×

Nós usamos os cookies para ajudar a melhorar o LingQ. Ao visitar o site, você concorda com a nossa política de cookies.


image

Zehu Ze! !זהו זה, זהו זה - אופנובנק (2)

זהו זה - אופנובנק (2)

מכניסים את הפתיל לתוך הבונגלור.

בקצה השני חותכים את הפתיל בזווית 45 מעלות.

אז יש גשר מעל תעלת הנ"ט.

הנדסה קרבית התגברה על מכשול.

כעת יכול נגמ"ש, טנק, תותח להמשיך בהסתערות.

כך היה גם בצליחת תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים.

הנדסה קרבית עשתה את זה.

זהו, עוד חמש שניות. אוי, אלוהים.

חמש, ארבע, שלוש, שתיים, אחת...

נס.

זה שוד!

למלא? -מה? -למלא?

דברי בקול רם. הקסדה, אני לא שומע. -למלא?

כן, עד הסוף.

הנה.

שתי שקיות? מותק, אצלי זה עיקרון. רק אחת.

סליחה... -כן?

אתה יכול לתת לי חתימה? -בטח, למה לא. -לאורלי.

גם לי, גם לי. -בבקשה. בבקשה, חבר'ה, בבקשה.

חתימה טובה. ביי, בובה. -רק רגע. -כן?

זה בשבילך לכבוד החגים מוועד עובדי הבנק.

כל כך לא נעים לי, אבל... טוב, ביי, להתראות.

סליחה. -כן, נו? -רציתי להזכיר לך שבגלל החגים

מועדי פתיחת הבנק השתנו, אז שתיקח את זה בחשבון כשאתה בא.

את נחמדה. קחי אלף שקל, תקני לך ארוחה מפסקת. ביי.

ידיים למעלה!

תסתובב, תסתובב, תסתובב, תסתובב.

תראה לכולם את השקית, תראה את הירוקה. תסובב את זה.

נו, זה לא מה שאני אמרתי? זה בדיוק. אוי, אני מאושרת.

יוסף כהן, זה מה שאתה.

מה התנפחת כמו איזה אבו נפחא? מה קרה?

בוא תראה. מה קרה לך? -המורה שושנה?

אני לא מאמין!

איזה כיף לראות אותך. רק בגללך היה שווה לשדוד את הבנק הזה.

את לא השתנית. תמיד נראית כוכבת הוליוודית. -נו, באמת.

איזו הגזמה. אל תתחנף, בסדר? זה לא יעזור לשום דבר.

היית קודם הקטנצ'יק הזה על קורקינטצ'יק,

ועכשיו אתה על צוזוקצ'יק, זה הכול.

המורה, זה השתנה.

היום אני מפורסם, היום אוהבים אותי. תסתכלי, תסתכלי.

בנות, הלו. -היי. -את רואה?

בסדר, זה מה שרצית? כן, זה מה שרצית?

שקצת יכירו אותך פה ושם? תסלח לי מאוד,

אתה היית אלמוני קטן כשהיית קטן,

ואתה אלמוני קטן גם עכשיו. ביי.

רגע אחד, המורה!

המורה, מה זאת אומרת אלמוני? על מה את מדברת?

כותבים עליי בכל העיתונים,

מדברים עליי בחדשות, כל הארץ מדברת עליי.

חכי, תראי, בפורים כל הילדים יתחפשו לי.

הלו, בובה. -עוד אחד שחושב את עצמו.

טלי, את שומעת? היה אצלנו השודד עם האופנוע.

נו, מה? מה? נו, מה? -איך זה יכול להיות?

מה זה "איך זה יכול להיות"? הם לא מכירים.

הם מכירים את הקסדה, הם מכירים את האופנוצושי

אבל הם לא מכירים אותך.

לא!

זה לא יכול להיות. את רוצה להגיד לי שאני קניתי אופנוע,

למדתי נהיגה, נכשלתי בשבעה טסטים,

שדדתי עשרים בנקים, וכל זה היה לשווא?

כן, כל זה היה לשווא, בסדר? -אז מה אני צריך לעשות?

תגידי לי מהר, מה לעשות? -אתה פשוט צריך לבוא לבנק

ולהסגיר את עצמך. -לבנק? -לא לבנק, למשטרה יותר נכון.

אתה נכנס למשטרה ואתה אומר: "סחבק זה אני".

מה זאת אומרת? -"זה אני".

אתה מוריד את הקסדה ואתה אומר שזה אתה, ואז...

מה קורה? -כשאתה תסגיר את עצמך,

אז אתה מקבל עיתונות, חדשות.

אז אתה באמת נכנס ל"מבט לחששות",

לתוך פיצוץ, לכל התכניות. רוצה? -כן. -קדימה.

למשטרה, בואי למשטרה.

דוקטור, בבקשה, תגיע. אני יודעת מה זה משרד הרישוי,

אבל הזמן קצר והחולים מרובים.

אז תגיע, בבקשה.

האחות חוה. -שאול גריפה, מה קרה?

אני עצוב.

