×

We use cookies to help make LingQ better. By visiting the site, you agree to our cookie policy.


image

בין השורות מסביב לעולם, בין השורות מסביב לעולם - ניגריה

בין השורות מסביב לעולם - ניגריה

שלום לכם. אני ניצן הורוביץ,

והיום ב"בין השורות - מסביב לעולם"

נדבר על מדינה שהיא עשירה מאוד,

ויחד עם זאת, גם ענייה מאוד: ניגריה.

ניגריה היא אחת הענקיות של אפריקה.

זו המדינה המאוכלסת ביותר ביבשת, כמעט 180 מיליון תושבים.

למעשה, זו פדרציה של 36 מדינות.

מבחינות רבות ניגריה מייצגת את אפריקה כולה:

יש בה נוצרים ומוסלמים, מדברים בה שפות רבות,

יש בה יערות וגם מדבר צחיח, ובעיקר יש בה המון חומרי גלם -

נפט וזהב ומחצבים ושלל אוצרות טבע,

אך רוב התושבים עניים מאוד.

רק חצי מהניגרים למשל מחוברים למים זורמים

או זוכים לשירותי בריאות מינימליים.

איך יבשת כל כך עשירה נשארת כל כך ענייה?

התשובה נעוצה בהיסטוריה הכאובה של אפריקה,

בסחר העבדים ואח"כ בקולוניאליזם שהיכו את היבשת.

אך המצוקה נותרה,

ואולי אף החריפה מאז קבלת העצמאות.

בניגריה היו מלחמות אזרחים, ומעל הכול, גם כיום

היא סובלת מניהול לקוי מאוד של כלכלת המדינה

ומשחיתות של המעמד השליט.

חלק ניכר ממאמצי הפיתוח כושלים בגלל השחיתות השלטונית.

עכשיו טרוד השלטון בניגריה

במאבק בארגון הטרור האסלאמי "בוקו חראם",

השואף להשליט במדינה את חוקי השריעה.

שלום לדריה, לאורי, לאלירן, ליהונתן ולמתניה. -שלום.

טוב. ניגריה, אפריקה, כשאתם שומעים את המילים האלה,

מה אתם חושבים, על מקום עשיר או על מקום עני?

עני, בבירור. כי אל"ף,

באמת המחצבים מאוד עשירים, אבל כפי שאתה רואה, התושבים

הם ממש לא עשירים,

חצי מהם לא מחוברים למים זורמים,

רק עשרה אחוז עם השכלה גבוהה.

מים זורמים נקיים אבל.

כן. -כי מים זורמים...

כן, מים זורמים יש גם ב... -אני חושבת על...

אבל זה נשמע פרדוקס, יש להם כאילו הכול,

אז איך זה שהם כל כך עניים?

הם לא מנצלים את זה, הם יותר מדי תמימים,

גם הממשל שם הוא לא מנצל את זה. -מה זאת אומרת תמימים?

הם... -היו, היו לפחות.

שנייה. -הם תמימים,

הם לא מנצלים את מה שיש להם,

הם כאילו אדישים למצב.

יש להם הרבה דברים,

יש להם הרבה מחצבים

והרבה אוצרות טבע,

והם פשוט לא משתמשים בזה.

אתם חושבים שזה

מאדישות, מתמימות?

התושבים בכלל לא יודעים

שיש להם את הנפט הזה במדינה.

גם אם הם יידעו,

אין להם ממש איך לשאוב אותו

ואין להם איך להשתמש בו.

אפשר לתת שתי דוגמאות: בעצם,

אתה רואה את מדינות המפרץ

מאוד עשירות בנפט ומאוד מתקדמות עם בניינים מטורפים.

לעומת זאת, אתה רואה את ניגריה, עשירה בהרבה מאוד אוצרות טבע,

אתה רואה שהם

מדינה ממש ענייה.

אז זה כן מסביר משהו.

אבל הם לא יודעים להשקיע את הכסף בתושבים.

אז מה שאני מנסה להבין

זה למה באפריקה,

והבעיה היא לא רק בניגריה,

ניגריה זו רק דוגמה,

לא מצליחים לנצל

את העושר העצום הזה,

את המשאבים, שבאמת,

הם מדהימים מכל בחינה,

לטובת הפיתוח, לטובת האנשים,

למה זה קורה ככה באפריקה?

כן, אלירן. -הם בעצם, כאילו,

הם יותר במרדף של כסף

נגיד אחרי הנפט.

הם נגיד שואבים נפט,

ומהכסף שהם מוכרים

הם לוקחים עוד משאבות נפט,

במקום להשקיע בתושבים.

ולמה לדעתכם

לא משקיעים שם בתושבים?

למה הממשלות לא...

רואות את טובת התושבים? -זה, קודם כול,

שאלה של השלטון,

במה הוא מעדיף להתעסק.

הוא לא רואה שיש פה אזרחים

שזקוקים לעזרה,

ולא מביא את הטכנולוגיה המתקדמת לשם

כדי לנצל כל מיני דברים.

ולמה השלטון

באפריקה הוא כזה?

בגלל הקולוניאליזם.

מה עם הקולוניאליזם?

מה זה קולוניאליזם?

זה בעצם שלטון של מדינה אחרת

על המדינה שלך. -או-קיי.

למשל, בעבר שלטו ב...

בניגריה, אם אני זוכר טוב,

בריטניה ועוד מספר מדינות.

בריטניה. -שלא ממש

נתנו לתושבים את ה...

החופש לכסף, החופש לידע

ולכלכלה. -אז מה, בעצם ניצלו

את המשאבים ולקחו אותם?

האדם הלבן לקח בעצם את המשאבים.

ועוד משהו לגבי הממשלות,

שבעצם אפריקה,

כל המדינות באפריקה כמעט

שורטטו על ידי האירופאים

בתור מפה, חלוקה.

נגיד במקרה יש

שלוש קבוצות אתניות גדולות,

שבעצם הן כל הזמן רבות

אחת עם השנייה, וזה בעצם...

זו לא כל כך מדינה.

אתה אומר שבעצם זו מדינה

מלאכותית? -ברור.

שנייה, אורי.

שרטטו את זה על מפה,

לא באמת התחשבו בתושבים,

עשו את זה לפי שטח, אז...

ברור שהמדינות יהיו בהן

חילוקי דעות בין שבטים שונים

שמתחרים אחד בשני.

אז אתם רואים את הקשר

בין בעצם מה שאמרתם,

קולוניאליזם וניצול זר

וחלוקה מלאכותית של מדינות,

למצב הביש של עכשיו? -כן.

כאילו, אתם רואים את ה...?

אם היו נותנים לשבטים

לחלק בעצמם,

כל אחד היה לוקח שטח משלו

וזה היה כמו 3 מדינות נפרדות,

לכל אחת מהן

היה ממשל ואת...

אוצרות הטבע שלה.

יש יותר משלוש.

גם יש שלושת המרכזיים,

יש יותר שבטים משלושה.

יש 250. -וחוץ מזה, באותה מידה שהם צריכים

זה, אז למשל בריטניה

במקומות אחרים שהיא שלטה בהם,

היא גם נתנה קצת מהתרבות שלה,

אבל פה, במקרה הזה,

בכלל לא. -אבל רגע,

שנייה רגע, אבל בעצם השאלה

האם כל שבט

צריך מדינה קטנה משל עצמו?

