×

We use cookies to help make LingQ better. By visiting the site, you agree to our cookie policy.


image

Agada Stories, רבי חנינא בן דוסא והאבן

רבי חנינא בן דוסא והאבן

רבּים מִבּנֵי עִירוֹ של ר' חֲנִינָא בֶּן דוֹסָא הֶעלו מתנות לְבֵית המִקְדָש. שוטֵט ר' חֲנִינָא בָּרחובות, וּבְכל פינה ראה אנשים המְכינים אֶת מַתְנוֹתיהם: זה מֵכין עֲגָלה עמוסת פירות, זה גְבִישֵי כסף וזה אריגים מעוטרים.

אמר ר' חֲנִינָא בְּלִבּו: גם אני אוהב אֶת בּוֹרֵא העולם וּמוֹדֶה לוֹ, גם אני רוצה להביא מתנה מִשֶלי לְבֵית המִקדש! אבָל כיצד אוּכל להעניק מתנה נאָה וּרְאוּיה? הֲרֵי איש עני אני, וְאין בְּיָדִי יְבוּל משובח או חֵפץ יְקר עֵרך.

ר' חנינא יוצא לחפש אבן

מה עשָׂה? יָצא אֶל המִדבָּר הסָמוּך לְעירו לחפּשׂ דְבר-מה ראוי לְמתנה עבוּר בֵּית המִקדש. הלך והלך, הִבּיט פֹּה והִתבּונֵן שָם, וּלפֶתע צדה אֶת עֵינוֹ אבן אחת. זוֹ הייתה אבן גדולה מאוד בַּעלַת קִימוּרים עדינים. אולי לְכל אדם אחֵר הייתה האבן נִראֵית רגילה, אוּלם בְּעֵינֵי ר' חֲנִינָא בֶּן דוֹסָא האֶבן ההיא יָפְתה מִכּל האבנים בָּעולם.

ניגש אל האבן והֵחֵל לעבֵּד אותה – לְסַתְתָה, לְנַקוֹתה וּלהַבריקה. כְּשֶסִייֵם הִבּיט בה וְלִבּו רחב מִשִׂמחה: סוף-סוף גם לי יש מתנה רְאוּיה לְבֵית המִקדש!

וְאוּלם כְּשֶניסָה לָשֵׂאתָה עִמו לִירוּשָלַיִם נוֹכַח כי האבן גדולה וּכְבדה.

חשב לִשׂכּור פועלים שֶיִישְׂאו על גַבָּם אֶת האבן. מצא ר' חֲנִינָא חמישה אנשים חזקים וְשָאל אותם: "תוּכלו בבקשה להעלות אֶת האבן הזאת לִירוּשָלַיִם? הֵכנתי אותה מתנה לְבֵית המִקדש, ולא אוּכל לִסחוב אותה בעצמי."

ענו לו: "וַדַאי שנוּכל להעביר אֶת האבן לִירוּשָלַיִם, תמורת תשלום של חמישים סלעים."

צודקים הפועלים, חשב ר' חֲנִינָא, כיצד יְבַצְעו עבודה קשָה כל כך לְלא שָׂכר הולֵם? חיפשׂ וחיפשׂ, אך לא מצא כסף רב כל כך. הֵבינו הפועלים שאֵין לר' חֲנִינָא בְּמה לשלם, פָּנו והלכו להם.

חמישה באים לעזור

רָאה האלוהים מִן השָמַים. מיד שָלח לר' חֲנִינָא חמישה מלאכים מחוּפָּשׂים לִבנֵי אדם.

כְּשֶרָאה אותם ר' חֲנִינָא הֶחליט לנסות שוב אֶת מַזָלו. פָּנה אֲליהם ושָאל: "תוּכלו בבקשה להעלות אֶת האבן לִירוּשָלַיִם? זוֹ מתנה שהֵכנתי לְבֵית המִקדש, ולא אוּכל לִסחוב אותה לשָם בעצמי."

ענו לו החמישה: "נוּכל לעזור לךָ להעלות אֶת האבן לִירוּשָלַיִם תְמוּרת חמישה סלעים בִּלבד, אך בִּתְנַאי אחד – גם אתה תשתתף בַּמַאמָץ וּתְסַיֵיעַ לנו בִּנְשִׂיאָתה."

