×

Nous utilisons des cookies pour rendre LingQ meilleur. En visitant le site vous acceptez nos Politique des cookies.


image

Game Theory (Sports) תורת המשחקים, תורת המשחקים - כדורגל

תורת המשחקים - כדורגל

שלום לכם וברוכים הבאים לסדרה החדשה "תורת המשחקים"

שבה אנחנו נתחקה אחר מקורותיהם של המשחקים

וענפי הספורט בעולם כולו.

בחרנו להתחיל דווקא כאן, על החומה הסינית,

משום שסין היא מולדתו של ענף ספורט שכולנו מכירים,

שהיה המשחק של הקיסרים וההמונים.

ענף ספורט עם כדור שבו עלמה אחת

ניצחה את כל הנבחרת הקיסרית לבדה.

ענף ספורט שנדד אל היוונים הקדמונים, אל האצטקים,

אל אירופה, וכמובן, לארצות הברית,

אבל שעד היום מספר האוהדים הגדול ביותר שיש לו

הוא דווקא כאן בסין.

מוכנים?

כדורגל.

לאביו הקדמון והסיני של הכדורגל קוראים קוג'ו.

משמעות השם היא כדורת בעיטות.

המטרה היא להכניס כדור לתוך שער עם רשת

בכל איבר של הגוף חוץ מבידיים.

במקור בכל ארמון בסין היה גם מגרש קוג'ו.

זה היה אימון של המשמר הקיסרי.

יש אפילו תיעוד של נערה בת 17

שניצחה לבדה את כל המשמר הקיסרי בקוג'ו.

כפי שאומרים בעברית: "כבוד, אחותי",

באנגלית: "ריסקפט, סיסטר", ובסינית: "חן לי האי".

זה בסין. אבל, אתם יודעים, אין אמריקה בלי כדורגל,

לא דרום אמריקה ולא מרכזה, אז בואו נדבר לרגע על האצטקים.

אתם יודעים, האצטקים היו בונים בית,

לידו היו בונים מקדש, ומיד אחרי שבנו מקדש, בנו גם...

מגרש כדורגל.

המשחק של הכדורגל האצטקי מייצג מין מאבק בין בני אור ובני חושך.

הכדור הוא משל לראשו של קורבן האדם,

והאמת שבסוף המשחק הרבה פעמים הקריבו

את מאמן הנבחרת המפסידה.

או שבגלל שזה כזה כבוד להיות מוקרב לאלים,

הקריבו את כל הקבוצה המנצחת.

אבל כדורגל הוא כמובן גם משחק אירופי.

ליוונים הקדמונים היה משחק כדורגל משלהם.

מאחוריי מקדש זאוס באתונה.

במוזאון לארכאולוגיה הסמוך יש תבליט שמוכיח

שהיוונים הקדמונים היו ספצים בכדורגל.

מה אתם יודעים, אנטיוכוס היה קיצוני סופה.

גם לרומים היה משחק כדורגל משלהם,

משחק אלים מאוד. יודעים מה? רוצים לראות כדורגל רומי אלים?

בואו איתי לא לרומא, לפירנצה.

קבלו את משחק הקלצ'ו פיורנטינו, אביו הקדמון והאלים של הכדורגל

המשלב בעיטות, נגיחות, מכות ושלל חניקות מסוגים שונים.

המשחק, שמקורו באימפריה הרומית,

משוחק עד עצם היום הזה באיטליה.

המטרה היא להבקיע גול לשער היריב,

אבל בעיקר להשתולל.

שווה, אם לוקחים בחשבון שהמנצחים בגמר

מקבלים לא גביע, חלילה, אלא פרה.

כן, כן, כדורגל וגם רוגבי היו משחקים אלימים מאוד.

כדי שלא כל השחקנים ימותו או יוקרבו לאל,

היה ברור שצריך לעדן מעט את המשחק,

ועל מי אפשר לסמוך אם לא על הבריטים?

ברוכים הבאים לטריניטי קולג' בקיימברידג', באנגליה.

כאן ב-1579 שוחק משחק שבסופו התפתחה קטטה המונית.

הדיקן החליט שזהו, נגמר, חאלס, אסור לשחק יותר כדורגל לא מוסדר

מחוץ לחומות האוניברסיטה.

צפצפו עליו. רק ב-1848 התכנסו כאן בטריניטי קולג'

חבורה של ראשי בתי ספר וראשי מועדוני כדורגל

כדי להחליט על מה שנקרא בסופו של דבר

חוקי קיימברידג' של הכדורגל.

לקח להם עוד 25 שנה, וב-1863, בפאב של הבונים החופשיים בלונדון,

התכנסו המחליטים וקבעו את החוקים

של מה שיהפוך בסופו של דבר לכדורגל המודרני.

כדורגל, כמו כל דבר חי, הוא דבר צומח ונושם.

הליגה בארצות הברית גדלה והולכת.

בסין היא מאיימת לכבוש את העולם.

בדרום אמריקה כדורגל יכול להצית מלחמות.

אבל לפעמים לגדול זה גם למות,

ואנחנו נמצאים כאן בווייט הארט ליין, מגרש הבית של טוטנהאם,

כדי לעשות כבוד להיכל הזה, שראה כל כך הרבה ימים שמחים.

בעוד חודשים אחדים יעלו עליו דחפורים,

ובמקום נקודת האור הזאת בעולם

נקבל דיור בר השגה.

לפעמים השמים בוכים על הכדורגל.