זה לא נכון, אבל באמת

אי אפשר להתחמק מזה

שבאפריקה יש

המון מלחמות אזרחים,

וזה פשוט...

לא התחשבו באף אחד,

ואם כן התחשבו,

זה רק היה בשבט אחד מתוך...

אז אני רוצה קצת...

שנייה, אני רוצה קצת...

אני רוצה קצת להקשות על עצמנו.

אתם יודעים, הקולוניאליזם

והעבדות והשלטון הזר

נגמרו לפני 50 או 60 שנה,

50 שנה כבר אפריקה עצמאית.

עצמאית, ממשלות אפריקאיות.

למה הן לא מסוגלות לתקן

את מה שלא היה שם בסדר?

אלירן.

אני חושב שהקולוניאליזם

השאיר איזשהו סוג של חותם.

כאילו, משהו שהטביע בהם

להתנהגות שלהם שיש להם עכשיו.

כאילו, נגיד לדוגמה עכשיו

בניגריה נגיד,

יש להם הרבה מאוד נפט,

והם מעדיפים כאילו להשקיע

במקום לעזור.

אני חושב שצריך... -אולי גם,

אולי גם, אני מסכים איתך,

אבל אני חושב שיש גם עוד אלמנט,

וזה אלמנט של שחיתות באפריקה.

הממשלות,

שחלקן לא דמוקרטיות,

חלקן מושחתות,

אנשים לוקחים חלק מהכסף,

שרים, נשיאים, לכיס של עצמם

במקום לדאוג לציבור,

ואתה מדבר על מערכות שלמות שהן מושחתות,

שהן לא עובדות למען העם,

אלא דואגים לאינטרסים הפרטיים

של הבכירים למיניהם,

זו אחת המכות הגדולות של אפריקה. -כל רודן

שיוצא או שמדיחים אותו,

מגלים שיש לו סכום...

יש לו כספים מטורפים,

כשהכול בעצם

הולך על חשבון התושבים.

אז אולי... אולי יש פה משהו

של "קללת העושר",

יש כזה מושג, אתם מכירים?

המדינה הזו בורכה

בהמון אוצרות טבע,

אבל במקום שהתושבים

של אותה מדינה ייהנו ממנה,

אנשים אחרים באים ומנצלים אותם.

כלומר, העושר פה הפך לדבר רע,

שהם לא מצליחים

לנצל משהו שהוא שלהם,

ואנשים אחרים לוקחים להם אותו.

כן, אורי. -אבל כמו שאמרתי,

הם לא יודעים אפילו

שיש להם אותו, התושבים.

זה ברור שהם יודעים, אבל...

הם יודעים, הם יודעים.

אני חושבת שהם יודעים

ולא יודעים איך לנצל את זה. -זה היה בעבר, שנגיד

האדם הלבן עם כל החברות שלו בעצם הגיע,

סחט את האנשים באפריקה,

ועכשיו, שגם יש את הרודנים,

אז מעט הכסף שהולך למדינה

הולך לרודן וליועצים שלו.

המדינה, אני חושבת ש...

כדי לשקם את המדינה,

צריך להביא

טכנולוגיה נגיד מהמערב

כדי לשקם את המדינה.

נכון מאוד, אני אתן לכם דוגמה.

גאנה למשל,

מדינה שכנה לניגריה,

מגדלת קקאו.

מה עושים מקקאו? שוקולד.

אבל בגאנה אין שום מפעל לשוקולד.

את השוקולד מייצאים לשווייצריה,

שם יש מפעלי שוקולד,

שוקולד שווייצרי, ואחר כך,

שוקולד מוכן,

מוכרים אותו בגאנה מאוד ביוקר,

ומעט מאוד גנאים

יכולים לקנות שוקולד שווייצרי,

למרות שחומר הגלם בא מהם

והם ייצרו אותו.

אתם מבינים כאן את ה...?

אין פה איזון. -כן.

עכשיו, שאלה...

השוודים הרי קונים את זה בזול

כי הם ייצרו אותו,

אבל מה עם לתת למקור...?

או-קיי, אז השאלה

אם אנחנו יכולים ליצור

איזון יותר טוב בעולם.

צריך שאנשים

לא יהיו מושחתים,

וגם בלתי אפשרי

שבעצם עכשיו יש הרבה מאוד עמותות, שזה...

ממש מבורך,

שבעצם מחברות כפרים

למים זורמים ולחשמל.

אי אפשר להיות

תלויים בעמותות האלה,

צריך שמישהו יקום

ויעשה מעשה.

בשביל לשקם את אפריקה

צריך להביא מישהו,

מישהו חזק שיכול לעשות

ממש מהפך.

צריכים להחליף את השלטון.

תכף. תכף, תכף.

תשמרו את השאלות,

תכף נביא כאן מישהו,

תוכלו לשאול אותו הכול

על ניגריה ועל אפריקה.

נשוחח כאן עם ד"ר מייקל אזנבה,

רופא מניגריה, על התקוות והאכזבות שלו מהמולדת שלו.

שלום לד"ר מייקל אזנבה, רופא, גדלת בניגריה,

עכשיו אתה איתנו כאן בישראל, בבית החולים אסותא.

שלום לך. -תודה.

כל אורח כאן אנחנו שואלים, אומרים שלום בשפתו.

אז קודם כול, מה השפה, שפת האם שלך הניגרית?

או-קיי, שפת האם היא איבו.

קוראים לזה איבו, כן. -אז איך אומרים שלום באיבו?

נדיי-וו. -נדיי-וו.

נדיי-וו. -טוב, אז שלום.

מייקל... -דאלו.

זה תודה. -מתי הגעת אלינו,

לישראל? -אני עליתי ב-2001, פברואר 2001,

לפני 16 שנים בערך, כן. -ואיך הקשר לארץ, מה...

למה כאן, מה הסיפור?

הסיפור הוא שאבא שלי למד רפואה באוקראינה,

והתחתן עם אימא שלי,

שהייתה יהודייה מאוקראינה.

אז כשהוא סיים את הלימודים

כל המשפחה חזרה לניגריה,

וגדלתי בניגריה.

איפה בניגריה?

בדרום של ניגריה, ש...

קוראים למדינה,

כי בתוך ניגריה יש 36 מדינות,

אני גדלתי בדרום

שקוראים לו אנוגו.

איך נראה המקום שגדלת בו?

זה מקום מאוד יפה.

למה? כי אבא שלי היה

אקדמאי, וגדלתי באוניברסיטה של ניגריה

בתוך האוכלוסייה האקדמית,

שזו הייתה אוניברסיטה

ששם יש הכול, גם בריכה,

גם בתים לכל העובדים,

זו הייתה

אחת מהאוניברסיטאות הראשונות

והכי חזקות שקיימות בניגריה,

שהייתה פעם חלק מאוקספורד,

כי ניגריה היא

קולוניה אנגלית. -כן.

כן, אז...

קיבלנו את התרבות

של האנגלים.

אתה יודע, דיברנו כאן קודם

באולפן,

למה מדינה כל כך עשירה כמו ניגריה

כל כך גם מקולקלת

וגם כל כך ענייה,

זאת אומרת, רוב הניגרים

לא גדלים באופן שאתה גדלת.

מה התשובה? כניגרי,

איך אתה רואה את זה?

שאלה טובה.

