עיר המספרים 🔢 | הסוד של חמשמש
עכשיו אני אתרחק שמונה צעדים מהבקבוק.
אחת, שתיים, שלוש, ארבע,
חמש, שש, שבע, שמונה.
סגרנו על עשרה צעדים. -צודקת.
צעדתי כבר שמונה, אז אצעד עוד שניים.
תשע, עשר.
זהו, עכשיו תראי איך אני בועט
ופותח את הפקק של הבקבוק.
אתה בטוח שתצליח?
מאה אחוז, אני מתאמן כבר חודש.
טדאם! הפקק פתוח.
אחת!
שתיים!
שלוש, ארבע, חמש!
היי, שכחנו את אפס!
"בין תשע הענן לבין עצים מרובעים
"שוכנת עיר קסומה, עיר המספרים
"בעיר הזאת אין רגע של שלווה
"בגלל החבורה הכי הכי שווה
"אם יש הרפתקה, הם שם, וזה ברור
"יחד הם שווים יותר, זה כוח החיבור
"מוכנים לכיף כפול, בואו, חברים
"קפצו איתנו לעיר המספרים"
אני לא יודעת איזה חוג לבחור. יש מבחר גדול ממש הפעם.
את לא רוצה להמשיך בחוג התופים?
לא מרשים לי. -ההורים?
השכנים.
אני מתלבטת בין החוג לביולוגיה, למדע ולאסטרונומיה.
את זוכרת שחוג הוא מקום שאמורים לעשות בו דברים כיפיים?
וואו.
לא נורא, תינוק אחד. זה סופו של חוג בלון.
אוף, למה חוג עזרה ראשונה רק משלוש ומעלה?
אולי אני אירשם לחוג באולינג. -לדעתי הכדור יהיה כבד לך מדי.
כבד לי מדי? בואו נראה.
חמש ועוד ארבע, ועוד תינוק אחד ועוד חששתיים,
שתיים עשרה נקודות לשלושי האלופה.
אולי בעצם אני כבר טובה מספיק ולא צריכה חוג.
מעולם לא אמרתי לכם את זה,
אבל אני ממש אשמח ללכת לחוג... -טוב, חמחמש, אצלך אין שאלה,
אתה בטוח הולך לחוג לגו. אתה אלוף הלגו, זה תפור עליך ממש.
כיף לך שאתה לא צריך להתלבט כמוני. -ברור, גם אילו אפשרויות אחרות יש לו?
ריקוד? זה הכי לא הוא.
חמחמש יעדיף לסדר את החדר ולא ללכת לחוג ריקוד.
אילו היה חוג בלגן, הוא היה נרשם בטוח.
כן, אה? ברור שאני בלגו.
מי עוד מצטרף אליי? -אני!
שלושי, איפה חמחמש?
באמת מוזר מאוד שהוא לא הגיע לחוג.
אולי הוא שכח שזה היום? אף על פי שלדעתי אין סיכוי שזה יקרה.
היי, חברים. -חמחמש, איפה היית? דאגנו לך.
סליחה, אני מרגיש ממש ממש לא טוב.
הבטן נורא כואבת לי, אתמול לא אכלתי כלום מרוב כאבים,
אני לא רוצה להדביק אתכם. נראה לי שהכי טוב שאחזור הביתה.
מישהו רוצה קרמבו?
קראתי פעם שקרמבו הוא תרופה נהדרת.
אני חייב ללכת לנוח. ביי.
זה החולה הכי בריא שראיתי.
אולי הוא באמת חולה. הוא הרי לא היה מפסיד חוג לגו.
אני מציע שנצא מהחוג קצת מוקדם ונביא לו מרק.
עכשיו אני כבר באמת דואגת.
מתאים לחמחמש להתחמק ככה מבית הספר,
אבל לא מחוג לגו. אני לא מבינה מה עובר עליו.
אני חושבת שחששתיים צודק.
הכי טוב שכולנו נקפוץ אליו אחרי החוג ונברר בעצמנו.
איך זה יכול להיות שהוא לא בבית? לחולים אסור לצאת מהמיטה.
אולי הוא נסע לרופא? -עכשיו?
המרפאה סגורה היום אחרי הצוהריים.
אז אולי הוא מתקלח?
אני לא שומעת מים או מישהו ששר בזיוף.
מה נעל בלט עושה בחדר של חמחמש?
אולי פרצו לו לחדר.
