בין השורות מסביב לעולם - פולין Among the ranks around the world - Poland В рядах мира - Польша

שלום לכם.

אני ניצן הורוביץ, I am Nitzan Horowitz,

והיום ב"בין השורות - מסביב לעולם" And today in "Between the Lines - Around the World"

נדבר על המדינה הראשונה We will talk about the first country

שפרצה את מסך הברזל, who broke through the iron curtain,

ויש לה גם מקום מיוחד בתולדות העם היהודי: פולין. And it also has a special place in the history of the Jewish people: Poland.

פולין היא המדינה הגדולה ביותר Poland is the largest country

שהייתה קומוניסטית והשתייכה לגוש המזרחי, which was communist and belonged to the Eastern Bloc,

והצטרפה לאחר מכן לאיחוד האירופי. and later joined the European Union.

עד היום, פולין גאה מאוד שהייתה הראשונה To this day, Poland is very proud to have been the first

להשתחרר מאחיזת ברית המועצות ולפרוץ את מסך הברזל. to break free from the grip of the Soviet Union and break through the Iron Curtain.

תנועת השחרור הפולנית נקראה "סולידריות",

ומנהיגה היה לך ואלנסה, פועל פשוט, חשמלאי במקצועו, And her leader was Valance, a simple laborer, an electrician by profession,

שזכה בפרס נובל לשלום, who won the Nobel Peace Prize,

וגם נבחר אחר כך לנשיא פולין הדמוקרטית. and was later elected president of Democratic Poland.

לאורך רוב ההיסטוריה המודרנית שלה throughout most of its modern history

פולין הייתה לחוצה בצבת של שני גושים גדולים: Poland was squeezed by the pincers of two large blocs:

רוסיה ממזרח וגרמניה במערב. Russia to the east and Germany to the west.

היא שילמה מחיר כבד She paid a heavy price

על שאיפות ההתפשטות והדיכוי של המעצמות הללו. on the ambitions of expansion and oppression of these powers.

כיום, הפולנים חוששים ממדיניותו התוקפנית של נשיא רוסיה, פוטין. Today, Poles fear Russian President Putin's aggressive policies.

במשך מאות שנים פולין הייתה בית For centuries Poland was home

לקהילות יהודיות מהגדולות והחשובות בעולם,

כמחצית מתושבי הבירה ורשה היו יהודים. About half of the inhabitants of the capital Warsaw were Jews.

החיים היהודיים העשירים הללו נגדעו בשואה. This rich Jewish life was cut short by the Holocaust.

כיום הקהילה היהודית שם קטנה מאוד,

והמדינה הפולנית מתחבטת And the Polish state is struggling

באופן שבו יש לזכור ולציין את השואה. In the way the Holocaust should be remembered and celebrated.

בישראל יש מאות אלפי ישראלים ממוצא פולני, There are hundreds of thousands of Israelis of Polish origin in Israel,

והיחסים בין שתי המדינות עמוקים ומפותחים מאוד. And the relations between the two countries are deep and very developed.

שלום ליהונתן, ליהלי, לדריה, לסופיה ולמוריה.

שלום. -תגידו,

כשאני אומר לכם דברים כמו מסך הברזל,

הגוש המזרחי, הגוש הקומוניסטי, זה אומר לכם משהו?

כמובן. מסך הברזל... -כמובן... או-קיי.

קודם כול, אי אפשר להתעלם מזה, כי זה מושג שצריך לדעת.

אז מה זה אומר בעצם?

מסך הברזל זה מושג,

קודם כול, אין שום מסך ברזל,

זה הכול מטאפורה.

זה מושג שקבע וינסטון צ'רצ'יל

בשנות החמישים,

וזה בעצם אומר

את אזורי ההשפעה

שמשפיעים על אירופה,

אירופה המזרחית

ואירופה המערבית. -אז אירופה המזרחית

הייתה תחת השפעה של מי? Who was under the influence?

של ברית המועצות,

הרוסים. -והמערבית?

של ארה"ב ובריטניה. -או-קיי.

ומה קרה בפולין

ששבר את זה?

איך זה קרה, איך זה נהיה?

מישהו יודע? -היה פועל פשוט,

לך ואלנסה. -כן?

והוא החליט להילחם

על זכויות הפועלים.