עכשיו כשאני פה,

אני למדתי המון למה ישראל

מתפתחת מאוד יפה וטוב

ועומדת חזק,

ואני יכול להשוות

בין מה שקורה בניגריה

ומה שקורה פה.

והדבר הכי...

הסיבה הכי חזקה

שלא נותנת לניגריה להתפתח

היא קורפשן.

שחיתות. -שחיתות, כן.

המדינה... קורפטד.

מושחתת. -מושחתת, כן,

מאוד מושחתת.

אבל למה זה ככה?

השאלה למה זה ככה,

אתה יודע,

אנשים שם הם כמו אנשים

בכל מקום אחר,

אז למה שם מושחת?

וזו לא רק ניגריה, זו גם

בעיה במדינות אחרות באפריקה,

מה יש באפריקה שגורם לזה?

או-קיי. הפוליטיקה של העולם,

שהמדינות החזקות

לא ייתנו למדינות חלשות

להתפתח בקלות,

כי הן חייבות לנצל אותן.

אפריקה, בגדול,

זה מקום מאוד עשיר,

יש שם יהלומים, נפט...

זהב... -זהב,

הכול ירוק, גשם כל יום.

אז גם מבחינת תחלואה,

מאוד עשיר.

אז בשביל להוציא

את כל הדברים האלה,

לא כדאי לתת להם

להתפתח מהר.

אז מאוד לא נעים להגיד,

אבל רוב השלטון באפריקה,

לא רק בניגריה,

הם בדרך כלל מקבלים חיזוק

מבריטים,

מפרנץ', מפראנס.

צרפתים. -צרפתים,

וכל המדינות החזקות

נותנות נשק לחבר'ה האלה

בשביל לשלוט

ולהוציא את העושר. -בעצם מה שאתה אומר, מייקל,

זה שהמערב עדיין,

למרות שהוא כבר לא שולט

ישירות באפריקה,

הקולוניאליזם נגמר,

הוא ממשיך בשליטה ובניצול

בדרכים האלה הכלכליות.

אפילו אנשים כמוני שעלו לפה,

שעובדים פה,

והרבה רופאים באמריקה ובאנגליה מאפריקה,

גם פעם היו מהודו, מסין,

ממדינות יותר חלשות,

הם גם לוקחים את האינטליגנטים

בשביל לעבוד אצלם.

בריחת מוחות קוראים לזה. -נכון.

אז נו, הנה, גם אתה עזבת.

לא, אני פה עליתי. -עלית.

עליתי, לא...

באתי בשביל לחפש

חיים יותר טובים. -וטוב שעשית את זה.

כן, אלירן. -יש לי שאלה:

איך אתה רואה את ניגריה

בעוד עשר שנים?

האמת, עוד עשר שנים

אין לי ספק שניגריה תתקדם,

כי אם אנחנו מסתכלים

על ההיסטוריה שלנו,

מאז שקיבלנו עצמאות,

משנת 1960,

הבחירות הכי...

בוא נגיד מאורגנות,

שאפשר להגיד זו דמוקרטיה,

היו רק ב-2011.

אז תחשוב

שהמסלול הנכון שלנו

התחיל רק מ-2011,

ואין ספק ש...

אנחנו נעבור את כל הקשיים

שאנחנו עוברים,

כי אנחנו כבר התחלנו

את הדרך הנכונה. -מתניה.

איך זה מגיע, איך זה מתבטא,

הקשר בין האנשים הניגרים,

השבט שלך, ליהודים?

אה, שאלה טובה.

אני משבט איבו, שזה שבט

שיש לנו הרבה דברים שדומים

לתרבות של היהודים,

אחד מהם זה ברית.

אנחנו עושים גם ברית

ביום השמיני אחרי הלידה

לכל גבר.

איבו זה שבט נוצרי,

צריך להגיד, נכון?

זה שבט נוצרי, אבל יש להם את הדת שלהם

לפני שהנוצרים הגיעו,

לפני שהלבנים הגיעו, אבל...

כל דרום ניגריה

רובם שם נוצרים, אבל יש להם

גם את הדת שלהם לפני

ואת התרבות שלהם לפני,

ואם אני רוצה לדבר על...

מה שדומה ליהודים,

זה מה שהיה קיים

לפני שהנוצרים הגיעו,

התרבות שלהם. -אורי.

מה ההבדל העיקרי

בין להיות רופא בישראל

בבית חולים אסותא

לבין להיות רופא בניגריה

בבית חולים...

בכפר. -שהוא די שונה,

כן, בכפר,

ולא כמו אסותא, שזה בעיר גדולה

כמו תל אביב?

כן. יש הבדל ענק,

כי הטכנולוגיה פה

הרבה יותר מתקדמת,

אז יש אפשרות

לעשות הרבה דברים

יותר מתקדמים ברפואה

ממה שאנחנו יכולים לעשות

בניגריה.

אבל הספרות של הרפואה

היא אותו דבר,

כולנו עוברים אותה ספרות,

ויש לנו פחות או יותר אותו ידע

על בן אדם

ואיך לטפל בבן אדם.

בניגריה פשוט אין את הטכנולוגיה המתקדמת,

אז הם לא יכולים לעשות

את הדברים המתקדמים

שעושים פה.

אבל אם ייתנו להם את ההזדמנות

ללמד אותם איך משתמשים,

הם בטח...

יהיו באותה רמה פחות או יותר

כמו פה. -אז למה אתה למשל,

בתור מישהו שהוא בא מניגריה,

לא חשוב לך להראות להם את זה?

אתה לא יכול

לנסות לעשות קבוצת רופאים מישראל

שתטוס לניגריה ו...

תנסה לעשות קצת שינוי

ברפואה שם? -נו, רעיון...

רעיון נחמד. -כן, הוא אמר

משהו מצוין, זה מה שעשו בהודו.

רוב הרופאים הגדולים

באמריקה, באנגליה,

במדינות המפותחות,

חזרו להודו בשביל לפתח

את הרפואה שלהם,

כי הם כבר למדו,

והם הביאו את הטכנולוגיה

ופיתחו את ה...

וזה בדיוק מה שיקרה באפריקה בהמשך.

רובם,

במיוחד האוכלוסייה שנמצאת בחו"ל,

הם יחזרו הביתה

עם מה שהם למדו פה

ויפתחו את הרפואה, למה לא?

אז תודה. רגע, שנייה,

אנחנו נעשה... תודה, מייקל.

נעשה רגע הפסקה קצרה,

ותכף נחזור ונדבר על שיגעון

שמשותף לניגריה ולאפריקה כולה: הכדורגל.

חזרנו אל אפריקה, ועכשיו אל שיגעון הכדורגל.

בואו נראה איך אפריקה התלהבה לארח את המונדיאל הראשון

בהיסטוריה שלה.

אתם יודעים, כשהסתובבתי באפריקה,

אז בכל מקום אתה רואה ילדים משחקים בכדורגל,

כאילו, ממש בכל מקום.

ולפעמים אין כדור, אז אפילו עושים את זה

מאיזה כדור מאולתר כזה, מאיזה משהו של סמרטוטים,

זה פשוט שיגעון לאומי. ובזמן האחרון, לפני לא מעט זמן,

הייתה אליפות אפריקה בכדורגל,

ושני שליש מהשחקנים בעצם משחקים באירופה,

לא באפריקה.

זאת אומרת שיגעון, אבל שיוצא החוצה.

למה בעצם זה קורה?

