×

LingQをより快適にするためCookieを使用しています。サイトの訪問により同意したと見なされます cookie policy.


image

מסעותי המופלאים - מאת יגאל עשת, פרק 8 - קורס צוערים ואפריקה

פרק 8 - קורס צוערים ואפריקה

פרק 8 - קורס צוערים

לאחר שנה בצוות האוניה 'קדמה' הורדתי לחוף כדי להצטרף לקורס צוערים שנפתח על סיפון האוניה 'אלון'. עברתי את תהליך העליה לאוניה שכלל קבלת אישור רפואי, רישום במשרד התחבורה, והתייצבות במשטרת הנמל עד שלבסוף הגעתי לאוניה. על הרציף התאספו עשרה קדטים.

הייתי היחיד שנותר מהחבורה הראשונית באוניה 'שקמה'. הקצין השלישי קיבל אותנו ברציף.

לאחר שבדק ומצא שכולנו התייצבנו, עלינו לאוניה שהיתה תאומה של ה'שקמה' וחולקנו לקבינות. גם כאן כמו ב'שקמה' הקדטים היו בנוסף לצוות האוניה ולכן צופפו אותנו שלושה בקבינה, האוניה הפליגה בקו מערב אפריקה. כל הפלגה ערכה כשלושה חודשים והקורס אמור היה להימשך כשנה. סמוך לסיפון סירות ההצלה נבנתה כיתת לימוד. רוכזנו בכיתה. השלישי יצא ולאחר דקות ספורות הגיע חזרה ואיתו ברנש נמוך ושמנמן, לבוש מכנסי ג'ינס, חולצה לבנה ודרגות רב-חובל על כתפיו. רב-החובל שהציג את עצמו כמפקד הקורס (לאוניה היה רב-חובל אחר), סיפר לנו על הלימודים הצפויים לנו ועל חלקנו בעזרה לצוות האוניה.

סדר היום היה: השכמה, התעמלות בוקר, ארוחת בוקר, ארבע שעות לימודים בכיתה וארבע שעות עבודה בסיפון, שעות נוספות לפי צרכי האוניה. שיעורי בית בזמן שנותר. אפשר ורצוי לנסות לישון לפני השחר הבא. מהר מאד למדתי שהזמן הקצוב לא מותיר זמן לשינה. למזלי שותפיי לקבינה היו חבר'ה מביני עניין וחילקנו ביננו את שיעורי הבית הרבים, כל אחד הכין שיעורים במקצוע אחר, כך גמרנו את שיעורי הבית בשליש מהזמן. מתכון זה הוכח כיעיל והותיר לנו זמן חופשי לבילוי ושינה. הייתי הקדט הבוגר בקורס. יתר הקדטים היו סמוך מאד לשחרורם מהשרות הצבאי ואחד היה לפני גיוסו. קראנו לו בחיבה 'ילד' על אף שהיה גדול מאתנו בממדי גופו. בהמשך אספר על הקורות אותי בהפלגות במהלך לימודי בקורס הזה.

המשך פרק 8 - אפריקה

יבשת זאת לא היתה חדשה עבורי. ביקרתי אותה בהפלגה באוניה 'שקמה'. מפגש התרבויות הוא מדהים. האפריקאים לא רק נראים שונה, אלא גם חושבים שונה ממה שהורגלתי בו. לאחר שלושה חודשים ביבשת נדמה היה לי שמתחיל אני להבין את תושבי אפריקה. לדוגמה: מושג הזמן שם שונה ממה שאנו מורגלים אליו. אפריקאי, ולא חשוב לאיזו מדינה באפריקה הוא שייך, כאשר הוא מבקש 'חכה לי רגע, מיד אחזור' יכול אתה להיות רגוע. הבחור ישוב. במקרה הטוב זה קורה אחרי כמה שעות. לפרקים זה עניין של ימים.

