×

We use cookies to help make LingQ better. By visiting the site, you agree to our cookie policy.


image

Zehu Ze! !זהו זה, זהו זה - אוסטין וסופרמן (2)

זהו זה - אוסטין וסופרמן (2)

מה זאת אומרת עידן של אי ודאות, למה זה גורם,

מה זה עושה לאנשים?

או אני חושב שאנשים באמת מחכים לסופרמן כזה, ואולי...

מה היתרון של סופרמן? שהוא יודע הכול, ואצלו הכול ודאי,

הוא מסוגל לעשות הכול...

ואין בעיה של אי ודאות, זאת אומרת, הוא יכול לנבא מה יהיה

כי הוא יכול לבצע את זה ולפעול, אבל אנחנו חיים... לא רק עכשיו,

אני חושב שכל בן-אדם עובר תקופות

די רבות בחיים שלו של אי ודאות,

במיוחד נוער, אני חושב, כן. יש לך אי ודאות כשאתה נכנס

לבית ספר חדש, אי ודאות שאתה נכנס לחברה חדשה,

אי ודאות כשאתה נכנס לצבא, הרי אינך יודע מה... מה הולך להיות,

מה צפוי. -זאת אומרת, אי הוודאות הכלכלית הזאת

שאנחנו נמצאים בה היום היא יוצאת דופן באי ודאויות האלה?

היא במונחים לאומיים היא בהחלט...

אני אפילו לא יודע אם היא... יוצאת דופן מבחינת המצב הכלכלי,

אני לא יודע. -לא, מבחינתנו, מבחינה אישית, בהשפעה שלה

על האנשים. או שצריך לראות אותה כחלק ממערכת של אי ודאויות

שכולנו עוברים?

אני הייתי רוצה לראות אותה כחלק מאי ודאויות שאנחנו נתקלים בהן

באופן כללי, אם כי זה מחריף את המצב גם מבחינת הפרט.

זאת אומרת, אם ישנה יותר ודאות... לאומית, בוא נאמר ככה,

במצב הכלכלי והביטחוני, אז גם לפרט יותר קל להתמודד

עם מצבים אישיים שלו. -כשאנחנו מדברים על הפרט,

על האיש האחד או על הנער,

איזה דפוסים של התנהגות אנחנו מכירים במצב כזה,

איך אנשים בכלל מגיבים, מה הם עושים?

יש באמת... אנשים מגיבים בצורה שונה למצבים כאלה

של אי ודאות. יש אנשים שנכנסים למצב של חוסר אונים, הם...

נעשים מדוכאים, מתוסכלים. הם פשוט לא מתפקדים,

הם כאילו מנסים לברוח מהמצב הזה,

הם לא עושים שום דבר.

לעומתם יש בצד השני אנשים שמגיבים בצורה מאוד אימפולסיבית,

כן? היות והם לא... הם חיים כאילו ישנה ודאות.

נניח במצב הכלכלי, נאמר... הם קובעים לעצמם

כללי התנהגות ודאיים. -כשאנחנו מדברים... -כמו למשל...

על הבנקים אי אפשר לסמוך, זאת אומרת,

אז אתה צריך מיד למכור את כל המניות, ואתה חייב לפעול

בצורה אימפולסיבית. -כשאנחנו מדברים על צעירים,

על נוער, אנחנו הרי מנסים לחנך לערכים...

של חיסכון, של עבודה, של החשיבות בעריכת תקציב,

של קבלת דמי כיס והשימוש בהם. הרי אלה דברים שאי אפשר

לעשות אותם כמעט בתקופה שכזאת, אז ה...

כל הערכים האלה הם מאבדים את המשמעות שלהם?

אני חושב שבעצם הדבר שאנחנו אומרים "ערך", אנחנו מתכוונים

לדבר קצת יותר מוחלט, שהוא מעבר למצב הספציפי כרגע,

או למצב הזמני הזה. לכן יש לראות את המצב כזמני

ולא לאבד את הערכים... כי אתה יכול לומר

בהרבה מאוד שטחים, כן, והערך הוא קו מנחה של ההתנהגות

בשטחים שונים, במצבים שונים...

ולכן העבודה, כשאתה מדבר על עבודה, כן, אתה יכול לומר

היום העבודה לא מכניסה, או מה שאני מקבל היום...

הוא כבר לא יהיה שווה מחר, אבל העבודה כשלעצמה היא ערך,

זאת אומרת, כשאתה עובד אתה נהנה מהעבודה.

לכן לא הייתי שולל את הערך הזה כערך,

ואני חושב שגם ערך החיסכון הוא ערך מוחלט והייתי מחנך

את הילדים כן לחסוך, אפילו אם...

אם הכסף אולי יהיה חסר משמעות בבוא הזמן.

אבל אם לא תחנך אותם כרגע לחסוך,

אם לכסף תהיה פעם משמעות,

אז גם כשתהיה לו משמעות...

לא יחסכו. -הם לא יחסכו וייעשה נזק לאדם.

קצת קשה אולי לעשות את כל הדברים האלה באמת

בעידן של אי ודאות, כפי שראינו, אבל צריך לנסות.