והוא ארגן הפגנות,

ואחר כך גם עצרו אותו

ושמו אותו בכלא.

והוא עשה שביתה

עם כל הפועלים, ובעצם מין...

הכריח את ברית המועצות

לדבר איתו,

וזה נתן השראה לכל ה... -כן.

בגדול, תיארת את זה בדיוק

כמו שזה היה.

אבל מה שמעניין, תחשבו רגע,

אמרת נכון, יהלי, פועל פשוט

הכריח את... זה נכון.

איך פועל פשוט

יכול לעשות את זה, איך? -הוא ארגן שביתות,

הוא בעצם השתמש

בבסיס של העולם המערבי,

העביר את זה לצד המזרחי,

הוא ארגן שביתות

בהתחלה של הימאים,

ואז הוא ארגן שביתות של כל המדינה,

והמדינה פשוט לא תפקדה,

בעצם הכריח את ברה"מ

לדבר איתו, היו בחירות,

הוא ניצח בבחירות.

מה הקשר בין איגוד מקצועי

וזכויות של פועלים

לבין חופש לאומי, ז"א?

כן, סופיה. -זה השפיע על העבודה שלהם במפעל,

וגם הם חיו במדינה הזאת,

אז בטח שהם הרגישו

את כל האווירה הזאת.

וכנראה נמאס לו,

והוא החליט באמת לקחת צד.

והוא באמת היה אמיץ,

ולא כולם היו באמת עושים את זה,

כי כולם באמת פחדו

מהמשטרים האלה.

פחדו ממה בעצם?

בואו נסביר, ממה הם פחדו?

מוריה. -אולי שיגרשו אותם, שיהרגו אותם

או את המשפחה שלהם. -המשטרה החשאית, הקג"ב. or their family. - The secret police, the KGB.

מה ז"א, משטרה חשאית? What, a secret police?

או שהם היו תופסים אותך ועושים לך עינויים, כולאים אותך, Or they would catch you and torture you, imprison you,

או שהם היו מאיימים Or they were threatening

על בני המשפחה שלך, about your family members,

שהם יהרגו אותם ויאיימו עליהם that they will kill them and threaten them

ויזרקו אותם לכלא, and throw them in jail,

זו בעצם הייתה משטרה

מאוד חשאית, והיא בעצם

עשתה את כל ההפחדה

של הגוש המזרחי,

גם ברוסיה. -בפולין הייתה משטרה שנקראה יו-בי,

שהם היו מסתננים לכל מיני מקומות ושומעים מי הולך נגד המשטר.

הקשר גם בין הפועלים האלה לבין המשטר הזה

זה שבעצם זה נוגע לכולם, גם לפועל פשוט, וזה גם... The fact that it basically concerns everyone, even simple action, and it is also ...

זה ממש מין מיני כזה של אותו דבר, It's really the same kind of sex of the same thing,

מה שעשו לפועלים האלה עשו גם למדינות.

איך מתגברים על הפחד לצאת

מול האיומים של המשטרה החשאית והמכות?

כן, מוריה. -יכול להיות שפשוט הוא ראה כמה שזה חשוב בשבילו,

ואז הוא פשוט סוג של לא ראה בעיניים,

הוא פשוט חשב רק על המטרה

והוא לא חשב על עצמו, הוא חשב על... על העם שלו,

ואדם כמו לך ואלנסה צריך להיות אדם

גם מאוד כריזמטי כדי שימשוך אליו את האנשים,

ושהוא יוכל להסביר להם

בצורה הכי נכונה שיש

את איך בעצם...

למה זה לא בסדר,

וגם הוא צריך להבין את זה בעצמו.

אני מניחה שפשוט

הגיעו לו מים עד נפש, וזהו.

אין לו גם כל כך מה להפסיד,

זה שלטון קומוניסטי ו...

לא, היה לו הרבה מה להפסיד.

נכון, אבל... -את החיים שלו,

את החירות שלו,

ז"א הוא ישב הרבה בכלא.

אבל הוא חשב,

והוא גם אמר את זה,

ואגב, הוא גם קיבל על זה פרס נובל לשלום,

הוא גם אחר כך נהיה נשיא פולין,

כמו שאמרתם,

שהחירות, החופש

של אדם לבחור ולעשות

דברים לפי הבחירה האישית שלו,

מצדיקים מאבק,

ומצדיקים לשלם מחיר אישי,

והוא שילם מחיר אישי

כבד מאוד.

