בין השורות מסביב לעולם - ארה"ב
שלום לכם. אני ניצן הורוביץ,
והיום ב"בין השורות - מסביב לעולם"
נדבר על המדינה שעדיין,
למרות הכול, היא החזקה בעולם:
ארצות הברית של אמריקה.
ארצות הברית של אמריקה היא מעצמת-על.
יש בה 320 מיליון תושבים,
היא הכלכלה הגדולה ביותר בעולם, וגם בעלת הצבא החזק ביותר.
איך היא הגיעה למעמד הזה?
הגירה מסיבית במשך מאות שנים, הנמשכת עד עצם היום הזה,
הביאה לארה"ב כוח עבודה, יוזמה וכישרון גדולים.
תיעוש רחב, מסחר מפותח, השקעה במדע ובהשכלה,
ובעיקר שיטת משטר דמוקרטית,
שבראשה ממשל חזק ויציב עם מערכת משפט איתנה,
הפכו את ארה"ב במאה העשרים לאימפריה.
הייתה לה מעורבות מכרעת כמעט בכל המלחמות הגדולות,
ובעיצוב דרכו של העולם מבחינה כלכלית.
אלא שיש קולות רבים בארה"ב
הקוראים לצמצם את המעורבות האמריקאית בענייני העולם.
"אמריקה תחילה" היא גם סיסמתו של הנשיא הנוכחי, דונלד טראמפ.
האם ארה"ב יכולה לוותר על תפקיד השוטר של העולם?
האם ניתן לדמיין את העולם ללא דומיננטיות אמריקאית?
גורמים אחרים, בכל אופן, כבר לוטשים עין,
ובראשם סין ורוסיה.
כך או כך, לארה"ב עדיין יש השפעה עצומה
על אורחות החיים, הכלכלה והתרבות של אזרחי כל המדינות,
ועלם המחשוב, האינטרנט והטכנולוגיות המתקדמות,
שבמרכזו ארה"ב, מגביר את ההשפעה הזו עד מאוד.
הטכנולוגיה האמריקאית היא כיום מעצמת-העל האמיתית.
שלום לסופיה, ליהלי, ליהונתן, למוריה ולמאיה.
שלום. -שלום.
טוב, חבר'ה, כשאני אומר לכם: "כמו באמריקה",
אתם מכירים את הביטוי הזה, "כמו באמריקה"? -כן.
מה אתם חושבים, מה עולה לכם בראש?
חדשני, מתפתח. -עושר.
גדולה, שוויון. -משהו שהוא גדול, משהו שהוא עוצמתי.
גדולה, כוח.
יהונתן. -החלום האמריקאי.
מותגים. -טכנולוגיה. -ומה דעתכם,
זה גם נכון, הדברים האלה?
כן, ברור. -לא תמיד.
או-קיי, רגע, אז אחד אחד. כן, ברור?
ארה"ב כרגע היא המעצמה
הכי חזקה בעולם בבירור.
למה אתה אומר "כרגע"? -כרגע, כי יש כאלה שאומרים
שסין עומדת לעקוף, אבל זה לא...
עדיין לא תפס תאוצה כל כך.
ולמה לא ממש, יהלי?
אני אומר שזה לא תמיד
כזה זוהר כמו שזה נראה,
כאילו, נגיד מסתכלים ישר
על אלה ש... החלום האמריקאי וזה,
וזה באמת משמעותי,
ולא סתם היא המעצמה הכי חזקה בעולם,
אבל כאילו לא מסתכלים
על המיליונים על גבי מיליונים
שלא הצליחו בחלום הזה.
יהלי אמר, רגע, החלום האמריקאי.
מה זה "החלום האמריקאי", מה זה הדימוי הזה?
אתם מכירים את הביטוי: "החלום האמריקאי"?
מה זה? -אולי להצליח בגדול. כי אם אתה רוצה
נגיד לטוס לאמריקה
ללמוד רפואה,
יכול להיות, יש לך שם יותר אפשרויות
ויש לך שם יותר דברים לעשות, ואולי יותר...
את הרמה האחרת, את הרמה שהיא יותר טובה
מארצות אחרות. -מה, מוריה? -הכול יותר חדשני,
יותר מתפתח, יותר טכנולוגי,
יותר מותגים.
כל המותגים הגדולים נמכרים שם,
כל הטכנולוגיות מגיעות ראשונות ל...