ואם אנחנו לא נצליח אז יש לנו את סטיב אוסטין ואת סופרמן,

שהם אולי יוכלו להראות לנו כיצד. זהו זה להפעם, להתראות.

הלו.

אגף תלונות הציבור, סטיב אוסטין מדבר.

כן, סטיב אוסטין.

כן, רק שנייה, אני ארשום את הבעיה, רק רגע.

רגע אחד.

"אני גרה ליד הירקון המזוהם,

"אני לא יכולה יותר." כן, גברת... גברת שלומוביץ',

הפעם זה באמת יטופל. כן, כן, לא, לא, את לא צריכה לעבור דירה,

אנחנו פשוט נעביר את הירקון. כן. תודה רבה.

להתראות, אל דאגה.

סופר, סופר, מה שלומך? -הפעם זה היה קשה, קשה...

מדינה כל כך קטנה עם כל כך הרבה בעיות.

סופר, אני לא מבין למה אתה... -אני מקנא בך פשוט,

אני מקנא בך. -סופר, אני מקנא בך. -אתה יכול לרוץ 80 קמ"ש בלי...

להניד עפעף פשוט. -סופר, אני מקנא בך,

זה לא עוזר לי כל כך הרבה שאני רץ 80 קמ"ש.

למשל עכשיו יש לי בעיה קטנה.

אני צריך להעביר את הירקון למקום אחר.

אתה יודע שהמערכות שלי הן בעייתיות, אני...

כשאני מכניס את היד למים אני יכול לקבל חלודה,

אני יכול לקבל קצרים מסוימים ואז כל המנגנון לא עובד. אתה...

פשוט לוקח את היד... וטס לך קדימה.

כן, אבל מה עם ה... אתה חושב כמה חליפות כאלה יש לי, אה?

מה? -מה קורה כשאני שולח את החליפה לכביסה,

חשבת על זה? -מה קורה?

מה קורה? אני פשוט מנוטרל. פעם אחת ניסיתי לטוס

בלי החליפה הזאת, כמעט שברתי את הרגל.

כן. -כן, סטיב, כל אחד יש לו את הבעיות שלו.

אני, לעומתך, אני צריך לשמן כל בוקר את כל המערכות בפנים,

את כל המנגנונים האטומיים. תראה, זה בעיה רצינית מאוד.

אני רואה שם...

אני רואה שם מישהו, רק רגע.

אולי זה עוד מתלונן?

לא, לא, אני לא רואה כל כך טוב, רק רגע.

משהו התקלקל, משהו התקלקל אצלי כאן במערכת.

אני אלך לראות מקרוב מי זה.

שלום לך.

שלום. -אתה באלדי...

אולייר. -נכון, איך ידעת? -אני סטיב אוסטין.

נעים מאוד. -נעים מאוד.

סליחה, סליחה. -היד, היד. -סליחה, אני מאוד מצטער.

יהיה לי קשה לנגן עכשיו. -אני מבין שאתה מנגן בגיטרה.

כן. -זאת גיטרה אקוסטית, נכון? -כן, זאת גיטרה פלמנקו.

פלמנקו. אתה מנגן פלמנקו? -פלמנקו, כן. -אולי תסביר לי

פעם אחת ולתמיד מה זה פלמנקו. -כן. פלמנקו זה מוזיקה

של הצוענים בדרום ספרד.

אתה גדלת שם? -אני נולדתי ברומניה,

אבל נסעתי לשם ולמדתי.

יפה מאוד. עכשיו תשמע, יש לי פה הרבה הרבה תלונות... אתה מופיע

בארץ ישראל כאן? -אני נותן הופעות בכל רחבי הארץ. -מצוין.

אני אקפוץ לראות בהזדמנות אחת ההופעות שלך. -מאה אחוז.

יש לנו פה באגף מספר תלונות.

יש הרבה אנשים, ובעיקר בני נוער, שרוצים, בוא נאמר, ללמוד...

איך לנגן פלמנקו... פלמנקו. מה אתה מציע להם לעשות?

אם יש ילדים רציניים שמוכנים להשקיע

את כל המאמץ שדרוש לכך, אני אשמח לעזור להם בייעוץ.

אני אשמח לעזור גם לך. תאמר לי, מה השיר, מה הקטע שתנגן לנו?

אני אנגן קטע מתוך תקליט חדש שיצא לא מזמן,

תקליט שנקרא "אסטמפאס פלמנקאס",

ושם הקטע הוא "אידה אי וולטה". בעברית "הלוך ושוב". -הלוך ושוב.

תודה רבה, בהצלחה. -תודה.

סליחה, אני לא אלחץ לך. -זה בסדר.

תודה רבה לך, תודה רבה לך.

באלדי, תודה.

אתה יודע,

אתה יודע, סופר,

לפני התאונה, הרבה הרבה לפני התאונה,

אני הייתי מנגן בגיטרה אקוסטית. -כן? -שלטתי ב... בעסק.

היום מה שאני יכול לעשות זה מקסימום להתחבר...

