בת המלך במגדל The king's daughter in the tower

מעשה בִּשְלֹמֹה המֶלך שהייתה לו בת יְפֵהפִייה וּשְמה נַעֲמָה. The deed of Solomon the king who had a beautiful daughter and her name was Naamah. אֵין ולא הייתה יפָה מִמנה בְּכל האָרץ. There is nothing and she was not more beautiful than her in every way. המלך אהב מאוד אֶת בִּיתו, דאג לַעֲתידה וּלְגוֹרלה וּבִיקש לדעת מי יהיה חֲתָנה. The king loved his daughter very much, took care of her future and her fate and asked to know who would be married. "על פי הכוכבים, הֶחָתן המיוֹעָד לְבִיתְךָ הוא נער מִשֵבט דָן, הַקטן בְּשִבטֵי יִשׂרָאֵל, ואֵין ולא היה עני מִמנוּ בכל האָרץ," אמרו הקוראים בַּכּוכבים לַמֶלך. "According to the stars, the bridegroom destined for your house is a boy from the tribe of Dan, the youngest of the tribes of Israel, and there is no one poorer than him in every nook and cranny," the readers of the stars said to the king. שָמע המלך אֶת דִברֵיהם ונפלו פָּנָיו: "אמנם בַּשָמַים נִקבּע מי יהיה חֲתָנָה של בִּיתי," קרא בִּדְאגה, "אך הייתי רוצֶה שהוא יהיה גם בְּחיר ליבּה." The king heard their words and his face fell: "Though in heaven it is determined who will be the bride of my house," he exclaimed anxiously, "but I would like him to be the choice of her heart as well."

"אתה הֶחָכם בָּאדם," אמרו הקוראים בַּכּוכבים, "הגדול בְּמַלכֵי האָרץ, השולט מֵהוֹדוּ ועד כּוּש, הבָּקִי בִּלְשונות אדם וחיה, אך אֵינךָ שולט בַּגוֹרָלות." "You are the wisest of men," said the readers of the stars, "the greatest of the kings of the land, who rules from India to Cush, who is proficient in the tongues of man and beast, but you do not rule in destinies."

"אִם כן, ארחיק אֶת בִּיתי לְמָקום שאיש לא יוּכל להגיע אליו," אמר המלך, "אז אֶראֶה אֶת פּוֹעַל ה' וּמַעֲשֵׂהוּ!" "Then I will remove my house to a place that no one can reach," said the king, "then I will see the work of the Lord and his deeds!"

מיד קרא המלך לַבַּנָאים וּביקש שיִבנו מִגדל גָבוה וסגור מִכּל צְדָדָיו ויעמידו אותו על אי בודד בְּלֵב ים. The king immediately called for the builders and asked them to build a tall, closed tower on all sides and place it on a lonely island in the middle of the sea. עוד ביקש שלא יהיו בַּמִגדל פְּתחים, לא חלונות ולא דלתות, איש לא יִיכּנס ואיש לא יֵצא מהמִגדל, וּבְרֹאש המִגדל יהיה חֶדר נאֶה ושָם תִתגורר בִּיתו. He also asked that there be no openings, no windows or doors in the tower, no one would enter and no one would leave the tower, and at the top of the tower there would be a nice room where his house would live. וּכְשֶהכול היה מוכן, נִפְרד המֶלך מִבִּיתו האהובה ושלח אותה בְּלֵב כבד אֶל גוֹרָלה. And when everything was ready, the king said goodbye to his beloved house and sent her with a heavy heart to her fate.

ימים רבּים ישבה נַעֲמָה בַּמִגדל הסגור. Naama sat in the closed tower for many days. מִידֵי יום היה נֶשר מֵביא לה סל מִצְרָכים מהארמון. Every day an eagle would bring her a basket of groceries from the palace. לא חסַר לה דבר, אך היא הייתה בודדה מאוד. She lacked nothing, but she was very lonely. לְעיתים הייתה יוצאת לְגג המִגדל וּמַבּיטה לְעֵבר האופֶק שאֵין לו סוף. Sometimes she would go out to the roof of the tower and look across the endless horizon.