הוא כנראה מצא אותה, ועכשיו מחפש להחזיר למי היא שייכת.
כן, בטח, אני בטוחה שחמחמש עכשיו רץ בכל עיר המספרים
ובודק למי הנעל הזאת מתאימה, בדיוק כמו ב"סינדרלה".
תראו את המפה הזאת.
יש כאן סימונים של חמחמש.
בטוח שהוא הלך לפי המפה הזאת.
אם נשתמש בה, נוכל למצוא את חמחמש.
מה, סתם נלך בעקבות המפה, בלי לדעת לאן?
אנחנו עלולים להגיע למקום קר, שצריך בו מעיל,
או למקום חם, שצריך גופייה,
או אולי בכלל למקום חריף, שצריך בו מים.
אני לא יודעת לאן המפה מובילה,
אבל מה שאני כן יודעת, הוא שחייבים למצוא את חמחמש, ומהר ככל האפשר.
לפי המפה, המסלול מתחיל כאן.
את בטוחה? -הנה, תראי.
יש ציור של השעון. לפי המפה, המסלול מתחיל בדיוק כאן.
חמחמש לא כאן, אז מה עכשיו?
במפה כתוב שאנחנו צריכים כעת לצעוד עשרים.
עשרים צעדים זה יימשך הרבה זמן.
אז אני מציעה שנעשה אותם בקפיצות של שתיים, כך נגיע מהר יותר.
קדימה, בואו נעשה את זה.
שתיים, ארבע,
שש, שמונה,
עשר, שתיים עשרה,
ארבע עשרה, שש עשרה,
שמונה עשרה, עשרים!
לאן עכשיו?
יש כאן שתי אפשרויות, ימינה או שמאלה, אסור לנו לטעות.
נבדוק מה מסומן במפה.
אנחנו צריכים ללכת להיכן שיש עץ משולש, עץ מעוין,
עץ עגול, עץ טרפז,
ואז שוב עץ משולש, עץ מעוין, עץ עגול ועץ טרפז.
הנה, אני רואה כאן עץ משולש, עץ מעוין,
עץ עגול, עץ טרפז...
עץ מעוין, עץ עגול, עץ טרפז...
זה לא כמו הציור במפה, חסר עץ משולש אחד.
אולי טעינו בדרך? -זה כל כך מוזר.
בדיוק כמו במפה, יש כאן עץ משולש, עץ מעוין, עץ עגול, עץ טרפז,
אבל במקום לחזור ולהתחיל שוב בעץ משולש,
זה מתחיל בעץ המעוין.
רגע, אני יודעת.
האוטובוס מסתיר לנו את המשולש שחסר.
כל הכבוד, ארבע'לה. -מזל שהייתי בחוג ניווט.
היי, הנה חמחמש. -נכון, זה הוא.
חמחמש! חמחמש!
למה הוא בורח? אנחנו חברים שלו.
באמת מוזר. אולי זה בגלל משהו שעשינו? אולי פגענו בו בלי כוונה?
אולי הוא בורח כי הוא שוב ניסה להסתפר בעצמו ולא רוצה שייראו?
חמחמש, עצור!
אני לא מבינה מה גורם לחמחמש להתנהג ככה.
יופי, ועכשיו נתקענו עם ממטרות.
איך נעבור את זה בלי להירטב או להצטנן?
אחת, שתיים, שלוש...
אני יודעת, הממטרה הזאת מפסיקה להשפריץ בכל שלושה סיבובים.
צריך למנות שלושה סיבובים ואז לרוץ מהר. מוכנים?
אחת, שתיים, שלוש!
רוצו מהר!
תודה, תינוק אחד, הצלת אותי.
אוף, הוא רץ מהר. -לאן הוא פנה?
זה לא פייר, הוא מכיר את המפה בעל פה.
ארבע'לה, תני לי, בבקשה, להסתכל הפעם.
בבקשה. -בואו נראה.
ברחוב אחד הצורות מסודרות:
משולש, שני עיגולים, מרובע ומחומש.
ברחוב השני,
משולש, עיגול, מרובע ומחומש.
משולש, עיגול, מרובע וטרפז!
זה הרחוב הנכון. -יפה מאוד, שלושי.
נראה לי שמצאת את החוג הבא שלך. קדימה, בואו מהר.
טוב, נראה לי שאיבדנו אותו.
ואני מרגיש שאני תכף מאבד גם את הרגליים.
