן, שבו, שבו פה, שבו פה.

תביא לי צ'יפס. -בסדר.

צ'יפס אחד, בבקשה.

על מה אתה חושב? -על הגיטרה החדשה שלי

שאני אף פעם לא אצליח לקנות.

למה?

אימא שלי מתעקשת שאם אני רוצה גיטרה חדשה

אז שאני אלך לעבוד. -נו.

מה נו, לא בא לי לעבוד.

אז תנגן בגיטרה הישנה שלך. -אני לא רוצה לנגן

בגיטרה הישנה שלי, אני רוצה אוביישן חדשה. In my old guitar, I want a new vocation.

בני, מה עם הצ'יפס?

צ'יפס. עוד משהו?

כן, בשבילי קולה.

הי, תישאר איתנו קצת.

אם זה לא היה מזיק לי. אני הרוס.

מה יש לך?

הוא מבואס, רוצה גיטרה חדשה.

שיקנה. -אין לו כסף.

שילך לעבוד. -לא בא לי לעבוד.

אז אל תבכה. תראה אותי.

שנה אני מבלבל לך את המוח על טוסטוס, I'm confusing your mind about a moped,

אני עובד, יהיה לי טוסטוס. -יופי לך. I'm working, I'll have a moped. -Good for you.

אהלן.

הופה. -איזה יופי.

תראה איזה הופעה. -יפה? -יפה נורא.

-מאיפה הבגדים החדשים האלה? -קניתי.

בטח, קנו לך. Sure, buy for you.

כמה זה עלה? -אני יודעת כמה זה עלה?

איזה אלפיים שקל.

תראי מה זה,

אם כבר נותנים לך כסף, למה את מוציאה את זה על בגדים?

איזה מין בנאדם? -באמת?

לפני שבועיים קיבלת מכנסיים, עשר פעמים הלכת להחליף אותם

בגלל התווית. אדום, ירוק, תוצרת חוץ.

בחייך, תרד ממני.

אורנה, אורנה, את באמת מפונקת.

זה לא עניין של פינוק.

תראי, את זרוקה, נכון? לא אכפת לך איך את נראית.

אני... אני אוהבת איך אני נראית.

זה לא עניין של זרוק או לא זרוק.

אבל באמת יש גבול עד כמה אתה יכול

לקחת מההורים שלך. -תראי, ההורים שלי אוהבים לתת.

מה אכפת לי?

חוץ מזה, בכלל, עד גיל 18 חובתם לתת לנו, נכון?

אחר כך אנחנו הולכים לצבא ועוזבים את הבית.

חבל שאימא שלי לא מבינה את זה. -אף אחד לא חייב לכם שום דבר. Too bad my mom doesn't understand that. -No one owes you anything.

ההורים שלכם מספיק כסף מוציאים עליכם. Your parents spend enough money on you.

דבר שאתה קונה עם הכסף שלך... Something you buy with your money ...

שווה פי אלף. -יכול להיות, אבל למי יש זמן גם ללמוד,

גם לנגן, גם לצאת בערב וגם לעבוד.

יש בזה משהו. יש לנו את כל החיים לעבוד,