לגיטרה חשמלית.

סטיב.

סטיב, כמה בעיות יש במדינה הקטנה הזאת,

כמה בעיות. -כולם, כולם מתלוננים. -אפשר להשתגע פשוט.

כולם מתלוננים. אנחנו חשבנו שזה ייגמר צ'יק צ'ק,

והכול מתמשך כבר חודש. מעניין מי ישלם

את כל החשבון הענק הזה שנקבל. -כן, נו, מה, אבל אין מה לעשות,

מוכרחים לגמור את המלאכה הזאת פעם אחת. -טוב, בוא נראה

מה נשאר לנו לעשות. -מה נשאר פה?

מה קורה עם פקקי התנועה בתל אביב, הכול בסדר?

אה, לא, אין בעיות, אני חופר את הרכבת התחתית.

מצוין. -בינתיים אני מעביר את תל אביב לגליל העליון. -מה?

עניין של יום-יומיים, סטיב. -והילדה הזאת שביקשה

להעביר ים לירושלים? -סידרתי לה ים בירושלים, רק מה ש...

אתה מבין מה שקורה, אתה מסדר לה כבר ים

אז כל הירושלמים מתלוננים, אז העברתי את ירושלים לאשקלון.

העברתי אותם לאשקלון, האשקלונים מתלוננים

למה דחפתי להם את ירושלים.

אין לזה סוף. -כולם מתלוננים, כולם מתלוננים. -אבל מה, סטיב,

אחרי שנגמור המדינה הזאת כבר לא תיראה אותו הדבר. -אז למה הם

כולם מתלוננים כל הזמן, למה הם מצלצלים כל הזמן בטלפון?

אופי, אופי.

רצו מדינה כמו אמריקה, סידרנו להם מדינה כמו אמריקה,

ובכל זאת עוד מתלוננים. -נכון. הנה, למשל, זה מזכיר לי

את העניין הזה עם הברזלים. -מה קרה? -החבר'ה של הברזלים.

ביקשו... לא רצו להיות בבית הספר, העברתי אותם לחוף הים. -נו.

העברתי אותם לחוף הים ומה? -ושוב מתלוננים. -שוב... אופי.

אופי, אופי.

למקומות,

היכון,

צא.

בוא'נה,

ראית אותה? -ראיתי, ראיתי.

מכיר אותה? -בטח שאני מכיר אותה, חמשושית.

אני ראיתי אותה קודם, אה? -בחייך, אני כבר ראיתי אותה לפני שבוע.

אבל למה עצרתם? -מה למה עצרנו?

בגלל הג'ינג'ית עם הכלב.

אורית. שמתי עליה עין כבר מזמן. -אורית.

אתה כבר מכיר את השם שלה, זה מאוד מעניין.

שקט, שקט אבל עובד כל הזמן. -טוב, טוב, תמשיכו, תמשיכו לריב.

לאן? -אליה. -אני ראיתי אותה קודם. -בחייך.

שמתי עליה עין כבר בראש השנה, אמרתי לכם.

בסדר, אם זה מה שאתם רוצים, תחרות.

עמוד ישר. -מה תחרות? -עמוד ישר. תחרות. למקומות...

אל תגנוב, אל תגנוב. למקומות,

היכון,

רוץ.

בוא, כלב טוב, כלב טוב...

שלום.

מקודם, כשרצנו, אז כמעט נכנסנו בך,

אז רצינו... כלומר, רציתי לבקש סליחה.

סליחה. -איזה כלב חמוד...

נורא דומה לחתול שלי. -שלך הכלב? -כן.

איזה עיניים יפות. -עיניים חכמות. -איך קוראים... איך קוראים לו?

קוראים לו רקסי. -רקסי.

את יודעת שאת נורא מוכרת לי? -כן, גם לי. -בחיי.

רגע, רגע. לא קוראים לך אורית?

נכון, קוראים לי אורית. -אורית. -בוא, רקסי'לה חמוד, בוא.

רקסי'לה חמוד. -בוא, בוא שב. שב, תנוח. שב.

כלב טוב.

יא אללה, איך הוא אוהב אותך, רודף אחרייך לכל מקום. -נכון.

אפשר לשבת? -למה לא?

אורית, שם יפה.

אני יודע, את לומדת ב-ט חמישית, נכון? -נכון.

אנחנו לומדים באותו בית ספר שלך, רק כיתה מעלייך. -אני יודעת.

מה, את יודעת?

את מכירה אותי? -אני לא בדיוק מכירה אותך

אבל ראיתי אותך ליד הברזלים. -אז בטח גם אותי. -נכון.

וגם אותי? -כן.

זאת אומרת, בעצם כשאני נזכרת, אז תמיד אני רואה אתכם ביחד.

מה לעשות, נדבקים אליי כל הזמן.

אז מה, את יושבת בהפסקות ומסתכלת עלינו?

לא רק אני, גם החברות שלי.

הופה.

אז תגידי, מי לדעתכן הכי נחמד מבין שלושתנו?

אתה שואל אותי בשם כולן? -לא, אני שואל אותך בשמך.