שב, שב, שב. אתה לא מרגיש טוב?

אתה רוצה אולי כוס מים? -לא, תודה. תה.

עם שניים סוכר ולימון.

אולי עוגה? -איזו יש? -"איזו יש?" תתבייש! אין.

חשבתי שכבר קרה לך משהו. תתבייש!

לעורר את רחמיי המקצועיים רק בגלל עוגה וקפה ותה?

האחות חוה, אני מבקש ממך, אל תדברי איתי בצורה כזאת.

אני כל רגע עלול לפרוץ בבכי.

זה איום? -לא, זאת אמת.

יושב לפנייך אחד האנשים הרגישים ביותר בעולם.

איפה? אני לא רואה אותו.

האחות חוה, גם אני פעם חשבתי שאני לא רגיש, ואז גיליתי

שיש לי נפש עדינה של משורר.

מה נפל עליך, כתבי ביאליק?

הבוקר... -כן? -אני קמתי, ניגשתי לכיור.

הברז דולף, כבר מזמן רציתי לקרוא לשרברב. -כן.

הסתכלתי במראה,

ומה אני רואה?

שד. -למה שד? -למה לא?

לחלוחית מציפה את עיניי.

לחלוחית? כן, אני מבינה.

חשבתי לעצמי: "להתעצב ככה בגלל ברז דולף?"

ואז נזכרתי בדודתי יוספה שהיו לה אבעבועות רוח.

הסתכלתי במראה, והן היו שם.

מי, האבעבועות של יוספה? -לא, דמעות או כמעט דמעות.

מה שבטוח, שהעיניים שלי לא היו יבשות. מדהים, לא?

לא. למה? -למה? כי בגלל כל דבר קל שבקלים,

קטנצ'יק, מה זה קטנצ'יק, קטנטנצ'יק, כלום,

אני מתרגש עד דמעות.

ממש ממש נוגע ללב.

ואז החלטתי לחקור את העניין לעומקו.

קניתי עיתון. -כן?

פתחתי, הסתכלתי בתחזית מזג האוויר ו...

לחלוחית. -ועוד איך.

ישר התלבשתי, הגעתי הנה.

האחות חוה, אני מבקש ממך, תני לי איזושהי תרופה,

משהו שיוריד את סף הרגישות שלי.

לא, מר גריפה, אני לא חושבת שתרופה זוהי התרופה.

לא ייתכן שבן אדם יבכה רק בגלל שמעונן חלקית.

זה העניין, שהוא לא. -שהוא לא מה?

הוא לא. הלחלוחית הזאת לא נגרמת בגלל ברז דולף

או אבעבועות של הדודה שלך יוספה ואפילו לא בגלל בעיה נפשית.

הפכת לי לפסיכולוגית, האחות חוה? סליחה.

שאול גריפה!

מה? -שב, בבקשה. הבט.

ותקשיב טוב.

יש ארבעה סוגי דמעות:

יש דמעות שאנחנו מכירים, שהן נגרמות לנו בגלל איזה צער

או איזה עצב, וזה הבכי. זה אופייני וייחודי רק לבני אדם.

יש דמעות שנגרמות בגלל שאתה לוקח איזו תרופה מסוימת.

אני כבר יומיים לא לקחתי שום תרופה.

יש דמעות שנגרמות בגלל גירוי חיצוני

כמו גרגיר אבק או אולי עשן בעיניים.

דמעות מנגל. -כן, דמעות מנגל.

והסוג הרביעי זה הדמעת הבסיסית.

אלה הן הדמעות שנמצאות באופן קבוע בתוך העין שלנו,

והן אחראיות לשטיפת העין וניקיונה, ברור?

את רוצה להגיד לי שכל הזמן יש לי דמעות בעין? -בוודאי.

ואני לא רגיש באופן יוצא דופן?

לא, אולי אתה בכל זאת בן אדם רגיש,

אבל ברצינות, לבכות בגלל תחזית מזג האוויר

או חדשות הבורסה? באמת. -את בטוחה שלא?

בוודאי שאני בטוחה. הנה, הבט.

הבט, הנה, חדשות הבורסה. בבקשה.

בוא נעשה בדיקה. -בבקשה.

פי-וי-די ירד למינוס 39.

כלום. -אתה לא בוכה? אתה רואה שאתה לא בוכה?

אן-בי-סי ירד ל-9.6.

שום דמעות, כן? תנסה לבדוק אולי.

כלום. -שום דבר.

אן-בי-די. אן-בי-די, לעומת זאת, ירד ב-54.3.

54.3?

אתה בוכה?

אתה בוכה. למה? לאן אתה רץ?

לבנק. אני הפסדתי את כל הכסף!

מסקנה:

בנסיעה אטית נוסע האופנוע יותר לאט מאשר בנסיעה מהירה.

שלום.

שלום לך, אדוני. אתה הקצין המיוחד לענייני האופנוזוקי?

אתה שואל את זה מסקרנות? -לא, מעסקנות.

שב, שב. יש לך אילו שהן ידיעות או משהו כזה? -תגיד, תגיד,

יש לי שאלה אליך...