היי, מצאתי שני כרטיסים לרכבת, לקרון חמש.
בטוח שהם נפלו לחמחמש מהכיס בזמן הריצה.
מה יש לו לחפש ברכבת?
אני לא יודעת, אנחנו נברר עוד מעט.
מתי הרכבת הבאה? -בכל שעה עגולה.
עכשיו עשרה לחמש, זה אומר שבעוד עשר דקות,
השעה תהיה חמש ותגיע רכבת.
יש לנו בדיוק עשר דקות להגיע לרכבת.
בואו נזדרז, אולי הוא יעלה עליה ונמצא אותו בקרון חמש.
קדימה, בואו נעלה.
חכו רגע, אנחנו לא יכולים להיכנס.
יש לנו רק שני כרטיסים לקרון חמש.
הפתרון היחיד הוא להתחבר.
חייבים למהר, אולי חמחמש נמצא על הרכבת.
אני מציעה שחששתיים יתחבר עם שלושי,
ואני אתחבר עם תינוק אחד, ככה נוכל להיכנס ולשבת יחד בקרון חמש.
נהיה בדיוק שני חמשים. -רעיון מצוין. חששתיים, מוכן?
חברים מתחברים!
שלוש ועוד... -שתיים, שווה...
חמש!
קדימה, תינוק אחד, עכשיו אנחנו.
חברים מתחברים!
ארבע ועוד...
אחת... -שווה...
חמש!
חזרנו בשלום. -אבל בלי חמחמש.
הוא לא עלה על הרכבת, אני ממש דואגת לו.
גם אני, מאוד. אני לא יודעת למה,
אבל בטוח שיש סיבה שהוא נעלם פתאום.
שלוש, שתיים, אחת, שלוש, שתיים, אחת.
פלייה, רלווה!
רגע, זה לא הקול של... -שלוש, שתיים, אחת, שלוש, שתיים, אחת.
יפה מאוד. על כל צעד אחד שלי, שני צעדים שלך.
מעולה, ועל כל סיבוב אחד שלי...
שני סיבובים שלי. -מצוין.
אני מרגישה ממש שמצאתי את החצי שלי.
מה אתם עושים פה?
למה עשית את זה? למה ברחת ונעלמת לנו?
כי ככה בא לי. אני לא חייב להגיד לך לאן אני הולך!
אתה יודע כמה חיפשנו אותך? -לא אכפת לי.
כל כך דאגתי לך, לא ידעתי איפה אתה.
אז הנה, עכשיו את יודעת, את יכולה להפסיק לדאוג.
שלושי, אל תבכי.
אני מצטער, זה בסדר.
זה עניין שלי, זה לא קשור אלייך.
ואלינו זה קשור? -גם לא.
אז למה ברחת מאיתנו? -אנחנו דואגים ומחפשים אותך כל היום,
ובסוף אתה רוקד פה בלט?
מה, זאת בדיחה? אני לא מבינה.
חמחמש, נראה לי שאתה חייב הסבר לחברים שלך.
טוב, אני חושב שמגיע לכם הסבר.
תכירו את עשר,
מדריכת הבלט שלי. -המה שלך?
מדריכת הבלט.
פשוט התביישתי להגיד לכם שזה הדבר שאני הכי אוהב לעשות.
פחדתי ממה שתחשבו על זה, ושתאמרו שזה חוג של בנות.
אין דבר כזה, של בנים ושל בנות.
לכולם מותר לאהוב מה שהם רוצים.
כדורגל לא רק בשביל בנים, והבלט לא רק בשביל בנות.
אני אוהבת אותך בלי קשר לשום חוג שתחליט לבחור.
וואו, תודה, שלושי.
את אחות וחברה אמיתית. -היי, ומה אנחנו?
גם אתם.
סליחה מכולכם שברחתי ככה.
חייב לומר שנראה שאתה טוב בזה ממש.
בלברוח?
גם, אבל בעיקר בלרקוד.
הלוואי שאני ידעתי לרקוד ככה.
חמחמש, אולי נעשה עוד חזרה? -כן, המורה.
רוצים להישאר?
כן! -כן!
פלייה, רלווה!
וואו, איזה יופי, כן! -וואו.
איזה יופי!
חמחמש, אתה יודע,
חשבתי על מה שקרה, וממש עשית גם לי חשק להירשם.
לריקוד בלט? -לא,
לכדורגל.