אבל גם המשפחה שלו

סבלה בתקופה הזאת.

זה לא קל לדעת

שאבא שלך או אח שלך

או הבן שלך יושב בכלא, אז...

וגם בטח לקחו מהם כסף.

והנה, תראו איזה דבר,

אחרי שפולין

ככה עשתה את הצעד הזה,

ממש כמו באיזה

סיפור של דומינו, a story of dominoes,

כל המדינות האלה,

מסך הברזל, הכול קרס,

פשוט ככה, פאף,

כמו מגדל קלפים.

איך אתם מסבירים את זה?

כן, יהלי. -לדעתי זה הכול קרס

בגלל שזה רק...

היה רק צריך כאילו...

הדבר הזה ב...

במשטרים האלה, זה גורם

לאבד את כוח ההתנגדות,

לחשוב שאין יותר תקווה,

והדבר הזה שפולין נתנה לכולם תקווה,

אז כולם פתחו עיניים

ואמרו: או-קיי, יש לנו סיכוי להתנגד לזה,

אנחנו עכשיו יכולים לעשות משהו,

אז כולם פרצו קדימה.

כן, דריה. -אולי דווקא

זה שהמנהיג שלהם היה

פועל מספנה,

זה נתן להם את התקווה,

כלומר, לא צריך להיות

עשיר ממעמד גבוה

בשביל לחולל שינוי,

גם אדם פשוט יכול לחולל שינוי.

זה אומר אולי

שהמשטרים האלה,

למרות שהם נראו מבחוץ

נורא חזקים ומאיימים,

בפנים הם לא היו כ"כ חזקים,

ואז הספיק

פועל כזה או שביתות כאלה

או התארגנות

או אנשים שקמים ואומרים: Or people who get up and say:

די, מספיק!

כדי שפתאום הכול יתחיל

להתפורר.

גם הדיקטטורה עצמה

כנראה פועלת על דמוקרטיה.

אם העם לא ירצה, אז אין מה לעשות,

אני לא חושבת שיש משטר

שיכול באמת להחזיק אותו בכוח,

אם כל העם מתנגד.

סופי. -אני חושבת שבאמת

הוא חשב שהוא יכול להצליח,

אני חושבת שהוא היה מאוד אופטימי מההתחלה,

וזה כנראה מה שנתן לו

את הניצחון הזה

של להפיל את כל המשטרים האלה

ולהציל בעצם את העם שלו.

את המוטיבציה בעצם.

תגידו, ופולין היום, כש...

אומרים לכם היום פולין,

מה אתם חושבים?

על השואה.

הייתם כבר? עוד לא,

עוד לא נסעתם, נכון? -לא.

בעצם כולכם תיסעו לשם.

נכון?

מה אתם מצפים לראות

כשתבואו לשם?

אל"ף, זו מדינה

מאוד מודרנית היום,

ויש שם מכוניות ובניינים

והכול בעצם רגיל,

אבל כשאתה יוצא קצת

מהעיר החוצה,

אתה רואה בעצם את...

מפעלי המוות שהנאצים בנו,

וגם לא רק היהודים

הושמדו שם, גם היו שם

הרבה מאוד פועלים

וקומוניסטים ומתנגדי המשטר הנאצי,

שזו בעצם מדינה ש...

מאוד עצובה, ש...

אז תראו איזה מין דבר,

ז"א קודם היה את החורבן

במלחמת העולם השנייה

ואת ההשמדה של היהודים,

ואחר כך היו

שנים ארוכות של דיקטטורה

בחסות הסובייטים,

ורק בעצם בדור האחרון,

כאילו, ממש

בשנים האחרונות, פולין

משתחררת.

זה קשה... כאילו, זה ממש קשה.

מה קשה בזה בעצם?

זה כאילו אמור להיות

נורא פשוט וקל, מה קשה?

לא, קודם הנאצים בעצם עשו להם

ממש ממש דברים נוראיים

ואיומים, גם ליהודים ששם,

ואז ברה"מ שלטה בהם

והכריחה אותם

לעשות מה שהיא רוצה.

זו היסטוריה די קשה לעם,

ואני מניח

שזה ייקח עוד קצת זמן

עד שיתאוששו מזה,

זו טראומה די גדולה.

