image

בין השורות מסביב לעולם, בין השורות מסביב לעולם - מדינות האיים

בין השורות מסביב לעולם - מדינות האיים

שלום לכם. אני ניצן הורוביץ,

והיום ב"בין השורות - מסביב לעולם"

נדבר על מדינות קטנות, יפהפיות,

שאולי ייעלמו בשנים הקרובות - מדינות האיים של האוקיינוס השקט.

אלה המקומות הפסטורליים ביותר בעולמנו,

מדינות האיים שבאוקיינוס השקט.

חופים לבנים, דקלים וים כחול מאופק לאופק.

אבל הים הזה טומן בחובו סכנה גדולה.

ההתחממות העולמית גורמת להמסת קרחונים בקטבים,

ופני הים בעולם עולים,

ומאיימים להציף את האיים הנמוכים הללו.

חלקם הם אטולים -

שוניות אלמוגים שבולטות מטרים ספורים בלבד

מעל פני הים.

מדינת טובלו, למשל, אחת המדינות הקטנות בעולם,

נמצאת כולה בסכנת היעלמות עקב עליית פני הים.

כבר כיום יש שם הצפות רבות.

יחד עם האטולים עלולה להיעלם תרבות האיים כולה,

עם הבנייה המסורתית, המוזיקה והריקודים

וקשרי הקהילה המסורתיים.

מה עושה מדינה אשר התנאים הסביבתיים בה

עלולים להפוך לבלתי ראויים למגורי אדם?

במישור הבין-לאומי,

המדינות הללו - כמו איי שלמה, נאורו, קיריבטי וטובלו -

מנסות לדרבן את העולם לפעול בצורה נחושה יותר

כדי להפחית את פליטות הפחמן שיוצרות את אפקט החממה,

וכך לבלום את ההתחממות הגלובלית.

ואילו בשטח כבר מתחילים להתארגן לאפשרות של פינוי,

לחיים חדשים במדינה חדשה.

שלום לדריה, לשגב, למילה, ליונתן ולמתניה. -שלום.

טוב, כשאני אומר לכם "פולינזיה", "האוקיינוס השקט", "איים" -

מה האסוציאציה?

אלה איים שנמצאים ביבשת שנקראת אוקיאניה,

שהם מתחלקים לשלושה חלקים,

אני לא יודע איך זה נקרא:

מיקרונזיה, פולינזיה, ו...

מלנזיה. -מלנזיה. -או-קיי, יפה.

את המבחן בגיאוגרפיה עברת. וככה מבחינת התחושה,

מה זה עושה לכם כשאנחנו מדברים על המקום הזה? -איים קטנים,

אפילו חלקם קטנים יותר מתל אביב,

אבל מקומות יפהפיים

ששווה להיות שם.

שווה, אבל... -יש כאילו...

פני הים עולים

בשנים האחרונות.

אלה איים שעסוקים כל הזמן

בקיום שלהם. הם מפחדים...

הם מתעסקים במה שיקרה אחרי.

הם מפחדים שפני הים יעלו,

והיבשות שלהם פשוט יצופו ויעלו.

טוב, אז רגע,

פה אנחנו באמת צריכים

להסביר את הסיפור הזה.

למה פני הים עולים?

בגלל ההתחממות הגלובלית,

הזיהום של בני-האדם,

וזה גורם לזה

שזה ייצור כל מיני...

תנאי טבע לא טובים.

קוראים לזה "אפקט החממה".

אתם מכירים את הסיפור הזה?

לא, חור באוזון זה סיפור אחר.

פה אנחנו מדברים על פליטות

של פחמן מנגיד... -גז מתאן.

כן, גזים כאלה פחמניים

שמצטברים באטמוספירה

יוצרים שכבה כזאת,

ואז מה שמתחת מתחמם,

ז"א החום לא נפלט חזרה.

הוא נשאר ב... -מתאן זה...

בגלל ההתחממות הגלובלית,

וגם בגלל פליטת הגזים

אז היא בעצם ממש ממיסה...

כן. -זה ממיס את הקרחונים,

וזה גם גורם כל מיני אסונות טבע.

או-קיי. ולמה האיים האלה הם בעצם בבעיה?

כי הגובה שלהם זה בעצם

בסביבות חמישה מטרים מעל הים.

זה הכי גבוה.

זה הכי גבוה אצלם,

וכל מטר שפני הים יעלו,

שזה כאילו בעיקרון כלום,

זה מציב אותם

במצב של סכנת חיים.

אבל יש באמת חוקרים

ומדענים שאומרים

שיכול להיות שהים

יביא איתו עוד פסולת ועוד חול,

ויבנה את האי למעלה.

אז זה תלוי. יש דעות...

שנייה, רגע. כן, מתניה.

לא רק שיש סיכוי

שזה פשוט יציף אותם,

האיים האלה בנויים

מאלמוגים מתים

שמצטברים אחד על השני,

וזה כמו חול כזה,

חול מזויף כזה,

וחול זה לא משהו עמיד,

וברגע שיעלו מספיק ב...

חצי מטר, מטר,

חלק מהחול פשוט

יקרוס חזרה לתוך הים.

אז בעצם יש לנו פה

מצב של מדינות

שלמרות שהן נורא קטנות...

יש, למשל, מדינות עם עשרת אלפים תושבים,

זו כל המדינה, והם איים

ממש זעירים כאלה -

הם עלולים להיעלם.

אז מה מדינה עושה

כשהיא חוששת או תכלס יודעת

שנגיד עוד 30-20 שנה

היא לא תהיה בכלל?

יש מספר ערים... -כן, יונתן.

יש מספר ערים, מספר מדינות

שכבר קנו שטחים.

למשל, אני חושב שטובולו...

טובלו. -טובלו

קנו בפיג'י שטחים

למקרה שיהיה...

שברגע שהאי יקרוס לתוך הים

יהיה להם שטח גיבוי.

אז פשוט כל האנשים יעברו

לאי אחר.

זה דבר... אתם יודעים,

אנחנו ככה אומרים את זה, אבל תחשבו,

תרבות, מדינה,

עם כל המסורת שלה

והקהילות שלה ו...

פשוט הים עולה ועולה,

ואז הם אולי יעברו בכלל

למדינה אחרת.

מעבר לבעיות הטכניות,

לדעתי, שבאמת מה יעשו,

זה גם קשה

לחיות במצב נפשי כזה,

לחשוב שאתה בונה משהו,

ואתה כל החיים שלך פה,

אבל זה ייהרס.

אז תגידו, מי אחראי

לכל הסיפור הזה?

אנחנו כאילו בתכלס,

כי אנחנו... -מה זה "אנחנו"?

פליטת הגזים שלנו והזיהום וזה...

של מי? -שלנו.

של מי זה "שלנו"? -בני-האדם.

זה גורם להתחממות הגלובלית,

זה ממיס להם את הקרחונים, אבל...

זה כאילו, הם יודעים שזה יקרה אז ש...

יבנו פחות דברים גדולים ו...

או שאולי פשוט אנחנו, כמו שאתה אומר,

אולי נפסיק לזהם, אולי נוריד קצת את ה...

אם אנחנו נפסיק לזהם, זה כאילו גם להוריד בגזים וזה,

וזה כאילו עכשיו

שכל המכוניות... לא יהיו מכוניות,

וכולם ייסעו על אופניים או...

אני לא חושב שהוא צודק, כי...

הינה, עכשיו, לפני לא הרבה זמן, ישראל מצאה גז טבעי

מתחת לפני הים ו... מכוניות, יש מכוניות עכשיו,

כל מיני חידושים טכנולוגיים

שמכוניות נוסעות על גז ועל חשמל,

שזה הרבה פחות מזהם.

שנייה, שנייה. כן, מילה. -לדעתי,

נראה לי שאם כל מדינה בעצם

תעשה איזה משהו

כדי להפחית בפליטת הגזים,

זה יעזור כי...

אם, למשל, אנחנו, כמו ש...

כמו שהוא אמר... -שגב.

