איזהו מכוער

מַעֲשֶׂה בִּנְסִיכָה, בִּתּוֹ שֶׁל קֵיסָר, וּפְגִישָׁה שֶׁהָיְתָה לָהּ עִם רַב דֵּי מֻכָּר.

הָרַב לֹא יָפֶה אַךְ חָכָם וְרָגוּעַ, כָּזֶה הוּא רַבֵּנוּ, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.

רַב מַעֲלוֹת, רַב חָכְמָה, רַב שָׁנִים, רַב עִם הַרְבֵּה תַּלְמִידִים עַקְשָׁנִים,

וּמוּלוֹ הַנְּסִיכָה, עַל הַכֵּס הִיא יוֹשֶׁבֶת, אַךְ פָּנָיו שֶׁל הָרַבִּי עוֹשִׂים לָהּ צָרֶבֶת.

"אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁחָכְמַת יִשְׂרָאֵל תִּהְיֶה בְּמוֹחוֹ שֶׁל פַּרְצוּף גַרְגָמֵל? ! מַכְרִיזָה אֲנִי כָּאן, כְּבִתּוֹ שֶׁל קֵיסָר, אֵין חָכְמָה מְפֹאֶרֶת בִּכְלִי מְכֹעָר!" אֲנִי בִּמְקוֹמוֹ כְּבָר הָיִיתִי רוֹתֵחַ, אַךְ הָרַבִּי שֶׁלָּנוּ טִפּוּס שָׂמֵחַ,

"אִמְרִי נָא לִי זֹאת, נְסִיכָה חֲדַת עַיִן, בְּאֵילוּ כֵּלִים שׁוֹמְרִים אַתֶּם יַיִן?"

"יַיִן?" עוֹנָה הִיא, מִלִּים לָהּ כְּמוֹ אֶרֶס, "יַיִן שׁוֹמְרִים אָנוּ רַק בִּכְלֵי חֶרֶס."

"הַחֶרֶס פָּשׁוּט," מִתְפַּלֵּא אָז הָרַב, "לֹא עָדִיף לְאַפְסֵן בְּכֵלִים שֶׁל זָהָב?!"

וּבַת הַקֵּיסָר, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, בְּשֵׂעָר אַדְמוֹנִי וַהֲמוֹן נְמָשִׁים,

מַרְגִישָׁה כְּמוֹ יַלְדָּה שֶׁגִּלְּתָה לְמַפְרֵעַ, שֶׁמָּה שֶׁבָּלְעָה עַד הַיּוֹם הוּא צְפַרְדֵּעַ!

"נַפְּצוּ אֶת כָּל הַכֵּלִים הַפְּשׁוּטִים!" הִיא צוֹעֶקֶת מִיָּד עַל רַב הַמְּשָׁרְתִים,

וְעוֹד מוֹסִיפָה בְּשֶׁצֶף וָקֶצֶף: "הַיַּיִן יֻטְמַן מֵעַתָּה בִּכְלֵי כֶּסֶף!"

בְּכָל הָאַרְמוֹן פָּשְׁטָה הַשְּׁמוּעָה עַל הַצַּו הַמּוּזָר, הַדְּרִישָׁה הַתְּמוּהָה.

וְאֶל הַמַּרְתֵּף, כִּדְבָרָיו שֶׁל הָרַב, הוּרְדוּ כְּלֵי הַכֶּסֶף וּכְלֵי הַזָּהָב.

הַחֶרֶס נֻפַּץ, הִתְפַּשֵּׁט לוֹ הָרֵיחַ כְּאִלּוּ הָיָה הָאַרְמוֹן בֵּית מַרְזֵחַ,

וְכָךְ, כָּרָאוּי לְאַרְמוֹן קֵיסָרִים, הַיַּיִן אֻפְסַן בְּכֵלִים יְקָרִים.

כָּךְ חוֹלֵף לוֹ הַזְּמַן עַל מֵי מְנוּחוֹת, הָאֹכֶל מֻגָּשׁ עַל אוֹתָן צַלָּחוֹת,

אֵין שִׁנּוּי בַּתַּפְרִיט שֶׁאוֹכֵל הַקֵּיסָר, רַק לַיַּיִן מִשּׁוּם מָה יֵשׁ טַעַם מוּזָר.

לֹא מֻרְגָּשׁ בַּתְּחִלָּה, מִין עִקְצוּץ בַּלָּשׁוֹן, כְּאִלּוּ נִמְהַל בְּמֵימֵי הַפִּישׁוֹן,

רַק בְּתֹם חֹדֶשׁ צוֹעֵק הֶעָרִיץ: "מָה זֶה קוֹרֶה פֹּה? הַיַּיִן הֶחְמִיץ!"