אתה מניח נכון מאוד, יהלי.

וזה ממש, האמת, לא פשוט.

גם להשתחרר זה לא תמיד...

אבל גם יש היסטוריה מאוד קשה

בין הרוסים לפולנים, הם...

כל הזמן נלחמו. -או-קיי.

אז על זה תכף נדבר.

תכף נדבר עם האורחת שלנו,

שתהיה כאן:

יוליה מצקיביץ'-סבן,

מהמכון הפולני בתל אביב.

נשאל אותה

את כל הדברים הללו, ואיך היא רואה את המולדת שלה. מייד.

שלום ליוליה מצקיביץ'-סבן, מהמכון הפולני בתל אביב.

שלום.

את יודעת, כל אורח כאן,

אנחנו בתוכנית שואלים אותו איך אומרים שלום בשפתו,

אז איך שלום בפולנית?

בפולנית, לבן אדם מבוגר זה: ג'ין דוברה, לחבר: צ'שץ'.

צ'שץ'. -צ'שץ'.

לא קל. -לא קל.

מאיפה את בפולין, יוליה? -מגדנסק, עיר נמל,

עיר של לך ואלנסה. -אה, או-קיי.

אז איך זוכרים את ואלנסה היום בגדנסק, את התנועה שלו?

זו תנועה מאוד חשובה

בהיסטוריה של פולין, ו...

עד עכשיו יש כל מיני...

ארגונים וסדנאות שמנסות

ללמד את הדור הצעיר

על החשיבות של הסולידריות

ושל לך ואלנסה. -תגידי,

ולמה המעבר היה קשה?

אמרנו כאן שהשחרור,

לכאורה שחרור זה דבר נורא קל,

אבל הוא היה קשה בפולין,

ועד היום זה לא פשוט.

למה? -כי הוא

דרש הרבה מאמץ מהעם,

שינויים, העברה לא קלה.

ליברליזציה של משק...

יש פולנים שמתגעגעים

למה שהיה... -אני לא חושבת

שיש פולנים שמתגעגעים

למה שהיה. -אבל הייתה

עבודה יציבה והיה ביטחון,

והכול היה ככה ברור,

לא היה צריך יותר מדי.

אבל זה היה סוג של שבי,

בן אדם לא יכול היה לצאת

בלי שום אישור,

לא יכול היה לטייל בעולם,

הכול היה סגור.

תגידי, ופולין של היום

היא יותר מערבית,

היא יותר בצד של מערב אירופה או היא יותר דבר אחר?

אני חושבת שמערבית לכל דבר.

ולמה יש שם היום

כזה סיפור סביב הדמוקרטיה,

כזה מאבק, יותר ליברליזם, פחות?

יש לנו היסטוריה ארוכה עם דמוקרטיה, היינו

המדינה הראשונה באירופה

שקיבלה חוקה כתובה

בשנת 1991,

וזה מאוד חשוב

לשמור על הדמוקרטיה,

על החוקים, לפולנים,

כי יש לנו מסורת

של דמוקרטיה, אנחנו

רוצים לשמור על המסורת.

היו הפגנות עצומות בפולין

בעד בית המשפט

ונגד חוקים מפלים למיניהם,

והרבה פולנים אולי מנסים,

אולי חושבים שככה מנסים

לגנוב להם עכשיו את הדמוקרטיה?

אני חושבת שזה

ניסיון טוב לדמוקרטיה,

הדמוקרטיה היא...

היא נותנת לכל אחד זכות

להגיד מה שהוא רוצה,

אבל רוב האנשים שבוחרים,

הם מנצחים

והם מקבלים מה ש...

רוצים, כן. -תגידי,

את מתגעגעת לפולין?

מאוד, כן. לתרבות, להורים,

כי ההורים שלי גרים

עדיין בפולין.

אבל אני חוזרת,

וכל פעם שאני חוזרת

אני מגלה פולין

יותר מודרנית ויותר...

תוססת. -אבל עדיין

מאוד קתולית, נכון?

הסיפור הזה של הקתוליות בפולין

זה דבר עמוק מאוד.

זו אחת מהזהויות

הכי חשובות בעם הפולני.

אנחנו קיבלנו את הנצרות

בשנת 996, ומאז אנחנו

קיבלנו זהות מסוימת,

ששייכת למערב אירופה.