כי באפריקה הליגה ברמה ממש נמוכה

והשחקנים בקושי מקבלים שכר,

ונגיד שחקן ממש מוצלח באפריקה

מרוויח גג אלף דולר בחודש,

למרות שבאירופה

אנשים בעצם מרוויחים

מאות אלפי דולרים

בשבוע. -יש שחקנים

שטסים לאירופה ומשחקים באירופה, מקבלים את השכר,

ועוזרים למשפחות שלהם שבאפריקה.

ז"א, מה שאתם מספרים פה

על כדורגל

די דומה למה שמייקל אמר כאן קודם על בריחת המוחות.

זאת אומרת, המוכשרים, הטובים, אז עוזבים למקומות אחרים,

ששם פשוט יש הרבה יותר כסף. -זה אותו דבר, רק בכדורגל.

הם גם יודעים שזה משהו שהם יכולים לפרוח בו,

לכן הם גם רוצים להיות טובים,

כדי שהם... -הם בורחים החוצה בשביל לעזור למשפחות שלהם.

הם יודעים ששם יש כסף, ואם אני מוכשר בזה והמשפחה שלי במצוקה,

אז אני אלך, אני ארוויח את הכסף,

ואז אני אוכל לבוא ולעזור למשפחה,

הם כאילו התקווה של המשפחה.

למה לדעתכם ספורט באפריקה,

וזה, אגב, נכון גם לגבי מדינות מתפתחות באופן כללי,

הוא תופס כזה מקום חשוב בחיים של האנשים? כן, אלירן.

כי הם אנשים עניים,

כאילו, הם רוצים לעשות עיסוק ולעשות יותר דברים ולהתפתח,

אז אני חושב שכאילו הכדורגל ועוד כל מיני ענפי ספורט שונים

הם יכולים איכשהו לעזור להם להתפתח ו...

זו דרך פשוטה בשבילם, במירכאות, להגיע למצב של הגירה בצורה קלה,

שתהיה להם עבודה כשהם מהגרים.

כמו למשל למייקל,

שהוא היגר כבר אחרי שיש לו תואר.

ואולי גם יש פה אלמנט של גאווה.

ברור. -גאווה.

גאווה במה?

גאווה בזה שאני מייצג את המדינה שלי.

כל העולם רואה אותי משחק, ואני מייצג את המדינה שלי.

נגיד אם אני זוכה באיזה משחק

או שאני זוכה בתואר אישי

או שאני זוכה באליפות,

אני מייצג את המדינה שלי בכבוד.

אז למרות שהמדינה שלי היא ענייה

ומושחתת, כמו שאמרנו,

ובעייתית, אז הנה, בכדורגל

מניפים את הדגל

ושמחים וכולם חוגגים,

וזו שמחה גדולה. -נכון.

מייקל, שיחקת כדורגל בתור ילד?

בטח, כולנו משחקים כדורגל

בבית ספר, זו חובה.

במיוחד אצלנו בבית ספר,

לא עושים הפסקה

באמצע שיעורים,

בדרך כלל עושים את ההפסקה

בסוף השיעורים.

עושים הפסקה בין הכדורגל

וקצת לומדים באמצע. -כי יודעים

שברגע שכל הילדים נכנסים למגרש

אי אפשר להחזיר אותם לכיתה.

אז עושים את ההפסקה

בסוף השיעורים של בית הספר.

ואנחנו גם,

לא רק כדורגל, רוב האתלטיקה,

כל מערב אפריקה, מבחינת גנטיקה,

וגם התרבות, איך שאנחנו גדלים,

אנחנו כל הזמן רצים ממקום למקום,

זה לא מקום שיש אוטובוסים ומוניות שייקחו אותך לפה ולשם, זה גם

אזור מאוד... מלא בטבע, אז זה גם כיף.

אני זוכר שהייתי הולך לבית ספר, הייתי עולה כמה הרים עם החבר'ה,

רצים, עושים תחרות, אז זה חלק מהתרבות שלנו גם.

יש לא מעט כדורגלנים מפורסמים שיצאו מהשבט שלך,

אפילו כאן בארץ. -נכון. -מי?

בהפועל באר שבע יש לנו ג'ון אוגו ויש את אנתוני וואקמה,

שניהם מהשבט שלי. וגם היה פעם שוער,

שהיה ב... -שוער. -שוער שהיה בהפועל תל אביב,

אוקמה... -אוקמה. -אניימה. אניימה, כן.

ולא מעט חבר'ה, רובם מאפריקה שמשחקים בליגה הישראלית

הם מניגריה, מהשבט שלי. רובם, 90 אחוז מהם.

דריה. -רציתי לשאול אותך שאלה על שבטים.

כשיש שם לשבט

זה שם יחידאי? כלומר,

כולם מאותו השבט

מכירים אחד את השני?

או אולי נשאל את זה יותר:

אתה קודם כול משבט

או אתה ניגרי

או אתה יהודי או אתה נוצרי?

ז"א, בניגריה זה הולך לפי מה,

לפי שבט, ההתייחסות,

לפי אזור, לפי דת?

בעיקר זה הולך לפי שבט,

ובכל שבט יש דת ותרבות

שמחברים אותנו,

אותה דת ותרבות.

למשל אני משבט איבו,

אנחנו מדברים בשפת האיבו,

רובנו נוצרים מהשבט,

ורובנו גדלנו עם אותה תרבות.

גם לפי השמות אפשר לגלות אותנו, כמו היהודים.

יהודי יכול לפגוש יהודי, לא משנה אם זה מזרחי, אשכנזי,

יש להם אותה תרבות, אותה שפה,

הם מתחברים מאוד בקלות בגלל זה.

טוב, אנחנו צריכים רגע לעצור כדי שאני אפרד,

אנחנו תכף נמשיך לדבר.

עד כאן "בין השורות - מסביב לעולם" על ניגריה ואפריקה.

תודה לדריה, מתניה, אורי, יהונתן ואלירן.

תודה לד"ר מייקל אזנבה, ותודה לכם שם בבית.

להתראות בתוכנית הבאה.

ואנחנו ממשיכים לדבר, מייקל.

כן, אורי, רצית לשאול?

איך אפשר לזהות ניגרי? בכל זאת,

בישראל לא רואים ביום-יום ניגרים.

ישראל יכולה לעזור לניגריה

וגם להרוויח המון מזה,

זה אינטרסים דו צדדיים.

מדובר... -אני חושב שהוא שאל איך

אפשר לזהות ניגרים...

איך אפשר לזהות ניגרים?

הניגרים הם בדרך כלל

נראים... בנויים חזקים, הם גבוהים,

והם נראים מאוד אתלטים.

והם לא כ"כ כהים כמו הסודנים, הם

פחות שחורים מהסודנים.

ואם תפתח בגוגל...

תכתוב: יוסי אלימלך

ייעוץ לשון לכתוביות: מיה בסטר קינן

הבאה לשידור: שרון דולב

הפקת כתוביות: אולפני אלרום


בין השורות מסביב לעולם - ניגריה Among the ranks around the world - Nigeria

שלום לכם. אני ניצן הורוביץ,

והיום ב"בין השורות - מסביב לעולם"

נדבר על מדינה שהיא עשירה מאוד,

ויחד עם זאת, גם ענייה מאוד: ניגריה.

ניגריה היא אחת הענקיות של אפריקה.

זו המדינה המאוכלסת ביותר ביבשת, כמעט 180 מיליון תושבים.