כן, כמו ששגב אמר,

שאנחנו צריכים

להפחית במכוניות,

אפשר באמת לנסוע על אופניים,

שזה גם יותר בריא לבני-האדם

כי זה ספורט,

וגם כאילו זה בעצם

מפחית בפליטת הגזים.

אבל יש דעה שסותרת את זה,

שאומרים שיכול להיות

שזה חלק ממחזור ההתחממות של כדור הארץ,

וזה לא תלוי בבני-אדם,

ויש דעה אמצעית,

שאומרת שבני-האדם

רק עוזרים לזה.

כן, אבל כל הדעות...

בסופו של דבר, בשורה התחתונה

כולם מסכימים שיש התחממות.

ההתחממות היא דבר

שמודדים אותו. פשוט רואים

שהטמפרטורה עולה.

אנחנו, אגב, אתם יודעים,

אצלנו בארץ מאוד מרגישים את זה

גם בקיצים, שהם

נורא חמים בשנים האחרונות.

הכי חמים מאז שהתחילו למדוד,

וגם בזה ש...

הגשם כאן, המשקעים בכלל,

בכל המזרח התיכון

מאוד פחתו, וגם

הם לא כסדרם, מה שנקרא.

ככה אנחנו באזור שלנו

מרגישים את הסיפור הזה של ההתחממות.

אבל שם

זה באמת דבר שמאיים

על הקיום שלהם באופן מוחלט.

כן, יונתן.

יש כל מיני מחקרים

שאומרים שעד 2100 בעצם

המעלות יעלו בשלוש מעלות וחצי,

שאולי זה נשמע מספר קטן,

אבל דברים כאלה,

ההתחממות הגלובלית, שוב,

מעלה את פני הים,

וזה מציב את המדינות האלה

בסיכון מאוד מאוד גבוה.

השאלה אם באמת חייבים לעבור

ממכוניות לאופניים בשביל...

נגיד, להפחית את הזיהום,

או שאולי יש דרכים אחרות...

יש דרכים אחרות, וזה גם...

זה לא שזה קורה עכשיו:

הינה, מדינה אחת השתנתה

ועוד מדינה אחת.

עכשיו זה לא ישתנה בבום,

לא תהיה יותר התחממות גלובלית.

זה תהליך שצריך לקחת

כמה שנים, ולא לעשות את זה

רק שנה אחת וזהו. -יש עכשיו בעולם את הוועדה...

יש ועדה עולמית ל...

לנסות לעכב את ההתחממות הגלובלית. -בדיוק.

ולעולם יש הרבה יותר מודעות עכשיו

לכל הדבר הזה,

ומנסים למצוא פתרונות חדשים

לפחות זיהום.

למשל, אתם מכירים

אנרגיה נקייה?

אתם יודעים מה זה?

מאיפה מגיעה אנרגיה נקייה?

אנרגיה סולרית. -אנרגיה סולרית

או טורבינות והמים. -בדיוק.

אבל לדעתי...

לדעתי, כל אחד צריך

להשתדל לא לזהם.

אני כרגע לא רואה מצב

שמפעלים ענקיים ייסגרו

בשביל למעט את ההתחממות

הגלובלית. -או בשביל

האיים הקטנים האלה, לדוגמה.

אם יש דברים שיפריעו

למהלך תקין של כל המפעלים האלה,

אין סיבה שהם באמת יסגרו את עצמם,

אבל זה נכון שאם, למשל,

הגז הטבעי יכול מאוד לעזור...

זה לא משנה את ה...

התהליך של המפעלים,

ואז הם יכולים לעבור

ולעזור בעצם לאיים הקטנים.

אז תכף נשמע כאן

ממישהי שהייתה שם

איך זה באמת נראה.

מייד נשוחח כאן עם טניה רמניק,

שסבבה את איי האוקיינוס השקט בספינה במשך שלוש שנים. מייד.

שלום לטניה רמניק. -שלום.

אנחנו, כל אורח כאן, מברכים אותו בשפתו.

אז את לא פולינזית, את ישראלית,

אבל היות שאנחנו מדברים על האיים,

איך אומרים "שלום" באחת מהשפות שם?

"אלוהה". -"אלוהה".

טוב, "אלוהה". מהוואי, נכון? -כן.

טוב. אז את במשך עשר שנים סבבת עם בן-זוגך בעולם,

ומתוך זה שלוש שנים באזור האוקיינוס השקט. -נכון.

סליחה על השאלה, אבל איך מתפרנסים? איך עשיתם את זה?

שאלה ראשונה מעניינת.

אז מה שעושים זה צורכים מעט.

מתברר שעל מנת להתקיים,

בן-אדם צריך מעט מאוד.

מבחינת אוכל ומים,

אז אנחנו אספנו מי גשם,

דגנו דגים בתור אוכל, והיה לנו קצת אורז.

בנוסף לזה, היינו מנביטים כל דבר שאפשר להנביט - שעועית מש,

כל מיני זרעים בשביל הוויטמינים. -הייתם מנביטים את זה בספינה?

סירת מפרש. ספינה לא הייתי קוראת לזה.

סירת מפרש בגודל של 11 מטר.

או-קיי. ואז אתם מגיעים לאוקיינוס השקט. איך זה נראה?

קודם כול, יש כמה סוגי איים באוקיינוס השקט,

אז החוויה הראשונה שלנו הייתה באיי המרקיז, שאלה איים הרריים

עם צוקים שמתנשאים לגבהים, וזה נוף מאוד דרמטי.

מדהים להגיע למקום כזה אחרי 30 יום בים של הפלגה,

פתאום אתה רואה את כל הפסגות

המשוננות האלה

ואת כל הירוק.

כי קודם דיברנו כאן

על איים בסכנת היעלמות,

תכף נדבר על זה, אבל יש גם איים

שהם איים הרריים.

יש איים הרריים.

יש את דרגת הביניים.

בעצם כל אי

תמיד עובר שלושה שלבים,

אז השלב הבא של אי כזה

זה שגדלה מסביבו שונית מגן,

וההר נהיה קצת יותר נמוך,

כי הוא מתפורר

או שקצת צונח,

והשלב האחרון זה בעצם

שהאי הופך לאטול,

שזו רצועת יבשה באמצע האוקיינוס,

מאוד נמוכה ושטוחה,

ואלה האיים

הראשונים שהם בסכנת היעלמות.

תגידי, מרגישים את זה כבר עכשיו

שהמים פשוט עולים ומציפים

כשיש גלים?

ללא ספק, מרגישים את זה.

יש לכך בעצם שתי השפעות:

השפעה ראשונה היא שהעוצמה

והתדירות של הסופות באזור

גדלות.

כל האזורים הטרופיים...

השפעה של ההתחממות הגלובלית.

כן, זו השפעה של ההתחממות הגלובלית.

זה משפיע על התדירות

ועל העוצמה של הסופות. -או-קיי.

ו... בעצם,

באיים האלה

גדלים דקלי קוקוס,

והם שמחזיקים את הקרקע החולית.

השורשים. -כן, עם השורשים.

אבל בגלל שבכל זאת

יש יותר סופות והן יותר חזקות,

אז יש יותר סיכוי

להפיל את אותם הדקלים,

למרות שהם מאוד עמידים,

אבל בסופו של דבר גם הם קורסים,

וברגע שהם נעלמים מקו החוף

אז אותם גלים שמגיעים עם הסופות

מאכלים יותר ויותר משטח האי.

אז דיברנו כאן

על המדינות האלה

שנערכות לאפשרות

שאולי הן ייעלמו.

אנשים שם, זה באמת

מטריד אותם ביום-יום?

באמת מדברים על זה?

זו חוויה חזקה שם?

תראה, קודם כול, אנחנו צריכים להבין

שתפיסת העולם שלהם

היא קצת שונה משלנו.

אנחנו אנשים

שקצת יותר מוטרדים מדברים

מאנשים באיי האוקיינוס השקט.

למשל, אנחנו בונים חזק וגדול.