גבירותיי ורבותיי, לא כל יום יוצא לי לשבת ליד אגדה חיה.

תכירו בבקשה את גרי מבוט, לא פחות ולא יותר,

האלוף של טוטנהאם.

שלום, גרי מבוט. זה כבוד גדול, אני מתרגש.

תודה רבה.

אני רוצה לשאול אותך על הכדורגל הבריטי.

אתה יודע, הוא מפורסם בכל העולם, משחקים אותו בכל העולם,

אבל הכדורגל עדיין נחשב למשחק בריטי.

מדוע?

אני חושב שהתשוקה היא אחד הדברים העיקריים

שאנשים אוהבים בכדורגל האנגלי.

כדורגל הוא הספורט הפופולרי ביותר במדינה, ללא ספק,

וכמובן, לכל אחד יש הקבוצה האהובה עליו,

ואיש לא מחליף קבוצה לעולם.

למשל, דיוויד בקהאם, הוא דומה ליותר כוכב רוק

או לאושיה אופנתית.

מפריע לך ששחקני כדורגל כיום

נשפטים לפי השיער שלהם, אם יש להם שיער?

אני לא חושב שהמצב השתנה כל כך,

כי אחד הכוכבים הראשונים הגדולים ביותר

בכדורגל העולמי היה שחקן בשם ג'ורג' בסט. -כן.

ג'ורג' בסט שיחק הרבה לפני זמני.

אפילו בתקופתי, משנות השמונים ואילך,

שחקני כדורגל תמיד זכו במעמד מיוחד,

לצד כוכבי פופ וכוכבי קולנוע,

מבחינת האהדה והמעריצים.

לדעתי, הדבר הנהדר בדיוויד בקהאם

ובהרבה שחקנים כיום הוא שהם הפכו למושאי חיקוי

בעולם הכדורגל באופן כללי,

וגם עבור צעירים שרק מתחילים להתעניין בכדורגל,

כי כל צעיר, ולא חשוב איזו קבוצה הוא אוהד,

אחד משחקני הקבוצה יהיה הגיבור שלו.

ואם הגיבור שלו משחק כמו שצריך,

עושה דברים כמו שצריך ומתנהג כראוי,

הצעירים שאוהדים אותו ילמדו ממנו.

אתה מוכן לשיר איתי שיר של טוטנהאם?

אני אתחיל, ואתה תצטרף אליי.

איזה שיר אתה רוצה לשיר? -"הספרס בדרך לוומבלי,

"טוטנהאם תנצח שוב."

אתה צריך ללמוד את המילים.

"קדימה, הספרס בדרך לוומבלי,

"טוטנהאם תנצח שוב.

"אי אפשר לעצור אותם, את החבר'ה מטוטנהאם,

"את החבר'ה מווייט הארט ליין."

בואו נדבר קצת על תוצאות, שהרי זה הדבר עצמו.

1871, הגמר האנגלי הראשון בהיסטוריה

נגמר בתוצאה המרתקת 1:0.

שנה מאוחר יותר, המשחק הבין-לאומי הראשון,

אנגליה נגד סקוטלנד, והתוצאה? 0-0.

אבל יש גם תוצאות יותר מעניינות.

מי לא זוכר? 1988, מכבי חיפה טוחנת את מכבי תל אביב 10:0.

אין תיעוד של המשחק, ערוץ 1 היה בשביתה.

ויש לנו כמובן את ברזיל,

שאוכלת אותה מגרמניה במונדיאל 7:1, אחרי 5:0 במחצית.

מה לעשות?

אם אתם רוצים תוצאות גבוהות יותר,

התוצאה הגבוהה ביותר שהושגה במשחק בין-לאומי רשמי: 31:0.

אוסטרליה טוחנת את סמואה האמריקאית.

והתוצאה הגבוהה ביותר שהושגה במשחק לא בין-לאומי רשמי:

149:0.

הושגה במדגסקר.

בואו נחזור מעט אחורה.

1930, המונדיאל הראשון. מי זכתה? אורוגוואי.

יחד עם כל הזכיות האלה, מובן שגם האמנות התפתחה,

שהרי כדורגל ואמנות הולכים שלובי זרוע, יד ביד.

כדורגל זה סוג של אמנות, ולכן יש לנו הרבה שירי כדורגל.

בואו נאזין לכמה.

"מה מה מה מה נה נה נה נה נה,

"מה מה מה מה נה נה נה נתניה."

"מלמי, מלמי, מלמיליאן,

"אוחנה, סמי גם,

"שלישייה המובילה

"את בית"ר לתהילה."

"לעולם לא תצעדי לבד,

"לעולם לא..."

שלום לדיוויד וינר,

כתב ספורט בריטי עתיר ניסיון, ג'נטלמן מושלם,

ולרוע המזל, אוהד של ארסנל, אבל אלוהים אוהב את כולם.

זה בסדר. אני רוצה לשאול אותך על כדורגל.

מה הפך את הכדורגל למשחק הבריטי המושלם?

מדוע הוא כבש את העולם?

בטעות.

זה סיפור מושלם ובו כל המרכיבים

שאנחנו מחפשים ורוצים בעידן הטלוויזיה.

90 דקות. זה גם האורך הממוצע של סרט,

ולא במקרה, לדעתי.

זה פרק הזמן המושלם.

מספר הדמויות, קווי העלילה השונים.