אם יש לך כסף לקנות,
אם יש לך כסף.
ומה עם אלה שאין להם? אז הם לא חולמים
את החלום האמריקאי. -בזמן האחרון, יש יותר ויותר
פער במעמדות,
וכשאומרים "החלום האמריקאי"
מתכוונים לאנשים העשירים
שיש להם בית עם כמה קומות
ובריכה, אבל שוכחים
את האנשים ש...
במעמד הנמוך יותר, ו...
אז בואו ניקח שנייה רגע
צעד אחד אחורה, ונחשוב,
קודם כול, איך ארה"ב
הגיעה למעמד שלה
כאימפריה כזאת עולמית.
היא סך הכול הייתה מדינה,
באו מהגרים מכל מיני מקומות.
מה עשה אותה לכזאת חזקה?
אל"ף, הגיוון האתני,
שבעצם מכל העולם אנשים הגיעו,
הגיעו לארה"ב, וזה בעצם יצר
בעצם שכל המוחות הכי טובים בעולם
נמצאים שם, וגם ה... החוקה של ארה"ב,
יש שוויון לכל בן אדם,
ברור שזה מושך אנשים
שהם יותר נחשלים במדינה שלהם,
שהם יכולים להגיע לארה"ב והם שווים. -ההגירה.
יש שם בעצם שוויון זכויות, כולם אותו דבר,
נחשבים בעצם אותו דבר שם,
ולכולם יש את כל האפשרויות שהם רוצים להיות.
זאת אומרת, זה לא רק זה שאנשים באו מכל מיני מקומות,
כי זה קרה בהרבה מדינות,
אלא שיש גם שיטה שם,
אמרת חוקה, אמרת ממשל, כן?
שמסדיר את העניין הזה,
ועושה מזה משהו הרבה יותר גדול.
כשאומרים לאנשים אמריקה זה מעלה מין כזה חלום
שהוא, אבל, ממש מציאות, ואז אנשים ממש מתפתים
ללכת לשם וללמוד וזה, זה מין כזה...
אמריקה זה מין מוצר מאוד מאוד מאוד...
שכולם קונים אותו, וזה מותג עצום,
וכולם נושאים את עיניהם לגבי אמריקה. -אה,
אז אתם בעצם אומרים כאן שחלק מהסיפור הזה
של החלום האמריקאי זה נועד קצת למכור
דברים אמריקאים בעולם, זה עוזר להם לשווק?
אל"ף, כן, זה באמת עוזר למכור, כי אמריקה...
כולם יודעים מה זו אמריקה,
אין אחד, אפילו בכפרים הכי נידחים,
כולם יודעים מה זו אמריקה, כולם רוצים ללכת לשם.
אבל אני רוצה להתייחס למה שאנשים אמרו כאן,
שזה באמת נכון, שבאמת אנשים
הולכים ללמוד, ואנשים בעצם מהגרים לאמריקה,
אפילו הרבה מאוד ישראלים
הולכים לאמריקה ללמוד, להצליח,
ויש כאלה שלא חוזרים גם.
תגידו, מבחינת העולם,
אנחנו לא גרים באמריקה,
אנחנו לא אזרחים אמריקאים. -אני אזרח.
אה, אתה אזרח אמריקאי? נולדת באמריקה? -כן.
מתי הגעת לארץ? -הגעתי בגיל 6 וחצי.
כשבעצם אבא שלי גם למד שם ועשה שם דוקטורט,
ואז גרנו כמה שנים בניו יורק...
אז יש לנו אמריקאי באולפן.
אז בתור אמריקאי, איך אתה מרגיש
עם המדינה הזאת עכשיו?
באמת ארה"ב עכשיו עוברת שינוי מאוד גדול,
גם תחת דונלד טראמפ
וגם בעולם. -לטובה או לרעה,
לדעתך? -תלוי את מי שואלים.
אותך אני שואל.
אותך, בתור ישראלי,
בתור ישראלי לפני אמריקאי,
דונלד טראמפ יותר טוב לנו.
אם אתה שואל אמריקאי, אז זה לא...
הוא יענה לך משהו אחר. אבל...
כן, ארה"ב באמת משתנה, ו...
גם המעמד העולמי שלה,
שיש כאלה שאומרים שסין הולכת לעקוף וזה.
אז בואו נדבר שנייה על המעמד העולמי הזה.