נניח שאת צריכה לבחור אחד משלושתנו,

בואי נאמר ש...

שב, שב. בואי נאמר שאת מוצאת חן בעיני שלושתנו,

וביום שישי את מקבלת שלושה טלפונים.

במי את בוחרת? -הגעת רחוק.

טוב, אז בלי טלפונים, סתם מי הכי נחמד?

זאתי שאלה קשה. -תנסי.

אבל בלי להיעלב. -מה פתאום, דברי חופשי.

מה אני אגיד לכם, זה נורא קשה לבחור...

כי שלושתכם כאלה חמודים, יפים, ראש טוב.

אייל משגע,

אבל קצת שוויצר.

ובני חתיך כזה, בדרן,

אבל לא כל כך גבוה.

יוני מדליק ממש,

אבל קצת יורם. זהו.

אמרתי לכם, נורא קשה לבחור.

יורם, מה אני יורם?

הי, אל תיעלבו לי.

ביקשתם חוות דעת, קיבלתם.

בסדר, אבל במי היית בוחרת? -אני כבר בחרתי.

במי? -במי בחרת? -תגלי.

קוראים לו רפי. -רפי?

מבית הספר שלנו? -לא, מהמקיף.

מהמקיף?

כן, אבל זה לא צריך להפריע לנו להיות ידידים. -נכון, אבל...

זאת אומרת, עכשיו כשאני רואה אתכם בהפסקות ליד הברזלים

אני לא אתבייש לגשת. -לא, את... את תמיד מוזמנת.

זאת אומרת...

אפשר לקבוע פגישה. -אפשר. -אז נתראה מחר בעשר.

ליד הברזלים. -כן. -פגישה מחר עם שלושתכם. -הולך.

הוא מביא את הסנדוויצ'ים. -טוב.

אז להתראות מחר. -להתראות. -אני חייבת ללכת.

להתראות, רקסי. -להתראות.

אני מרגיש שאם לא הייתם פה... -שתוק, שתוק, יא שוויצר, שתוק.

קום, קום. בוא נעשה תחרות, אה? בוא נראה אותך.

קום על הרגליים, נו. -אתה עם הרגליים הקצרות שלך,

אין לך סיכוי. -בחייך. -בוא, בוא, יורם, בוא תרוץ.

למקומות, היכון, רוץ.

איך אמרת שקוראים למקום הזה, סטיב?

מגדל שלום. -מגדל שלום.

וכאן קודחים.

כאן, כאן, במקום הזה... -מתחת למגדל. -יש נפט, כן.

מתחת למגדל? -מתחת למגדל.

אין בררה, אנחנו צריכים להזיז את המגדל.

אני חשבתי על רעיון לא רע, אני יודע איפה להעביר אותו. -נו.

ל...

ים המלח.

טוב מאוד. מה... -המקום הכי נמוך בעולם,

זה יוסיף קצת בלנס למקום.

באמת, המגדל הזה יוסיף בלנס. -זה באמת יכול להתאים שם.

כן. אתה צריך עזרה?

אתה צריך עזרה ממני להזיז את המגדל?

להתראות, תעשה את זה לבד. -מגדל ענק.

אני הולך לפנות את האנשים. -טוב, סטיב. או-קיי.

רד, בהצלחה.

סופר.

סופר, יש בעיה קטנה. הם מוכנים...

להזיז את הבניין, אבל לא רוצים לוותר

על המכוניות במגרש החנייה. -אני לא מבין את זה.

הם לא רוצים להזיז את המכוניות ממגרש החנייה. -די כבר, אי אפשר,

די עם כל הבעיות האלה. אי אפשר להזיז שום דבר.

מה זאת אומרת... -טוב, מה אני יכול לעשות? -בוא, אני ארד, אעזור לך.

בוא, קדימה. -או-קיי. -מה? -תפוס אותי. -טוב.

לאן... אתה נוסע לאן שהוא? לאן אתה נוסע? -למטה.

טוב, אז קדימה. בוא ניסע. -או-קיי.

החיים זה לא קולנוע, חביבי. -החיים לא קולנוע, אתה אומר.

תפוס. -אולי נישאר קצת פה, לנשום אוויר?

רוצים שאכתוב איזה דיאלוג לסרט בחוג, פשוט לא הולך לי.

מה הם חושבים שאני, ניל סיימון?

סליחה,


זהו זה - אוסטין וסופרמן (2) This Is It - Austin and Superman (2) Вот оно - Остин и Супермен (2)

מה זאת אומרת עידן של אי ודאות, למה זה גורם,

מה זה עושה לאנשים?

או אני חושב שאנשים באמת מחכים לסופרמן כזה, ואולי...

מה היתרון של סופרמן? שהוא יודע הכול, ואצלו הכול ודאי,

הוא מסוגל לעשות הכול...