הבתים שלנו בנויים מבטון,

ועם מתכות בפנים,

והכול מאוד חזק וגדול.

ושם? -שם התפיסה שונה.

שם התפיסה היא לבנות בקתה

שאתה בונה אותה תוך יום

במאמץ משותף של כל הכפר,

ואז אם מגיעה סופה,

היא הורסת את הבית הזה

ביום אחד, אבל יום אחרי זה

בונים אותו מחדש.

אותו דבר, למשל,

עם סירות קאנו. אנחנו בונים

אוניות מתכת ענקיות וחזקות

שיודעות לעמוד

בגלים של האוקיינוס.

אצלם הגישה היא אחרת,

היא לבנות מפרקים גמישים,

ואז כשיש סופה חזקה

כלי השיט מתגמש

ולא נשבר בגלל הגמישות שלו,

לא בגלל החוזק שלו.

כך שהתפיסה שלהם היא שונה.

בוודאי שהם מודעים לזה,

והם קצת מוטרדים מזה,

אבל לא כמו שאנחנו היינו מוטרדים,

לו היינו במצבם.

טוב, אז אנחנו כאן באולפן

נורא מוטרדים מהמסע שלך,

ואיך בעצם הסתדרת עשר שנים

בסירה. כן, שגב.

לא פחדת, כאילו?

איך הסתדרתם בלי אוכל? נגיד,

היו ימים שלא אכלתם כלום?

לא היו ימים כאלה. אנחנו...

למדנו לדוג טוב טוב.

לא פחדת או משהו?

מה, זו ממש הישרדות,

הדבר הזה. -זו לא הישרדות.

כשהיינו תופסים דג גדול במיוחד

אז היינו עושים ממנו קופסאות שימורים,

ואז היה לנו מאגר שיחזיק אותנו,

גם אם לא נתפוס דג כמה ימים.

מה האי שהכי התרשמתם ממנו,

ולמה, למה התרשמתם ממנו?

שאלה קשה, כי יש באמת הרבה.

אחד האיים שהכי אהבנו

זה האי למוטרק שבמיקרונזיה.

למוטרק? -למוטרק.

ולמה? -אני חושבת שהכי התרשמנו ממנו

בגלל שהם שימרו את המסורת

של בניית סירות קאנו

בשיטות מסורתיות

וניווט בשיטות מסורתיות.

אחד המקומות האחרונים בעולם שיודעים לנווט

לפי קונסטלציות של כוכבים.

הם לומדים את המיומנות הזו

מאז שהם בני שלוש.

בעצם מלמדים אותם ריקודים.

לא אומרים להם שזה ניווט.

מלמדים אותם ריקוד

שיש לו צורה.

נגיד, שני ילדים באמצע,

חמישה ילדים מסביב,

ויש להם תנועה מסוימת.

כשהילדים האלה גדלים

מצביעים להם על השמיים,

ומסבירים: אתם רואים?

שני ילדים,

אתם רואים? הם תואמים בדיוק

את שני הכוכבים שבשמיים,

מסביבם חמישה כוכבים,

והתנועה של הריקוד מסמלת

את התזוזה של הקונסטלציה

במהלך הלילה. -ואיך באמת ניווטתם?

אנחנו ניווטנו

באמצעים מודרניים.

היה לנו ג'י-פי-אס

ומחשב קטן. בסך הכול מערכת

מאוד מאוד פשוטה ובסיסית.

תגידי, אבל זה משהו שאני חייב לשאול אותך,

אורח החיים הזה... זה דבר

שגם אנשים רגילים יכולים לעשות?

כי זה נראה לי...

פשוט לעזוב הכול, בלי עבודה,

לשוט בעולם בסירה...

קודם כול, אני בן-אדם רגיל לחלוטין. -אני רואה,

מאה אחוז, אבל...

את יודעת, זה נשמע לנו

כל כך שונה מהחיים שלנו.

בלי עבודה זה לא מדויק.

בלי עבודה שאתה מקבל

תמורתה משכורת,

אבל הפלגה כזאת

היא המון עבודה.

מה שאתם בטח מדמיינים לעצמכם

זה יותר את רגעי הכיף,

את הרגעים שבהם

אתה שוחה עם לווייתנים

ופוגש דגי מנטה ריי ו...

מבלה עם השבטים,

אבל בשביל לקיים מסע כזה

צריך המון עבודה.

צריך לתחזק את הסירה.

יש בה המון מערכות.

כל מערכת כזאת

עומדת בהמון לחצים,

גם בגלל שהסירה מפליגה

בתנאים קשים וכל הזמן מפליגה,

וגם המערכות הרגילות -

אינסטלציה, גז,

אתה יודע, כל הדברים הרגילים -

את הכול תחזקנו בעצמנו,

אז המון המון זמן הולך על זה.

כן, דריה.

שאלה מאוד קרובה

למה שאני רציתי לשאול:

מה את חושבת, האם יותר

מספק או כיף לצאת למסע

באופן ספונטני

או לצאת למסע באופן מתוכנן?

אני חושבת שזה תלוי

באופי של הבן-אדם,

לכל בן-אדם

מתאים משהו אחר.

יש אנשים שלא מרגישים

בנוח עם דברים

שהם לא צפויים ולא מתוכננים,

ויש אנשים שמפיקים מכך

המון הנאה ושמחה.

אז הייתי אומרת שזה קצת תלוי

באופי של האדם

שיוצא למסע. -פעם קרה שאיימו עליכם, נגיד, שבטים?

שהייתם במקומות מפחידים מדי?

האמת היא ש...

תמיד קיבלו אותנו מאוד יפה.

באיים האלה יש מסורת

של ימאות.

האנשים הגיעו לאיים הללו

בהפלגה ארוכה מאוד.

אז הם מבינים מה עובר עליכם.

בדיוק. יש להם מסורת של קבלת פנים

של אנשים שהגיעו מהים.

תמיד התייחסו אלינו מאוד יפה.

היו איים שהיינו מגיעים לשם,

ובעצם האי קיבל על עצמו

להאכיל אותנו כל יום.

כל יום הייתה משפחה אחרת

מגיעה בסירת קאנו

ומביאה ארוחה מפוארת.

טוב, אז רגע, אנחנו

נעשה שנייה הפסקה קצרה,

וגם תכף תספרי לנו

על החפצים שהבאת לנו.

ומייד לאחר מכן נדבר כאן

על חוקרי ומגלי הארצות

והימים והאוקיינוסים. מייד.

חזרנו, ועכשיו נדבר על חוקרי הארצות וההרפתקנים האמיצים

שסיכנו את חייהם כדי להגיע למקומות לא נודעים.

טוב, אנחנו כל הזמן אומרים "מגלי ארצות", "מגלי ארצות".

מה בעצם הם גילו? היו שם כבר הארצות האלה,

האנשים האלה היו שם קודם. -הארצות האלה

היו שם, גם התושבים והתרבויות, אבל האנשים שכביכול גילו אותם

גילו אותם לעולם ולאנשים האחרים, שבעצם לא ידעו

שבכלל יש שם משהו. -הם גילו אותם, כאילו, יותר לאירופה.

מפריד ביניהם ים מאוד גדול,

שזה בעצם יוצר מצב שהם לא יודעים שהאזור הזה קיים.

הם פשוט מפליגים אל הלא נודע בתכלס,

והגיעו לאיזה שהוא מקום, וכשהם חזרו הם גילו, הם אמרו ל...

כנראה לארץ שהם נמצאים בה שיש עוד מקום ש...

יש בו יבשה, ואפשר לחיות בו, במקום אחר בעולם.

מלכתחילה מגלי הארצות,

יכול להיות שהם בכלל לא הוגדרו כמגלי ארצות.

הם נסעו כדי להביא תבלינים

או כדי להביא יוקרה למדינה שממנה הם באים

או למדינה שאליה הם הולכים, ועל הדרך הם גילו ארצות חדשות.

אבל אתם יודעים, כשהם באו

זה לא היה סתם גילוי.

