רבי שמעון ובנו במערה

לַיְלָה, חֹשֶׁךְ, עֲלָטָה,

פַּרְסוֹת סוּסִים בִּשְׁעָטָה,

רוֹמְסוֹת בַּבֹּץ, נוֹתְבוֹת שְׁבִילִים,

וְאַחֲרֵיהֶם חֵיל הָרַגְלִים

אָצִים-רָצִים מְמַהֲרִים.

זֶה חַיִל רוֹמִי בֶּהָרִים,

כָּל הַלַּיְלָה מְחַפְּשִׂים,

הוֹפְכִים סְלָעִים, כּוֹרְתִים שִׂיחִים.

לְלֹא לֵאוּת וּבְלִי דַּי

הֵם מְבַקְּשִׁים אֶת בַּר יוֹחַאי,

כִּי הַקֵּיסָר צִוָּה: "הָבִיאוּ אֵלַי

אֶת רַ' שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי,

עַל אֲשֶׁר גִּנָּה מַלְכוּת

אַחַת דָּתוֹ – לָמוּת!"

שָׁמַע בַּר יוֹחַאי אֶת הַדְּבָרִים

וְנָס מַהֵר אֶל הֶהָרִים,

לֹא לָקַח דָּבָר עִמּוֹ,

רַק אֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ.

אֵיזוֹ צָרָה! אֵיזֶה אָסוֹן!

בָּרְחוּ שְׁנֵיהֶם בְּחִפָּזוֹן,

וּבַחֲשָׁשׁ מִן הַגְּזֵרָה

מָצְאוּ מִקְלָט בִּמְעָרָה.

עָמֹק-עָמֹק בְּתוֹךְ הָהָר

אֲוִיר טָחוּב, אָפֵל וְקַר,

אֵין אֹכֶל שָׁם וְאֵין גַּם מַיִם.

נָשְׂאוּ תְּפִלָּה אֶל הַשָּׁמַיִם.

וְדֶרֶךְ פֶּלֶא, דֶּרֶךְ נֵס,

צָמַח חָרוּב וְהִתְנוֹסֵס.

וּמִקִּיר הַסֶּלַע הָאֵיתָן

הֵחֵל לִנְבֹּעַ מַעְיָן.

כָּךְ הִתְחַבְּאוּ הֵם בַּמְּעָרָה,

וְכָל הַיּוֹם לָמְדוּ תּוֹרָה.

כָּל מְזוֹנָם רַק חָרוּבִים

וּמֵי מַעְיָן מַרְוִים.

וּבַמְּעָרָה פָּשְׁטוּ בִּגְדָם,

כִּסּוּ בַּחוֹל אֶת כָּל גּוּפָם:

מֵרַגְלֵיהֶם עַד צַוְּארֵיהֶם,

נוֹתְרוּ גְּלוּיִים רַק רָאשֵׁיהֶם.

וּבְבוֹא עֵת הַתְּפִלָּה

אֶת בִּגְדֵיהֶם לָבְשׁוּ תְּחִלָּה,

וְכֹה עָמְדוּ נוֹשְׂאִים קוֹלָם

בְּהִתְיַחֲדָם אֶל מוּל בּוֹרְאָם.

עָבְרוּ יָמִים וְשָׁבוּעוֹת,

חָלְפוּ וְשָׁבוּ הָעוֹנוֹת,

וְרַק מִקֵּץ תְּרֵיסַר שָׁנִים

מֵת קֵיסַר הָרוֹמָאִים.

מֵת הַקֵּיסָר, בָּטְלָה גְּזֵרָה.

יָצְאוּ הַשְּׁנַיִם מִן הַמְּעָרָה,

אַךְ הָעוֹלָם בַּחוּץ מוּזָר

הַכֹּל כָּל כָּךְ שׁוֹנֶה וְזָר.

וּבַר יוֹחַאי, יֵשׁ אוֹמְרִים,

יָדַע הוּא לְחוֹלֵל פְּלָאִים.

שְׁתֵּי עֵינָיו אֵשׁ וְגִצִּים,

מַבַּט עֵינוֹ רִפֵּא חוֹלִים.

בְּכָל מָקוֹם שֶׁבּוֹ עָבַר

תִּקֵּן תִּקּוּן, הוֹאִיל, עָזַר.

וְעַד הַיּוֹם יֵשׁ אֱמוּנָה

כִּי זְכוּתוֹ עוֹזֶרֶת וּמְגִנָּה.

אִם תִּזְדַּמְּנוּ אֶל הַצָּפוֹן,

טַפְּסוּ-עֲלוּ עַל הַר מֵירוֹן.

שָׁם בָּהָר, מֵעַל מִדְרוֹן,

עוֹמֵד קִבְרוֹ שֶׁל רַ' שִׁמְעוֹן.

וְהַמְּעָרָה, הַמַּעְיָן?

מְקוֹמָם נִשְׁכַּח מִזְּמַן-מִזְּמַן,

סוֹדָם שָׁמוּר הוּא וְצָרוּב,

אַךְ עַל הָהָר עֲצֵי חָרוּב.