2 אוי, הימים מתקצרים! (no vocals)
2 Oh, the days are getting shorter! (no vocals)
זה קרה לפני שנים רבות, בימיו של אדם הראשון.
This happened many years ago, in the days of the first man.
הסתיו הראשון הגיע לעולם.
The first autumn came into the world.
רוחות קרירות התחילו לנשוב, החצבים פרחו בפעם הראשונה, השמים האפירו, ופתאום הימים התחילו להתקצר.
Cool winds began to blow, the orchards bloomed for the first time, the sky turned gray, and suddenly the days began to shorten.
השמש זרחה מאוחר יותר ושקעה מוקדם יותר.
The sun shone later and set earlier.
שעות האור התמעטו.
Light hours diminished.
ושעות החושך התארכו.
And the hours of darkness lengthened.
אוי, הימים מתקצרים!
Oh, the days are getting shorter!
נבהל אדם הראשון.
The first person was startled.
בכל יום יש פחות שעות אור.
Every day there are fewer light hours.
עוד מעט החושך יבלע לגמרי את השמש.
Soon the darkness will completely swallow up the sun.
איך אוכל לחיות בלי אור?
How can I live without light?
בחושך אפול, לא אראה כלום, לא אוכל לקטוף פירות, לא אוכל לצוד חיות, לא אוכל לעשות שום דבר.
In the dark darkness, I will not see anything, I will not be able to pick fruit, I will not be able to hunt animals, I will not be able to do anything.
ומי אשם?
And who is to blame?
אני.
I am.
בטח זה עונש על החטא שחטאתי.
Surely this is a punishment for the sin I have committed.
כשהייתי בגן עדן אכלתי מפרי עץ הדעת.
When I was in heaven I ate from the fruit of the tree of knowledge.
הפרי שאלוהים אמר שאסור בשום אופן לטעום ממנו, ולכן גורשתי מגן עדן, אני וחווה אישתי.
The fruit that God said should never be tasted, so I was banished from heaven, me and my wife Hava.
כנראה העונש הזה לא הספיק, עכשיו אנחנו מקבלים עוד עונש: החושך משתלט על העולם.
Apparently this punishment was not enough, now we get another punishment: darkness takes over the world.
והוא פרץ בבכי מר: "האור, האור, לא יהיה עוד אור!"
And he burst into bitter tears: "The light, the light, there will be no more light!"
גם חווה, אשתו של אדם הראשון, נבהלה מאוד.
Hava, the wife of the first man, was also very frightened.
היא רעדה מקור והתייפחה: "מה נעשה?
She shivered and sobbed, "What have we done?
הימים מתקצרים ומתקצרים, והלילות ארוכים כל כך.
The days are getting shorter and shorter, and the nights are so long.
בחשיכה השיחים נראים כמו אריות, הסלעים נראים כמו נמרים.
In the dark the bushes look like lions, the rocks look like tigers.
זה מבהיל.
It's scary.
ועוד מעט יהיה רק חושך, בלי קרן אור אחת."
And soon there will be only darkness, without a single ray of light. "
עבר חודש ועוד חודש.
A month has passed and another month.
מדי יום התקצרו הימים, ומדי יום הביטו אדם וחווה בשמים, וברגע שראו שהשמש שוקעת מוקדם יותר פרצו בבכי.
Every day the days got shorter, and every day Adam and Eve looked at the sky, and as soon as they saw the sun set earlier they burst into tears.
שניהם בכו והתפללו לאלוהים: "סליחה, אל תעניש אותנו בעונש קשה כל כך.
They both wept and prayed to God: “Sorry, do not punish us with such a severe punishment.
אנחנו מבטיחים שמעתה והלאה לא נאכל משום עץ אסור.
We promise that from now on we will not eat any forbidden wood.
נעשה רק מה שתצווה עלינו.
We will do only what you command us to do.
בבקשה, תן לנו אור."
Please give us a light. "
ואז הגיעה תקופת טבת, עדיין היה אפלולי וקר, ואפילו קר יותר מקודם.
Then came the period of Tevet, it was still dark and cold, and even colder than before.
עננים כבדים כיסו את השמים.
Heavy clouds covered the sky.
וגשם ירד, וכבר בחמש אחר הצהריים היה ערב.
And it rained, and already at five o'clock in the afternoon it was evening.
אבל יום אחד קרה דבר מדהים: השמש זרחה מעט מוקדם יותר ושקעה מעט מאוחר יותר.
But one day an amazing thing happened: the sun rose a little earlier and set a little later.
ויום למחרת שעות האור התארכו עוד מעט, וביום שאחר כך התארכו עוד קצת.
And the next day the daylight hours got a little longer, and the next day they got a little longer.
"את רואה?"
"you see?"
אמר אדם לחווה.
Said Adam to the farm.
"זה לא סוף העולם.
"It's not the end of the world.
הימים התקצרו ועכשיו הם מתחילים להתארך.
The days have shortened and now they are starting to lengthen.
זה מזכיר לי מה שקרה לשמש ביום הראשון בעולם, זוכרת?"
It reminds me of what happened to the sun on the first day of the world, remember? "
"לא שכחתי," ענתה חווה, "בערב הראשון היינו בטוחים שהשמש שוקעת ונעלמת לתמיד.
"I have not forgotten," Hava replied, "the first evening we were sure the sun was setting and disappearing forever.
ישבנו ובכינו כל הלילה ולא הצלחנו להירדם, אבל בבוקר ציפתה לנו הפתעה, השחר עלה, השמש זרחה ושוב היה אור.
We sat and cried all night and could not fall asleep, but in the morning a surprise awaited us, dawn rose, the sun shone and there was light again.
ואז הבנו: השמש שוקעת כל יום בערב וזורחת שוב בבוקר.
Then we realized: the sun sets every day in the evening and rises again in the morning.
בטח התקצרות הימים דומה לזריחת השמש אחרי הלילה הראשון.
Surely the shortening of the days is similar to the rising of the sun after the first night.
כל ערב השמש שוקעת ובבוקר היא זורחת.
Every evening the sun sets and in the morning it rises.
וכך גם כשמגיע הסתיו יש פחות שעות אור ויותר שעות חושך, ואחר כך האור מתחזק עד שהוא מנצח."
"And when autumn comes, there are fewer hours of light and more hours of darkness, and then the light grows stronger until it wins."
"זה נפלא," הוסיפה חווה, "אמנם עדיין אמצע החורף אבל הימים מתחילים להתארך וכבר אפשר להתכונן לתקופה יפה של צמיחה ופריחה."
"It's wonderful," Hava added, "although still mid-winter but the days are starting to lengthen and you can already prepare for a beautiful period of growth and flowering."
"אנחנו חייבים לחגוג את ניצחון האור על החושך," אמר אדם.
"We must celebrate the victory of light over darkness," Adam said.
שמונה ימים חגגו אדם וחווה את חג האור.ומאז מדי שנה כאשר הימים התחילו להתארך באמצע החורף חגג אדם הראשון את חג האור.
Eight days a person celebrated and experienced the Feast of Light. And since then every year when the days began to lengthen in the middle of winter the first man celebrated the Feast of Light.
הוא ידע שתמיד אחרי שהיום מאפיל השמש חוזרת ומאירה.
He knew that always after the day darkens the sun shines again.