הם גם ניסו

להשתלט על המדינות האלה.

כי כמו שאתם אומרים,

התפיסה הזו שהם גילו את זה,

ז"א, שזה היה איזה מקום

שלא שייך לאף אחד, למרות שגרו שם אנשים,

והם בתור אירופים -

אנגלים, ספרדים, צרפתים -

היות שהם באו אז זה שלהם.

או-קיי? והתפיסה הזאת גם

רווחה מאות שנים. -הם לקחו על זה בעלות

בעצם זה שהם גילו את זה.

אבל אתם יודעים,

בזה שאנחנו אומרים "גילו",

אנחנו ככה מחזקים

את התפיסה הזאת, כי בעצם

היו שם אנשים, וזה היה שייך להם.

לא היה שייך

לבריטים שהגיעו.

הם פרסמו את זה.

טוב, עכשיו

נדבר קצת על המסע הזה.

אתם יודעים, היום

יש לנו... לכל אחד בטלפון

יש ג'י-פי-אס,

והוא יודע לאן ללכת,

ווייז וזה, אבל אז - כלום,

ומי שיצא למסע כזה

לא היה בטוח בכלל

שהוא יחזור.

זאת אומרת, הם יצאו,

חלק מהם, בהנחה

שאולי הם ימותו בדרך.

נכון. לדעתי, צריך...

משהו בנפש צריך להיות מאוד בוגר

ולחשוב על הצעדים הלאה

כדי לדעת לתכנן את זה.

אני אישית

לא הייתי עושה את זה

כי זה סיכון מאוד גדול,

ואני לא רוצה

לסכן את החיים שלי...

זה מצריך הרבה אומץ

והרבה מאוד כבוד למדינה שלך.

המלכה שלחה, נגיד, את קולומבוס,

וזה כאילו גם לכבד

את מה שהמלכה אומרת,

וזה גם ידע איך לנווט,

למצוא אוכל,

וזה גם אומץ ללכת לשם.

כן, מילה. -זה מאוד...

זה מעשה מאוד מאוד אמיץ,

ללכת ולצאת להפלגה בים

שהוא פתוח,

ולגלות עוד ארצות חדשות

זה גם מאוד מסקרן.

אולי מתסכל שכבר אין לנו

ארצות חדשות לגלות?

כל העולם...

לא עוד ארצות. אולי יש עוד...

איים? -איים שעדיין לא גילינו

או איים שעדיין ייווצרו בעתיד.

או שאולי מחוץ לכדור הארץ,

אתם יודעים, אולי זה ה...

יהיו הגילויים החדשים.

תגידי, טניה, כשהגיעו מגלי הארצות לשם,

וכשמגיעים לשם אנשים כמוך היום איך הם מתקבלים?

אז לנו היה את המזל

שאנחנו בעצם באים מישראל,

ומבחינת רבים מהאנשים

שחיים באוקיינוס השקט,

אנחנו באים מארץ הקודש.

הרבה פעמים

היינו גם האנשים הראשונים

מארץ הקודש שהם פגשו,

ולכן זכינו ליחס מיוחד.

הם מאוד התרגשו לראות אותנו,

ורצו לשמוע המון על ישראל.

היו שואלים אותנו

שאלות מעניינות, כמו, למשל,

אם יש לנו מלך,

ומאיזה שבט

בדיוק אנחנו מגיעים.

כל מיני שאלות כאלה. -שבט,

השבטים היהודיים, התנ"ך...

לגמרי. -או-קיי.

אז הם מתייחסים

לישראל של היום

קצת בעיניים של פעם,

ובאמת בגלל ש...

תמיד יש מה לספר.

יש לנו מסורת מאוד...

ארוכה וארוכת שנים,

אז תמיד היה מה לספר,

והם היו מרותקים לסיפורים.

אז מה הדברים היפים האלה

שהבאת לנו?

אז באותו הקשר, זו טמבואה.

טמבואה מגיעה מאיי פיג'י,

אתה יכול לראות את זה.

זו למעשה

שן של לווייתן ראשתן.

וזה סוג של אס.

כשאתה מקבל את זה

אתה לא יכול לסרב

לבקשה שמגיעה

עם הפריט הזה.

השימוש העיקרי של הפריט הזה זה כש...

בחור רוצה להתחתן עם בחורה,

והוא רוצה לבקש את ידה מאביה

אז הוא מעניק את זה לאבא.

או-קיי. -והאב,

ברגע שהוא מקבל את זה

לא יכול לסרב.

אנחנו קיבלנו את זה

כשעגנו ליד אי קטן באיי פיג'י,

וניגש אלינו קאנו,

והביאו לנו את זה,

ומה שהם ביקשו, שנבוא לכפר

ונספר על ארץ הקודש. -נחמד.

אז... -וזה?

זה נוזו נוזו.

זה מגיע מאיי שלמה.

את הנוזו נוזו מחברים

לחרטום של סירת קאנו

שיוצאת לציד ראשים.

ראשים של מה? -או-קיי.

באיי שלמה יש המון איים,

וכל אי, למרות שהם קרובים מאוד זה לזה,

דיבר שפה אחרת, והם הרגישו

שהם אויבים. -ראשים של אנשים?

אז הם היו יוצאים

בעצם בסירת קאנו לאי השכן,

כורתים כמה ראשים,

מחזירים את הראשים

לכפר שלהם...

אבל זה לא היום.

לא, לא היום. -או-קיי, בסדר...

בהתאם לכמות הראשים

שכל לוחם היה מביא איתו,

הוא היה מקבל זכויות מהצ'יף.

לצערי, אנחנו צריכים

להיפרד כרגע.

תכף נמשיך לדבר אז תראי לנו

גם את החפץ השלישי.

עד כאן "בין השורות - מסביב לעולם" על אוקיאניה.

תודה לדריה, ליונתן, למתניה,

למילה ולשגב. תודה גם לך, טניה רמניק.

ותודה לכם שם בבית. להתראות בתוכנית הבאה.

אנחנו ממשיכים... -הפטיש...

מה זה, כל כך מהר? -כן.

עם החפץ הזה עושים סירות קאנו.

ולמה זה משמש, ל...?

חוצבים את סירות הקאנו

מתוך גזע של עץ.

זו צורה אחת לעשות אותה.

איזו אבן זו?

זו אבן רגילה, שיש...

זה נראה מאוד... -נוזו נוזו.

הוא בעצם אחראי לשמור

שהסירה לא תיתקע בשונית או ב...

לא תעלה על שרטון.

אבל זה לא יכול להישבר?

סליחה? -הוא לא יכול להישבר?

זה עץ די חזק

אז זה לא כל כך נשבר בדרך כלל.

זו אם הפנינה. אלה הפנים של ה...

צדפות מסוימות. הן...

נראות בצורה כזו, ומשלבים את זה.

זו הצדפה. זו הצדפה עצמה.

והדבר הזה היפה שעלייך?

תכתוב: יוסי אלימלך

ייעוץ לשון: רווית ליגום

הבאה לשידור: שרון דולב

הפקת כתוביות: אולפני אלרום

הטלויזיה החינוכית הישראלית



Want to learn a language?


Learn from this text and thousands like it on LingQ.

  • A vast library of audio lessons, all with matching text
  • Revolutionary learning tools
  • A global, interactive learning community.

Language learning online @ LingQ

בין השורות מסביב לעולם - מדינות האיים

שלום לכם. אני ניצן הורוביץ,

והיום ב"בין השורות - מסביב לעולם"

נדבר על מדינות קטנות, יפהפיות,

שאולי ייעלמו בשנים הקרובות - מדינות האיים של האוקיינוס השקט.

אלה המקומות הפסטורליים ביותר בעולמנו,

מדינות האיים שבאוקיינוס השקט.

חופים לבנים, דקלים וים כחול מאופק לאופק.

אבל הים הזה טומן בחובו סכנה גדולה.

ההתחממות העולמית גורמת להמסת קרחונים בקטבים,

ופני הים בעולם עולים,

ומאיימים להציף את האיים הנמוכים הללו.