בעצם זה היה

סוג של מועדון, כן?

אז אנחנו...

בעצם אנחנו מאוד

מאמינים שזו הדרך הנכונה.

ופולין תמיד, את יודעת,

בתור מדינה לא ענקית,

תמיד הייתה לחוצה

בין שני גושים גדולים,

בין הגוש הגרמני לגוש הרוסי,

ונראה שהיום שוב

זה חוזר קצת

הדברים האלה של פעם,

האיום הזה ממזרח.

הייתי לא מזמן בפולין, I was recently in Poland,

ורק על זה הם מדברים,

כל הזמן, מה יהיה

אם הרוסים יגיעו שוב.

אני חושבת ש...

בגלל שאנחנו באיחוד האירופי

וגם אנחנו הצטרפנו לנאט"ו,

אנחנו יותר בטוחים,

ואנחנו לא מפחדים משום כיבוש

או מלחמה, חס וחלילה.

אבל נכון, יש איזשהו

סוג של... נהיה מתוח, כן, Kind of ... we get tense, yeah,

עם הקטע של הרוסים, אבל...

בגלל שאנחנו שייכים

לאיחוד האירופי, אנחנו מקווים שזה...

שזה יעזור.

עכשיו זאת ההזדמנות שלכם

לשאול את הפולנייה שלנו

את כל השאלות שתרצו. דריה.

משהו שמאוד מאוד

עניין אותי בפולין,

שאי אפשר להתעלם מזה,

שהיו שם המון יהודים,

היו שם 3.4 מיליון יהודים,

שזה המון.

ולמרות שהיהודים תרמו כל כך הרבה לפולין,

היו הרבה פוגרומים ופרעות ביהודים. למה?

אבל הפוגרומים

או כל הדברים שאת מתכוונת, הרעים, שקרו ליהודים, זה בגלל ה...

שינויים בפוליטיקה בין המדינות,

שבעצם נוצרו

בגלל הפוליטיקה והמלחמות.

הפולנים מאוד כיבדו את היהודים,

בעצם פולין הייתה המדינה הראשונה שנתנה,

העניקה ליהודים זכויות. הם יכלו

להתיישב בפולין, יכלו לגור,

יכלו...

לעשות את מה שהם רצו.

והאנטישמיות, בכל זאת,

זה דבר תמיד שעולה,

וזה דבר קשה. -אבל אני חושבת

שאנטישמיות זו פנומנה ש...

קיימת בכל העולם.

עכשיו כשמסתכלים על אירופה,

פולין דווקא יוצאת הכי פחות,

אני חושבת, בעייתית.

אנחנו יותר פתוחים,

אנחנו יותר...

מכבדים את השני,

אנשים אחרים.

בגלל היציאה מהקומוניזם,

אנחנו יותר מסתכלים למערב.

אולי בגלל שגם הפולנים סבלו,

אז הם אולי קצת מבינים

מה זה להיות

תחת מגף של מישהו אחר?

בדיוק, זאת הסיבה שהפולנים

גם מכבדים את זכויות האדם,

וגם הם

עשו מקום לקהילות יהודיות

אחרי נפילת הקומוניזם.

יש קהילה יהודית גדולה,

כיום עשרת אלפים יהודים

חיים בפולין. -טוב, בהשוואה למה שהיה פעם,

זה מאוד קטן. -למה שהיה פעם, אבל זה...

כן. בבקשה, יהלי. -רציתי לשאול,

מה עכשיו בפולין ה...

אפשר לקרוא לה מחודשת, You can call it a remake,

רציתי לשאול: מה הדבר

לדעתך הכי דומה,

מה הנקודה הכי דומה

בין פולין של היום

לבין ישראל?

כל העולם עובר

תהליך גלובליזציה,

ויש גם חנויות

שאתה יכול למצוא בפולין

וגם בישראל.

אני חושבת ש...

גם בארץ וגם בפולין

אנשים צעירים

נהנים מהחופש, מהאופציה,

מהאלטרנטיבה שהם יכולים

לטייל בעולם. פולנים עכשיו,

צעירים בגילי,

בעצם הם מטיילים כל הזמן

בכל רחבי העולם,

וזה מה ששונה,

בניגוד לקומוניזם,

כי זה לא היה בכלל אופציה.