אמריקה אוהבת להציג את עצמה ככוח דמוקרטי
שהוא מקדם שלום ושגשוג,
אבל יש גם הרבה אנשים בעולם שמרגישים אחרת.
שהם כופים את השיטה שלהם,
והם רוצים לנצל ורק להרוויח בכל מקום.
מה דעתכם בעניין הזה?
אני חושבת שכן אמריקה
צריכה קצת להתעסק יותר בעניינים שלה,
ולא תמיד להתערב במדינות אחרות.
על זה אולי טראמפ יסכים איתך.
את יודעת, יש לו מדיניות
שנקראת: "אמריקה תחילה", והוא אומר:
אנחנו לא צריכים להתעסק בבעיות של אחרים.
ואני חושבת שאובמה כן היה יותר מתעסק במדינות אחרות,
יותר ממה שדונלד טראמפ מתעסק כרגע,
ואני חושבת שזה באמת משהו יותר נכון לעשות.
אבל גם אם מסתכלים על ההיסטוריה,
באמת ארה"ב התערבה בקוריאה, בווייטנאם,
באפגניסטן, בעירק.
גם יש לפעמים טראומה,
כי נגיד המערכות באפגניסטן ובעירק,
אפילו בווייטנאם, לא היו כאלה מוצלחות.
שלחו חיילים אמריקאים להילחם בצד השני של העולם.
אז בעצם לסיכום הדיון שלנו כרגע, אתם חושבים
שהאימפריה האמריקאית הזאת,
שבאמת עלתה בצורה מדהימה
והגיעה להישגים אדירים
ומשפיעה כל כך על כולנו,
היא עכשיו אולי בתהליך
של התכנסות, של נסיגה,
של התרחקות מהעולם?
אולי המקום שלה יותר מצטמצם? -כן.
כן? מוריה. -אני חושבת שכמו בכל דבר,
יהיו דעות לכאן או לכאן, שצריך לראות...
בזה את צודקת. -מה עושים בתכלס,
מה ארה"ב עושה בתכלס, אבל אי אפשר גם להגיד
יותר מדי דברים על דונלד טראמפ,
כי הוא רק עלה לשלטון לא מזמן,
הוא לא יכול לשנות הכול ביום.
דווקא יש דברים שהוא כן משנה ביום.
נגיד הפרישה מהאקלים וכל מיני הבטחות שבאמת...
הבטחות, זה כן, בינתיים לגבי מעשים
הוא עוד... -הוא פחות...
הוא עוד קצת מתקשה.
הוא באמת צריך להשקיע יותר באמריקה,
כי אובמה אולי היה מתעסק יותר במדיניות
ובמה שהעולם יחשוב עליו, ולא באמת במה שקורה
במדינה עצמה. -אבל אולי זה בעצם
התפקיד של אמריקה. אם אין,
כמו שאמרנו בנושא אחר, מבוגר אחראי,
אולי אמריקה צריכה להיות המבוגר האחראי,
שמישהו ישגיח קצת על העולם שלנו.
היא המדינה הכי חזקה, הכי עשירה,
הכי משפיעה, יש לה גם אחריות.
אבל מתישהו זה כבר הופך...
כזה כשמתערבים במלחמה ובכוח,
אז אני חושבת שזה לא תמיד נכון,
והמדינה כן יכולה לפעמים להסתדר לבד,
ולא צריכה לפחד שאמריקה תתערב.
ארה"ב צריכה גם להתעסק בעצמה,
במה שקורה בתוכה,
ולא במה שקורה בשאר העולם,
כי גם היא בעצמה מדינה, ולא קטנה.
גם לה יש הרבה מאוד בעיות.
גם אובמה, לדעתי,
הוא גם דאג למדינה שלו,
ולדעתי, אמריקה לא צריכה להיות המבוגר האחראי,
אלא יותר כמו אח גדול כזה,
שזה גם קצת דואג למדינות,
אבל גם כאילו בתוכה. -אח גדול,
אני לא יודע לגבי המושג, יש פה קונוטציה מסוימת.
אבל תכף נשמע מאמריקאית
שמכירה טוב את אמריקה
מה בדיוק אמריקה לדעתה צריכה להיות.
נשוחח כאן עם טלי ארנסקי,
ילידת ניו יורק, מומחית לתקשורת בין-לאומית,
על אמריקה, כפי שהיא מכירה אותה. מייד.
