The Leap to Freedom

הקפיצה לחופש

לאחר שהפסידה במלחמת העולם השנייה, גרמניה חולקה לארבעה חלקים. כל אזור נשלט על ידי בעלת ברית אחרת – ארצות הברית, ברית המועצות, בריטניה וצרפת. אותו הדבר קרה גם בעיר ברלין עצמה. למרות שהעיר שכנה כולה בטריטוריה תחת שליטה סובייטית, היא עצמה גם חולקה לארבע. הרבה מתושבי העיר בחרו לעזוב את השכונות תחת שליטת הסובייטים, ולעבור לשכונות אחרות, תחת שלטון האמריקאים, למשל. זה הדאיג את השלטונות הסובייטים. לכן, הם החליטו לבנות חומה - ב-13 באוגוסט 1961, באמצע הלילה, סגרו הסובייטים את כל הגבולות למערב, והתחילו לבנות גדרות. בשביל לשמור על הגבול, מזרח גרמניה הציבה לידו חיילים רבים. אחד מהחיילים האלה היה קונראד שומאן. שומאן היה בן 19, ונולד בזמן מלחמת העולם השנייה. הוא גר במשך כל חייו במזרח גרמניה, וכעת שירת בצבא המדינה. אך בזמן ששמר על הגבול ברחוב ברנאואר, הוא עשה מעשה בלתי צפוי: שומאן החליט לברוח ממזרח גרמניה, אחרי שקהל התאסף ברחוב, ועודד אותו לקפוץ אל הצד השני של הגבול ואל החופש של מערב גרמניה. בצד השני עצרה אפילו מכונית משטרה מערב גרמנית, כדי להסיע אותו מהר מהמקום. ואכן, תחת צעקות עידוד מהקהל – שומאן קפץ מעל הגדר, הפיל את הרובה שלו, ורץ מהר אל המכונית. כיום, חלק מהאנשים קוראים לאירוע 'הקפיצה לחופש'.

שומאן לא היה היחיד שברח ממזרח גרמניה, אבל האירוע הפך לידוע במיוחד, כיוון שהוא צולם בזמן הבריחה שלו. אחרים ברחו גם הם מהמדינה בדרכים שונות ויצירתיות – חלק דרך חצרות בתים הסמוכים לגבול, חלק התחבאו במכוניות, ומשפחה אחת אפילו ברחה תוך שימוש בכדור פורח. ככל שהזמן עבר, ויותר אנשים ברחו, הסובייטים נלחמו בתופעה ביותר ויותר נחישות – והבריחה הפכה ליותר ויותר קשה.

שומאן עצמו בילה את חייו בבוואריה, שם התחתן והפך לאבא. הוא עבד בעבודות שונות, וחי במשך שנים ארוכות, אבל גם סבל מדיכאון קשה. למרות שהפך לדמות ידועה, והתמונה שלו הפכה לממש אייקון, הוא חי בניתוק מהמשפחה שלו במשך שנים ארוכות, ועזב למעשה את כל מה שהכיר במזרח גרמניה. גם לאחר נפילת חומת ברלין, היה לו עדיין קשה לבקר את המשפחה שלו ואת העיר ברלין. בשנת 1998 הוא החליט לקחת את חייו. הבריחה שלו, אבל, מונצחת עכשיו ברחוב ברנאואר, ולעולם לא תישכח.