חלקם הם אטולים -

שוניות אלמוגים שבולטות מטרים ספורים בלבד

מעל פני הים.

מדינת טובלו, למשל, אחת המדינות הקטנות בעולם,

נמצאת כולה בסכנת היעלמות עקב עליית פני הים.

כבר כיום יש שם הצפות רבות.

יחד עם האטולים עלולה להיעלם תרבות האיים כולה,

עם הבנייה המסורתית, המוזיקה והריקודים

וקשרי הקהילה המסורתיים.

מה עושה מדינה אשר התנאים הסביבתיים בה

עלולים להפוך לבלתי ראויים למגורי אדם? May become unfit for human habitation?

במישור הבין-לאומי, At the international level,

המדינות הללו - כמו איי שלמה, נאורו, קיריבטי וטובלו -

מנסות לדרבן את העולם לפעול בצורה נחושה יותר

כדי להפחית את פליטות הפחמן שיוצרות את אפקט החממה,

וכך לבלום את ההתחממות הגלובלית.

ואילו בשטח כבר מתחילים להתארגן לאפשרות של פינוי, While in the field are already beginning to organize for the possibility of evacuation,

לחיים חדשים במדינה חדשה.

שלום לדריה, לשגב, למילה, ליונתן ולמתניה. -שלום.

טוב, כשאני אומר לכם "פולינזיה", "האוקיינוס השקט", "איים" -

מה האסוציאציה?

אלה איים שנמצאים ביבשת שנקראת אוקיאניה,

שהם מתחלקים לשלושה חלקים,

אני לא יודע איך זה נקרא:

מיקרונזיה, פולינזיה, ו... Micronesia, Polynesia, and ...

מלנזיה. -מלנזיה. -או-קיי, יפה.

את המבחן בגיאוגרפיה עברת. וככה מבחינת התחושה,

מה זה עושה לכם כשאנחנו מדברים על המקום הזה? -איים קטנים,

אפילו חלקם קטנים יותר מתל אביב,

אבל מקומות יפהפיים

ששווה להיות שם.

שווה, אבל... -יש כאילו...

פני הים עולים

בשנים האחרונות.

אלה איים שעסוקים כל הזמן

בקיום שלהם. הם מפחדים...

הם מתעסקים במה שיקרה אחרי.

הם מפחדים שפני הים יעלו,

והיבשות שלהם פשוט יצופו ויעלו.

טוב, אז רגע,

פה אנחנו באמת צריכים

להסביר את הסיפור הזה.

למה פני הים עולים?

בגלל ההתחממות הגלובלית,

הזיהום של בני-האדם,

וזה גורם לזה

שזה ייצור כל מיני...

תנאי טבע לא טובים. Bad natural conditions.

קוראים לזה "אפקט החממה".

אתם מכירים את הסיפור הזה?

לא, חור באוזון זה סיפור אחר.

פה אנחנו מדברים על פליטות

של פחמן מנגיד... -גז מתאן.

כן, גזים כאלה פחמניים Yes, such gases are carbonated

שמצטברים באטמוספירה

יוצרים שכבה כזאת, Create such a layer,

ואז מה שמתחת מתחמם, Then what's below heats up,

ז"א החום לא נפלט חזרה.

הוא נשאר ב... -מתאן זה...

בגלל ההתחממות הגלובלית,

וגם בגלל פליטת הגזים

אז היא בעצם ממש ממיסה...

כן. -זה ממיס את הקרחונים,

וזה גם גורם כל מיני אסונות טבע.

או-קיי. ולמה האיים האלה הם בעצם בבעיה?

כי הגובה שלהם זה בעצם

בסביבות חמישה מטרים מעל הים.

זה הכי גבוה.

זה הכי גבוה אצלם, It's the highest for them,

וכל מטר שפני הים יעלו,

שזה כאילו בעיקרון כלום, That it's like basically nothing,

זה מציב אותם

במצב של סכנת חיים.

אבל יש באמת חוקרים

ומדענים שאומרים

שיכול להיות שהים

יביא איתו עוד פסולת ועוד חול,

ויבנה את האי למעלה. And will build the island up.

אז זה תלוי. יש דעות...

שנייה, רגע. כן, מתניה.

לא רק שיש סיכוי

שזה פשוט יציף אותם,

האיים האלה בנויים

מאלמוגים מתים From dead corals

שמצטברים אחד על השני,

וזה כמו חול כזה,

חול מזויף כזה,

וחול זה לא משהו עמיד,

וברגע שיעלו מספיק ב...

חצי מטר, מטר,

חלק מהחול פשוט

יקרוס חזרה לתוך הים.

אז בעצם יש לנו פה

מצב של מדינות

שלמרות שהן נורא קטנות...

יש, למשל, מדינות עם עשרת אלפים תושבים, There are, for example, countries with ten thousand inhabitants,

זו כל המדינה, והם איים

ממש זעירים כאלה -

הם עלולים להיעלם.

אז מה מדינה עושה

כשהיא חוששת או תכלס יודעת

שנגיד עוד 30-20 שנה

היא לא תהיה בכלל?

יש מספר ערים... -כן, יונתן.

יש מספר ערים, מספר מדינות

שכבר קנו שטחים.

למשל, אני חושב שטובולו...

טובלו. -טובלו

קנו בפיג'י שטחים

למקרה שיהיה...

שברגע שהאי יקרוס לתוך הים

יהיה להם שטח גיבוי.

אז פשוט כל האנשים יעברו

לאי אחר.

זה דבר... אתם יודעים,

אנחנו ככה אומרים את זה, אבל תחשבו,

תרבות, מדינה,

עם כל המסורת שלה

והקהילות שלה ו...

פשוט הים עולה ועולה,

ואז הם אולי יעברו בכלל

למדינה אחרת.

מעבר לבעיות הטכניות,

לדעתי, שבאמת מה יעשו,

זה גם קשה

לחיות במצב נפשי כזה,

לחשוב שאתה בונה משהו,

ואתה כל החיים שלך פה,

אבל זה ייהרס.

אז תגידו, מי אחראי So say, who is responsible

לכל הסיפור הזה?

אנחנו כאילו בתכלס,

כי אנחנו... -מה זה "אנחנו"?

פליטת הגזים שלנו והזיהום וזה...

של מי? -שלנו.

של מי זה "שלנו"? -בני-האדם.

זה גורם להתחממות הגלובלית,

זה ממיס להם את הקרחונים, אבל...

זה כאילו, הם יודעים שזה יקרה אז ש...

יבנו פחות דברים גדולים ו...

או שאולי פשוט אנחנו, כמו שאתה אומר,

אולי נפסיק לזהם, אולי נוריד קצת את ה...

אם אנחנו נפסיק לזהם, זה כאילו גם להוריד בגזים וזה, If we stop polluting, it's like gassing too and it's,

וזה כאילו עכשיו

שכל המכוניות... לא יהיו מכוניות,

וכולם ייסעו על אופניים או...

אני לא חושב שהוא צודק, כי...

הינה, עכשיו, לפני לא הרבה זמן, ישראל מצאה גז טבעי

מתחת לפני הים ו... מכוניות, יש מכוניות עכשיו,

כל מיני חידושים טכנולוגיים

שמכוניות נוסעות על גז ועל חשמל,

שזה הרבה פחות מזהם. Which is much less polluting.

שנייה, שנייה. כן, מילה. -לדעתי,

נראה לי שאם כל מדינה בעצם

תעשה איזה משהו

כדי להפחית בפליטת הגזים,

זה יעזור כי...

אם, למשל, אנחנו, כמו ש...

כמו שהוא אמר... -שגב.

כן, כמו ששגב אמר,

שאנחנו צריכים

להפחית במכוניות,

אפשר באמת לנסוע על אופניים,

שזה גם יותר בריא לבני-האדם

כי זה ספורט,

וגם כאילו זה בעצם

מפחית בפליטת הגזים.