מה קרה, מה קרה? -הייתה לי הרגשה שמישהו מצותת פתאום.

זה לא חשוב.

יש לי שאלה אליך.

מה היית עושה אם היית תופס את השודד על האופנוע?

דבר ראשון אני מכניס לו ראסיה ומסובב לו את היד מאחורי הגב שלו,

תופס אותו תפיסה... -לא, לא, לא. אני מתכוון,

מסיבות עיתונאים, טלוויזיה, מהבחינה הזאת.

פרסומות, אתה יודע, שלטים. -איזו שאלה, איזו שאלה.

אור הזרקורים, בגדול אני עושה את זה. ולא בצניעות, בגדול.

טוב, אז אתה יכול להזמין את הטלוויזיה.

אני אסגיר את עצמי רק בפני התקשורת.

מה תקשורת? מה תסגיר? מה תקשורת? מה תסגיר?

על מה אתה מדבר? -אני רוצה להסגיר את עצמי.

אתה רוצה להסגיר את עצמך? -כן.

הסגרות זה ימי שני וחמישי או דרך העיתונות, לא היום.

זה בעניין האופנוזוקי. אני השודד על האופנוע.

אתה השודד על האופנוע? -כן.

מי הדליף לך?

מה זאת אומרת מי הדליף? זאת אומרת, זה אני,

אז איך אני יכול להדליף לעצמי? זה אני, אז אני יודע את זה לבד.

אני לא מדליף כבר. -אתה טוען שאתה השודד,

ואני רוצה להגיד לך דבר אחד:

קל מאוד לאמת את הדבר הזה, ואם זה עדות שקר, אוי ואבוי לך.

בבקשה, מכונת אמת. -לא, לא מכונת אמת.

יש לי פה את המכונה שלי פה, מלחמת מוחות. -בבקשה.

שאלון התאמה קצר. -בבקשה.

מה אומר לך הקול הבא?

לא כל כך יודע. אולי זה המנון המשטרה?

לא, לא, לא, לא, לא. המנון המשטרה זה

"הניפו רגליים, הניפו ידיים, נצעדה במרץ, בגאון".

לא, לא, לא, לא. מה שזה אומר זה הקצב של תאריכי השוד

של השוד שהשודד שדד.

נכשלת. דבר ראשון אתה נכשלת.

או-קיי, אני אשאל אותך שאלה שנייה.

היכן מתבצע השוד הבא?

אני אגיד לך את האמת, עוד לא החלטתי בדיוק, אבל...

נראה לי, משהו קרוב. בני ברק מקום טוב, נראה לי.

טעות. ירושלים.

על פי כל החישובים שלנו זה ייעשה בירושלים.

יא חביבי, תעשה טובה, אתה לא עונה על הדרישות שלנו.

פנה את המקום.

מה זאת אומרת?

אתה רוצה להגיד לי שאני אינני אני?

"אז מי אני בכלל?"

אני יודע מי אתה? אתה איזה קוני למל, משהו כזה.

בכל מקרה, אתה יכול לישון בשקט. אתה לא השודד,

אין לך מה לפחוד מעצמך, לא תשדוד את עצמך.

אני מבקש אותך, אתה יכול...

איך אתה יכול להגיד לי דבר כזה?

מי אתה שתגיד לי אם אני השודד, אם אני לא השודד?

"אתה כן השודד, אתה לא, קוני למל".

אדוני, אדוני, הנה המזוודה של הכסף, הנה שקית הכסף

והנה הקסדה של השוד. מה תגיד עכשיו?

"מה תגיד עכשיו?" מה אני אגיד לך,

כל אחד יכול לבוא עם מזוודה ולהגיד לי: "אני השודד".

בעיה להשיג את החפצים האלה? מזוודה? זה עוד לא מוכיח שום דבר.

כן? ומה עם הכסף בפנים, השדוד? מה איתו? מה אתה אומר על זה?

מה, מה? -כסף בפנים, אז מה?

זה מוכיח שזה שדוד?

בעיה לגנוב כסף ולבוא להגיד לי ששדדת אותו?

אני מבקש אותך אחת ולתמיד, פנה את המקום לפני שאני עוצר אותך.

אתה רוצה שאני אעצור אותך על הטרדה?

נו, מה קורה? התקבלת? -לא.

התקבלת או לא התקבלת? מה קורה? -לא, לא התקבלתי.

אני בא, אני עושה עשרים שודים, אני בא להודיע למשטרה על עצמי,

לא מקבלים אותי. איזו מדינה... זה יחס זה? -לא, למה?

רגע אחד, למה אתם לא מקבלים אותו?

אני אומרת לך, זה זה על הטרקטור, על הוויקטרו...

הוא על הוויקטרוקינט הזה? בוא הנה.

אתה יודע שאתה דרסת פעם את הגברת הזאת עם הקורקינט שלך?

מה אתה מדבר שטויות? מה פתאום?

לא אמרתי שהוא דרס אותי בקורקינט. -אני יודע שזה לא אתה.