העובדה ששערים הם נדירים מאוד וחשובים מאוד,

ולכן הם מעוררים התרגשות עצומה. לעומת זאת, בכדורסל, למשל,

או ברוגבי... -זה דבר שבשגרה.

דבר שבשגרה, כן.

יש איזון טוב בין אלימות ותרבות.

כדורגל מעורר רגשות מאוד שבטיים ומאוד חזקים,

אבל הם מוגבלים למשחק.

אני זוכר שכשהייתי ילד, השוער של הקבוצה שלי,

של בית"ר ירושלים, עלה למגרש,

ודבר ראשון, עוד לפני שהמשחק התחיל,

הוא השתין על עמוד השער.

זה לא קורה גם בתרבות שלכם?

בחייך, לא.

בוא נדבר קצת על הקריאות במשחק.

זו בעיה רצינית בכל העולם וגם בישראל.

המנהג הזה כבר נפסק בבריטניה? -בגדול, כן.

גזענות הייתה בעיה חמורה בשנות השבעים והשמונים.

ברגע שהיו שחקנים שחורים בכל קבוצה,

נהיה אבסורד לקרוא קריאות גזעניות כלפי שחקנים.

זה נהיה מגוחך.

זה היה מגוחך מלכתחילה. -כן.

וזה נהיה מגוחך עוד יותר. במדינות אחרות, באיטליה, בהולנד

ובמדינות נוספות... -בטורקיה.

במדינות רבות במזרח אירופה

זו בעיה גדולה, אבל אנחנו המצאנו את הקריאות בבריטניה,

ייצאנו אותן, ואז התנערנו מהן.

אתה מתרעם על כך שבאמריקה כדורגל נחשב למשחק של בנות?

נראה לי שאתה לא מעודכן.

בעבר שיחקו כדורגל בעיקר בנות,

אבל זה היה לפני עשרים שנה. -באמת?

עכשיו זה... -אתה מחדש לי.

אני ממליץ לך להסתכל על סצנת הכדורגל באמריקה כיום.

התחום גדל ומתפתח, יש תרבות אוהדים.

המשחק מתפתח בעיקר בצפון-מערב אמריקה, וזה נהדר.

האמריקאים השקיעו עשרות שנים ומאות מיליוני דולרים

בניסיון לייצא את המשחקים שלהם, פוטבול ובייסבול וכדורסל,

לכל רחבי העולם, והכדורגל נכנס מהדלת האחורית.

הם לא ציפו לזה.

הכדורגל הגיע לאמריקה ו... -והקסים אותם.

כבש אותם.

דיוויד וינר, תודה רבה. -בשמחה.

"חולה על כדורגל,

"חבל לי על הזמן.

"הניפו את הדגל,

"הגביע כבר מוכן.

"יש בי אור, חוגג עד אור הבוקר.

"יש בי אור, קבלו אלוף חדש."

שלום לגד סלנר וואדים טרסוב מן הבלוג "כדורגל שפל". -שלום.

אני מבין שמה שמעניין אתכם זה כדורגל אמיתי,

ככה מלמטה, עם המיץ, ולא כל הזיוף הזה מליגות העל.

פרויקט "כדורגל שפל",

הוא לא התחיל בתור פרויקט,

הוא התחיל בתור תחביב,

תחביב מוזר של שני אנשים

שנמאס להם מהמיינסטרים.

אז יום אחד, לפני משהו כמו חמש-שש שנים,

הרמתי טלפון לוואדים ואמרתי לו:

"רוצה לנסוע למשחק באום אל פחם?"

אני מעולם לא הייתי באום אל פחם,

ונראה לי שגם ואדים לא היה.

הלכנו לאיבוד באום אל פחם, הייתה גם תקופה לא סימפטית,

ופתאום אתה מגיע לאצטדיון שהכול שם כתוב בערבית

והמזנון בערבית ושווארמה במזנון,

ושוטרים עוצרים אותך כי חושבים שאתה פעיל ימין קיצוני

שבא לעשות מהומות.

ובכלל ראינו שאנשים באים

ומעודדים את הקבוצה שלהם

ואחרי זה הולכים הביתה,

וכולם מכירים את כולם.

זאת אומרת, אם אנחנו מנסים להגדיר מה זה כדורגל שפל,

זה משהו נמוך יותר, אמיתי יותר, מזויף פחות.

כמו שיש כדורגל למקומות עבודה,

אז פה זה כדורגל למקומות מגורים.

צריך להיות בטח גם איזשהו רף תחתון לעולב.

קחו, לדוגמה, את הכוח רמת גן.

ליגה א דרום, אוכלים 5:0 בבית מכפר שלם, 7:0 משעריים.

זה מספיק נמוך, או שיש עוד יותר למטה?

האמת שזה נמוך, אבל בגלל שהכוח רמת גן

זו קבוצה עם היסטוריה, כן? ואנחנו מצפים מהכוח רמת גן

לא להפסיד 5:0 בבית להפועל כפר שלם.

אבל המילה "עולב" היא לא מילה נכונה.

אני לא יכול להסכים עם זה, מכיוון שאין פה עולב.

עולב זה בליגת העל, סבבה? -קניתי. -שם זה עולב.

פה זה כל היופי, פה זה שפל במלוא המובן החיובי של המילה.

תנו לי כל אחד את שיא השפל שלו, שבו הוא התפלש במיץ של הזבל.

היינו במג'ד אל-כרום, משחק מאוד מתוח,

והגענו לאחד היציעים,

כשגילינו שהיציע הצפוני זה כף של טרקטור.