ואין בעיה של אי ודאות, זאת אומרת, הוא יכול לנבא מה יהיה

כי הוא יכול לבצע את זה ולפעול, אבל אנחנו חיים... לא רק עכשיו, Because he can do it and act, but we live ... not just now,

אני חושב שכל בן-אדם עובר תקופות

די רבות בחיים שלו של אי ודאות, Quite a few in his life of uncertainty,

במיוחד נוער, אני חושב, כן. יש לך אי ודאות כשאתה נכנס

לבית ספר חדש, אי ודאות שאתה נכנס לחברה חדשה,

אי ודאות כשאתה נכנס לצבא, הרי אינך יודע מה... מה הולך להיות,

מה צפוי. -זאת אומרת, אי הוודאות הכלכלית הזאת What is expected. -I mean, this economic uncertainty

שאנחנו נמצאים בה היום היא יוצאת דופן באי ודאויות האלה? That we are in it today is unusual in these uncertainties?

היא במונחים לאומיים היא בהחלט...

אני אפילו לא יודע אם היא... יוצאת דופן מבחינת המצב הכלכלי,

אני לא יודע. -לא, מבחינתנו, מבחינה אישית, בהשפעה שלה

על האנשים. או שצריך לראות אותה כחלק ממערכת של אי ודאויות

שכולנו עוברים?

אני הייתי רוצה לראות אותה כחלק מאי ודאויות שאנחנו נתקלים בהן I would like to see it as part of the uncertainties we encounter

באופן כללי, אם כי זה מחריף את המצב גם מבחינת הפרט.

זאת אומרת, אם ישנה יותר ודאות... לאומית, בוא נאמר ככה,

במצב הכלכלי והביטחוני, אז גם לפרט יותר קל להתמודד

עם מצבים אישיים שלו. -כשאנחנו מדברים על הפרט,

על האיש האחד או על הנער,

איזה דפוסים של התנהגות אנחנו מכירים במצב כזה,

איך אנשים בכלל מגיבים, מה הם עושים?

יש באמת... אנשים מגיבים בצורה שונה למצבים כאלה

של אי ודאות. יש אנשים שנכנסים למצב של חוסר אונים, הם...

נעשים מדוכאים, מתוסכלים. הם פשוט לא מתפקדים,

הם כאילו מנסים לברוח מהמצב הזה,

הם לא עושים שום דבר.

לעומתם יש בצד השני אנשים שמגיבים בצורה מאוד אימפולסיבית,

כן? היות והם לא... הם חיים כאילו ישנה ודאות. Yes? Since they are not ... they live as if there is certainty.

נניח במצב הכלכלי, נאמר... הם קובעים לעצמם

כללי התנהגות ודאיים. -כשאנחנו מדברים... -כמו למשל...

על הבנקים אי אפשר לסמוך, זאת אומרת,

אז אתה צריך מיד למכור את כל המניות, ואתה חייב לפעול

בצורה אימפולסיבית. -כשאנחנו מדברים על צעירים,

על נוער, אנחנו הרי מנסים לחנך לערכים... On youth, we are trying to educate for values ...

של חיסכון, של עבודה, של החשיבות בעריכת תקציב,

של קבלת דמי כיס והשימוש בהם. הרי אלה דברים שאי אפשר

לעשות אותם כמעט בתקופה שכזאת, אז ה...

כל הערכים האלה הם מאבדים את המשמעות שלהם?

אני חושב שבעצם הדבר שאנחנו אומרים "ערך", אנחנו מתכוונים

לדבר קצת יותר מוחלט, שהוא מעבר למצב הספציפי כרגע, To speak a little more absolutely, which is beyond the specific situation at the moment,

או למצב הזמני הזה. לכן יש לראות את המצב כזמני

ולא לאבד את הערכים... כי אתה יכול לומר

בהרבה מאוד שטחים, כן, והערך הוא קו מנחה של ההתנהגות

בשטחים שונים, במצבים שונים...

ולכן העבודה, כשאתה מדבר על עבודה, כן, אתה יכול לומר

היום העבודה לא מכניסה, או מה שאני מקבל היום...

הוא כבר לא יהיה שווה מחר, אבל העבודה כשלעצמה היא ערך,

זאת אומרת, כשאתה עובד אתה נהנה מהעבודה.

לכן לא הייתי שולל את הערך הזה כערך,

ואני חושב שגם ערך החיסכון הוא ערך מוחלט והייתי מחנך

את הילדים כן לחסוך, אפילו אם...

אם הכסף אולי יהיה חסר משמעות בבוא הזמן.

אבל אם לא תחנך אותם כרגע לחסוך,

אם לכסף תהיה פעם משמעות, If money ever has meaning,

אז גם כשתהיה לו משמעות...

לא יחסכו. -הם לא יחסכו וייעשה נזק לאדם. They will not save. -They will not save and harm will be done to the person.

קצת קשה אולי לעשות את כל הדברים האלה באמת

בעידן של אי ודאות, כפי שראינו, אבל צריך לנסות. In an age of uncertainty, as we have seen, but one must try.

ואם אנחנו לא נצליח אז יש לנו את סטיב אוסטין ואת סופרמן,

שהם אולי יוכלו להראות לנו כיצד. זהו זה להפעם, להתראות. That they might be able to show us how. This is it this time, goodbye.