אז בואו גם אנחנו עכשיו

ניקח איזה טיולון קטן.

הפסקונת, ומייד אחריה The pause, and immediately after it

נשוחח על הגעגועים בפולין

לעבר היהודי שאיננו. Towards the Jew who is not.

חזרנו לפולין, ועכשיו נראה איך הגעגוע ליהודים

בא שם לידי ביטוי.

המוזיאון הזה, שנפתח היום בוורשה,

נועד לסקור אלף שנות יהדות פולין.

לא רק את הפרק של השואה, כפי שחשוב למנהליו להדגיש, Not just the episode of the Holocaust, as it is important for its administrators to emphasize,

עוד לפני כן, מהרגע שהגיעו ראשוני היהודים מספרד לפולין Even before that, from the moment the first Jews arrived from Spain to Poland

ועד לשואה, היו מאות שנים של פריחה

ספרותית, תרבותית, דתית, היו גם פרקים אפלים של רדיפות,

ידעו פה היהודים גם ימים מאוד מאוד קשים,

אבל היו פה גם באמת מאות מאות שנים טובות

ליהודים שחיו כאן, ואת זה חשוב למנהלי המוזיאון להדגיש.

הנשיא ראובן ריבלין חנך היום את המוזיאון, את פתיחתו,

הוא עבר בין המיצגים, התרגש מאוד,

סיפר שגם הוא,

למרות שהוא בא ממשפחה ירושלמית שורשית,

שורשיו הקדומים יותר בפולין,

וזה היה עבורו רגע מאוד מאוד מרגש.

והמוזיאון הזה צפוי להפוך למעין אתר חובה

למי שמגיעים לבקר בפולין, גם למשלחות בני הנוער.

אתם יודעים, כל פעם שאני מבקר בפולין, ואני מבקר הרבה,

גם המשפחה שלי משם,

אני חושב נגיד על עיר כמו ורשה,

שעד השואה חצי מהתושבים היו יהודים,

או מדינה שלמה כמו פולין, ש-10 או 15 אחוז מהאוכלוסייה

היו יהודים, שלושה מיליון, כן? יהודים היו בפולין,

ואז אתה אומר: איפה הם, איפה הם נעלמו?

איפה הם? ואז אתה

נגיד מבקר במקום כמו בית הקברות היהודי בוורשה שנשאר,

ואתה רואה איזה בית קברות ענקי זה, ואז אתה מבין

איזו קהילה ענקית הייתה שם, כדי שיהיה בית קברות כל כך גדול.

ואני שואל אתכם: איך מדינה

מתמודדת עם פתאום ריק כזה, פתאום חור כזה שנפער בה,

שחלק כ"כ משמעותי מהתושבים פתאום כבר לא קיים?

הם מנסים לשמר את התרבות של יהודי פולין,

כי זה באמת היה משהו...

משהו מאוד גדול שם, חלק רב מהתושבים היו יהודים.

לדעתי, הם הקימו מוזיאון שם ובית קברות כזה ענקי,

לדעתי זה ממש...

זה ממש נותן כבוד ליהודים

ומאוד מנסה להתמודד

עם החור הזה. -יש פה מישהו

ממשפחה פולנית? -כן.

כן, מי? -סבא.

סבא. -אז בעצם כשאתה...

מה הוא מספר לך?

סבא מספר שנגיד, Grandpa says let's say,

אל"ף, קצת הקידוש וליל הסדר ALF, a bit of Kiddush and Seder night

וכל מיני דברים קצת שונים מפולין, And all sorts of things a little different from Poland,

וגם זה בעיקר מנהגים, And this is mostly customs,

וגם באוכל אתה מרגיש את זה,

כשסבתא גם מבשלת,

וגם בשם משפחה נגיד,

אתה חנצ'ינסקי, אז...

פולנים, שומעים את זה.

תגידו, ולמה לדעתכם פולין היום,

כבר אין בה כמעט יהודים, מעט מאוד,

זה עניין היסטורי, למה הם מנסים בכל זאת להתעסק בזה,

לעשות מוזיאון? לשם מה?