למעשה, זו פדרציה של 36 מדינות.

מבחינות רבות ניגריה מייצגת את אפריקה כולה:

יש בה נוצרים ומוסלמים, מדברים בה שפות רבות,

יש בה יערות וגם מדבר צחיח, ובעיקר יש בה המון חומרי גלם -

נפט וזהב ומחצבים ושלל אוצרות טבע,

אך רוב התושבים עניים מאוד.

רק חצי מהניגרים למשל מחוברים למים זורמים

או זוכים לשירותי בריאות מינימליים.

איך יבשת כל כך עשירה נשארת כל כך ענייה?

התשובה נעוצה בהיסטוריה הכאובה של אפריקה,

בסחר העבדים ואח"כ בקולוניאליזם שהיכו את היבשת. In the slave trade and later in colonialism that struck the continent.

אך המצוקה נותרה,

ואולי אף החריפה מאז קבלת העצמאות. And perhaps even intensified since gaining independence.

בניגריה היו מלחמות אזרחים, ומעל הכול, גם כיום

היא סובלת מניהול לקוי מאוד של כלכלת המדינה

ומשחיתות של המעמד השליט. And corruption of the ruling class.

חלק ניכר ממאמצי הפיתוח כושלים בגלל השחיתות השלטונית. Much of the development effort fails because of government corruption.

עכשיו טרוד השלטון בניגריה Now the government in Nigeria is preoccupied

במאבק בארגון הטרור האסלאמי "בוקו חראם",

השואף להשליט במדינה את חוקי השריעה.

שלום לדריה, לאורי, לאלירן, ליהונתן ולמתניה. -שלום.

טוב. ניגריה, אפריקה, כשאתם שומעים את המילים האלה,

מה אתם חושבים, על מקום עשיר או על מקום עני?

עני, בבירור. כי אל"ף,

באמת המחצבים מאוד עשירים, אבל כפי שאתה רואה, התושבים

הם ממש לא עשירים,

חצי מהם לא מחוברים למים זורמים,

רק עשרה אחוז עם השכלה גבוהה.

מים זורמים נקיים אבל.

כן. -כי מים זורמים...

כן, מים זורמים יש גם ב... -אני חושבת על...

אבל זה נשמע פרדוקס, יש להם כאילו הכול,

אז איך זה שהם כל כך עניים?

הם לא מנצלים את זה, הם יותר מדי תמימים,

גם הממשל שם הוא לא מנצל את זה. -מה זאת אומרת תמימים?

הם... -היו, היו לפחות.

שנייה. -הם תמימים,

הם לא מנצלים את מה שיש להם, They don't take advantage of what they have.

הם כאילו אדישים למצב.

יש להם הרבה דברים,

יש להם הרבה מחצבים

והרבה אוצרות טבע,

והם פשוט לא משתמשים בזה.

אתם חושבים שזה

מאדישות, מתמימות?

התושבים בכלל לא יודעים

שיש להם את הנפט הזה במדינה.

גם אם הם יידעו,

אין להם ממש איך לשאוב אותו

ואין להם איך להשתמש בו.

אפשר לתת שתי דוגמאות: בעצם,

אתה רואה את מדינות המפרץ

מאוד עשירות בנפט ומאוד מתקדמות עם בניינים מטורפים.

לעומת זאת, אתה רואה את ניגריה, עשירה בהרבה מאוד אוצרות טבע,

אתה רואה שהם

מדינה ממש ענייה.

אז זה כן מסביר משהו.

אבל הם לא יודעים להשקיע את הכסף בתושבים.

אז מה שאני מנסה להבין

זה למה באפריקה,

והבעיה היא לא רק בניגריה,

ניגריה זו רק דוגמה,

לא מצליחים לנצל

את העושר העצום הזה,

את המשאבים, שבאמת,

הם מדהימים מכל בחינה,

לטובת הפיתוח, לטובת האנשים,

למה זה קורה ככה באפריקה?

כן, אלירן. -הם בעצם, כאילו,

הם יותר במרדף של כסף They are more in pursuit of money

נגיד אחרי הנפט.

הם נגיד שואבים נפט,

ומהכסף שהם מוכרים

הם לוקחים עוד משאבות נפט,

במקום להשקיע בתושבים.

ולמה לדעתכם

לא משקיעים שם בתושבים?

למה הממשלות לא...

רואות את טובת התושבים? -זה, קודם כול,

שאלה של השלטון,

במה הוא מעדיף להתעסק.

הוא לא רואה שיש פה אזרחים

שזקוקים לעזרה, Who need help,

ולא מביא את הטכנולוגיה המתקדמת לשם

כדי לנצל כל מיני דברים. To take advantage of all sorts of things.

ולמה השלטון

באפריקה הוא כזה?

בגלל הקולוניאליזם.

מה עם הקולוניאליזם?

מה זה קולוניאליזם?

זה בעצם שלטון של מדינה אחרת

על המדינה שלך. -או-קיי.

למשל, בעבר שלטו ב...

בניגריה, אם אני זוכר טוב,

בריטניה ועוד מספר מדינות.

בריטניה. -שלא ממש

נתנו לתושבים את ה...

החופש לכסף, החופש לידע The freedom for money, the freedom for knowledge

ולכלכלה. -אז מה, בעצם ניצלו

את המשאבים ולקחו אותם?

האדם הלבן לקח בעצם את המשאבים. The white man actually took the resources.

ועוד משהו לגבי הממשלות,

שבעצם אפריקה,

כל המדינות באפריקה כמעט

שורטטו על ידי האירופאים Drawn by the Europeans

בתור מפה, חלוקה.

נגיד במקרה יש

שלוש קבוצות אתניות גדולות,

שבעצם הן כל הזמן רבות

אחת עם השנייה, וזה בעצם...

זו לא כל כך מדינה.

אתה אומר שבעצם זו מדינה

מלאכותית? -ברור.

שנייה, אורי.

שרטטו את זה על מפה,

לא באמת התחשבו בתושבים,

עשו את זה לפי שטח, אז...

ברור שהמדינות יהיו בהן

חילוקי דעות בין שבטים שונים

שמתחרים אחד בשני.

אז אתם רואים את הקשר

בין בעצם מה שאמרתם,

קולוניאליזם וניצול זר

וחלוקה מלאכותית של מדינות,

למצב הביש של עכשיו? -כן. To the bad situation of now? -Yes.

כאילו, אתם רואים את ה...?

אם היו נותנים לשבטים If they were to give to the tribes

לחלק בעצמם,

כל אחד היה לוקח שטח משלו

וזה היה כמו 3 מדינות נפרדות,

לכל אחת מהן

היה ממשל ואת...

אוצרות הטבע שלה.

יש יותר משלוש.

גם יש שלושת המרכזיים,

יש יותר שבטים משלושה.

יש 250. -וחוץ מזה, באותה מידה שהם צריכים

זה, אז למשל בריטניה

במקומות אחרים שהיא שלטה בהם,

היא גם נתנה קצת מהתרבות שלה,

אבל פה, במקרה הזה,

בכלל לא. -אבל רגע,

שנייה רגע, אבל בעצם השאלה

האם כל שבט

צריך מדינה קטנה משל עצמו? Need a small country of its own?

זה לא נכון, אבל באמת

אי אפשר להתחמק מזה

שבאפריקה יש

המון מלחמות אזרחים,

וזה פשוט...