כְּשֶׁהֵבִין הַשַּׁלִּיט מְמַדָּיו שֶׁל הַהֶרֶס, שֶׁהַבַּת שֶׁחִנֵּךְ נִפְּצָה כָּל כְּלִי חֶרֶס,

קָרָא לָהּ מִיָּד לְשִׂיחַת הַבְהָרָה, וְנִסָּה לְהַסְבִּיר אֶת מְקוֹר הַצָּרָה.

"בַּחֶרֶס הַיַּיִן טוֹב וְטָעִים, נִשְׁמָר לִזְמַן רַב מִצָּרוֹת וּפְגָעִים,

אֲבָל בִּכְלֵי כֶּסֶף אוֹ כְּלִי שֶׁל זָהָב, הַיַּיִן מַחְמִיץ וְהוֹפֵךְ מְסֹאָב."

הָאָב מְדַבֵּר בְּשַׁלְוָה וּבְנַחַת, וּבְכָל זֹאת בִּתּוֹ בְּקוֹל מִתְיַפַּחַת:

"זוֹ לֹא אַשְׁמָתִי, אָבִי הַמְּפֹאָר, אֶת הַיַּיִן הָרַס הָרַב הַמְּכֹעָר!"

חוֹזֵר לָאַרְמוֹן יְהוֹשֻׁעַ הָרַב, וְעֶשְׂרוֹת תַּלְמִידִים הוֹלְכִים אַחֲרָיו.

אַפּוֹ דֵּי גָּדוֹל וּבִגְדוֹ דֵּי פָּשׁוּט, וְכָךְ נֶעֱמַד הוּא מוּל כֵּס הַמַּלְכוּת.

"אֱמֹר נָא לִי, רַבִּי," מוֹרֶה הַשַּׁלִּיט, "מַהוּ הַטַּעַם וּמָה הַתַּכְלִית

לִנְקֹט תַּכְסִיס כָּל כָּךְ מְסֻבָּךְ שֶׁעָלָה לִי בְּיַיִן מַמָּשׁ מְשֻׁבָּח?"

"יִסְלַח לִי, קֵיסָר," כָּךְ עוֹנֶה לוֹ הָרַב, וַחֲדַר הַכֵּס מְהַדְהֵד אֶת דְּבָרָיו,

"לֹא הָיְתָה לִי שׁוּם כַּוָּנָה לְהַזִּיק, רַק לֶקַח מוּסָר אֶחָד לְהָפִיק:

בִּתְּךָ טָעֲנָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר חָכְמָה מְפֹאֶרֶת בִּכְלִי מְכֹעָר,

וַאֲנִי רַק עָנִיתִי, וְנָא לֹא לִכְעֹס, שֶׁיֹּפִי יָכוֹל גַּם פָּשׁוּט לַהֲרֹס."

מַקְשִׁיב הַקֵּיסָר לְדִבְרֵי הַלַּמְדָן, חוֹכֵךְ בְּיָדָיו וּמְגָרֵד בַּזָּקָן,

"הַלֶּקַח חָשׁוּב וְרָאוּי לְשִׁמּוּעַ, אַךְ עֲנֵה נָא לִי זֹאת, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ,

אִם הַחָכְמָה מִתְגַּלָּה בְּבֵרוּר דַּוְקָא בְּמִי שֶׁבּוֹלֵט בּוֹ כִּעוּר –

אֵיךְ אֶצְלְכֶם, בֵּין לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה, יֵשׁ תַּלְמִידִים שֶׁנִּרְאִים כְּלָל לֹא רַע?"

"אֹמַר לְךָ כָּךְ, הוֹד מַלְכוּתְךָ, וְלֹא אֶצְטַעֵר אִם תִּשְׁמַע גַּם בִּתְּךָ,

יֵשׁ בַּיְּשִׁיבָה תַּלְמִידִים נְבוֹנִים, יָפִים מִבַּחוּץ וְטוֹבִים מִבִּפְנִים,

אֲבָל חָכְמָה אֲמִתִּית, מֻפְלָאָה, אִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא בַּמַּרְאָה,

הֵם הָיוּ מַגִּיעִים אַף לְבֵית הַקֵּיסָר, לוּ הָיָה פַּרְצוּפָם קְצָת יוֹתֵר מְכֹעָר."