כלומר, הייתה כף של טרקטור שנשאה עליה משהו כמו 15 אנשים,

ובניין לא גמור מצד אחד. ואתה רואה שאלפי...

כלומר, אני לא יודע עד כמה אנשים מודעים לכך

שאלפי אנשים מגיעים למשחקים האלה,

שזה יותר מליגת העל.

ואתה רואה שהם נהנים יותר

גם כי הם מרגישים שזה שייך אליהם באמת.

ושלך, ואדים? -האמת שאני חשבתי על הדרבי בביר אל-מכסור.

קיללו רק שחקן אחד בדרבי מתוך 22 שחקנים,

כי כל השאר היו מאותה משפחה, ורק אחד היה מבחוץ,

אז אסור לקלל חוץ ממנו.

ואדים, גד, תודה רבה לכם.

אני מאחל לכם שהחיים יביאו אתכם לעוד הרבה הרבה שפלים.

תודה רבה.

אמרנו עידון? תחשבו שוב.

הנה אנחנו בפריז. הטור אייפל לבש חג.

כדורגל תלוי על המגדל הכי חשוב בעולם,

ואנחנו מוכנים לקראת הקרחנה של היורו.

יורו 2016, מדינה קטנה, הייתי אומר "ומוקפת אויבים",

אבל היא מוקפת רק באוקיינוס.

איסלנד הופכת את היורו על פיו.

בואו תראו את השמחה שלפני המשחק

ואחר כך את השחיטה שבמשחק.

שלום לצדוק חממי, המאמן, המקים, הבעלים, המנג'ר, ההוגה

של קבוצת בית"ר עזרא. -כן.

כמה שנים בית"ר עזרא קיימת? -משנת 52'.

תמיד בליגה ג? -לא.

היא עלתה לליגה ב,

בערך 26 שנים הייתה בליגה ב.

ובאיזו ליגה אתם נמצאים עכשיו?

השנה הזאת על הפנים. יש לנו שבע נקודות.

אני אגלה לך את הסוד.

אני, לעלות לליגה ב אני לא רוצה.

אני רוצה תמיד להיות בליגה ג.

אם אני עולה לליגה ב, הוא אומר לי, הוא חייב משכנתה,

הוא אומר לי: "תקנה לי וספה",

הוא אומר לי: "תעזור לי בשביל אוטו",

"אשתי רוצה להחליף סלון".

אני, אין לי בשביל מגרש, אני אביא לך?

אז יותר טוב למטה.

אז אתה מרגיש שהכדורגל מחזיר לך אהבה?

כן. -כן? -בטח.

זה כיף בשבילי, וגם לשחקנים כיף.

אז, צדוק, היום באופנה ששחקנים פתאום עושים קעקוע,

פתאום באים עם קוקו.

כמו הפועל באר שבע. ראית? עושה קוקו, כמו תרנגול הודו.

אתה מרשה כזה דבר? -לא, לא, לא, לא.

שחקן קודם כול, קודם כול הוא צריך להיות ממושמע.

זה א, א. קודם כול ממושמע.

אני מסתכל עליו, אם הוא ברדקיסט, אם הוא שחקן שעושה טובה.

טובה? שישב בבית.

אני נותן צעקה, הם יושבים כמו חתולים.

אדון חממי, אני מאחל לך עוד הרבה הרבה שנים

של בריאות ושל ליגה ג.

עד כאן פרק הכדורגל שלנו, ועכשיו - משהו שונה לגמרי.

רגע לפני סיום, תנו לי לספר לכם משהו שאולי לא ידעתם על ספורט.

אתם יודעים, כולם מדברים על ספורט שהוא מוסרי, לא מוסרי:

קורידה עם שוורים, מלחמות תנינים,

מלחמות כלבים, מלחמות תרנגולים.

האם זה בסדר לשסות את החיות אחת בשנייה?

למשל, תראו את הדגים החמודים האלה

כאן בשוק החיות בבייג'ין.

זה לא יהיה יפה שהם יתקפו אחד את השני,

אבל יש חיות הרבה יותר דוחות שמבחינתי - עד המוות.

אם כן, גבירותיי ורבותיי, הנה האווירה הזו שלפני הקרב.

הנה זה מתחיל, גבירותיי ורבותיי, כאשר השופט, הפוסק,

שם את שני הצרצרים בזירה, והנה הם מוכנים לקרב.

רחרוח ראשוני, והנה הם מסתובבים.

מסתובבים, מנסים עכשיו לבדוק כל אחד מה הסיפור של השני,

והנה לוקחים עכשיו את הזמן למחשבה.

הצרצר הימני מסתובב, מנסה לתקוף עכשיו,

והקרב יוצא לדרך! והם מתנגחים אחד בשני.

הימני מוביל, הוא הופך את השמאלי על הגב.

השמאלי חוזר לזירה ומנסה עכשיו להבין היכן הוא יכול לתקוף.

שוב סיבוב של הימני מול השמאלי. השמאלי עדיין חסר אונים.

אבל הימני בורח מהזירה, גבירותיי ורבותיי!

יא אלוהים, איזו דרמה!

השופט בהלם, הקהל בהלם וגם אני, חברות וחברים, בהלם.

תכתוב: מורן פרידמן

ייעוץ לשון לכתוביות: מיה בסטר קינן

הפקת כתוביות: אולפני אלרום


תורת המשחקים - כדורגל Game theory - football

שלום לכם וברוכים הבאים לסדרה החדשה "תורת המשחקים" Hello and welcome to the new series "Game Theory"

שבה אנחנו נתחקה אחר מקורותיהם של המשחקים Where we will trace the origins of the games

וענפי הספורט בעולם כולו. And sports worldwide.