שלום לטלי ארנסקי, עיתונאית, ילידת ניו יורק,
דוברת עיריית ניו יורק. טוב, היית הרבה דברים.
אנחנו כל אורח אומרים לו שלום בשפה שלו,
אז תגידי ככה משהו, שלום, באיזה משהו ניו יורקי כזה...
אסלי כזה.
האו יו דואין? שזה ניו יורקי, או: וואס אפ, דוד?
וואס אפ, דוד? או-קיי. -וואטס אפ, דוד?
סבבה.
כמה זמן את כבר בארץ? -אני כאן שלוש שנים.
או-קיי. ולמה באת, מה הביא אותך אלינו?
דווקא החלום הישראלי.
אני עבדתי בסוכנות,
הייתי הדוברת בצפון אמריקה,
והייתי מגיעה לארץ לעיתים קרובות,
ואמרתי: כאן הכול קורה,
אז הגעתי לפני שלוש שנים. -יפה.
מה חסר לך, ז"א, למה את מתגעגעת
בניו יורק, שאין לך כאן? -באופן אישי,
נגיד המשפחה שלי, החברים שלי,
המשכורות האמריקאיות...
וחוץ מזה, זה גם כן הווי שונה,
נכון? להיות מיעוט ברוב
או להיות רוב בארץ אחרת.
דיברנו כאן קודם על עליית האימפריה,
ועכשיו אולי קצת, אני לא יודע, ירידה.
את חושבת שעכשיו באמת אמריקה
היא הולכת בכיוון אחר,
כבר לא עולה וצומחת ככה כמו בעבר?
אני חושבת שאמריקה עדיין עולה,
אבל יש את ההתכנסות.
ואני חושבת שאנחנו שוכחים,
גם במלחה"ע השנייה, גם כן,
אמריקה לא רצתה להיכנס לעניינים של אירופה,
לא רצתה מהגרים, אני חושבת שזה מגיע בגלים.
אבל טראמפ בטח מהווה שינוי.
ולמה הם עושים את זה? הרי הנוכחות שלהם בעולם,
זה לא שהם היו כאלה עושי טוב, כן?
כמו שהם אוהבים להציג את עצמם, הם גם הרוויחו מזה המון,
זה היה אינטרס אמריקאי להית בעולם, להשקיע.
למה עכשיו הם חוזרים פנימה? -אני חושבת שזה המנעד.
שלפני כן, אמריקה הצביעה עבור נשיא,
באמת משהו היסטורי, מישהו אפרו-אמריקאי
שהביע דעה בכל נושא, ועכשיו המנעד חוזר לאחור.
התכנסות, לדאוג קודם לעצמנו, עניי עירך,
ופחות אכפת לנו מה קורה מסביב.
תהינו כאן בינינו אם החלום האמריקאי
הוא באמת דבר שקיים או שזו פשוט פיקציה מוחלטת.
מה את אומרת? -אני חושבת שזה באמת דבר קיים,
אני חושבת שזה מה שמושך המון אנשים לאמריקה,
לטפס על החומות
ולהיכנס.
אבל אז הם באים, והם מגלים
שהם פשוט צריכים לעבוד המון,
וזה נורא קשה, ולא כל אחד נהיה ביל גייטס
או מרק צוקרברג, את יודעת.
אנשים ממשיכים להיות מנקים וקופאים בסופרמרקט
וכל העבודות הקשות שמהגרים עושים,
והם לא זזים משם לשום מקום.
אבל בדור השני כבר קופצים.
אני חושבת שהחלום האמריקאי, אם אני הייתי מגדירה,
זה עבודה קשה פלוס מזל, ותהיה הצלחה גדולה.
והחלום הזה שיש הזדמנות,
כי בהמון מקומות אין אפילו אפשרות.
אתה מקובע איפה שנולדת וכל ההיסטוריה,
ובאמריקה באמת יש את התחושה
של האופטימיות. אני יכול. אם אני רק אנסה,
אני אוכל להצליח. וזה משך המונים.