אני יודע, סתם אני אומר בשבילה, שהיא באה כל הזמן,

"דרס אותי על קורקינט".

לא אתה, בסדר. -אני לא יודע מה להגיד לך.

אני השודד. קוראים לי יוסף כהן. -כהן. הנה, נכון.

יא חביבי, יש בארץ הזאת 10 מיליון בני אדם שקוראים להם יוסף כהן,

אז מה, כל בן אדם שיבוא ויגיד לי: "קוראים לי יוסף כהן",

אני אעצור אותו?

כל אחד שקוראים לו יוסף כהן זו אשמה פלילית?

אחד קוראים לו ככה, לאחד קוראים ככה.

אז קוראים לך יוסף כהן, אז מה?

אני לא יכול לעצור על זה. אני מבקש אותך, בבקשה.

יש לי פה קוטנר אסיר, גם הוא יש לו בעיות משלו.

גם הוא יש לו בעיות משלו. תעזוב את המקום.

תעזבו שניכם את המקום אחת-שתיים.

"יוסף כהן" הוא אומר לי.

"כוורת חוזרת,

"כוורת נפרדת."

אהלן, שלום.

אנחנו נראה היום להקה בריטית שמגיעה לשתי הופעות בסוכות,

בחול המועד סוכות בארץ.

זאת להקה שקוראים לה "דה פול", "השלכת" או "הנפילה",

תלוי איך רוצים להבין את זה,

והלהקה הזאת יוצרת מוזיקה מאוד מעניינת ומיוחדת ומקורית

כבר מ-1976.

הם מעבירים הרבה מסרים פוליטיים וחברתיים

בתוך אריזה קשה מאוד.

לא קל להבין את הלהקה הזאת, להרגיש מה שהם עושים,

אבל בהחלט שווה להתאמץ.

להקת "דה פול" בשתי הופעות בארץ.

חבר'ה, אני חוזר עכשיו מדיון

עם הפסיכולוג, הרפלקסולוג והאופנולוג של המשטרה,

ולהלן ההנחיות שקיבלנו:

אם אנחנו נפגשים באיזשהו אמצעי תקשורת,

דבר ראשון אנחנו אומרים ובנונשלנטיות גמורה

אומרים שלוש פעמים: "אנחנו נתפוס אותך".

אני אתן לכם הדגמה קטנה.

נעמדים ככה ואומרים: "אנחנו נתפוס אותך,

"אנחנו נתפוס אותך, אנחנו נתפוס אותך".

נונשלנטיות, כאילו שום דבר.

"וואלה, נתפוס אותך. אתה תראה מה זה.

"פרינציפ זה אצלי. אני אתפוס אותך".

כאילו לא היה שום דבר. דבר שני, אם באים ואומרים,

אומרים כאילו את הטענה הזאת

שהוא לא שודד בעצם בשביל הכסף אלא בשביל הכיף,

אז אנחנו אומרים: "ובשביל מה אנחנו עובדים?

"בשביל הכסף? זה כסף זה שאנחנו עובדים בשבילו?

"גם רק בשביל הכיף, אותו דבר", אנחנו אומרים.

עכשיו, בקשר לזה שלא הצלחנו עד היום לתפוס את השודד,

זה נובע אך ורק מטעויות של השודד בעצמו.

אני אתן לכם דוגמה. נאמר שעל פי כל החישובים שלנו

אנחנו קובעים שהוא צריך לבוא למקום זה וזה בשעה כזאת וכזאת.

הוא טועה בחישוב ולא מגיע למקום הזה.

הכול באשמתו.

עכשיו, אנחנו הפעם טמנו לו מלכודת קלה מאוד.

על פי, אתם רואים, משפט פיתגורס,

ציירנו את נקודת הקדקוד בצורה כזאת שפה באר שבע,

ירושלים, תל אביב, יפו, עכו, טבריה.

מה שנותנת לנו הנוסחה הזאת,

ואנחנו מקווים שהוא יפתור אותה הפעם, זה ירושלים.

השוד הבא יהיה בירושלים.

וחבר'ה,

תיזהרו שם בחוץ.

זהו, פנויים.

זה יהיה בחמש.

בחמש אחרי הצהריים בירושלים, לא לשכוח.

סבתא'לה, יש לי בשבילך הודעה מרגיעה מאוד. -נו, מה?

הלילה את יכולה לישון בשקט. -למה?


זהו זה - אופנובנק (2) This is it - Openbank (2) É isto - Openbank (2)

מכניסים את הפתיל לתוך הבונגלור.

בקצה השני חותכים את הפתיל בזווית 45 מעלות.

אז יש גשר מעל תעלת הנ"ט.

הנדסה קרבית התגברה על מכשול.

כעת יכול נגמ"ש, טנק, תותח להמשיך בהסתערות.

כך היה גם בצליחת תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים.

הנדסה קרבית עשתה את זה.

זהו, עוד חמש שניות. אוי, אלוהים.

חמש, ארבע, שלוש, שתיים, אחת...

נס.