אבל יש דעה שסותרת את זה,

שאומרים שיכול להיות

שזה חלק ממחזור ההתחממות של כדור הארץ,

וזה לא תלוי בבני-אדם,

ויש דעה אמצעית,

שאומרת שבני-האדם

רק עוזרים לזה.

כן, אבל כל הדעות...

בסופו של דבר, בשורה התחתונה

כולם מסכימים שיש התחממות.

ההתחממות היא דבר

שמודדים אותו. פשוט רואים

שהטמפרטורה עולה.

אנחנו, אגב, אתם יודעים,

אצלנו בארץ מאוד מרגישים את זה

גם בקיצים, שהם

נורא חמים בשנים האחרונות.

הכי חמים מאז שהתחילו למדוד,

וגם בזה ש...

הגשם כאן, המשקעים בכלל,

בכל המזרח התיכון

מאוד פחתו, וגם Greatly reduced, and also

הם לא כסדרם, מה שנקרא.

ככה אנחנו באזור שלנו

מרגישים את הסיפור הזה של ההתחממות.

אבל שם

זה באמת דבר שמאיים

על הקיום שלהם באופן מוחלט.

כן, יונתן.

יש כל מיני מחקרים

שאומרים שעד 2100 בעצם

המעלות יעלו בשלוש מעלות וחצי,

שאולי זה נשמע מספר קטן,

אבל דברים כאלה,

ההתחממות הגלובלית, שוב,

מעלה את פני הים,

וזה מציב את המדינות האלה

בסיכון מאוד מאוד גבוה.

השאלה אם באמת חייבים לעבור

ממכוניות לאופניים בשביל...

נגיד, להפחית את הזיהום,

או שאולי יש דרכים אחרות...

יש דרכים אחרות, וזה גם...

זה לא שזה קורה עכשיו:

הינה, מדינה אחת השתנתה

ועוד מדינה אחת.

עכשיו זה לא ישתנה בבום,

לא תהיה יותר התחממות גלובלית.

זה תהליך שצריך לקחת

כמה שנים, ולא לעשות את זה

רק שנה אחת וזהו. -יש עכשיו בעולם את הוועדה...

יש ועדה עולמית ל...

לנסות לעכב את ההתחממות הגלובלית. -בדיוק.

ולעולם יש הרבה יותר מודעות עכשיו

לכל הדבר הזה,

ומנסים למצוא פתרונות חדשים

לפחות זיהום.

למשל, אתם מכירים

אנרגיה נקייה?

אתם יודעים מה זה?

מאיפה מגיעה אנרגיה נקייה?

אנרגיה סולרית. -אנרגיה סולרית

או טורבינות והמים. -בדיוק.

אבל לדעתי...

לדעתי, כל אחד צריך

להשתדל לא לזהם.

אני כרגע לא רואה מצב

שמפעלים ענקיים ייסגרו

בשביל למעט את ההתחממות Except for the warming

הגלובלית. -או בשביל

האיים הקטנים האלה, לדוגמה.

אם יש דברים שיפריעו

למהלך תקין של כל המפעלים האלה, For the proper course of all these enterprises,

אין סיבה שהם באמת יסגרו את עצמם,

אבל זה נכון שאם, למשל,

הגז הטבעי יכול מאוד לעזור...

זה לא משנה את ה...

התהליך של המפעלים,

ואז הם יכולים לעבור

ולעזור בעצם לאיים הקטנים.

אז תכף נשמע כאן

ממישהי שהייתה שם

איך זה באמת נראה.

מייד נשוחח כאן עם טניה רמניק,

שסבבה את איי האוקיינוס השקט בספינה במשך שלוש שנים. מייד.

שלום לטניה רמניק. -שלום.

אנחנו, כל אורח כאן, מברכים אותו בשפתו.

אז את לא פולינזית, את ישראלית,

אבל היות שאנחנו מדברים על האיים,

איך אומרים "שלום" באחת מהשפות שם?

"אלוהה". -"אלוהה".

טוב, "אלוהה". מהוואי, נכון? -כן.

טוב. אז את במשך עשר שנים סבבת עם בן-זוגך בעולם, are good. So you've been hanging out with your partner in the world for ten years,

ומתוך זה שלוש שנים באזור האוקיינוס השקט. -נכון.

סליחה על השאלה, אבל איך מתפרנסים? איך עשיתם את זה?

שאלה ראשונה מעניינת.

אז מה שעושים זה צורכים מעט.

מתברר שעל מנת להתקיים, It turns out that in order to exist,

בן-אדם צריך מעט מאוד.

מבחינת אוכל ומים,

אז אנחנו אספנו מי גשם,

דגנו דגים בתור אוכל, והיה לנו קצת אורז.

בנוסף לזה, היינו מנביטים כל דבר שאפשר להנביט - שעועית מש,

כל מיני זרעים בשביל הוויטמינים. -הייתם מנביטים את זה בספינה?

סירת מפרש. ספינה לא הייתי קוראת לזה.

סירת מפרש בגודל של 11 מטר.

או-קיי. ואז אתם מגיעים לאוקיינוס השקט. איך זה נראה?

קודם כול, יש כמה סוגי איים באוקיינוס השקט,

אז החוויה הראשונה שלנו הייתה באיי המרקיז, שאלה איים הרריים

עם צוקים שמתנשאים לגבהים, וזה נוף מאוד דרמטי.

מדהים להגיע למקום כזה אחרי 30 יום בים של הפלגה,

פתאום אתה רואה את כל הפסגות

המשוננות האלה These serrations

ואת כל הירוק.

כי קודם דיברנו כאן

על איים בסכנת היעלמות,

תכף נדבר על זה, אבל יש גם איים

שהם איים הרריים.

יש איים הרריים.

יש את דרגת הביניים. There is the intermediate degree.

בעצם כל אי

תמיד עובר שלושה שלבים,

אז השלב הבא של אי כזה

זה שגדלה מסביבו שונית מגן,

וההר נהיה קצת יותר נמוך,

כי הוא מתפורר

או שקצת צונח,

והשלב האחרון זה בעצם

שהאי הופך לאטול,

שזו רצועת יבשה באמצע האוקיינוס, Which is a strip of land in the middle of the ocean,

מאוד נמוכה ושטוחה,

ואלה האיים

הראשונים שהם בסכנת היעלמות.

תגידי, מרגישים את זה כבר עכשיו

שהמים פשוט עולים ומציפים

כשיש גלים?

ללא ספק, מרגישים את זה.

יש לכך בעצם שתי השפעות:

השפעה ראשונה היא שהעוצמה

והתדירות של הסופות באזור

גדלות.

כל האזורים הטרופיים...

השפעה של ההתחממות הגלובלית.

כן, זו השפעה של ההתחממות הגלובלית.

זה משפיע על התדירות

ועל העוצמה של הסופות. -או-קיי.

ו... בעצם,

באיים האלה

גדלים דקלי קוקוס,

והם שמחזיקים את הקרקע החולית.

השורשים. -כן, עם השורשים.

אבל בגלל שבכל זאת

יש יותר סופות והן יותר חזקות,

אז יש יותר סיכוי

להפיל את אותם הדקלים,

למרות שהם מאוד עמידים,

אבל בסופו של דבר גם הם קורסים,

וברגע שהם נעלמים מקו החוף

אז אותם גלים שמגיעים עם הסופות

מאכלים יותר ויותר משטח האי.

אז דיברנו כאן

על המדינות האלה

שנערכות לאפשרות

שאולי הן ייעלמו.

אנשים שם, זה באמת

מטריד אותם ביום-יום?

באמת מדברים על זה?

זו חוויה חזקה שם?

תראה, קודם כול, אנחנו צריכים להבין

שתפיסת העולם שלהם

היא קצת שונה משלנו.

אנחנו אנשים

שקצת יותר מוטרדים מדברים

מאנשים באיי האוקיינוס השקט. From people in the Pacific Islands.

למשל, אנחנו בונים חזק וגדול.

הבתים שלנו בנויים מבטון,

ועם מתכות בפנים, And with metals inside,

והכול מאוד חזק וגדול.