לא התחשבו באף אחד,

ואם כן התחשבו,

זה רק היה בשבט אחד מתוך...

אז אני רוצה קצת...

שנייה, אני רוצה קצת...

אני רוצה קצת להקשות על עצמנו. I want to make it a little harder for ourselves.

אתם יודעים, הקולוניאליזם

והעבדות והשלטון הזר

נגמרו לפני 50 או 60 שנה,

50 שנה כבר אפריקה עצמאית.

עצמאית, ממשלות אפריקאיות.

למה הן לא מסוגלות לתקן

את מה שלא היה שם בסדר?

אלירן.

אני חושב שהקולוניאליזם

השאיר איזשהו סוג של חותם. left some kind of mark.

כאילו, משהו שהטביע בהם

להתנהגות שלהם שיש להם עכשיו.

כאילו, נגיד לדוגמה עכשיו

בניגריה נגיד,

יש להם הרבה מאוד נפט,

והם מעדיפים כאילו להשקיע

במקום לעזור.

אני חושב שצריך... -אולי גם,

אולי גם, אני מסכים איתך,

אבל אני חושב שיש גם עוד אלמנט,

וזה אלמנט של שחיתות באפריקה.

הממשלות,

שחלקן לא דמוקרטיות,

חלקן מושחתות,

אנשים לוקחים חלק מהכסף,

שרים, נשיאים, לכיס של עצמם Ministers, presidents, to their own pockets

במקום לדאוג לציבור,

ואתה מדבר על מערכות שלמות שהן מושחתות,

שהן לא עובדות למען העם,

אלא דואגים לאינטרסים הפרטיים But take care of the private interests

של הבכירים למיניהם,

זו אחת המכות הגדולות של אפריקה. -כל רודן

שיוצא או שמדיחים אותו, Coming out or being washed,

מגלים שיש לו סכום...

יש לו כספים מטורפים,

כשהכול בעצם

הולך על חשבון התושבים.

אז אולי... אולי יש פה משהו

של "קללת העושר",

יש כזה מושג, אתם מכירים?

המדינה הזו בורכה

בהמון אוצרות טבע,

אבל במקום שהתושבים

של אותה מדינה ייהנו ממנה,

אנשים אחרים באים ומנצלים אותם.

כלומר, העושר פה הפך לדבר רע,

שהם לא מצליחים

לנצל משהו שהוא שלהם,

ואנשים אחרים לוקחים להם אותו.

כן, אורי. -אבל כמו שאמרתי,

הם לא יודעים אפילו

שיש להם אותו, התושבים.

זה ברור שהם יודעים, אבל...

הם יודעים, הם יודעים.

אני חושבת שהם יודעים

ולא יודעים איך לנצל את זה. -זה היה בעבר, שנגיד

האדם הלבן עם כל החברות שלו בעצם הגיע,

סחט את האנשים באפריקה,

ועכשיו, שגם יש את הרודנים,

אז מעט הכסף שהולך למדינה

הולך לרודן וליועצים שלו.

המדינה, אני חושבת ש...

כדי לשקם את המדינה,

צריך להביא

טכנולוגיה נגיד מהמערב

כדי לשקם את המדינה.

נכון מאוד, אני אתן לכם דוגמה.

גאנה למשל,

מדינה שכנה לניגריה,

מגדלת קקאו.

מה עושים מקקאו? שוקולד.

אבל בגאנה אין שום מפעל לשוקולד.

את השוקולד מייצאים לשווייצריה, The chocolate is exported to Switzerland,

שם יש מפעלי שוקולד,

שוקולד שווייצרי, ואחר כך,

שוקולד מוכן, Ready chocolate,

מוכרים אותו בגאנה מאוד ביוקר, It is sold in Ghana very expensively,

ומעט מאוד גנאים

יכולים לקנות שוקולד שווייצרי,

למרות שחומר הגלם בא מהם

והם ייצרו אותו.

אתם מבינים כאן את ה...?

אין פה איזון. -כן.

עכשיו, שאלה...

השוודים הרי קונים את זה בזול

כי הם ייצרו אותו,

אבל מה עם לתת למקור...? But what about giving to the source ...?

או-קיי, אז השאלה

אם אנחנו יכולים ליצור

איזון יותר טוב בעולם.

צריך שאנשים

לא יהיו מושחתים,

וגם בלתי אפשרי

שבעצם עכשיו יש הרבה מאוד עמותות, שזה...

ממש מבורך, Really welcome,

שבעצם מחברות כפרים

למים זורמים ולחשמל.

אי אפשר להיות

תלויים בעמותות האלה,

צריך שמישהו יקום

ויעשה מעשה. And will do an act.

בשביל לשקם את אפריקה

צריך להביא מישהו,

מישהו חזק שיכול לעשות

ממש מהפך.

צריכים להחליף את השלטון.

תכף. תכף, תכף.

תשמרו את השאלות,

תכף נביא כאן מישהו,

תוכלו לשאול אותו הכול

על ניגריה ועל אפריקה.

נשוחח כאן עם ד"ר מייקל אזנבה,

רופא מניגריה, על התקוות והאכזבות שלו מהמולדת שלו. A doctor from Nigeria, about his hopes and disappointments from his homeland.

שלום לד"ר מייקל אזנבה, רופא, גדלת בניגריה,

עכשיו אתה איתנו כאן בישראל, בבית החולים אסותא.

שלום לך. -תודה.

כל אורח כאן אנחנו שואלים, אומרים שלום בשפתו.

אז קודם כול, מה השפה, שפת האם שלך הניגרית?

או-קיי, שפת האם היא איבו.

קוראים לזה איבו, כן. -אז איך אומרים שלום באיבו?

נדיי-וו. -נדיי-וו.

נדיי-וו. -טוב, אז שלום.

מייקל... -דאלו.

זה תודה. -מתי הגעת אלינו,

לישראל? -אני עליתי ב-2001, פברואר 2001,

לפני 16 שנים בערך, כן. -ואיך הקשר לארץ, מה...

למה כאן, מה הסיפור?

הסיפור הוא שאבא שלי למד רפואה באוקראינה,

והתחתן עם אימא שלי,

שהייתה יהודייה מאוקראינה.

אז כשהוא סיים את הלימודים

כל המשפחה חזרה לניגריה,

וגדלתי בניגריה.

איפה בניגריה?

בדרום של ניגריה, ש...

קוראים למדינה,

כי בתוך ניגריה יש 36 מדינות,

אני גדלתי בדרום

שקוראים לו אנוגו.

איך נראה המקום שגדלת בו?

זה מקום מאוד יפה.

למה? כי אבא שלי היה

אקדמאי, וגדלתי באוניברסיטה של ניגריה

בתוך האוכלוסייה האקדמית,

שזו הייתה אוניברסיטה

ששם יש הכול, גם בריכה,

גם בתים לכל העובדים,

זו הייתה

אחת מהאוניברסיטאות הראשונות

והכי חזקות שקיימות בניגריה,

שהייתה פעם חלק מאוקספורד,

כי ניגריה היא

קולוניה אנגלית. -כן.

כן, אז...

קיבלנו את התרבות

של האנגלים.

אתה יודע, דיברנו כאן קודם

באולפן,

למה מדינה כל כך עשירה כמו ניגריה

כל כך גם מקולקלת

וגם כל כך ענייה,

זאת אומרת, רוב הניגרים

לא גדלים באופן שאתה גדלת.