היה כאן מישהו שאמר שאולי הדבר הזה
הוא סוג של אמצעי שיווק, ז"א זה גורם לאנשים
להאמין בזה ולהתאמץ ולעבוד,
לנסות להצליח, למרות שרק מעטים מעטים מצליחים,
כי הפערים הכלכליים מאוד גדולים,
ואתה צריך המון כסף באמריקה בשביל להצליח,
וזה אולי קצת משהו, החלום הזה
קיפ פיפיל גואינג, מה שנקרא,
בלי שבאמת הם מגיעים לאיזשהו מקום,
ככה לפחות הייתה התחושה שלי,
הייתי שם כמה וכמה שנים, ו...
את יודעת, אתה רואה בטלוויזיה
את כל הדברים, ואז אתה יוצא החוצה,
ואתה רואה אנשים שוכבים על המדרכות
בלי שום סיכוי, כן?
וזה קרה בוושינגטון, הבירה. -אני חושבת...
אני חושבת שהם לא כל כך מעטים.
לא כולם הופכים להיות מיליארדרים
ועושים איזשהו אקזיט, אבל אני חושבת שעדיין,
יש המון אנשים שבאמת מטפסים,
ומגיעים למקומות יותר גבוהים מאשר ארץ מולדתם.
אני חושבת שזה עדיין חי ואני חושבת
שעדיין יש התלהבות סביב הנושא הזה, ש...
אם רק תגיע, תוכל. יש הזדמנויות.
יהלי, רצית לשאול אותה משהו.
רציתי לשאול: מה את דווקא פחות אוהבת
בתרבות האמריקאית? -מה אני פחות?
קצת את הבורות.
באמריקה, לרוב אנשים יודעים שפה אחת.
ולא רק שהם רק יודעים שפה אחת,
הם באמת חושבים ש... כל בן אדם אחר
שירצה לדבר איתי פשוט ילמד אנגלית.
אין אפילו התעניינות במפת העולם,
מה קורה מסביב.
אם זה לא קורה באדמה שלנו, לא אכפת לנו.
ואם מישהו אחר רוצה לתקשר איתנו,
שילמד אנגלית. יש קצת את המקום הזה
של אי, כאילו שאנחנו באי.
אני רציתי לשאול אותך: בתור אמריקאית,
את מרגישה שבאמת יש שינוי
מאז שדונלד טראמפ עלה לשלטון?
אני חושבת שכן. אני חושבת שקודם כול,
כל מיני אנשים צצו מ...
לא נגיד ביבים, זה קצת קשה,
אבל כל מיני דעות פחות פוליטיקלי קורקט.
הייתה קפיצה של נאורות,
ועכשיו פתאום שומעים את הקולות
של האנשים שממורמרים,
שהם מרגישים דווקא שהחלום האמריקאי
התפוגג להם, התמסמס.
והם תובעים, הם תובעים את החלום:
רגע, אני עבדתי קשה, למה פתאום פיטרו אותי?
למה פתאום העבירו את ה...
בתי חרושת למקומות אחרים?
ז"א, עבור האנשים האלה
החלום האמריקאי הוא פיקציה,
האנשים האלה לא מרגישים אותו,
הם מרגישים שהוא עובר להם מעל הראש, אבל הם,
שהם חיים באיזו עיירה באוהיו, והמפעל היחיד שם נסגר
כי העבירו אותו למקסיקו, ולא נשארה להם עבודה
והם פשוט זרוקים שם, אין להם שום תקווה,
ולכן הם הולכים אחרי מישהו כזה כמו טראמפ,
שמבטיח להם ניסים ונפלאות.
הוא מבטיח להם את החלום האמריקאי,
בשבילם זה דווקא לא פיקציה. הם כל כך מאמינים,
וכשהם רואים שזה נסתר והולך להם,
הם רוצים לתפוס את זה שוב,
וזה מה שטראמפ מבטיח להם.
כן יש את החלום,
וכן אתם גם כן תוכלו פעם להיות המעצמה,
ולא רק המהגרים והאנשים האחרים שהגיעו
למדינה הזאת. -יהונתן. -יש לי שאלה,
כי רוב האנשים שחושבים על אמריקה,
הם לא חושבים על האמצע, על כל ה...
המידווסט וכל המערב,
איך את רוצה לשנות את התפיסה,
שאנשים חושבים שבעצם הכול טוב?
