דג ליום הכיפורים

מַעשֶׂה בְּחַייט יהודי אחד שגר בְּרוֹמִי, עירוֹ הגדולה של הקֵיסָר. A story about a Jewish tailor who lives in Rome, the emperor's big city. בְּעֶרב יום הכיפורים הלך החייט מִבֵּיתו הדַל לִקנות לו דג לַסעודה המַפסֶקת של ערב יום כִּיפּור. On the eve of Yom Kippur, the tailor went from his meager home to buy him fish for the intermittent meal on the eve of Yom Kippur.

כשהִגיע לַשוּק שאל אֶת סוחר הדגים: "יש לךָ דג בִּשבילי?" When he got to the market he asked the fishmonger, "Do you have any fish for me?"

ענה לו הסוחר: "נותר לי רק דג אחד אחרון, דג מעולֶה! The merchant answered him: "I have only one last fish left, excellent fish! דג כזה מַגיע פעם בְּשנה. Such a fish comes once a year. וּכבר יש לי קונֶה, האדון שלְיָדךָ רוצֶה לִקנות אותו בַּחמישים פְּרוּטוֹת!" And I already have a buyer, the lord next to you wants to buy it for fifty pennies! " אמר הסוחר בְּגַאֲוָוה. Said the merchant proudly.

הדג שווה כל מחיר? Is the fish worth any price?

"חמישים?" "fifty?" הֵשיב החייט, "אני אֶתן לךָ מאה וַחמישים." The tailor replied, "I will give you one hundred and fifty."

הקונֶה היה עַבְדוֹ של שַׂר הָעיר, וּכְשֶשָמע אֶת הַצָעת החייט קפץ והוסיף על המחיר: "אני אֶתן שְלוש מאות". The buyer was the mayor's servant, and when he heard the tailor's offer he jumped up and added on the price: "I will give three hundred."

"שְלוש מאות פרוטות? "Three hundred pennies? אני אֶתן דִינָר שָלֵם!" I'll give you a whole dinner! "

"אני נותן שנֵי דִינָרים!" "I give two dinars!"

וכך הוסיפו שניהם על המחיר, עד שהחייט הִכריז: "שנֵים עשׂר דִינָרים." And so they both added to the price, until the tailor declared: "Twelve dinars."

"שנֵים עשׂר דִינָרים בַּעבור דג?" "Twelve dinars for a fish?" הִזדַעֵק עַבְדוֹ של שׂר הָעיר, "זה כבר מוגזם. Shouted the mayor's servant, "It's overdone. סְכום כזה אפילו אני אֵינִי מוכן לשלם." I'm not even willing to pay that amount. "

הפתעה מדהימה Amazing surprise

שָׂמַח הסוחר שקיבל כסף רב כל כך תמורת הדג, הלך העֶבד עצוב לְבֵית השׂר, והחייט הלך לְבֵיתו להכין אֶת הדג לַסעודה המַפסֶקת. The merchant was glad that he had received so much money for the fish, the slave sadly went to the minister's house, and the tailor went to his house to prepare the fish for the intermittent meal. והִנֵה, כְּשֶקָרע אֶת הדג כדי לְהָכִינוֹ לַסעודה, גילָה שָם לְתַדהֵמָתו מַרְגָלִית יפָה. And behold, when he tore the fish to prepare it for a feast, he discovered there to his amazement a beautiful pearl. הניח החייט אֶת המרגלית לְמִשמֶרת עד לְמוֹצָאֵי החג, הֵכין אֶת הסעודה, אכל והלך לְבֵית הכּנֶסת. The tailor put the pearl on duty until the end of the holiday, prepared the meal, ate and went to the synagogue.

כשחָזר העֶבד לְבֵית השׂר, כעס עליו אדונו: "שלחתי אותךָ לִקנות דגים בַּשוּק! When the slave returned to the minister's house, his master was angry with him: "I sent you to buy fish at the market! לָמה לא קניתָ אפילו דג אחד?" Why didn't you buy even one fish? "

ענה לו העֶבד: "הלכתי לַשוּק ולא נוֹתר שָם אֶלָא דג אחד וּשנֵי קונים, אני וִיהודי אֶחד שֶהָיה מוכן לשלם תמורתו שנֵים עשׂר דִינָרים." The slave answered him: "I went to the market and there was no fish left but one fish and two buyers, me and one Jew who was willing to pay twelve dinars for it."

כעס השׂר: "מיהו אותו יהודי שאוכֵל ושותֶה וחוגג לו בעוד אני אֵיני יכול לֶאכול דג? The minister's anger: "Who is this Jew who eats and drinks and celebrates while I can not eat fish? אִם הוא עשיר כל כך, עליו לשלם יותר מיסים לְשׂר הָעיר!" If he is so rich, he must pay more taxes to the mayor! " והשׂר ציוָוה על העֶבד לִתבּוע מהחייט מיסים נוספים. And the minister ordered the slave to demand additional taxes from the tailor.