ושם? -שם התפיסה שונה.

שם התפיסה היא לבנות בקתה

שאתה בונה אותה תוך יום

במאמץ משותף של כל הכפר, In a joint effort of the whole village,

ואז אם מגיעה סופה,

היא הורסת את הבית הזה

ביום אחד, אבל יום אחרי זה

בונים אותו מחדש.

אותו דבר, למשל,

עם סירות קאנו. אנחנו בונים

אוניות מתכת ענקיות וחזקות Huge and powerful metal ships

שיודעות לעמוד

בגלים של האוקיינוס.

אצלם הגישה היא אחרת,

היא לבנות מפרקים גמישים,

ואז כשיש סופה חזקה

כלי השיט מתגמש

ולא נשבר בגלל הגמישות שלו, And not broken because of its flexibility,

לא בגלל החוזק שלו.

כך שהתפיסה שלהם היא שונה.

בוודאי שהם מודעים לזה,

והם קצת מוטרדים מזה,

אבל לא כמו שאנחנו היינו מוטרדים,

לו היינו במצבם.

טוב, אז אנחנו כאן באולפן

נורא מוטרדים מהמסע שלך,

ואיך בעצם הסתדרת עשר שנים

בסירה. כן, שגב.

לא פחדת, כאילו?

איך הסתדרתם בלי אוכל? נגיד,

היו ימים שלא אכלתם כלום?

לא היו ימים כאלה. אנחנו...

למדנו לדוג טוב טוב.

לא פחדת או משהו?

מה, זו ממש הישרדות,

הדבר הזה. -זו לא הישרדות.

כשהיינו תופסים דג גדול במיוחד

אז היינו עושים ממנו קופסאות שימורים,

ואז היה לנו מאגר שיחזיק אותנו,

גם אם לא נתפוס דג כמה ימים.

מה האי שהכי התרשמתם ממנו,

ולמה, למה התרשמתם ממנו?

שאלה קשה, כי יש באמת הרבה.

אחד האיים שהכי אהבנו

זה האי למוטרק שבמיקרונזיה.

למוטרק? -למוטרק.

ולמה? -אני חושבת שהכי התרשמנו ממנו

בגלל שהם שימרו את המסורת

של בניית סירות קאנו

בשיטות מסורתיות

וניווט בשיטות מסורתיות.

אחד המקומות האחרונים בעולם שיודעים לנווט

לפי קונסטלציות של כוכבים.

הם לומדים את המיומנות הזו

מאז שהם בני שלוש.

בעצם מלמדים אותם ריקודים.

לא אומרים להם שזה ניווט. They are not told it is navigation.

מלמדים אותם ריקוד

שיש לו צורה.

נגיד, שני ילדים באמצע,

חמישה ילדים מסביב,

ויש להם תנועה מסוימת.

כשהילדים האלה גדלים

מצביעים להם על השמיים,

ומסבירים: אתם רואים?

שני ילדים,

אתם רואים? הם תואמים בדיוק Do you see? They match exactly

את שני הכוכבים שבשמיים,

מסביבם חמישה כוכבים,

והתנועה של הריקוד מסמלת

את התזוזה של הקונסטלציה

במהלך הלילה. -ואיך באמת ניווטתם?

אנחנו ניווטנו

באמצעים מודרניים.

היה לנו ג'י-פי-אס

ומחשב קטן. בסך הכול מערכת

מאוד מאוד פשוטה ובסיסית.

תגידי, אבל זה משהו שאני חייב לשאול אותך,

אורח החיים הזה... זה דבר

שגם אנשים רגילים יכולים לעשות?

כי זה נראה לי...

פשוט לעזוב הכול, בלי עבודה,

לשוט בעולם בסירה...

קודם כול, אני בן-אדם רגיל לחלוטין. -אני רואה, First of all, I am a completely normal person. -I see,

מאה אחוז, אבל...

את יודעת, זה נשמע לנו

כל כך שונה מהחיים שלנו.

בלי עבודה זה לא מדויק.

בלי עבודה שאתה מקבל

תמורתה משכורת, In return for a salary,

אבל הפלגה כזאת

היא המון עבודה.

מה שאתם בטח מדמיינים לעצמכם

זה יותר את רגעי הכיף,

את הרגעים שבהם

אתה שוחה עם לווייתנים

ופוגש דגי מנטה ריי ו... And meets Mint Ray fish and ...

מבלה עם השבטים, Spends time with the tribes,

אבל בשביל לקיים מסע כזה

צריך המון עבודה.

צריך לתחזק את הסירה.

יש בה המון מערכות.

כל מערכת כזאת

עומדת בהמון לחצים, Withstands a lot of pressure,

גם בגלל שהסירה מפליגה Also because the boat is sailing

בתנאים קשים וכל הזמן מפליגה,

וגם המערכות הרגילות -

אינסטלציה, גז,

אתה יודע, כל הדברים הרגילים -

את הכול תחזקנו בעצמנו,

אז המון המון זמן הולך על זה.

כן, דריה.

שאלה מאוד קרובה

למה שאני רציתי לשאול:

מה את חושבת, האם יותר

מספק או כיף לצאת למסע

באופן ספונטני

או לצאת למסע באופן מתוכנן?

אני חושבת שזה תלוי

באופי של הבן-אדם,

לכל בן-אדם

מתאים משהו אחר.

יש אנשים שלא מרגישים

בנוח עם דברים

שהם לא צפויים ולא מתוכננים,

ויש אנשים שמפיקים מכך And there are people who derive from it

המון הנאה ושמחה.

אז הייתי אומרת שזה קצת תלוי

באופי של האדם

שיוצא למסע. -פעם קרה שאיימו עליכם, נגיד, שבטים?

שהייתם במקומות מפחידים מדי?

האמת היא ש...

תמיד קיבלו אותנו מאוד יפה.

באיים האלה יש מסורת

של ימאות.

האנשים הגיעו לאיים הללו

בהפלגה ארוכה מאוד. On a very long voyage.

אז הם מבינים מה עובר עליכם.

בדיוק. יש להם מסורת של קבלת פנים

של אנשים שהגיעו מהים.

תמיד התייחסו אלינו מאוד יפה.

היו איים שהיינו מגיעים לשם,

ובעצם האי קיבל על עצמו

להאכיל אותנו כל יום.

כל יום הייתה משפחה אחרת

מגיעה בסירת קאנו

ומביאה ארוחה מפוארת.

טוב, אז רגע, אנחנו

נעשה שנייה הפסקה קצרה,

וגם תכף תספרי לנו

על החפצים שהבאת לנו.

ומייד לאחר מכן נדבר כאן

על חוקרי ומגלי הארצות On researchers and explorers of the lands

והימים והאוקיינוסים. מייד.

חזרנו, ועכשיו נדבר על חוקרי הארצות וההרפתקנים האמיצים

שסיכנו את חייהם כדי להגיע למקומות לא נודעים.

טוב, אנחנו כל הזמן אומרים "מגלי ארצות", "מגלי ארצות". Well, we keep saying "explorers", "explorers".

מה בעצם הם גילו? היו שם כבר הארצות האלה,

האנשים האלה היו שם קודם. -הארצות האלה

היו שם, גם התושבים והתרבויות, אבל האנשים שכביכול גילו אותם

גילו אותם לעולם ולאנשים האחרים, שבעצם לא ידעו

שבכלל יש שם משהו. -הם גילו אותם, כאילו, יותר לאירופה.

מפריד ביניהם ים מאוד גדול,

שזה בעצם יוצר מצב שהם לא יודעים שהאזור הזה קיים.

הם פשוט מפליגים אל הלא נודע בתכלס,

והגיעו לאיזה שהוא מקום, וכשהם חזרו הם גילו, הם אמרו ל...

כנראה לארץ שהם נמצאים בה שיש עוד מקום ש...

יש בו יבשה, ואפשר לחיות בו, במקום אחר בעולם.