הלו.

אגף תלונות הציבור, סטיב אוסטין מדבר.

כן, סטיב אוסטין.

כן, רק שנייה, אני ארשום את הבעיה, רק רגע.

רגע אחד.

"אני גרה ליד הירקון המזוהם, "I live near the polluted Yarkon,

"אני לא יכולה יותר." כן, גברת... גברת שלומוביץ',

הפעם זה באמת יטופל. כן, כן, לא, לא, את לא צריכה לעבור דירה,

אנחנו פשוט נעביר את הירקון. כן. תודה רבה.

להתראות, אל דאגה. Goodbye, do not worry.

סופר, סופר, מה שלומך? -הפעם זה היה קשה, קשה...

מדינה כל כך קטנה עם כל כך הרבה בעיות.

סופר, אני לא מבין למה אתה... -אני מקנא בך פשוט,

אני מקנא בך. -סופר, אני מקנא בך. -אתה יכול לרוץ 80 קמ"ש בלי...

להניד עפעף פשוט. -סופר, אני מקנא בך,

זה לא עוזר לי כל כך הרבה שאני רץ 80 קמ"ש.

למשל עכשיו יש לי בעיה קטנה.

אני צריך להעביר את הירקון למקום אחר.

אתה יודע שהמערכות שלי הן בעייתיות, אני...

כשאני מכניס את היד למים אני יכול לקבל חלודה,

אני יכול לקבל קצרים מסוימים ואז כל המנגנון לא עובד. אתה...

פשוט לוקח את היד... וטס לך קדימה. Just take your hand ... and fly you forward.

כן, אבל מה עם ה... אתה חושב כמה חליפות כאלה יש לי, אה?

מה? -מה קורה כשאני שולח את החליפה לכביסה,

חשבת על זה? -מה קורה?

מה קורה? אני פשוט מנוטרל. פעם אחת ניסיתי לטוס

בלי החליפה הזאת, כמעט שברתי את הרגל.

כן. -כן, סטיב, כל אחד יש לו את הבעיות שלו. Yes. - Yes, Steve, everyone has their problems.

אני, לעומתך, אני צריך לשמן כל בוקר את כל המערכות בפנים, I, on the other hand, have to lubricate all the systems inside every morning,

את כל המנגנונים האטומיים. תראה, זה בעיה רצינית מאוד.

אני רואה שם...

אני רואה שם מישהו, רק רגע.

אולי זה עוד מתלונן?

לא, לא, אני לא רואה כל כך טוב, רק רגע.

משהו התקלקל, משהו התקלקל אצלי כאן במערכת.

אני אלך לראות מקרוב מי זה.

שלום לך.

שלום. -אתה באלדי...

אולייר. -נכון, איך ידעת? -אני סטיב אוסטין.

נעים מאוד. -נעים מאוד.

סליחה, סליחה. -היד, היד. -סליחה, אני מאוד מצטער.

יהיה לי קשה לנגן עכשיו. -אני מבין שאתה מנגן בגיטרה.

כן. -זאת גיטרה אקוסטית, נכון? -כן, זאת גיטרה פלמנקו.

פלמנקו. אתה מנגן פלמנקו? -פלמנקו, כן. -אולי תסביר לי

פעם אחת ולתמיד מה זה פלמנקו. -כן. פלמנקו זה מוזיקה

של הצוענים בדרום ספרד.

אתה גדלת שם? -אני נולדתי ברומניה,

אבל נסעתי לשם ולמדתי.

יפה מאוד. עכשיו תשמע, יש לי פה הרבה הרבה תלונות... אתה מופיע

בארץ ישראל כאן? -אני נותן הופעות בכל רחבי הארץ. -מצוין.

אני אקפוץ לראות בהזדמנות אחת ההופעות שלך. -מאה אחוז.

יש לנו פה באגף מספר תלונות. We have a number of complaints here in the Division.

יש הרבה אנשים, ובעיקר בני נוער, שרוצים, בוא נאמר, ללמוד...

איך לנגן פלמנקו... פלמנקו. מה אתה מציע להם לעשות?

אם יש ילדים רציניים שמוכנים להשקיע

את כל המאמץ שדרוש לכך, אני אשמח לעזור להם בייעוץ.

אני אשמח לעזור גם לך. תאמר לי, מה השיר, מה הקטע שתנגן לנו? I would be happy to help you too. Tell me, what is the song, what part will you play for us?

אני אנגן קטע מתוך תקליט חדש שיצא לא מזמן,

תקליט שנקרא "אסטמפאס פלמנקאס",

ושם הקטע הוא "אידה אי וולטה". בעברית "הלוך ושוב". -הלוך ושוב.

תודה רבה, בהצלחה. -תודה.

סליחה, אני לא אלחץ לך. -זה בסדר.

תודה רבה לך, תודה רבה לך.

באלדי, תודה.

אתה יודע,

אתה יודע, סופר,

לפני התאונה, הרבה הרבה לפני התאונה,

אני הייתי מנגן בגיטרה אקוסטית. -כן? -שלטתי ב... בעסק.