דוגמה נוספת: במרכז כל עיר באפריקה יש מגרש חנייה גדול שם חונות משאיות קטנות המכונות בשפת המקום 'ממי-לורי' נהג המשאית מקשט את רכבו לפי יד הדמיון הטובה עליו, לכל משאית כזאת שלט ועליו פתגם כמו: 'לעולם הים לא יתייבש' או 'אלוהים אוהב את בניו'. אפריקאי הרוצה להגיע לכל מקום שהוא, אין לו אלא להתעניין במגרש החנייה איזו משאית מגיעה ליעדו. כאשר נמצאת המשאית המתאימה מתיישב הברנש לצד המשאית ומתארגן לשהות ממושכת. איננו שואל מתי יוצאים לדרך ונראה ששאלת הזמן אינה מפריעה לו. המשאית תצא לדרך כאשר תתמלא, תהליך העשוי להימשך כמה ימים. כל נוסע נוסף מצטרף לממתינים ומתקבל כבן בית. בכל כפר בדרך כאשר יורד נוסע חוזר תהליך ההמתנה עד שהמשאית מתמלאת מחדש ויוצאת שוב לדרך. בקצב כזה, אם היעד איננו הכפר הקרוב יש לשער שההולך ברגל יגיע זמן רב לפני המשאית. הזמן איננו ההבדל היחיד בתרבויות. לכן למדתי לקבל אותם כמו שהם ולא לנסות להבין אותם לפי אמות המידה המקובלות אצלנו. עם זאת אפריקה הייתה עבורי כר נרחב לחוויות שונות ומשונות.


פרק 8 - קורס צוערים ואפריקה Chapter 8 - Cadet Course and Africa Глава 8 - Курс кадетов и Африка

פרק 8 - קורס צוערים Chapter 8 - Cadet Course

לאחר שנה בצוות האוניה 'קדמה' הורדתי לחוף כדי להצטרף לקורס צוערים שנפתח על סיפון האוניה 'אלון'. After a year on the crew of the ship 'Kedma', I went ashore to join a cadet course that opened on board the ship 'Alon'. עברתי את תהליך העליה לאוניה שכלל קבלת אישור רפואי, רישום במשרד התחבורה, והתייצבות במשטרת הנמל עד שלבסוף הגעתי לאוניה. I went through the boarding process which included getting a medical clearance, registering with the Department of Transportation, and reporting to the Port Police until I finally got to the ship. על הרציף התאספו עשרה קדטים. Ten cadets gathered on the platform.

הייתי היחיד שנותר מהחבורה הראשונית באוניה 'שקמה'. I was the only one left from the initial group on the ship 'Shikma'. הקצין השלישי קיבל אותנו ברציף. The third officer received us at the platform.

לאחר שבדק ומצא שכולנו התייצבנו, עלינו לאוניה שהיתה תאומה של ה'שקמה' וחולקנו לקבינות. After checking and finding that we had all stabilized, we boarded a ship that was a twin of the 'sycamore' and were divided into cabins. גם כאן כמו ב'שקמה' הקדטים היו בנוסף לצוות האוניה ולכן צופפו אותנו שלושה בקבינה, האוניה הפליגה בקו מערב אפריקה. Here too as in 'Shikma' the cadets were in addition to the ship's crew and so the three of us were crowded in the cabin, the ship sailed on the West Africa line. כל הפלגה ערכה כשלושה חודשים והקורס אמור היה להימשך כשנה. Each voyage lasted about three months and the course was to last about a year. סמוך לסיפון סירות ההצלה נבנתה כיתת לימוד. A classroom was built near the lifeboat deck. רוכזנו בכיתה. We gathered in class. השלישי יצא ולאחר דקות ספורות הגיע חזרה ואיתו ברנש נמוך ושמנמן, לבוש מכנסי ג'ינס, חולצה לבנה ודרגות רב-חובל על כתפיו. The third came out and after a few minutes came back with a low, chubby guy, wearing jeans, a white shirt and captain's ranks on his shoulders. רב-החובל שהציג את עצמו כמפקד הקורס (לאוניה היה רב-חובל אחר), סיפר לנו על הלימודים הצפויים לנו ועל חלקנו בעזרה לצוות האוניה. The captain, who introduced himself as the course commander (the ship had another captain), told us about the studies that awaited us and our part in helping the ship's crew.

סדר היום היה: השכמה, התעמלות בוקר, ארוחת בוקר, ארבע שעות לימודים בכיתה וארבע שעות עבודה בסיפון, שעות נוספות לפי צרכי האוניה. The agenda was: waking up, morning exercise, breakfast, four hours of class and four hours of work on board, overtime according to the needs of the ship. שיעורי בית בזמן שנותר. Homework in the time left. אפשר ורצוי לנסות לישון לפני השחר הבא. It is possible and desirable to try to sleep before the next dawn. מהר מאד למדתי שהזמן הקצוב לא מותיר זמן לשינה. I quickly learned that the allotted time leaves no time for sleep. למזלי שותפיי לקבינה היו חבר'ה מביני עניין וחילקנו ביננו את שיעורי הבית הרבים, כל אחד הכין שיעורים במקצוע אחר, כך גמרנו את שיעורי הבית בשליש מהזמן. Luckily my cabin partners had guys who were interested and we shared the many homework assignments, each of us did homework in a different profession, so we finished homework a third of the time. מתכון זה הוכח כיעיל והותיר לנו זמן חופשי לבילוי ושינה. This recipe proved to be effective and left us free time to hang out and sleep. הייתי הקדט הבוגר בקורס. I was the adult cadet in the course. יתר הקדטים היו סמוך מאד לשחרורם מהשרות הצבאי ואחד היה לפני גיוסו. The rest of the cadets were very close to their release from military service and one was before his enlistment. קראנו לו בחיבה 'ילד' על אף שהיה גדול מאתנו בממדי גופו. We affectionately called him a 'boy' even though he was larger than us in body size. בהמשך אספר על הקורות אותי בהפלגות במהלך לימודי בקורס הזה. Later I will tell about the experiences of me on cruises during my studies in this course.