בחרנו להתחיל דווקא כאן, על החומה הסינית, We chose to start here, on the Great Wall of China,

משום שסין היא מולדתו של ענף ספורט שכולנו מכירים, Because China is the homeland of a sport we are all familiar with,

שהיה המשחק של הקיסרים וההמונים. Which was the game of the emperors and the masses.

ענף ספורט עם כדור שבו עלמה אחת A sport with a ball in which one maiden

ניצחה את כל הנבחרת הקיסרית לבדה. Defeated the entire Imperial team alone.

ענף ספורט שנדד אל היוונים הקדמונים, אל האצטקים, A sport that migrated to the ancient Greeks, to the Aztecs,

אל אירופה, וכמובן, לארצות הברית, To Europe, and of course, to the United States,

אבל שעד היום מספר האוהדים הגדול ביותר שיש לו

הוא דווקא כאן בסין.

מוכנים?

כדורגל.

לאביו הקדמון והסיני של הכדורגל קוראים קוג'ו.

משמעות השם היא כדורת בעיטות.

המטרה היא להכניס כדור לתוך שער עם רשת

בכל איבר של הגוף חוץ מבידיים.

במקור בכל ארמון בסין היה גם מגרש קוג'ו.

זה היה אימון של המשמר הקיסרי.

יש אפילו תיעוד של נערה בת 17

שניצחה לבדה את כל המשמר הקיסרי בקוג'ו.

כפי שאומרים בעברית: "כבוד, אחותי",

באנגלית: "ריסקפט, סיסטר", ובסינית: "חן לי האי".

זה בסין. אבל, אתם יודעים, אין אמריקה בלי כדורגל,

לא דרום אמריקה ולא מרכזה, אז בואו נדבר לרגע על האצטקים.

אתם יודעים, האצטקים היו בונים בית,

לידו היו בונים מקדש, ומיד אחרי שבנו מקדש, בנו גם...

מגרש כדורגל.

המשחק של הכדורגל האצטקי מייצג מין מאבק בין בני אור ובני חושך.

הכדור הוא משל לראשו של קורבן האדם,

והאמת שבסוף המשחק הרבה פעמים הקריבו

את מאמן הנבחרת המפסידה.

או שבגלל שזה כזה כבוד להיות מוקרב לאלים,

הקריבו את כל הקבוצה המנצחת.

אבל כדורגל הוא כמובן גם משחק אירופי.

ליוונים הקדמונים היה משחק כדורגל משלהם.

מאחוריי מקדש זאוס באתונה.

במוזאון לארכאולוגיה הסמוך יש תבליט שמוכיח

שהיוונים הקדמונים היו ספצים בכדורגל.

מה אתם יודעים, אנטיוכוס היה קיצוני סופה.

גם לרומים היה משחק כדורגל משלהם,

משחק אלים מאוד. יודעים מה? רוצים לראות כדורגל רומי אלים?

בואו איתי לא לרומא, לפירנצה.

קבלו את משחק הקלצ'ו פיורנטינו, אביו הקדמון והאלים של הכדורגל

המשלב בעיטות, נגיחות, מכות ושלל חניקות מסוגים שונים.

המשחק, שמקורו באימפריה הרומית,

משוחק עד עצם היום הזה באיטליה.

המטרה היא להבקיע גול לשער היריב,

אבל בעיקר להשתולל.

שווה, אם לוקחים בחשבון שהמנצחים בגמר

מקבלים לא גביע, חלילה, אלא פרה.

כן, כן, כדורגל וגם רוגבי היו משחקים אלימים מאוד.

כדי שלא כל השחקנים ימותו או יוקרבו לאל,

היה ברור שצריך לעדן מעט את המשחק,

ועל מי אפשר לסמוך אם לא על הבריטים?

ברוכים הבאים לטריניטי קולג' בקיימברידג', באנגליה.

כאן ב-1579 שוחק משחק שבסופו התפתחה קטטה המונית.

הדיקן החליט שזהו, נגמר, חאלס, אסור לשחק יותר כדורגל לא מוסדר

מחוץ לחומות האוניברסיטה.

צפצפו עליו. רק ב-1848 התכנסו כאן בטריניטי קולג'

חבורה של ראשי בתי ספר וראשי מועדוני כדורגל

כדי להחליט על מה שנקרא בסופו של דבר

חוקי קיימברידג' של הכדורגל.

לקח להם עוד 25 שנה, וב-1863, בפאב של הבונים החופשיים בלונדון,

התכנסו המחליטים וקבעו את החוקים

של מה שיהפוך בסופו של דבר לכדורגל המודרני.

כדורגל, כמו כל דבר חי, הוא דבר צומח ונושם.

הליגה בארצות הברית גדלה והולכת.

בסין היא מאיימת לכבוש את העולם.

בדרום אמריקה כדורגל יכול להצית מלחמות.

אבל לפעמים לגדול זה גם למות,

ואנחנו נמצאים כאן בווייט הארט ליין, מגרש הבית של טוטנהאם,

כדי לעשות כבוד להיכל הזה, שראה כל כך הרבה ימים שמחים. To pay homage to this shrine, which has seen so many happy days.

בעוד חודשים אחדים יעלו עליו דחפורים,

ובמקום נקודת האור הזאת בעולם

נקבל דיור בר השגה.