מה התשובה? כניגרי,

איך אתה רואה את זה?

שאלה טובה.

עכשיו כשאני פה,

אני למדתי המון למה ישראל

מתפתחת מאוד יפה וטוב

ועומדת חזק,

ואני יכול להשוות

בין מה שקורה בניגריה

ומה שקורה פה.

והדבר הכי...

הסיבה הכי חזקה

שלא נותנת לניגריה להתפתח

היא קורפשן.

שחיתות. -שחיתות, כן.

המדינה... קורפטד.

מושחתת. -מושחתת, כן,

מאוד מושחתת.

אבל למה זה ככה?

השאלה למה זה ככה,

אתה יודע,

אנשים שם הם כמו אנשים

בכל מקום אחר,

אז למה שם מושחת?

וזו לא רק ניגריה, זו גם

בעיה במדינות אחרות באפריקה,

מה יש באפריקה שגורם לזה?

או-קיי. הפוליטיקה של העולם,

שהמדינות החזקות

לא ייתנו למדינות חלשות

להתפתח בקלות,

כי הן חייבות לנצל אותן. Because they must take advantage of them.

אפריקה, בגדול,

זה מקום מאוד עשיר,

יש שם יהלומים, נפט...

זהב... -זהב,

הכול ירוק, גשם כל יום.

אז גם מבחינת תחלואה,

מאוד עשיר.

אז בשביל להוציא

את כל הדברים האלה,

לא כדאי לתת להם

להתפתח מהר.

אז מאוד לא נעים להגיד,

אבל רוב השלטון באפריקה,

לא רק בניגריה,

הם בדרך כלל מקבלים חיזוק They usually get reinforced

מבריטים,

מפרנץ', מפראנס.

צרפתים. -צרפתים,

וכל המדינות החזקות

נותנות נשק לחבר'ה האלה

בשביל לשלוט

ולהוציא את העושר. -בעצם מה שאתה אומר, מייקל,

זה שהמערב עדיין,

למרות שהוא כבר לא שולט

ישירות באפריקה,

הקולוניאליזם נגמר,

הוא ממשיך בשליטה ובניצול

בדרכים האלה הכלכליות.

אפילו אנשים כמוני שעלו לפה,

שעובדים פה,

והרבה רופאים באמריקה ובאנגליה מאפריקה,

גם פעם היו מהודו, מסין,

ממדינות יותר חלשות,

הם גם לוקחים את האינטליגנטים

בשביל לעבוד אצלם.

בריחת מוחות קוראים לזה. -נכון.

אז נו, הנה, גם אתה עזבת.

לא, אני פה עליתי. -עלית. No, I'm up here. -elite.

עליתי, לא...

באתי בשביל לחפש I came to look

חיים יותר טובים. -וטוב שעשית את זה.

כן, אלירן. -יש לי שאלה:

איך אתה רואה את ניגריה

בעוד עשר שנים?

האמת, עוד עשר שנים

אין לי ספק שניגריה תתקדם,

כי אם אנחנו מסתכלים

על ההיסטוריה שלנו,

מאז שקיבלנו עצמאות,

משנת 1960,

הבחירות הכי...

בוא נגיד מאורגנות,

שאפשר להגיד זו דמוקרטיה,

היו רק ב-2011.

אז תחשוב

שהמסלול הנכון שלנו

התחיל רק מ-2011,

ואין ספק ש...

אנחנו נעבור את כל הקשיים

שאנחנו עוברים,

כי אנחנו כבר התחלנו

את הדרך הנכונה. -מתניה.

איך זה מגיע, איך זה מתבטא,

הקשר בין האנשים הניגרים,

השבט שלך, ליהודים?

אה, שאלה טובה.

אני משבט איבו, שזה שבט

שיש לנו הרבה דברים שדומים

לתרבות של היהודים,

אחד מהם זה ברית.

אנחנו עושים גם ברית

ביום השמיני אחרי הלידה

לכל גבר.

איבו זה שבט נוצרי,

צריך להגיד, נכון?

זה שבט נוצרי, אבל יש להם את הדת שלהם

לפני שהנוצרים הגיעו,

לפני שהלבנים הגיעו, אבל...

כל דרום ניגריה

רובם שם נוצרים, אבל יש להם

גם את הדת שלהם לפני

ואת התרבות שלהם לפני,

ואם אני רוצה לדבר על...

מה שדומה ליהודים,

זה מה שהיה קיים

לפני שהנוצרים הגיעו,

התרבות שלהם. -אורי.

מה ההבדל העיקרי

בין להיות רופא בישראל

בבית חולים אסותא

לבין להיות רופא בניגריה

בבית חולים...

בכפר. -שהוא די שונה,

כן, בכפר,

ולא כמו אסותא, שזה בעיר גדולה

כמו תל אביב?

כן. יש הבדל ענק,

כי הטכנולוגיה פה

הרבה יותר מתקדמת,

אז יש אפשרות

לעשות הרבה דברים

יותר מתקדמים ברפואה

ממה שאנחנו יכולים לעשות

בניגריה.

אבל הספרות של הרפואה

היא אותו דבר,

כולנו עוברים אותה ספרות,

ויש לנו פחות או יותר אותו ידע

על בן אדם

ואיך לטפל בבן אדם.

בניגריה פשוט אין את הטכנולוגיה המתקדמת,

אז הם לא יכולים לעשות

את הדברים המתקדמים

שעושים פה.

אבל אם ייתנו להם את ההזדמנות

ללמד אותם איך משתמשים,

הם בטח...

יהיו באותה רמה פחות או יותר

כמו פה. -אז למה אתה למשל,

בתור מישהו שהוא בא מניגריה,

לא חשוב לך להראות להם את זה?

אתה לא יכול

לנסות לעשות קבוצת רופאים מישראל Try to make a group of doctors from Israel

שתטוס לניגריה ו...

תנסה לעשות קצת שינוי

ברפואה שם? -נו, רעיון...

רעיון נחמד. -כן, הוא אמר

משהו מצוין, זה מה שעשו בהודו.

רוב הרופאים הגדולים

באמריקה, באנגליה,

במדינות המפותחות,

חזרו להודו בשביל לפתח

את הרפואה שלהם,

כי הם כבר למדו,

והם הביאו את הטכנולוגיה

ופיתחו את ה...

וזה בדיוק מה שיקרה באפריקה בהמשך.

רובם,

במיוחד האוכלוסייה שנמצאת בחו"ל,

הם יחזרו הביתה

עם מה שהם למדו פה

ויפתחו את הרפואה, למה לא?

אז תודה. רגע, שנייה,

אנחנו נעשה... תודה, מייקל.

נעשה רגע הפסקה קצרה,

ותכף נחזור ונדבר על שיגעון

שמשותף לניגריה ולאפריקה כולה: הכדורגל.

חזרנו אל אפריקה, ועכשיו אל שיגעון הכדורגל.

בואו נראה איך אפריקה התלהבה לארח את המונדיאל הראשון

בהיסטוריה שלה.

אתם יודעים, כשהסתובבתי באפריקה,

אז בכל מקום אתה רואה ילדים משחקים בכדורגל,

כאילו, ממש בכל מקום.