אתה מעלה נקודה מאוד חשובה,
אני זוכרת כשהייתי עיתונאית ב"סי-בי-אס ניוז",
אז עקבתי המון אחרי ה... הבחירות,
ושם באמת יצאתי מהגדר של ניו יורק
והחופים בקליפורניה וכל ההוליווד,
וכל מה שאנחנו רואים, שאנחנו חושבים
שזה המיתוג של אמריקה,
ודווקא הייתי בכל הארצות האלה
ושמעתי קולות אחרים לגמרי,
אנשים שאומרים: איפה העבודה שלי,
ומה קורה לחלום האמריקאי, ומה קורה לכלכלה?
אז אני חושבת שזה באמת נכון,
שמה שאנחנו רואים זה ניו יורק וקליפורניה,
אנחנו פחות רואים,
וזה מה שבאמת נתן כוח גיבוי לטראמפ לנצח,
כי גם ה... כלי התקשורת שכחו מכל ה...
המדינות האלה באמצע.
תגידי, הייתה לנו פה שאלה, התווכחנו קצת בינינו:
אם אמריקה באמת תחזור לטפל בעניינים שלה,
תצא מהעולם, מה שנקרא, "אמריקה פירסט",
כמו שטראמפ אומר,
זה יהיה טוב לעולם, לדעתך, או שזה יהיה רע?
ייכנסו כוחות אחרים, הרי אין ואקום.
אני חושבת שאנחנו גם רואים את המגמה הזאת
נגיד באנגליה, מה זה ה"ברקזיט"?
אנחנו לא רוצים להיות קשורים
למה שקורה באגודת המדינות, אנחנו נשרוד, נטבע או...
נצוף בעצמנו.
אז אני חושבת שגם באמריקה יש את המגמה הזאת.
השאלה היא המדיניות. זה מאוד נחמד להגיד:
לא נתערב בבעיות של אחרים,
אבל אם באמת טראמפ יפתור
את הבעיות של אמריקה, וזה עוד לא בטוח.
אני חייב להגיד שאני לא רואה את זה כבעיות של אחרים.
כמו שאמרתי, אמריקה משרתת היטב
את האינטרסים של עצמה
כשהיא נמצאת בכל המקומות האלה בעולם,
היא לא עושה טובה לעולם,
וכשהיא חוזרת ומתרכזת בעצמה, אני חושב
שזה יכול להיות פתח לתהליכים מסוכנים,
יש הרבה מעצמות שלוטשות עין,
תראי מה קורה בקוריאה וברוסיה ובסין.
אני חושב שלאמריקה יש תפקיד חשוב, ו...
לפעמים הם ככה... לא תמיד מבינים אותו,
אני חושב, כן? -אני מסכימה, אני חושבת שזה חלק
אינטרסים כלכליים,
וזה גם כן עניין של...
להיות האמבסדורס, השגרירים של השלום
ושל הדמוקרטיה בעולם,
ואם באמת אמריקה תיסוג יותר מדי לאחור
יצוצו המון המון בעיות, ואנחנו כבר רואים את זה
עם דאע"ש. -אז תכף נדבר על השגריר
הכי טוב של אמריקה, שזה הקולנוע האמריקאי,
הוליווד, המקום שכולנו חולמים עליו. מייד.
חזרנו לאמריקה.
ועכשיו, בואו נציץ אל חלון הראווה של תעשיית החלומות - הוליווד.
נראה קטע מתוך הסרט: "הארטיסט".
ככה יוצרים אשליה.
נכון יש לכם הרגשה
שאתם מכירים את העיירות הקטנות באמריקה
ואת ניו יורק ולוס אנג'לס, למרות שלא הייתם שם,
כי פשוט ראיתם את זה בטלוויזיה או בקולנוע.
יכול להיות שיש סוג של אשליה כזאת,
שאנחנו ממש מכירים את אמריקה ואת הוליווד
בלי באמת להיות שם,
בגלל כל הסדרות,
הסרטים, התוכניות.
ראיתם בכלל איזשהו סרט פעם שהוא לא אמריקאי?
האמת היא שכן ראיתי איזה סרטים שהם לא באמת אמריקאים,
אבל רוב הסרטים המפורסמים הם באמת מאמריקה, והם באמת...
זאת אומרת שזה גם איזה אמצעי השפעה כזה,
מאיה? זה...
מה שנקרא "סופט פאוור", "כוח רך", כן?
כן. הוליווד היא פסגת הקולנוע העולמי,
ומלא אנשים אוהבים את התרבות שלה,
ובזמן שיש שלום, אז "הכוח הרך"
יותר חשוב מ"הכוח הקשה", כי התרבות של אמריקה
בסופו של דבר מגיעה לכל העולם.