זה שוד!

למלא? -מה? -למלא?

דברי בקול רם. הקסדה, אני לא שומע. -למלא?

כן, עד הסוף.

הנה.

שתי שקיות? מותק, אצלי זה עיקרון. רק אחת. Two bags? Honey, for me this is a principle. Only one.

סליחה... -כן?

אתה יכול לתת לי חתימה? -בטח, למה לא. -לאורלי.

גם לי, גם לי. -בבקשה. בבקשה, חבר'ה, בבקשה.

חתימה טובה. ביי, בובה. -רק רגע. -כן?

זה בשבילך לכבוד החגים מוועד עובדי הבנק.

כל כך לא נעים לי, אבל... טוב, ביי, להתראות.

סליחה. -כן, נו? -רציתי להזכיר לך שבגלל החגים

מועדי פתיחת הבנק השתנו, אז שתיקח את זה בחשבון כשאתה בא.

את נחמדה. קחי אלף שקל, תקני לך ארוחה מפסקת. ביי.

ידיים למעלה!

תסתובב, תסתובב, תסתובב, תסתובב.

תראה לכולם את השקית, תראה את הירוקה. תסובב את זה.

נו, זה לא מה שאני אמרתי? זה בדיוק. אוי, אני מאושרת.

יוסף כהן, זה מה שאתה.

מה התנפחת כמו איזה אבו נפחא? מה קרה?

בוא תראה. מה קרה לך? -המורה שושנה?

אני לא מאמין!

איזה כיף לראות אותך. רק בגללך היה שווה לשדוד את הבנק הזה.

את לא השתנית. תמיד נראית כוכבת הוליוודית. -נו, באמת.

איזו הגזמה. אל תתחנף, בסדר? זה לא יעזור לשום דבר.

היית קודם הקטנצ'יק הזה על קורקינטצ'יק,

ועכשיו אתה על צוזוקצ'יק, זה הכול.

המורה, זה השתנה.

היום אני מפורסם, היום אוהבים אותי. תסתכלי, תסתכלי.

בנות, הלו. -היי. -את רואה?

בסדר, זה מה שרצית? כן, זה מה שרצית?

שקצת יכירו אותך פה ושם? תסלח לי מאוד,

אתה היית אלמוני קטן כשהיית קטן,

ואתה אלמוני קטן גם עכשיו. ביי.

רגע אחד, המורה!

המורה, מה זאת אומרת אלמוני? על מה את מדברת?

כותבים עליי בכל העיתונים,

מדברים עליי בחדשות, כל הארץ מדברת עליי.

חכי, תראי, בפורים כל הילדים יתחפשו לי.

הלו, בובה. -עוד אחד שחושב את עצמו. Hello, doll. - Another one who thinks for himself.

טלי, את שומעת? היה אצלנו השודד עם האופנוע. Tali, do you hear? We had the robber with the motorcycle.

נו, מה? מה? נו, מה? -איך זה יכול להיות?

מה זה "איך זה יכול להיות"? הם לא מכירים.

הם מכירים את הקסדה, הם מכירים את האופנוצושי

אבל הם לא מכירים אותך.

לא!

זה לא יכול להיות. את רוצה להגיד לי שאני קניתי אופנוע,

למדתי נהיגה, נכשלתי בשבעה טסטים,

שדדתי עשרים בנקים, וכל זה היה לשווא?

כן, כל זה היה לשווא, בסדר? -אז מה אני צריך לעשות?

תגידי לי מהר, מה לעשות? -אתה פשוט צריך לבוא לבנק

ולהסגיר את עצמך. -לבנק? -לא לבנק, למשטרה יותר נכון.

אתה נכנס למשטרה ואתה אומר: "סחבק זה אני".

מה זאת אומרת? -"זה אני".

אתה מוריד את הקסדה ואתה אומר שזה אתה, ואז...

מה קורה? -כשאתה תסגיר את עצמך,

אז אתה מקבל עיתונות, חדשות. So you get press, news.

אז אתה באמת נכנס ל"מבט לחששות", So you really get into "looking at concerns",

לתוך פיצוץ, לכל התכניות. רוצה? -כן. -קדימה.

למשטרה, בואי למשטרה.

דוקטור, בבקשה, תגיע. אני יודעת מה זה משרד הרישוי,

אבל הזמן קצר והחולים מרובים. But time is short and patients are numerous.

אז תגיע, בבקשה. So come on, please.

האחות חוה. -שאול גריפה, מה קרה?

אני עצוב.

שב, שב, שב. אתה לא מרגיש טוב?

אתה רוצה אולי כוס מים? -לא, תודה. תה.

עם שניים סוכר ולימון.

אולי עוגה? -איזו יש? -"איזו יש?" תתבייש! אין. Maybe a cake? - Which one is there? - "Which one is there?" Be ashamed! nothing.

חשבתי שכבר קרה לך משהו. תתבייש! I thought something had already happened to you. Be ashamed!

לעורר את רחמיי המקצועיים רק בגלל עוגה וקפה ותה?