ולפעמים אין כדור, אז אפילו עושים את זה

מאיזה כדור מאולתר כזה, מאיזה משהו של סמרטוטים,

זה פשוט שיגעון לאומי. ובזמן האחרון, לפני לא מעט זמן,

הייתה אליפות אפריקה בכדורגל,

ושני שליש מהשחקנים בעצם משחקים באירופה,

לא באפריקה.

זאת אומרת שיגעון, אבל שיוצא החוצה.

למה בעצם זה קורה?

כי באפריקה הליגה ברמה ממש נמוכה

והשחקנים בקושי מקבלים שכר,

ונגיד שחקן ממש מוצלח באפריקה

מרוויח גג אלף דולר בחודש, Earns a roof a thousand dollars a month,

למרות שבאירופה

אנשים בעצם מרוויחים

מאות אלפי דולרים

בשבוע. -יש שחקנים

שטסים לאירופה ומשחקים באירופה, מקבלים את השכר,

ועוזרים למשפחות שלהם שבאפריקה.

ז"א, מה שאתם מספרים פה

על כדורגל

די דומה למה שמייקל אמר כאן קודם על בריחת המוחות.

זאת אומרת, המוכשרים, הטובים, אז עוזבים למקומות אחרים,

ששם פשוט יש הרבה יותר כסף. -זה אותו דבר, רק בכדורגל.

הם גם יודעים שזה משהו שהם יכולים לפרוח בו,

לכן הם גם רוצים להיות טובים,

כדי שהם... -הם בורחים החוצה בשביל לעזור למשפחות שלהם.

הם יודעים ששם יש כסף, ואם אני מוכשר בזה והמשפחה שלי במצוקה,

אז אני אלך, אני ארוויח את הכסף,

ואז אני אוכל לבוא ולעזור למשפחה,

הם כאילו התקווה של המשפחה.

למה לדעתכם ספורט באפריקה,

וזה, אגב, נכון גם לגבי מדינות מתפתחות באופן כללי,

הוא תופס כזה מקום חשוב בחיים של האנשים? כן, אלירן.

כי הם אנשים עניים,

כאילו, הם רוצים לעשות עיסוק ולעשות יותר דברים ולהתפתח,

אז אני חושב שכאילו הכדורגל ועוד כל מיני ענפי ספורט שונים

הם יכולים איכשהו לעזור להם להתפתח ו...

זו דרך פשוטה בשבילם, במירכאות, להגיע למצב של הגירה בצורה קלה,

שתהיה להם עבודה כשהם מהגרים.

כמו למשל למייקל,

שהוא היגר כבר אחרי שיש לו תואר.

ואולי גם יש פה אלמנט של גאווה.

ברור. -גאווה.

גאווה במה?

גאווה בזה שאני מייצג את המדינה שלי.

כל העולם רואה אותי משחק, ואני מייצג את המדינה שלי.

נגיד אם אני זוכה באיזה משחק

או שאני זוכה בתואר אישי Or I win a personal title

או שאני זוכה באליפות,

אני מייצג את המדינה שלי בכבוד.

אז למרות שהמדינה שלי היא ענייה

ומושחתת, כמו שאמרנו,

ובעייתית, אז הנה, בכדורגל

מניפים את הדגל

ושמחים וכולם חוגגים,

וזו שמחה גדולה. -נכון.

מייקל, שיחקת כדורגל בתור ילד?

בטח, כולנו משחקים כדורגל

בבית ספר, זו חובה.

במיוחד אצלנו בבית ספר,

לא עושים הפסקה Do not take a break

באמצע שיעורים,

בדרך כלל עושים את ההפסקה

בסוף השיעורים.

עושים הפסקה בין הכדורגל

וקצת לומדים באמצע. -כי יודעים

שברגע שכל הילדים נכנסים למגרש

אי אפשר להחזיר אותם לכיתה.

אז עושים את ההפסקה

בסוף השיעורים של בית הספר.

ואנחנו גם,

לא רק כדורגל, רוב האתלטיקה,

כל מערב אפריקה, מבחינת גנטיקה,

וגם התרבות, איך שאנחנו גדלים,

אנחנו כל הזמן רצים ממקום למקום,

זה לא מקום שיש אוטובוסים ומוניות שייקחו אותך לפה ולשם, זה גם

אזור מאוד... מלא בטבע, אז זה גם כיף.

אני זוכר שהייתי הולך לבית ספר, הייתי עולה כמה הרים עם החבר'ה,

רצים, עושים תחרות, אז זה חלק מהתרבות שלנו גם.

יש לא מעט כדורגלנים מפורסמים שיצאו מהשבט שלך, There are quite a few famous footballers who came out of your clan,

אפילו כאן בארץ. -נכון. -מי?

בהפועל באר שבע יש לנו ג'ון אוגו ויש את אנתוני וואקמה,

שניהם מהשבט שלי. וגם היה פעם שוער,

שהיה ב... -שוער. -שוער שהיה בהפועל תל אביב,

אוקמה... -אוקמה. -אניימה. אניימה, כן.

ולא מעט חבר'ה, רובם מאפריקה שמשחקים בליגה הישראלית

הם מניגריה, מהשבט שלי. רובם, 90 אחוז מהם.

דריה. -רציתי לשאול אותך שאלה על שבטים.

כשיש שם לשבט

זה שם יחידאי? כלומר,

כולם מאותו השבט

מכירים אחד את השני?

או אולי נשאל את זה יותר:

אתה קודם כול משבט

או אתה ניגרי

או אתה יהודי או אתה נוצרי?

ז"א, בניגריה זה הולך לפי מה,

לפי שבט, ההתייחסות,

לפי אזור, לפי דת?

בעיקר זה הולך לפי שבט,

ובכל שבט יש דת ותרבות

שמחברים אותנו,

אותה דת ותרבות.

למשל אני משבט איבו,

אנחנו מדברים בשפת האיבו,

רובנו נוצרים מהשבט,

ורובנו גדלנו עם אותה תרבות.

גם לפי השמות אפשר לגלות אותנו, כמו היהודים.

יהודי יכול לפגוש יהודי, לא משנה אם זה מזרחי, אשכנזי,

יש להם אותה תרבות, אותה שפה,

הם מתחברים מאוד בקלות בגלל זה.

טוב, אנחנו צריכים רגע לעצור כדי שאני אפרד,

אנחנו תכף נמשיך לדבר.

עד כאן "בין השורות - מסביב לעולם" על ניגריה ואפריקה.

תודה לדריה, מתניה, אורי, יהונתן ואלירן.

תודה לד"ר מייקל אזנבה, ותודה לכם שם בבית.

להתראות בתוכנית הבאה.

ואנחנו ממשיכים לדבר, מייקל.

כן, אורי, רצית לשאול?

איך אפשר לזהות ניגרי? בכל זאת,

בישראל לא רואים ביום-יום ניגרים.

ישראל יכולה לעזור לניגריה

וגם להרוויח המון מזה,

זה אינטרסים דו צדדיים.

מדובר... -אני חושב שהוא שאל איך

אפשר לזהות ניגרים...

איך אפשר לזהות ניגרים?

הניגרים הם בדרך כלל

נראים... בנויים חזקים, הם גבוהים,

והם נראים מאוד אתלטים.

והם לא כ"כ כהים כמו הסודנים, הם

פחות שחורים מהסודנים.

ואם תפתח בגוגל...

תכתוב: יוסי אלימלך

ייעוץ לשון לכתוביות: מיה בסטר קינן

הבאה לשידור: שרון דולב

הפקת כתוביות: אולפני אלרום