שָׂמַח ר' חֲנִינָא שִׂמחה גדולה. הִנֵה, האנשים הטובים האלֶה מוכנים לעזור לוֹ תמורת סְכום כסף קטן, סכום כסף שאפילו הוא, אדם עני, יוּכל לְגַיֵיס. ולא עוד אֶלָא הם מְבַקשים מִמנוּ לתת יד לַמַאמָץ. וַדַאי שֶיִשׂמח להשתתף בִּנשׂיאת האבן!

הִצטָרֵף ר' חֲנִינָא לַחֲמֵשת האנשים, וּבְכוֹחות משוּתפים הֵרימוּ אֶת האבן. וּרְאֵה זה פֶּלא – בָּרגע שהֵרימו אֶת האבן, מָצאו אֶת עצמם בִּירוּשָלַיִם!

ר' חֲנִינָא לא הֶאמין לְמַזָלו הטוב, ורצה לשלם מיד לחמשת האנשים. הוציא אֶת המטבעות מִכּיסו, פָּנה לאחור, והִנֵה – נֶעלמו האנשים, והיו כְּלֹא היו. לאן נעלמו האנשים הטובים? איך יִיתָכֵן שאֵינו מוצֵא אותם? הוא מוכרח לִגמול להם על עֶזרָתם!

ההסבר של חכמי הסנהדרין

לאחַר חיפושׂים רבּים נִכְנס ר' חֲנִינָא לְלִשְכַּת הגָזִית שבְּבֵית המִקדש. בְּלִשכַּת הגָזית יָשבו חַבְרֵי הסַנְהֶדְרִין, אַנשֵי בֵּית הדִין של יִשְׂרָאֵל. חשב ר' חֲנִינָא: אולי החכמים הגדולים היושבים שָם יוּכלו לַעזור?

פָּנה ר' חֲנִינָא אֶל החכמים וְשָאל: "האִם רְאיתם בְּמִקרֶה חמישה אנשים טובים, אנשים שעזרו לי להביא לְבֵית המִקדש אבן גדולה וְיָפָה, מתנה מִמני? כעת אני רוצה לשלם להם אֶת שְׂכָרם, אך הם נֶעֶלמו כְּלֹא היו!"

הִבּיטו החכמים אֶל ר' חֲנִינָא בְּעֵיניהם הגדולות והנבונות ואמרו: "כַּנִראֶה, אִישֵנוּ הטוב, לא בְּנֵי אדם היו החמישה שעזרו לךָ. מלאכים מִן השָמַים הֶעלו אֶת אַבְנְךָ לְבֵית המִקדש."

נָשׂא ר' חֲנִינָא אֶת עֵינָיו לַשָמַים ולחש "תודה".


רבי חנינא בן דוסא והאבן

רבּים מִבּנֵי עִירוֹ של ר' חֲנִינָא בֶּן דוֹסָא הֶעלו מתנות לְבֵית המִקְדָש. Many of the people of the town of R. Hanina ben Dosa brought gifts to the Temple. שוטֵט ר' חֲנִינָא בָּרחובות, וּבְכל פינה ראה אנשים המְכינים אֶת מַתְנוֹתיהם: זה מֵכין עֲגָלה עמוסת פירות, זה גְבִישֵי כסף וזה אריגים מעוטרים. R. Hanina wandered the streets, and in every corner he saw people preparing their gifts: it makes a cart laden with fruit, it is silver crystals and it is decorated fabrics.

אמר ר' חֲנִינָא בְּלִבּו: גם אני אוהב אֶת בּוֹרֵא העולם וּמוֹדֶה לוֹ, גם אני רוצה להביא מתנה מִשֶלי לְבֵית המִקדש! R. Hanina said in his heart: I also love the Creator of the world and thank Him, I also want to bring my own gift to the Temple! אבָל כיצד אוּכל להעניק מתנה נאָה וּרְאוּיה? But how can I give a proper and worthy gift? הֲרֵי איש עני אני, וְאין בְּיָדִי יְבוּל משובח או חֵפץ יְקר עֵרך. After all, I am a poor man, and I have no good crop or valuable thing in my hands.