מלכתחילה מגלי הארצות,

יכול להיות שהם בכלל לא הוגדרו כמגלי ארצות.

הם נסעו כדי להביא תבלינים

או כדי להביא יוקרה למדינה שממנה הם באים

או למדינה שאליה הם הולכים, ועל הדרך הם גילו ארצות חדשות.

אבל אתם יודעים, כשהם באו

זה לא היה סתם גילוי.

הם גם ניסו

להשתלט על המדינות האלה.

כי כמו שאתם אומרים,

התפיסה הזו שהם גילו את זה,

ז"א, שזה היה איזה מקום

שלא שייך לאף אחד, למרות שגרו שם אנשים,

והם בתור אירופים - And they are Europeans -

אנגלים, ספרדים, צרפתים -

היות שהם באו אז זה שלהם.

או-קיי? והתפיסה הזאת גם Okay? And that perception as well

רווחה מאות שנים. -הם לקחו על זה בעלות Welfare for centuries. - They took ownership of it

בעצם זה שהם גילו את זה.

אבל אתם יודעים,

בזה שאנחנו אומרים "גילו",

אנחנו ככה מחזקים

את התפיסה הזאת, כי בעצם

היו שם אנשים, וזה היה שייך להם.

לא היה שייך

לבריטים שהגיעו.

הם פרסמו את זה.

טוב, עכשיו

נדבר קצת על המסע הזה.

אתם יודעים, היום

יש לנו... לכל אחד בטלפון

יש ג'י-פי-אס,

והוא יודע לאן ללכת,

ווייז וזה, אבל אז - כלום,

ומי שיצא למסע כזה

לא היה בטוח בכלל

שהוא יחזור.

זאת אומרת, הם יצאו,

חלק מהם, בהנחה

שאולי הם ימותו בדרך.

נכון. לדעתי, צריך...

משהו בנפש צריך להיות מאוד בוגר

ולחשוב על הצעדים הלאה

כדי לדעת לתכנן את זה.

אני אישית

לא הייתי עושה את זה

כי זה סיכון מאוד גדול,

ואני לא רוצה

לסכן את החיים שלי...

זה מצריך הרבה אומץ

והרבה מאוד כבוד למדינה שלך.

המלכה שלחה, נגיד, את קולומבוס,

וזה כאילו גם לכבד

את מה שהמלכה אומרת,

וזה גם ידע איך לנווט,

למצוא אוכל,

וזה גם אומץ ללכת לשם.

כן, מילה. -זה מאוד...

זה מעשה מאוד מאוד אמיץ,

ללכת ולצאת להפלגה בים

שהוא פתוח,

ולגלות עוד ארצות חדשות

זה גם מאוד מסקרן.

אולי מתסכל שכבר אין לנו

ארצות חדשות לגלות?

כל העולם...

לא עוד ארצות. אולי יש עוד...

איים? -איים שעדיין לא גילינו

או איים שעדיין ייווצרו בעתיד.

או שאולי מחוץ לכדור הארץ, Or maybe extraterrestrial,

אתם יודעים, אולי זה ה...

יהיו הגילויים החדשים.

תגידי, טניה, כשהגיעו מגלי הארצות לשם,

וכשמגיעים לשם אנשים כמוך היום איך הם מתקבלים?

אז לנו היה את המזל

שאנחנו בעצם באים מישראל, That we actually come from Israel,

ומבחינת רבים מהאנשים

שחיים באוקיינוס השקט,

אנחנו באים מארץ הקודש.

הרבה פעמים

היינו גם האנשים הראשונים

מארץ הקודש שהם פגשו,

ולכן זכינו ליחס מיוחד. That is why we received special treatment.

הם מאוד התרגשו לראות אותנו,

ורצו לשמוע המון על ישראל.

היו שואלים אותנו

שאלות מעניינות, כמו, למשל,

אם יש לנו מלך,

ומאיזה שבט

בדיוק אנחנו מגיעים.

כל מיני שאלות כאלה. -שבט,

השבטים היהודיים, התנ"ך...

לגמרי. -או-קיי.

אז הם מתייחסים

לישראל של היום

קצת בעיניים של פעם,

ובאמת בגלל ש...

תמיד יש מה לספר.

יש לנו מסורת מאוד...

ארוכה וארוכת שנים,

אז תמיד היה מה לספר,

והם היו מרותקים לסיפורים.

אז מה הדברים היפים האלה

שהבאת לנו?

אז באותו הקשר, זו טמבואה.

טמבואה מגיעה מאיי פיג'י,

אתה יכול לראות את זה.

זו למעשה

שן של לווייתן ראשתן. The tooth of a whale on their head.

וזה סוג של אס. And that's kind of an ace.

כשאתה מקבל את זה

אתה לא יכול לסרב

לבקשה שמגיעה

עם הפריט הזה.

השימוש העיקרי של הפריט הזה זה כש...

בחור רוצה להתחתן עם בחורה,

והוא רוצה לבקש את ידה מאביה

אז הוא מעניק את זה לאבא.

או-קיי. -והאב,

ברגע שהוא מקבל את זה

לא יכול לסרב.

אנחנו קיבלנו את זה

כשעגנו ליד אי קטן באיי פיג'י,

וניגש אלינו קאנו, And approached us canoe,

והביאו לנו את זה,

ומה שהם ביקשו, שנבוא לכפר

ונספר על ארץ הקודש. -נחמד.

אז... -וזה?

זה נוזו נוזו.

זה מגיע מאיי שלמה.

את הנוזו נוזו מחברים

לחרטום של סירת קאנו

שיוצאת לציד ראשים. Who goes hunting for heads.

ראשים של מה? -או-קיי.

באיי שלמה יש המון איים,

וכל אי, למרות שהם קרובים מאוד זה לזה,

דיבר שפה אחרת, והם הרגישו

שהם אויבים. -ראשים של אנשים?

אז הם היו יוצאים

בעצם בסירת קאנו לאי השכן, Basically by canoe to the neighboring island,

כורתים כמה ראשים,

מחזירים את הראשים

לכפר שלהם...

אבל זה לא היום.

לא, לא היום. -או-קיי, בסדר...

בהתאם לכמות הראשים Depending on the number of heads

שכל לוחם היה מביא איתו,

הוא היה מקבל זכויות מהצ'יף.

לצערי, אנחנו צריכים

להיפרד כרגע.

תכף נמשיך לדבר אז תראי לנו

גם את החפץ השלישי.

עד כאן "בין השורות - מסביב לעולם" על אוקיאניה.

תודה לדריה, ליונתן, למתניה,

למילה ולשגב. תודה גם לך, טניה רמניק.

ותודה לכם שם בבית. להתראות בתוכנית הבאה.

אנחנו ממשיכים... -הפטיש...

מה זה, כל כך מהר? -כן. What is it, so fast? -Yes.

עם החפץ הזה עושים סירות קאנו.

ולמה זה משמש, ל...?

חוצבים את סירות הקאנו

מתוך גזע של עץ.

זו צורה אחת לעשות אותה.

איזו אבן זו?

זו אבן רגילה, שיש...

זה נראה מאוד... -נוזו נוזו.

הוא בעצם אחראי לשמור

שהסירה לא תיתקע בשונית או ב...

לא תעלה על שרטון.

אבל זה לא יכול להישבר?

סליחה? -הוא לא יכול להישבר?

זה עץ די חזק

אז זה לא כל כך נשבר בדרך כלל.

זו אם הפנינה. אלה הפנים של ה...

צדפות מסוימות. הן...

נראות בצורה כזו, ומשלבים את זה.

זו הצדפה. זו הצדפה עצמה. It's an oyster. This is the oyster itself.

והדבר הזה היפה שעלייך? And this beautiful thing about you?

תכתוב: יוסי אלימלך

ייעוץ לשון: רווית ליגום

הבאה לשידור: שרון דולב

הפקת כתוביות: אולפני אלרום

הטלויזיה החינוכית הישראלית

×

We use cookies to help make LingQ better. By visiting the site, you agree to our cookie policy.