בְּאַחת הֶעָרים שבְּאֵזור שֵבט דָן חי הנער רְאוּבֵן, תלמיד חכם, בן לְמִשפחה ענייה. In one of the cities in the area of the tribe of Dan lived the boy Reuben, a wise student, a member of a poor family. רעֵב ויחף יצא רְאוּבֵן לשוטֵט בַּדרכים וּלחפּשׂ מעט אוכל לְמִשפחתו הענייה. Hungry and barefoot, Reuben set out to roam the roads looking for some food for his poor family. הלילה ירד, וּרְאוּבֵן ביקש לִמצוא מָקום להִסתַתֵר מהקור וּמֵחיוֹת רעות. Night fell, and Reuben sought to find a place to hide from the cold and evil beasts. בַּשָׂדה הייתה מוּטֶלת נְבֵלָה של שור. In the field was laid a scoundrel of an ox. נִכְנס רְאוּבֵן לתוך הנבֵלה וְנִרדם. Reuben entered the carcass and fell asleep. בעוד הוא יָשֵן, בא עוף גדול, לָקח אֶת הנבלה והִתעופף לחפּשׂ מקום לֶאכול אֶת הבָּשׂר וּלהשׂבִּיע אֶת רַעֲבוֹנו. While he was sleeping, a large chicken came, took the carcass and flew to look for a place to eat the meat and satisfy his hunger. ראה העוף מִגדל על אִי שומֵם מוּקף ים, והִניח אֶת הנבלה על גג המִגדל. See the chicken tower on a desolate island surrounded by sea, and place the scoundrel on the roof of the tower.

בַּבּוקר, כשיצאה נַעֲמָה לַגג, מצאה בָּחוּר שבְּגָדָיו קרועים יָשֵן בין צַלְעוֹת נבלה. In the morning, when Naama went out to the roof, she found a guy with his clothes torn and sleeping between the ribs of a scoundrel. הֵעירה אותו, הִכניסה אותו לְחַדְרה, נתנה לו מים לִשתות וּלהִתרַחֵץ, בגדים נקִיִים לִלבּוש ואוכֶל להַשׂבּיע אֶת רַעֲבוֹנו. She woke him up, put him in her room, gave him water to drink and bathe, clean clothes to wear and food to satisfy his hunger. לאחַר שהִתאוֹשֵש, ביקשה בת המלך מהנַער הזָר שיְסַפּר לה מיהו ואיך הִגיע לְגג המִגדל. After recovering, the king's daughter asked the foreign boy to tell her who he was and how he got to the roof of the tower. רְאוּבֵן סיפר לה על עַכּוֹ עירוֹ, על משפחתו ואיך נֶאלַץ להפסיק אֶת לימוּדָיו. Reuben told her about Acre, his city, his family and how he had to drop out of school. פִּיו שָפע דִברֵי חוכמה, קולו היה נעים ועֵינָיו הטובות שָבוּ אֶת ליבה של נַעֲמָה. His mouth was full of words of wisdom, his voice was pleasant and his good eyes captured Naama's heart. גם רְאוּבֵן הִרגיש כי הוא מִתאַהֵב בַּנַערה, וּכְשֶהיא ביקשה מִמנוּ שיְקַדֵש אותה, הוא שָׂמח וחתם בְּדַם אֶצבָּעוֹ על הכְּתוּבּה. Reuben also felt that he was falling in love with the girl, and when she asked him to sanctify her, he was happy and signed with her blood the finger of the inscription. עוד באותו לילה נישׂאו השניים תחת כיפת השָמַים, והכוכבים היו להם לְעֵדים. That same night, the two were married in the open air, and the stars were their witnesses.

עברה שנה. A year has passed. שְלֹמֹה המלך התגעגע עד כְּאֵב לְבִיתוֹ והִפליג בִּספינתו לבקר אותה. King Solomon painfully missed his home and sailed in his ship to visit her. הוא ביקש מהבַּנָאים שיִפְתְחו לו פֶּתח בַּמִגדל, וּכְשֶעלה לְרֹאשו, מצא אֶת בִּיתו כשבִּזְרוֹעוֹתֶיה תינוק וּלְיָדה בחור יְפֵה מַראֶה. He asked the builders to open a door for him in the tower, and when he got to his head, he found his house with a baby in her arms and a beautiful-looking guy next to her.

"זֶהו חֲתָני, בְּחיר ליבּי," הִציגה נַעֲמָה אֶת הֶחָתן בִּפנֵי אביה. "This is my son-in-law, my heart's choice," Naama introduced the groom to her father.

"וּמיהו הֶחָתן?" "And who is the groom?" שאל המלך.

"רְאוּבֵן מִשֵבט דָן," ענתה נַעֲמָה, "נפשי נִקְשְרה בְּנַפשוֹ של האיש טוב הלב והֶחָכם הזה." "Reuben of the tribe of Dan," answered Naama, "my soul is bound to the soul of this kind-hearted and wise man."

ראה המלך כי פָּנֶיה של בִּיתוֹ קוֹרְנוֹת מֵאוֹשֶר, סָפַק אֶת כַּפָּיו בְּשִׂמחה ואמר: "נִפלָאוֹת דַרכֵי ה'. The king saw that the face of his house was radiant with joy, satisfied his palms with joy and said: "The ways of the Lord are wonderful. לא רק שהוֹעיד לָך אֶת רְאוּבֵן, אַת גם בָּחַרת בו!" Not only did Reuben testify for you, you also chose him! "