היום מה שאני יכול לעשות זה מקסימום להתחבר... Today what I can do is max connect ...

לגיטרה חשמלית.

סטיב.

סטיב, כמה בעיות יש במדינה הקטנה הזאת,

כמה בעיות. -כולם, כולם מתלוננים. -אפשר להשתגע פשוט.

כולם מתלוננים. אנחנו חשבנו שזה ייגמר צ'יק צ'ק,

והכול מתמשך כבר חודש. מעניין מי ישלם

את כל החשבון הענק הזה שנקבל. -כן, נו, מה, אבל אין מה לעשות,

מוכרחים לגמור את המלאכה הזאת פעם אחת. -טוב, בוא נראה

מה נשאר לנו לעשות. -מה נשאר פה?

מה קורה עם פקקי התנועה בתל אביב, הכול בסדר?

אה, לא, אין בעיות, אני חופר את הרכבת התחתית.

מצוין. -בינתיים אני מעביר את תל אביב לגליל העליון. -מה?

עניין של יום-יומיים, סטיב. -והילדה הזאת שביקשה

להעביר ים לירושלים? -סידרתי לה ים בירושלים, רק מה ש...

אתה מבין מה שקורה, אתה מסדר לה כבר ים

אז כל הירושלמים מתלוננים, אז העברתי את ירושלים לאשקלון.

העברתי אותם לאשקלון, האשקלונים מתלוננים

למה דחפתי להם את ירושלים.

אין לזה סוף. -כולם מתלוננים, כולם מתלוננים. -אבל מה, סטיב,

אחרי שנגמור המדינה הזאת כבר לא תיראה אותו הדבר. -אז למה הם After we finish this country will no longer look the same. -So why are they

כולם מתלוננים כל הזמן, למה הם מצלצלים כל הזמן בטלפון?

אופי, אופי.

רצו מדינה כמו אמריקה, סידרנו להם מדינה כמו אמריקה,

ובכל זאת עוד מתלוננים. -נכון. הנה, למשל, זה מזכיר לי

את העניין הזה עם הברזלים. -מה קרה? -החבר'ה של הברזלים.

ביקשו... לא רצו להיות בבית הספר, העברתי אותם לחוף הים. -נו.

העברתי אותם לחוף הים ומה? -ושוב מתלוננים. -שוב... אופי.

אופי, אופי.

למקומות,

היכון,

צא.

בוא'נה,

ראית אותה? -ראיתי, ראיתי.

מכיר אותה? -בטח שאני מכיר אותה, חמשושית.

אני ראיתי אותה קודם, אה? -בחייך, אני כבר ראיתי אותה לפני שבוע.

אבל למה עצרתם? -מה למה עצרנו?

בגלל הג'ינג'ית עם הכלב.

אורית. שמתי עליה עין כבר מזמן. -אורית. Orit. I kept an eye on her a long time ago. -Orit.

אתה כבר מכיר את השם שלה, זה מאוד מעניין.

שקט, שקט אבל עובד כל הזמן. -טוב, טוב, תמשיכו, תמשיכו לריב. Quiet, quiet but working all the time. -Well, well, keep going, keep fighting.

לאן? -אליה. -אני ראיתי אותה קודם. -בחייך.

שמתי עליה עין כבר בראש השנה, אמרתי לכם.

בסדר, אם זה מה שאתם רוצים, תחרות.

עמוד ישר. -מה תחרות? -עמוד ישר. תחרות. למקומות...

אל תגנוב, אל תגנוב. למקומות,

היכון,

רוץ.

בוא, כלב טוב, כלב טוב...

שלום.

מקודם, כשרצנו, אז כמעט נכנסנו בך,

אז רצינו... כלומר, רציתי לבקש סליחה.

סליחה. -איזה כלב חמוד...

נורא דומה לחתול שלי. -שלך הכלב? -כן.

איזה עיניים יפות. -עיניים חכמות. -איך קוראים... איך קוראים לו?

קוראים לו רקסי. -רקסי.

את יודעת שאת נורא מוכרת לי? -כן, גם לי. -בחיי. Do you know that you are terribly familiar to me? -Yes, me too. - In my life.

רגע, רגע. לא קוראים לך אורית?

נכון, קוראים לי אורית. -אורית. -בוא, רקסי'לה חמוד, בוא.

רקסי'לה חמוד. -בוא, בוא שב. שב, תנוח. שב.

כלב טוב.

יא אללה, איך הוא אוהב אותך, רודף אחרייך לכל מקום. -נכון.

אפשר לשבת? -למה לא?

אורית, שם יפה.

אני יודע, את לומדת ב-ט חמישית, נכון? -נכון.

אנחנו לומדים באותו בית ספר שלך, רק כיתה מעלייך. -אני יודעת. We're in the same school as you, just a grade above you. -I know.

מה, את יודעת?

את מכירה אותי? -אני לא בדיוק מכירה אותך

אבל ראיתי אותך ליד הברזלים. -אז בטח גם אותי. -נכון.

וגם אותי? -כן.