האחות חוה, אני מבקש ממך, אל תדברי איתי בצורה כזאת.

אני כל רגע עלול לפרוץ בבכי.

זה איום? -לא, זאת אמת. Is it a threat? - No, that's true.

יושב לפנייך אחד האנשים הרגישים ביותר בעולם. Sitting in front of you is one of the most sensitive people in the world.

איפה? אני לא רואה אותו.

האחות חוה, גם אני פעם חשבתי שאני לא רגיש, ואז גיליתי

שיש לי נפש עדינה של משורר.

מה נפל עליך, כתבי ביאליק? What happened to you, Bialik's writings?

הבוקר... -כן? -אני קמתי, ניגשתי לכיור.

הברז דולף, כבר מזמן רציתי לקרוא לשרברב. -כן.

הסתכלתי במראה,

ומה אני רואה?

שד. -למה שד? -למה לא?

לחלוחית מציפה את עיניי.

לחלוחית? כן, אני מבינה.

חשבתי לעצמי: "להתעצב ככה בגלל ברז דולף?" I thought to myself, "to be sad like that because of a leaking faucet?"

ואז נזכרתי בדודתי יוספה שהיו לה אבעבועות רוח.

הסתכלתי במראה, והן היו שם.

מי, האבעבועות של יוספה? -לא, דמעות או כמעט דמעות.

מה שבטוח, שהעיניים שלי לא היו יבשות. מדהים, לא? What is certain is that my eyes were not dry. Amazing, no?

לא. למה? -למה? כי בגלל כל דבר קל שבקלים, No. Why? -Why? Because because of everything that is easy,

קטנצ'יק, מה זה קטנצ'יק, קטנטנצ'יק, כלום, Tiny, what's tiny, tiny, nothing,

אני מתרגש עד דמעות.

ממש ממש נוגע ללב.

ואז החלטתי לחקור את העניין לעומקו.

קניתי עיתון. -כן?

פתחתי, הסתכלתי בתחזית מזג האוויר ו...

לחלוחית. -ועוד איך. moisture. -Hell yeah.

ישר התלבשתי, הגעתי הנה.

האחות חוה, אני מבקש ממך, תני לי איזושהי תרופה,

משהו שיוריד את סף הרגישות שלי.

לא, מר גריפה, אני לא חושבת שתרופה זוהי התרופה.

לא ייתכן שבן אדם יבכה רק בגלל שמעונן חלקית.

זה העניין, שהוא לא. -שהוא לא מה?

הוא לא. הלחלוחית הזאת לא נגרמת בגלל ברז דולף

או אבעבועות של הדודה שלך יוספה ואפילו לא בגלל בעיה נפשית. Or your aunt's pox is not even caused by a mental problem.

הפכת לי לפסיכולוגית, האחות חוה? סליחה.

שאול גריפה!

מה? -שב, בבקשה. הבט.

ותקשיב טוב.

יש ארבעה סוגי דמעות:

יש דמעות שאנחנו מכירים, שהן נגרמות לנו בגלל איזה צער

או איזה עצב, וזה הבכי. זה אופייני וייחודי רק לבני אדם.

יש דמעות שנגרמות בגלל שאתה לוקח איזו תרופה מסוימת.

אני כבר יומיים לא לקחתי שום תרופה.

יש דמעות שנגרמות בגלל גירוי חיצוני

כמו גרגיר אבק או אולי עשן בעיניים.

דמעות מנגל. -כן, דמעות מנגל.

והסוג הרביעי זה הדמעת הבסיסית.

אלה הן הדמעות שנמצאות באופן קבוע בתוך העין שלנו,

והן אחראיות לשטיפת העין וניקיונה, ברור?

את רוצה להגיד לי שכל הזמן יש לי דמעות בעין? -בוודאי.

ואני לא רגיש באופן יוצא דופן?

לא, אולי אתה בכל זאת בן אדם רגיש,

אבל ברצינות, לבכות בגלל תחזית מזג האוויר

או חדשות הבורסה? באמת. -את בטוחה שלא?

בוודאי שאני בטוחה. הנה, הבט.

הבט, הנה, חדשות הבורסה. בבקשה.

בוא נעשה בדיקה. -בבקשה.

פי-וי-די ירד למינוס 39.

כלום. -אתה לא בוכה? אתה רואה שאתה לא בוכה?

אן-בי-סי ירד ל-9.6.

שום דמעות, כן? תנסה לבדוק אולי.

כלום. -שום דבר.

אן-בי-די. אן-בי-די, לעומת זאת, ירד ב-54.3.

54.3?

אתה בוכה?

אתה בוכה. למה? לאן אתה רץ?

לבנק. אני הפסדתי את כל הכסף!

מסקנה:

בנסיעה אטית נוסע האופנוע יותר לאט מאשר בנסיעה מהירה. On a slow ride the motorcycle travels slower than on a fast ride.

שלום.

שלום לך, אדוני. אתה הקצין המיוחד לענייני האופנוזוקי?

אתה שואל את זה מסקרנות? -לא, מעסקנות.