מיהו באמת החייט? Who really is the tailor?

הלכו שׂר הָעיר ועַבְדוֹ לְבֵיתו של החייט היהודי. The mayor went and worked at the Jewish tailor's house. היה עֶרב, וּלְהַפתָעתו גילָה השׂר שלא מדובר בארמון אֶלָא בְּבַית דל. It was evening, and to his surprise the minister discovered that it was not a palace but a poor house. 'אולי הוא מחביא אֶת עושרו כדי לא לשלם מיסים,' אמר השׂר בְּליבּו, 'הוא בֶּטח יושב בַּבַּית ואוכֵל מַטְעַמים יקרים.' 'Perhaps he is hiding his wealth so as not to pay taxes,' said the minister in his heart, 'he must be sitting at home and eating expensive delicacies.' ואוּלם הבית היה ריק. But the house was empty. "אתה מחפּשׂ אֶת החייט?" "Are you looking for the tailor?" שאלו השכנים, "כל היהודים הלכו לְבֵית הכנסת." The neighbors asked, "All the Jews went to the synagogue."

"אָהָה!" "Ohh!" חשב השׂר, "בֵּית הכּנסת! The minister thought, "Synagogue! בֶּטח שָם נִמצָא כל עוֹשְרו של היהודי, והוא אוכֵל ושותֶה שָם עִם כל חבריו." Surely all the riches of the Jew are there, and he eats and drinks with all his friends. "

הלכו לְבֵית הכּנסת וגם שָם הוּפְתְעו! Went to the synagogue and were surprised there too! מֵרָחוק ציפּוּ לִשמוע קול מִשתֶה, וּבִמקום זאת שמעו נעימת תפילה עדינה; וּכְשֶהִתקָרבו, בִּמקום אנשים יושבים לִסעודה בְּבִגדֵי פְּאֵר הם ראו יהודים יוצאים יחפים מִבּית הכנסת. From a distance they were expected to hear the sound of a feast, and instead heard a gentle melody of prayer; And when they approached, instead of people sitting down to a meal in lavish clothes, they saw Jews leaving the synagogue barefoot.

כְּשֶפָּגשו אֶת החייט שאלוּ אותו: "אתה עשיר גדול? When they met the tailor they asked him: "Are you very rich? איך אדם פשוט כמוךָ קונֶה דג בִּשנֵים עשׂר דינרים?" How can a simple person like you buy fish in twelve dinars? "

"אינני עשיר גדול," ענה החייט, "אני אדם פשוט." "I am not a great rich man," replied the tailor, "I am a simple man."

"באמת? "really? אולי אתה פשוט אדם שאוהב מאוד לאכול, וּמוכן לשַלֵם כל סְכום כסף עבוּר ארוחה טובה?" Maybe you're just a person who loves to eat, and is willing to pay any amount of money for a good meal? "

סיפור ליום כיפור A story for Yom Kippur

שוב הִפתיע אותם החייט: "אני אסביר לכם. Again the tailor surprised them: "I will explain to you. יש לנו יום אחד בְּשנה שהוא יום צוֹם המְכַפֵּר על כל העבֵרוֹת שלנו. We have one day a year which is the day of the Atonement fast for all our transgressions. כדי לכבּד אֶת היום הזה אני מקבל אֶת פניו בִּסעודה טובה. To honor this day I welcome him to a good meal. לא מתוך רַעַבְתָנוּת אני אוכֵל אֶלָא לִכבוד היום הקדוש." I do not eat out of hunger, but in honor of the holy day. "

שָמעוּ השׂר ועַבדוֹ אֶת ההֶסבֵּר, הֵבינו שהחייט איננוּ עשיר, הִשְתוֹמְמוּ והלכו להם. The minister heard and worked on the explanation, realized that the tailor was not rich, were astonished and went to them.

ראָה הקדוש ברוך הוא אֶת מַעשָׂיו של החייט ואמר: "ראו כמה אוהבים יִשׂרָאֵל אֶת יום הכיפורים. The Blessed One saw the deeds of the tailor and said: “See how much Israel loves Yom Kippur. הם מְכַבּדים אותו גם בַּאכילה וּבִשְתייה וגם בְּצוֹם: צמים בְּמֶשך כל היום ואוכלים ושותים לְפָניו ואחריו. They respect him both by eating and drinking and by fasting: fasting all day long and eating and drinking before and after him. ואותו החייט ששילֵם שנֵים עשׂר דינרים רָאוי שיהיו לו שנֵים עשׂר אֶלף דינרים." And the same tailor who paid twelve dinars deserves to have twelve thousand dinars. "

ואכן, לְמחרת החג מָכר החייט אֶת המרגלית בִּשנֵים עשׂר אֶלף דינרים והִתפַּרנֵס מֵהכּסף כל יְמֵי חייו. Indeed, the day after the holiday, the tailor sold the pearl for twelve thousand dinars and made a living from the money all his life.