זאת אומרת, בעצם כשאני נזכרת, אז תמיד אני רואה אתכם ביחד.

מה לעשות, נדבקים אליי כל הזמן. What to do, sticking to me all the time.

אז מה, את יושבת בהפסקות ומסתכלת עלינו? So what, are you sitting at breaks and looking at us?

לא רק אני, גם החברות שלי.

הופה.

אז תגידי, מי לדעתכן הכי נחמד מבין שלושתנו?

אתה שואל אותי בשם כולן? -לא, אני שואל אותך בשמך.

נניח שאת צריכה לבחור אחד משלושתנו, Suppose you have to choose one of the three of us,

בואי נאמר ש...

שב, שב. בואי נאמר שאת מוצאת חן בעיני שלושתנו,

וביום שישי את מקבלת שלושה טלפונים.

במי את בוחרת? -הגעת רחוק. Who do you choose? - You've come a long way.

טוב, אז בלי טלפונים, סתם מי הכי נחמד?

זאתי שאלה קשה. -תנסי.

אבל בלי להיעלב. -מה פתאום, דברי חופשי. But without being offended. -What suddenly, my words are free.

מה אני אגיד לכם, זה נורא קשה לבחור...

כי שלושתכם כאלה חמודים, יפים, ראש טוב.

אייל משגע, Eyal is crazy,

אבל קצת שוויצר.

ובני חתיך כזה, בדרן,

אבל לא כל כך גבוה.

יוני מדליק ממש,

אבל קצת יורם. זהו.

אמרתי לכם, נורא קשה לבחור.

יורם, מה אני יורם?

הי, אל תיעלבו לי.

ביקשתם חוות דעת, קיבלתם.

בסדר, אבל במי היית בוחרת? -אני כבר בחרתי.

במי? -במי בחרת? -תגלי.

קוראים לו רפי. -רפי?

מבית הספר שלנו? -לא, מהמקיף.

מהמקיף?

כן, אבל זה לא צריך להפריע לנו להיות ידידים. -נכון, אבל...

זאת אומרת, עכשיו כשאני רואה אתכם בהפסקות ליד הברזלים

אני לא אתבייש לגשת. -לא, את... את תמיד מוזמנת.

זאת אומרת...

אפשר לקבוע פגישה. -אפשר. -אז נתראה מחר בעשר. You can make an appointment. -Possible. -So see you tomorrow at ten.

ליד הברזלים. -כן. -פגישה מחר עם שלושתכם. -הולך.

הוא מביא את הסנדוויצ'ים. -טוב.

אז להתראות מחר. -להתראות. -אני חייבת ללכת.

להתראות, רקסי. -להתראות.

אני מרגיש שאם לא הייתם פה... -שתוק, שתוק, יא שוויצר, שתוק.

קום, קום. בוא נעשה תחרות, אה? בוא נראה אותך.

קום על הרגליים, נו. -אתה עם הרגליים הקצרות שלך,

אין לך סיכוי. -בחייך. -בוא, בוא, יורם, בוא תרוץ.

למקומות, היכון, רוץ.

איך אמרת שקוראים למקום הזה, סטיב? How did you say this place is called, Steve?

מגדל שלום. -מגדל שלום.

וכאן קודחים.

כאן, כאן, במקום הזה... -מתחת למגדל. -יש נפט, כן.

מתחת למגדל? -מתחת למגדל.

אין בררה, אנחנו צריכים להזיז את המגדל.

אני חשבתי על רעיון לא רע, אני יודע איפה להעביר אותו. -נו.

ל...

ים המלח.

טוב מאוד. מה... -המקום הכי נמוך בעולם,

זה יוסיף קצת בלנס למקום.

באמת, המגדל הזה יוסיף בלנס. -זה באמת יכול להתאים שם.

כן. אתה צריך עזרה?

אתה צריך עזרה ממני להזיז את המגדל?

להתראות, תעשה את זה לבד. -מגדל ענק.

אני הולך לפנות את האנשים. -טוב, סטיב. או-קיי.

רד, בהצלחה.

סופר.

סופר, יש בעיה קטנה. הם מוכנים...

להזיז את הבניין, אבל לא רוצים לוותר

על המכוניות במגרש החנייה. -אני לא מבין את זה.

הם לא רוצים להזיז את המכוניות ממגרש החנייה. -די כבר, אי אפשר,

די עם כל הבעיות האלה. אי אפשר להזיז שום דבר.

מה זאת אומרת... -טוב, מה אני יכול לעשות? -בוא, אני ארד, אעזור לך.

בוא, קדימה. -או-קיי. -מה? -תפוס אותי. -טוב.

לאן... אתה נוסע לאן שהוא? לאן אתה נוסע? -למטה.

טוב, אז קדימה. בוא ניסע. -או-קיי.

החיים זה לא קולנוע, חביבי. -החיים לא קולנוע, אתה אומר.

תפוס. -אולי נישאר קצת פה, לנשום אוויר?

רוצים שאכתוב איזה דיאלוג לסרט בחוג, פשוט לא הולך לי.

מה הם חושבים שאני, ניל סיימון?

סליחה,