ר' חנינא יוצא לחפש אבן Rabbi Hanina goes out to look for a stone

מה עשָׂה? What did he do? יָצא אֶל המִדבָּר הסָמוּך לְעירו לחפּשׂ דְבר-מה ראוי לְמתנה עבוּר בֵּית המִקדש. He went out to the desert near his city to look for something worthy of a gift for the Temple. הלך והלך, הִבּיט פֹּה והִתבּונֵן שָם, וּלפֶתע צדה אֶת עֵינוֹ אבן אחת. He went and went, looked here and looked there, and suddenly one stone caught his eye. זוֹ הייתה אבן גדולה מאוד בַּעלַת קִימוּרים עדינים. It was a very large stone with delicate curves. אולי לְכל אדם אחֵר הייתה האבן נִראֵית רגילה, אוּלם בְּעֵינֵי ר' חֲנִינָא בֶּן דוֹסָא האֶבן ההיא יָפְתה מִכּל האבנים בָּעולם. Maybe to any other person the stone would have looked ordinary, but in the eyes of Rabbi Hanina ben Dosa that stone was more beautiful than all the stones in the world.

ניגש אל האבן והֵחֵל לעבֵּד אותה – לְסַתְתָה, לְנַקוֹתה וּלהַבריקה. He went to the stone and began to process it - to chop it, clean it and polish it. כְּשֶסִייֵם הִבּיט בה וְלִבּו רחב מִשִׂמחה: סוף-סוף גם לי יש מתנה רְאוּיה לְבֵית המִקדש! When he finished, he looked at her and his heart was wide with joy: At last I, too, have a worthy gift for the Temple!

וְאוּלם כְּשֶניסָה לָשֵׂאתָה עִמו לִירוּשָלַיִם נוֹכַח כי האבן גדולה וּכְבדה. However, when she tried to carry her with him to Jerusalem, he realized that the stone was large and heavy.

חשב לִשׂכּור פועלים שֶיִישְׂאו על גַבָּם אֶת האבן. He thought of hiring workers to carry the stone on their backs. מצא ר' חֲנִינָא חמישה אנשים חזקים וְשָאל אותם: "תוּכלו בבקשה להעלות אֶת האבן הזאת לִירוּשָלַיִם? Rabbi Hanina found five strong men and asked them: "Could you please bring this stone to Jerusalem? הֵכנתי אותה מתנה לְבֵית המִקדש, ולא אוּכל לִסחוב אותה בעצמי." I made it a gift for the temple, and I could not carry it myself. "

ענו לו: "וַדַאי שנוּכל להעביר אֶת האבן לִירוּשָלַיִם, תמורת תשלום של חמישים סלעים." They replied, "Surely we can move the stone to Jerusalem, for the payment of fifty rocks."

צודקים הפועלים, חשב ר' חֲנִינָא, כיצד יְבַצְעו עבודה קשָה כל כך לְלא שָׂכר הולֵם? The workers are right, R. Hanina thought, how can they do such hard work without a decent wage? חיפשׂ וחיפשׂ, אך לא מצא כסף רב כל כך. Searched and searched, but did not find so much money. הֵבינו הפועלים שאֵין לר' חֲנִינָא בְּמה לשלם, פָּנו והלכו להם. The workers understood that R. Hanina had nothing to pay, they turned and went to them.

חמישה באים לעזור Five come to help

רָאה האלוהים מִן השָמַים. God saw from heaven. מיד שָלח לר' חֲנִינָא חמישה מלאכים מחוּפָּשׂים לִבנֵי אדם. He immediately sent R. Hanina five disguised angels for human beings.

כְּשֶרָאה אותם ר' חֲנִינָא הֶחליט לנסות שוב אֶת מַזָלו. When R. Hanina saw them, he decided to try his luck again. פָּנה אֲליהם ושָאל: "תוּכלו בבקשה להעלות אֶת האבן לִירוּשָלַיִם? He turned to them and asked: "Could you please bring the stone to Jerusalem? זוֹ מתנה שהֵכנתי לְבֵית המִקדש, ולא אוּכל לִסחוב אותה לשָם בעצמי." This is a gift I have prepared for the temple, and I will not be able to carry it there myself. "

ענו לו החמישה: "נוּכל לעזור לךָ להעלות אֶת האבן לִירוּשָלַיִם תְמוּרת חמישה סלעים בִּלבד, אך בִּתְנַאי אחד – גם אתה תשתתף בַּמַאמָץ וּתְסַיֵיעַ לנו בִּנְשִׂיאָתה." The five answered him: "We can help you to raise the stone to Jerusalem for five rocks alone, but on one condition - you too will participate in the effort and help us carry it."