המשך פרק 8 - אפריקה Continued Chapter 8 - Africa

יבשת זאת לא היתה חדשה עבורי. This continent was not new to me. ביקרתי אותה בהפלגה באוניה 'שקמה'. I visited her on a cruise on the ship 'Shikma'. מפגש התרבויות הוא מדהים. The encounter of cultures is amazing. האפריקאים לא רק נראים שונה, אלא גם חושבים שונה ממה שהורגלתי בו. Africans not only look different, but also think differently from what I am used to. לאחר שלושה חודשים ביבשת נדמה היה לי שמתחיל אני להבין את תושבי אפריקה. After three months on the continent it seemed to me that I was beginning to understand the people of Africa. לדוגמה: מושג הזמן שם שונה ממה שאנו מורגלים אליו. For example: the concept of time there is different from what we are used to. אפריקאי, ולא חשוב לאיזו מדינה באפריקה הוא שייך, כאשר הוא מבקש 'חכה לי רגע, מיד אחזור' יכול אתה להיות רגוע. African, and no matter what country in Africa he belongs to, when he asks 'wait a minute, I'll be right back' you can be calm. הבחור ישוב. The guy will be back. במקרה הטוב זה קורה אחרי כמה שעות. At best it happens after a few hours. לפרקים זה עניין של ימים. At times it's a matter of days.

דוגמה נוספת: במרכז כל עיר באפריקה יש מגרש חנייה גדול שם חונות משאיות קטנות המכונות בשפת המקום 'ממי-לורי' נהג המשאית מקשט את רכבו לפי יד הדמיון הטובה עליו, לכל משאית כזאת שלט ועליו פתגם כמו: 'לעולם הים לא יתייבש' או 'אלוהים אוהב את בניו'. Another example: in the center of every city in Africa there is a large parking lot where small trucks are parked called in the local language 'Mami-Lori'. God loves his sons. אפריקאי הרוצה להגיע לכל מקום שהוא, אין לו אלא להתעניין במגרש החנייה איזו משאית מגיעה ליעדו. An African who wants to get anywhere, has no choice but to be interested in the parking lot, which truck will reach its destination. כאשר נמצאת המשאית המתאימה מתיישב הברנש לצד המשאית ומתארגן לשהות ממושכת. When the right truck is found, the guy sits down next to the truck and arranges for a long stay. איננו שואל מתי יוצאים לדרך ונראה ששאלת הזמן אינה מפריעה לו. We do not ask when to leave and the question of time does not seem to bother him. המשאית תצא לדרך כאשר תתמלא, תהליך העשוי להימשך כמה ימים. The truck will set off when it fills up, a process that may take several days. כל נוסע נוסף מצטרף לממתינים ומתקבל כבן בית. Each additional passenger joins the waiters and is accepted as a housemate. בכל כפר בדרך כאשר יורד נוסע חוזר תהליך ההמתנה עד שהמשאית מתמלאת מחדש ויוצאת שוב לדרך. In every village on the way when a passenger gets off the waiting process repeats until the truck refills and sets off again. בקצב כזה, אם היעד איננו הכפר הקרוב יש לשער שההולך ברגל יגיע זמן רב לפני המשאית. At such a rate, if the destination is not the nearest village it is to be assumed that the pedestrian will arrive long before the truck. הזמן איננו ההבדל היחיד בתרבויות. Time is not the only difference in cultures. לכן למדתי לקבל אותם כמו שהם ולא לנסות להבין אותם לפי אמות המידה המקובלות אצלנו. So I learned to accept them as they are and not try to understand them according to our accepted standards. עם זאת אפריקה הייתה עבורי כר נרחב לחוויות שונות ומשונות. Yet Africa was for me an extensive cushion for different and strange experiences.