לפעמים השמים בוכים על הכדורגל.

גבירותיי ורבותיי, לא כל יום יוצא לי לשבת ליד אגדה חיה.

תכירו בבקשה את גרי מבוט, לא פחות ולא יותר,

האלוף של טוטנהאם.

שלום, גרי מבוט. זה כבוד גדול, אני מתרגש.

תודה רבה.

אני רוצה לשאול אותך על הכדורגל הבריטי.

אתה יודע, הוא מפורסם בכל העולם, משחקים אותו בכל העולם,

אבל הכדורגל עדיין נחשב למשחק בריטי.

מדוע?

אני חושב שהתשוקה היא אחד הדברים העיקריים

שאנשים אוהבים בכדורגל האנגלי.

כדורגל הוא הספורט הפופולרי ביותר במדינה, ללא ספק,

וכמובן, לכל אחד יש הקבוצה האהובה עליו,

ואיש לא מחליף קבוצה לעולם.

למשל, דיוויד בקהאם, הוא דומה ליותר כוכב רוק

או לאושיה אופנתית.

מפריע לך ששחקני כדורגל כיום

נשפטים לפי השיער שלהם, אם יש להם שיער?

אני לא חושב שהמצב השתנה כל כך,

כי אחד הכוכבים הראשונים הגדולים ביותר

בכדורגל העולמי היה שחקן בשם ג'ורג' בסט. -כן.

ג'ורג' בסט שיחק הרבה לפני זמני.

אפילו בתקופתי, משנות השמונים ואילך,

שחקני כדורגל תמיד זכו במעמד מיוחד,

לצד כוכבי פופ וכוכבי קולנוע,

מבחינת האהדה והמעריצים.

לדעתי, הדבר הנהדר בדיוויד בקהאם

ובהרבה שחקנים כיום הוא שהם הפכו למושאי חיקוי

בעולם הכדורגל באופן כללי,

וגם עבור צעירים שרק מתחילים להתעניין בכדורגל,

כי כל צעיר, ולא חשוב איזו קבוצה הוא אוהד,

אחד משחקני הקבוצה יהיה הגיבור שלו.

ואם הגיבור שלו משחק כמו שצריך,

עושה דברים כמו שצריך ומתנהג כראוי,

הצעירים שאוהדים אותו ילמדו ממנו.

אתה מוכן לשיר איתי שיר של טוטנהאם?

אני אתחיל, ואתה תצטרף אליי.

איזה שיר אתה רוצה לשיר? -"הספרס בדרך לוומבלי,

"טוטנהאם תנצח שוב."

אתה צריך ללמוד את המילים.

"קדימה, הספרס בדרך לוומבלי,

"טוטנהאם תנצח שוב.

"אי אפשר לעצור אותם, את החבר'ה מטוטנהאם,

"את החבר'ה מווייט הארט ליין."

בואו נדבר קצת על תוצאות, שהרי זה הדבר עצמו.

1871, הגמר האנגלי הראשון בהיסטוריה

נגמר בתוצאה המרתקת 1:0.

שנה מאוחר יותר, המשחק הבין-לאומי הראשון,

אנגליה נגד סקוטלנד, והתוצאה? 0-0.

אבל יש גם תוצאות יותר מעניינות.

מי לא זוכר? 1988, מכבי חיפה טוחנת את מכבי תל אביב 10:0.

אין תיעוד של המשחק, ערוץ 1 היה בשביתה.

ויש לנו כמובן את ברזיל,

שאוכלת אותה מגרמניה במונדיאל 7:1, אחרי 5:0 במחצית.

מה לעשות?

אם אתם רוצים תוצאות גבוהות יותר,

התוצאה הגבוהה ביותר שהושגה במשחק בין-לאומי רשמי: 31:0.

אוסטרליה טוחנת את סמואה האמריקאית.

והתוצאה הגבוהה ביותר שהושגה במשחק לא בין-לאומי רשמי:

149:0.

הושגה במדגסקר.

בואו נחזור מעט אחורה.

1930, המונדיאל הראשון. מי זכתה? אורוגוואי.

יחד עם כל הזכיות האלה, מובן שגם האמנות התפתחה,

שהרי כדורגל ואמנות הולכים שלובי זרוע, יד ביד.

כדורגל זה סוג של אמנות, ולכן יש לנו הרבה שירי כדורגל.

בואו נאזין לכמה.

"מה מה מה מה נה נה נה נה נה,

"מה מה מה מה נה נה נה נתניה."

"מלמי, מלמי, מלמיליאן,

"אוחנה, סמי גם,

"שלישייה המובילה

"את בית"ר לתהילה."

"לעולם לא תצעדי לבד,

"לעולם לא..."

שלום לדיוויד וינר,

כתב ספורט בריטי עתיר ניסיון, ג'נטלמן מושלם,

ולרוע המזל, אוהד של ארסנל, אבל אלוהים אוהב את כולם.

זה בסדר. אני רוצה לשאול אותך על כדורגל.

מה הפך את הכדורגל למשחק הבריטי המושלם?

מדוע הוא כבש את העולם?

בטעות.

זה סיפור מושלם ובו כל המרכיבים

שאנחנו מחפשים ורוצים בעידן הטלוויזיה.

90 דקות. זה גם האורך הממוצע של סרט,

ולא במקרה, לדעתי.

זה פרק הזמן המושלם.

מספר הדמויות, קווי העלילה השונים.