שָׂמַח ר' חֲנִינָא שִׂמחה גדולה. הִנֵה, האנשים הטובים האלֶה מוכנים לעזור לוֹ תמורת סְכום כסף קטן, סכום כסף שאפילו הוא, אדם עני, יוּכל לְגַיֵיס. Behold, these good people are willing to help him for a small sum of money, a sum of money that even he, a poor man, can raise. ולא עוד אֶלָא הם מְבַקשים מִמנוּ לתת יד לַמַאמָץ. And no more but they ask him to lend a hand to the effort. וַדַאי שֶיִשׂמח להשתתף בִּנשׂיאת האבן! Surely he would be happy to attend the stone carrying!

הִצטָרֵף ר' חֲנִינָא לַחֲמֵשת האנשים, וּבְכוֹחות משוּתפים הֵרימוּ אֶת האבן. Rabbi Hanina joined the five men, and with joint efforts they lifted the stone. וּרְאֵה זה פֶּלא – בָּרגע שהֵרימו אֶת האבן, מָצאו אֶת עצמם בִּירוּשָלַיִם! And behold, it was a miracle - as soon as they lifted the stone, they found themselves in Jerusalem!

ר' חֲנִינָא לא הֶאמין לְמַזָלו הטוב, ורצה לשלם מיד לחמשת האנשים. Rabbi Hanina did not believe in his good fortune, and wanted to pay immediately to the five people. הוציא אֶת המטבעות מִכּיסו, פָּנה לאחור, והִנֵה – נֶעלמו האנשים, והיו כְּלֹא היו. He took the coins out of his pocket, turned around, and here - the people disappeared, and there were none. לאן נעלמו האנשים הטובים? Where have the good people gone? איך יִיתָכֵן שאֵינו מוצֵא אותם? How can he not find them? הוא מוכרח לִגמול להם על עֶזרָתם! He must repay them for their help!

ההסבר של חכמי הסנהדרין The explanation of the sages of the Sanhedrin

לאחַר חיפושׂים רבּים נִכְנס ר' חֲנִינָא לְלִשְכַּת הגָזִית שבְּבֵית המִקדש. After many searches, R. Hanina entered the ash chamber in the Temple. בְּלִשכַּת הגָזית יָשבו חַבְרֵי הסַנְהֶדְרִין, אַנשֵי בֵּית הדִין של יִשְׂרָאֵל. In the ash chamber sat the members of the Sanhedrin, the men of the court of Israel. חשב ר' חֲנִינָא: אולי החכמים הגדולים היושבים שָם יוּכלו לַעזור? R. Hanina thought: Maybe the great sages sitting there could help?

פָּנה ר' חֲנִינָא אֶל החכמים וְשָאל: "האִם רְאיתם בְּמִקרֶה חמישה אנשים טובים, אנשים שעזרו לי להביא לְבֵית המִקדש אבן גדולה וְיָפָה, מתנה מִמני? R. Hanina turned to the sages and asked: "Did you see in the incident five good people, people who helped me to bring a large and beautiful stone to the temple, a gift from me? כעת אני רוצה לשלם להם אֶת שְׂכָרם, אך הם נֶעֶלמו כְּלֹא היו!" Now I want to pay them their wages, but they have disappeared as if they were not! "

הִבּיטו החכמים אֶל ר' חֲנִינָא בְּעֵיניהם הגדולות והנבונות ואמרו: "כַּנִראֶה, אִישֵנוּ הטוב, לא בְּנֵי אדם היו החמישה שעזרו לךָ. The sages looked at R. Hanina with their big and wise eyes and said: "Apparently, our good man, it was not humans who were the five who helped you. מלאכים מִן השָמַים הֶעלו אֶת אַבְנְךָ לְבֵית המִקדש." Angels from heaven lifted up your stone to the temple. "

נָשׂא ר' חֲנִינָא אֶת עֵינָיו לַשָמַים ולחש "תודה". R. Hanina raised his eyes to heaven and whispered "Thank you."