אולי כי חלק בגלל השואה עזבו לארץ ישראל

כי הם רצו להרגיש מוגנים,

ויותר במדינה שלהם, איפה שכולם

יהודים, יכול להיות גם

שחלק הרגישו אנטישמיות

מאיזשהו כיוון. -זה ברור,

זה ברור למה היהודים

כבר לא נמצאים שם,

כי פשוט רובם נרצחו,

השאלה למה היום מדינת פולין

משקיעה מאמץ,

והיא משקיעה,

והיא מתמודדת עם העניין,

כדי להתעסק בזיכרון היהודי?

אני חושבת שאולי יש להם

איזה רגשות אשם

על כל מה שהיהודים עברו

אחרי השואה

ואחרי כל הגירוש הזה,

אז כן יש להם איזשהו חשק,

צורך לחפות על מה שהם עשו,

למרות ששום דבר

לא יכול לחפות על זה.

יוליה, זה רגשות אשם, ה...

המוזיאון והתרבות,

או שזה עוד משהו?

אני חושבת שזה עוד משהו,

מעבר למה שאתם אמרתם.

חוץ מאלף השנים של מורשת...

מורשת יהודית בפולין,

אני חושבת שזה גם...

זה גם אהבה, חברות, יש כל מיני רגשות שנוצרו

תוך כדי הברית בין פולנים ויהודים.

היהודים היו מאוד פעילים בתרבות הפולנית, הם השקיעו כל כך הרבה,

יש הרבה סופרים יהודים, שעדיין פולנים זוכרים וקוראים:

יצחק בשביס-זינגר, קורצ'אק. -והפולנים היום מבינים,

והפולנים היום מבינים שהאנשים האלה שהזכרת

הם לא היו רק "יהודים מלוכלכים", כמו שאז קראו להם,

וכל מיני כינויים אנטישמיים, אלא היו חלק מ...

הם היו פולנים, הם היו חלק מפולין, מהתרבות הפולנית, הם...

וזה שהם לא נמצאים, זה חסר לפולנים.

היום בפולין מבינים את זה? -בטח שמבינים, וגם...

הדור שלי, הצעיר, מגלה שיש איזשהו חוסר, יש...

כמו שאמרת, משהו חסר.

רואים את בית הכנסת, רואים את ה...

הבתים של היהודים, התרבות שהם השאירו,

זה משהו ש... מוביל כאילו לשאלות: איך?

מי הם היו?

אני רציתי גם להוסיף, קודם כול,

מקודם שאלתי את יוליה שאלה על היהודים,

והיא אמרה שמאוד כיבדו אותם,

וזה כן אומר שהפולנים היה להם חשוב מהקהילה היהודית,

להכניס אותה לתוך תוכם. Put it into them.

כי היהודים היו חרוצים והם היו עובדים כמעט בכל ה...

יכלו לעסוק בכל מקצוע בפולין, בניגוד לשאר אירופה,

למשל במאה ה-18, ה-17,

יהודים לא יכלו לעשות הכול, לעבוד בכל מקצוע.

ופה הם בנו את פולין, הם השתתפו

בכל חלק של המדינה ובמדיניות, כן.

פה אנחנו נאלצים להיפרד, לצערי, נושא שקרוב לליבנו מאוד.

עד כאן "בין השורות - מסביב לעולם" על פולין.

תודה למוריה, סופיה, דריה, יהונתן ויהלי.

תודה ליוליה מצקיביץ'-סבן, ותודה לכם שם בבית,

אנחנו נתראה בתוכנית הבאה.

ובינתיים שומעים אותנו, אז אנחנו נמשיך לדבר. את יודעת,

זה היה סופר ישראלי שאמר שזה It was an Israeli writer who said it was

כמו רוחות הרפאים של העבר,

שככה בכל פינה

הן מסתתרות בפולין.

כי יש מין... כן, געגוע

של פולנים ליהודים שחיו בפולין.

זה מאוד מורגש בפולין, ברחובות?

מה? -זה מאוד מורגש בפולין,

ברחובות ו...

לבני אדם פשוטים, לא לממשלה?

לא הבנתי את השאלה.

אם זה מורגש,

מה שהיה עם היהודים,

עדיין, עד היום.

לא, יש המון קהילות יהודיות,

בכל עיר גדולה יש קהילה יהודית,

ויש כל מיני זרמים של יהדות.

תכתוב: יוסי אלימלך

ייעוץ לשון לכתוביות: מיה בסטר קינן

הבאה לשידור: שרון דולב

הפקת כתוביות: אולפני אלרום