העובדה ששערים הם נדירים מאוד וחשובים מאוד,

ולכן הם מעוררים התרגשות עצומה. לעומת זאת, בכדורסל, למשל,

או ברוגבי... -זה דבר שבשגרה.

דבר שבשגרה, כן.

יש איזון טוב בין אלימות ותרבות.

כדורגל מעורר רגשות מאוד שבטיים ומאוד חזקים,

אבל הם מוגבלים למשחק.

אני זוכר שכשהייתי ילד, השוער של הקבוצה שלי,

של בית"ר ירושלים, עלה למגרש,

ודבר ראשון, עוד לפני שהמשחק התחיל,

הוא השתין על עמוד השער.

זה לא קורה גם בתרבות שלכם?

בחייך, לא.

בוא נדבר קצת על הקריאות במשחק.

זו בעיה רצינית בכל העולם וגם בישראל.

המנהג הזה כבר נפסק בבריטניה? -בגדול, כן.

גזענות הייתה בעיה חמורה בשנות השבעים והשמונים.

ברגע שהיו שחקנים שחורים בכל קבוצה,

נהיה אבסורד לקרוא קריאות גזעניות כלפי שחקנים.

זה נהיה מגוחך.

זה היה מגוחך מלכתחילה. -כן.

וזה נהיה מגוחך עוד יותר. במדינות אחרות, באיטליה, בהולנד

ובמדינות נוספות... -בטורקיה.

במדינות רבות במזרח אירופה

זו בעיה גדולה, אבל אנחנו המצאנו את הקריאות בבריטניה,

ייצאנו אותן, ואז התנערנו מהן.

אתה מתרעם על כך שבאמריקה כדורגל נחשב למשחק של בנות?

נראה לי שאתה לא מעודכן.

בעבר שיחקו כדורגל בעיקר בנות,

אבל זה היה לפני עשרים שנה. -באמת?

עכשיו זה... -אתה מחדש לי.

אני ממליץ לך להסתכל על סצנת הכדורגל באמריקה כיום.

התחום גדל ומתפתח, יש תרבות אוהדים.

המשחק מתפתח בעיקר בצפון-מערב אמריקה, וזה נהדר.

האמריקאים השקיעו עשרות שנים ומאות מיליוני דולרים

בניסיון לייצא את המשחקים שלהם, פוטבול ובייסבול וכדורסל,

לכל רחבי העולם, והכדורגל נכנס מהדלת האחורית.

הם לא ציפו לזה.

הכדורגל הגיע לאמריקה ו... -והקסים אותם.

כבש אותם.

דיוויד וינר, תודה רבה. -בשמחה.

"חולה על כדורגל,

"חבל לי על הזמן.

"הניפו את הדגל,

"הגביע כבר מוכן.

"יש בי אור, חוגג עד אור הבוקר.

"יש בי אור, קבלו אלוף חדש."

שלום לגד סלנר וואדים טרסוב מן הבלוג "כדורגל שפל". -שלום.

אני מבין שמה שמעניין אתכם זה כדורגל אמיתי,

ככה מלמטה, עם המיץ, ולא כל הזיוף הזה מליגות העל.

פרויקט "כדורגל שפל",

הוא לא התחיל בתור פרויקט,

הוא התחיל בתור תחביב,

תחביב מוזר של שני אנשים

שנמאס להם מהמיינסטרים.

אז יום אחד, לפני משהו כמו חמש-שש שנים,

הרמתי טלפון לוואדים ואמרתי לו:

"רוצה לנסוע למשחק באום אל פחם?"

אני מעולם לא הייתי באום אל פחם,

ונראה לי שגם ואדים לא היה.

הלכנו לאיבוד באום אל פחם, הייתה גם תקופה לא סימפטית,

ופתאום אתה מגיע לאצטדיון שהכול שם כתוב בערבית

והמזנון בערבית ושווארמה במזנון,

ושוטרים עוצרים אותך כי חושבים שאתה פעיל ימין קיצוני

שבא לעשות מהומות.

ובכלל ראינו שאנשים באים

ומעודדים את הקבוצה שלהם

ואחרי זה הולכים הביתה,

וכולם מכירים את כולם.

זאת אומרת, אם אנחנו מנסים להגדיר מה זה כדורגל שפל,

זה משהו נמוך יותר, אמיתי יותר, מזויף פחות.

כמו שיש כדורגל למקומות עבודה,

אז פה זה כדורגל למקומות מגורים.

צריך להיות בטח גם איזשהו רף תחתון לעולב.

קחו, לדוגמה, את הכוח רמת גן.

ליגה א דרום, אוכלים 5:0 בבית מכפר שלם, 7:0 משעריים.

זה מספיק נמוך, או שיש עוד יותר למטה?

האמת שזה נמוך, אבל בגלל שהכוח רמת גן

זו קבוצה עם היסטוריה, כן? ואנחנו מצפים מהכוח רמת גן

לא להפסיד 5:0 בבית להפועל כפר שלם.

אבל המילה "עולב" היא לא מילה נכונה.

אני לא יכול להסכים עם זה, מכיוון שאין פה עולב.

עולב זה בליגת העל, סבבה? -קניתי. -שם זה עולב.

פה זה כל היופי, פה זה שפל במלוא המובן החיובי של המילה.

תנו לי כל אחד את שיא השפל שלו, שבו הוא התפלש במיץ של הזבל.