ומה זה נותן לאמריקה,
זה שהתרבות שלה מגיעה לכל העולם?
מה טוב לה בזה? -אנשים, מדינות אוהבות
את התרבות של אמריקה,
ורוצות את הסרטים שלהם
ואת הסדרות שלהם.
זה יכול להשפיע גם...
זה יכול להשפיע גם בשיטה פוליטית.
כאילו, אם אנחנו נאהב סרט אמריקאי,
יכול להיות שנאהב יותר את אמריקה, ואז נהיה בעד...
בעד אמריקה. ורואים כל כך הרבה סדרות וסרטים אמריקאים,
שזה משפיע. -אפשר גם אולי לראות
איזשהו סרט אמריקאי, ואז...
ואם אני במאית, אני רוצה ללכת לצלם שם סרט,
ואולי אני אתאהב במקום ואני אשאר לגור שם,
ואני אתן להם אולי עוד כסף מהמיסים, ו...
זה כן יכול לעזור. -תגידי, טלי,
האנשים בהוליווד, הבוסים הגדולים,
הם מודעים להשפעה הזאת, העולמית,
הכלכלית, התרבותית, של מה שהם עושים?
הם עושים את זה במיוחד כדי להשיג השפעה כזאת?
מאה אחוז. אמריקה...
אמריקה היא מיתוג,
אמריקה היא מוצר
כמו כל דבר אחר,
כמו "קוקה קולה" ו"מקדונלד'ס".
אמריקה היא מיתוג.
והיא מיתוג של צעירות ויופי ואופטימיות,
וכשמשווקים את זה החוצה כולם קונים, או בסמוי,
או באמת קונים את המוצרים.
אני טיילתי המון בעולם,
כשאני מגיעה לאיזשהו מקום, שומעים את המבטא שלי,
שומעים שאני מאמריקה, אני כבר...
כאילו יש לי דגל על הראש.
שואלים אותי שאלות על פוליטיקה,
שואלים אותי שאלות על מה קורה שם,
האם זה באמת נכון שג'וליה...
שואלים אותי שאלות על השחקניות. באמת...
איזו ג'וליה, ג'וליה רוברטס? -כן.
חושבים שאת מכירה אותה? -נכון, כן.
"אה, את מכירה את טום קרוז, את מכירה את ה..."
כן. אז באמת אני חושבת שזה המפגש הראשוני
של העולם עם אמריקה, זה דרך הסרטים.
עבדת שם בטלוויזיה האמריקאית,
ברשת סי-בי-אס, שהיא רשת מאוד חשובה.
איך הטלוויזיה האמריקאית מצליחה להיות
כל כך חזקה ומשפיעה?
אני חושבת שזה בגלל ש... מה מגיע קודם,
התרנגולת או הביצה?
זה שאנחנו מעצמה וכולם רוצים
לדעת מה קורה אצלנו,
וכולם שולחים את העיתונאים
לסקר את הבחירות שלנו.
אמריקה לא תמיד מסתכלת
על בחירות של ארצות אחרות.
או שבגלל שכולם מסקרים, הפכנו להיות המעצמה.
אני חושבת ש... קודם כול, יש לנו המון...
זו מדינה מאוד גדולה וגם כן חשובה,
בעולם הכלכלי, בעולם הפוליטיקה, באו"ם,
אז לכן כולם, כל העיניים באמריקה. מה היא עושה,
מה היא משדרת, מה חדש, מה קורה, מה...
ולמרות הכול, עזבת ובאת אלינו כאן, הא?
נכון. לארץ הקטנה עם השפם.
זה מאוד מחמיא לנו. -תודה.
אנחנו נאלצים להיפרד כאן.
עד כאן "בין השורות - מסביב לעולם".
תודה למוריה, לסופיה, ליהונתן, למאיה וליהלי.
תודה גם לך, טלי ארנסקי, ותודה לכם שם בבית. להתראות.
שומעים אותנו, אנחנו ממשיכים לדבר.
את מתגעגעת לאמריקה,
את רוצה לחזור או ש...?
אני מתגעגעת, אני מתגעגעת.
תכתוב: יוסי אלימלך
ייעוץ לשון לכתוביות: שלומית מימיס
הבאה לשידור: שרון דולב
הפקת כתוביות: אולפני אלרום