שב, שב. יש לך אילו שהן ידיעות או משהו כזה? -תגיד, תגיד,

יש לי שאלה אליך... I have a question for you...

מה קרה, מה קרה? -הייתה לי הרגשה שמישהו מצותת פתאום.

זה לא חשוב.

יש לי שאלה אליך.

מה היית עושה אם היית תופס את השודד על האופנוע?

דבר ראשון אני מכניס לו ראסיה ומסובב לו את היד מאחורי הגב שלו,

תופס אותו תפיסה... -לא, לא, לא. אני מתכוון, Captures the same perception ... -No, no, no. I mean,

מסיבות עיתונאים, טלוויזיה, מהבחינה הזאת.

פרסומות, אתה יודע, שלטים. -איזו שאלה, איזו שאלה.

אור הזרקורים, בגדול אני עושה את זה. ולא בצניעות, בגדול.

טוב, אז אתה יכול להזמין את הטלוויזיה.

אני אסגיר את עצמי רק בפני התקשורת.

מה תקשורת? מה תסגיר? מה תקשורת? מה תסגיר?

על מה אתה מדבר? -אני רוצה להסגיר את עצמי.

אתה רוצה להסגיר את עצמך? -כן.

הסגרות זה ימי שני וחמישי או דרך העיתונות, לא היום. Extraditions are Mondays and Thursdays or through the press, not today.

זה בעניין האופנוזוקי. אני השודד על האופנוע.

אתה השודד על האופנוע? -כן.

מי הדליף לך?

מה זאת אומרת מי הדליף? זאת אומרת, זה אני,

אז איך אני יכול להדליף לעצמי? זה אני, אז אני יודע את זה לבד.

אני לא מדליף כבר. -אתה טוען שאתה השודד,

ואני רוצה להגיד לך דבר אחד:

קל מאוד לאמת את הדבר הזה, ואם זה עדות שקר, אוי ואבוי לך.

בבקשה, מכונת אמת. -לא, לא מכונת אמת.

יש לי פה את המכונה שלי פה, מלחמת מוחות. -בבקשה.

שאלון התאמה קצר. -בבקשה.

מה אומר לך הקול הבא? What does the next voice tell you?

לא כל כך יודע. אולי זה המנון המשטרה?

לא, לא, לא, לא, לא. המנון המשטרה זה

"הניפו רגליים, הניפו ידיים, נצעדה במרץ, בגאון".

לא, לא, לא, לא. מה שזה אומר זה הקצב של תאריכי השוד

של השוד שהשודד שדד.

נכשלת. דבר ראשון אתה נכשלת.

או-קיי, אני אשאל אותך שאלה שנייה.

היכן מתבצע השוד הבא?

אני אגיד לך את האמת, עוד לא החלטתי בדיוק, אבל...

נראה לי, משהו קרוב. בני ברק מקום טוב, נראה לי.

טעות. ירושלים.

על פי כל החישובים שלנו זה ייעשה בירושלים.

יא חביבי, תעשה טובה, אתה לא עונה על הדרישות שלנו. Ya darling, do yourself a favor, you do not meet our requirements.

פנה את המקום. Clear the place.

מה זאת אומרת?

אתה רוצה להגיד לי שאני אינני אני?

"אז מי אני בכלל?"

אני יודע מי אתה? אתה איזה קוני למל, משהו כזה.

בכל מקרה, אתה יכול לישון בשקט. אתה לא השודד,

אין לך מה לפחוד מעצמך, לא תשדוד את עצמך. You have nothing to fear from yourself, do not rob yourself.

אני מבקש אותך, אתה יכול...

איך אתה יכול להגיד לי דבר כזה?

מי אתה שתגיד לי אם אני השודד, אם אני לא השודד?

"אתה כן השודד, אתה לא, קוני למל".

אדוני, אדוני, הנה המזוודה של הכסף, הנה שקית הכסף

והנה הקסדה של השוד. מה תגיד עכשיו?

"מה תגיד עכשיו?" מה אני אגיד לך,

כל אחד יכול לבוא עם מזוודה ולהגיד לי: "אני השודד".

בעיה להשיג את החפצים האלה? מזוודה? זה עוד לא מוכיח שום דבר.

כן? ומה עם הכסף בפנים, השדוד? מה איתו? מה אתה אומר על זה?

מה, מה? -כסף בפנים, אז מה?

זה מוכיח שזה שדוד?

בעיה לגנוב כסף ולבוא להגיד לי ששדדת אותו?

אני מבקש אותך אחת ולתמיד, פנה את המקום לפני שאני עוצר אותך.

אתה רוצה שאני אעצור אותך על הטרדה?

נו, מה קורה? התקבלת? -לא.

התקבלת או לא התקבלת? מה קורה? -לא, לא התקבלתי.

אני בא, אני עושה עשרים שודים, אני בא להודיע למשטרה על עצמי,

לא מקבלים אותי. איזו מדינה... זה יחס זה? -לא, למה?

רגע אחד, למה אתם לא מקבלים אותו?