היינו במג'ד אל-כרום, משחק מאוד מתוח,

והגענו לאחד היציעים,

כשגילינו שהיציע הצפוני זה כף של טרקטור.

כלומר, הייתה כף של טרקטור שנשאה עליה משהו כמו 15 אנשים,

ובניין לא גמור מצד אחד. ואתה רואה שאלפי...

כלומר, אני לא יודע עד כמה אנשים מודעים לכך

שאלפי אנשים מגיעים למשחקים האלה,

שזה יותר מליגת העל.

ואתה רואה שהם נהנים יותר

גם כי הם מרגישים שזה שייך אליהם באמת.

ושלך, ואדים? -האמת שאני חשבתי על הדרבי בביר אל-מכסור.

קיללו רק שחקן אחד בדרבי מתוך 22 שחקנים,

כי כל השאר היו מאותה משפחה, ורק אחד היה מבחוץ,

אז אסור לקלל חוץ ממנו.

ואדים, גד, תודה רבה לכם.

אני מאחל לכם שהחיים יביאו אתכם לעוד הרבה הרבה שפלים.

תודה רבה.

אמרנו עידון? תחשבו שוב.

הנה אנחנו בפריז. הטור אייפל לבש חג.

כדורגל תלוי על המגדל הכי חשוב בעולם,

ואנחנו מוכנים לקראת הקרחנה של היורו.

יורו 2016, מדינה קטנה, הייתי אומר "ומוקפת אויבים",

אבל היא מוקפת רק באוקיינוס.

איסלנד הופכת את היורו על פיו.

בואו תראו את השמחה שלפני המשחק

ואחר כך את השחיטה שבמשחק.

שלום לצדוק חממי, המאמן, המקים, הבעלים, המנג'ר, ההוגה

של קבוצת בית"ר עזרא. -כן.

כמה שנים בית"ר עזרא קיימת? -משנת 52'.

תמיד בליגה ג? -לא.

היא עלתה לליגה ב,

בערך 26 שנים הייתה בליגה ב.

ובאיזו ליגה אתם נמצאים עכשיו?

השנה הזאת על הפנים. יש לנו שבע נקודות.

אני אגלה לך את הסוד.

אני, לעלות לליגה ב אני לא רוצה.

אני רוצה תמיד להיות בליגה ג.

אם אני עולה לליגה ב, הוא אומר לי, הוא חייב משכנתה,

הוא אומר לי: "תקנה לי וספה",

הוא אומר לי: "תעזור לי בשביל אוטו",

"אשתי רוצה להחליף סלון".

אני, אין לי בשביל מגרש, אני אביא לך?

אז יותר טוב למטה.

אז אתה מרגיש שהכדורגל מחזיר לך אהבה?

כן. -כן? -בטח.

זה כיף בשבילי, וגם לשחקנים כיף.

אז, צדוק, היום באופנה ששחקנים פתאום עושים קעקוע,

פתאום באים עם קוקו.

כמו הפועל באר שבע. ראית? עושה קוקו, כמו תרנגול הודו.

אתה מרשה כזה דבר? -לא, לא, לא, לא.

שחקן קודם כול, קודם כול הוא צריך להיות ממושמע.

זה א, א. קודם כול ממושמע.

אני מסתכל עליו, אם הוא ברדקיסט, אם הוא שחקן שעושה טובה.

טובה? שישב בבית.

אני נותן צעקה, הם יושבים כמו חתולים.

אדון חממי, אני מאחל לך עוד הרבה הרבה שנים

של בריאות ושל ליגה ג.

עד כאן פרק הכדורגל שלנו, ועכשיו - משהו שונה לגמרי.

רגע לפני סיום, תנו לי לספר לכם משהו שאולי לא ידעתם על ספורט.

אתם יודעים, כולם מדברים על ספורט שהוא מוסרי, לא מוסרי:

קורידה עם שוורים, מלחמות תנינים,

מלחמות כלבים, מלחמות תרנגולים.

האם זה בסדר לשסות את החיות אחת בשנייה?

למשל, תראו את הדגים החמודים האלה

כאן בשוק החיות בבייג'ין.

זה לא יהיה יפה שהם יתקפו אחד את השני,

אבל יש חיות הרבה יותר דוחות שמבחינתי - עד המוות.

אם כן, גבירותיי ורבותיי, הנה האווירה הזו שלפני הקרב.

הנה זה מתחיל, גבירותיי ורבותיי, כאשר השופט, הפוסק,

שם את שני הצרצרים בזירה, והנה הם מוכנים לקרב.

רחרוח ראשוני, והנה הם מסתובבים.

מסתובבים, מנסים עכשיו לבדוק כל אחד מה הסיפור של השני,

והנה לוקחים עכשיו את הזמן למחשבה.

הצרצר הימני מסתובב, מנסה לתקוף עכשיו,

והקרב יוצא לדרך! והם מתנגחים אחד בשני.

הימני מוביל, הוא הופך את השמאלי על הגב.

השמאלי חוזר לזירה ומנסה עכשיו להבין היכן הוא יכול לתקוף.

שוב סיבוב של הימני מול השמאלי. השמאלי עדיין חסר אונים.

אבל הימני בורח מהזירה, גבירותיי ורבותיי!

יא אלוהים, איזו דרמה!

השופט בהלם, הקהל בהלם וגם אני, חברות וחברים, בהלם.

תכתוב: מורן פרידמן

ייעוץ לשון לכתוביות: מיה בסטר קינן

הפקת כתוביות: אולפני אלרום