אני אומרת לך, זה זה על הטרקטור, על הוויקטרו...

הוא על הוויקטרוקינט הזה? בוא הנה.

אתה יודע שאתה דרסת פעם את הגברת הזאת עם הקורקינט שלך?

מה אתה מדבר שטויות? מה פתאום?

לא אמרתי שהוא דרס אותי בקורקינט. -אני יודע שזה לא אתה.

אני יודע, סתם אני אומר בשבילה, שהיא באה כל הזמן,

"דרס אותי על קורקינט".

לא אתה, בסדר. -אני לא יודע מה להגיד לך.

אני השודד. קוראים לי יוסף כהן. -כהן. הנה, נכון.

יא חביבי, יש בארץ הזאת 10 מיליון בני אדם שקוראים להם יוסף כהן,

אז מה, כל בן אדם שיבוא ויגיד לי: "קוראים לי יוסף כהן",

אני אעצור אותו?

כל אחד שקוראים לו יוסף כהן זו אשמה פלילית? Anyone who is called Yosef Cohen is a criminal culprit?

אחד קוראים לו ככה, לאחד קוראים ככה.

אז קוראים לך יוסף כהן, אז מה?

אני לא יכול לעצור על זה. אני מבקש אותך, בבקשה.

יש לי פה קוטנר אסיר, גם הוא יש לו בעיות משלו.

גם הוא יש לו בעיות משלו. תעזוב את המקום.

תעזבו שניכם את המקום אחת-שתיים.

"יוסף כהן" הוא אומר לי.

"כוורת חוזרת,

"כוורת נפרדת."

אהלן, שלום.

אנחנו נראה היום להקה בריטית שמגיעה לשתי הופעות בסוכות,

בחול המועד סוכות בארץ.

זאת להקה שקוראים לה "דה פול", "השלכת" או "הנפילה",

תלוי איך רוצים להבין את זה,

והלהקה הזאת יוצרת מוזיקה מאוד מעניינת ומיוחדת ומקורית

כבר מ-1976.

הם מעבירים הרבה מסרים פוליטיים וחברתיים

בתוך אריזה קשה מאוד.

לא קל להבין את הלהקה הזאת, להרגיש מה שהם עושים,

אבל בהחלט שווה להתאמץ.

להקת "דה פול" בשתי הופעות בארץ.

חבר'ה, אני חוזר עכשיו מדיון

עם הפסיכולוג, הרפלקסולוג והאופנולוג של המשטרה,

ולהלן ההנחיות שקיבלנו:

אם אנחנו נפגשים באיזשהו אמצעי תקשורת,

דבר ראשון אנחנו אומרים ובנונשלנטיות גמורה First thing we say and with complete nonchalance

אומרים שלוש פעמים: "אנחנו נתפוס אותך".

אני אתן לכם הדגמה קטנה.

נעמדים ככה ואומרים: "אנחנו נתפוס אותך,

"אנחנו נתפוס אותך, אנחנו נתפוס אותך".

נונשלנטיות, כאילו שום דבר.

"וואלה, נתפוס אותך. אתה תראה מה זה. "Wow, we'll catch you. You'll see what it is.

"פרינציפ זה אצלי. אני אתפוס אותך".

כאילו לא היה שום דבר. דבר שני, אם באים ואומרים,

אומרים כאילו את הטענה הזאת

שהוא לא שודד בעצם בשביל הכסף אלא בשביל הכיף, That he's not actually robbing for money but for fun,

אז אנחנו אומרים: "ובשביל מה אנחנו עובדים?

"בשביל הכסף? זה כסף זה שאנחנו עובדים בשבילו? "For the money? Is it the money we work for?

"גם רק בשביל הכיף, אותו דבר", אנחנו אומרים.

עכשיו, בקשר לזה שלא הצלחנו עד היום לתפוס את השודד,

זה נובע אך ורק מטעויות של השודד בעצמו.

אני אתן לכם דוגמה. נאמר שעל פי כל החישובים שלנו

אנחנו קובעים שהוא צריך לבוא למקום זה וזה בשעה כזאת וכזאת.

הוא טועה בחישוב ולא מגיע למקום הזה.

הכול באשמתו. It's all his fault.

עכשיו, אנחנו הפעם טמנו לו מלכודת קלה מאוד.

על פי, אתם רואים, משפט פיתגורס,

ציירנו את נקודת הקדקוד בצורה כזאת שפה באר שבע, We drew the vertex in this way the language of Beer Sheva,

ירושלים, תל אביב, יפו, עכו, טבריה.

מה שנותנת לנו הנוסחה הזאת,

ואנחנו מקווים שהוא יפתור אותה הפעם, זה ירושלים.

השוד הבא יהיה בירושלים.

וחבר'ה,

תיזהרו שם בחוץ.

זהו, פנויים.

זה יהיה בחמש.

בחמש אחרי הצהריים בירושלים, לא לשכוח.

סבתא'לה, יש לי בשבילך הודעה מרגיעה מאוד. -נו, מה?

הלילה את יכולה לישון בשקט. -למה?