image

כאן חיים, איך מקררים ערים? | הכל סביבה

איך מקררים ערים? | הכל סביבה

‫זה רחוב קפלן בתל אביב, ‫או איך שאני קוראת לו "הפלנצ'ה".

‫קפלנצ'ה!

‫לוסי, חם.

‫אתם רוצים לחזור לאולפן? ‫-כן. -כן.

‫אז יאללה, אפשר.

‫חם בישראל, אלה לא חדשות.

‫כמה חם? ‫הרבה פחות מבעתיד.

‫לפי התחזית של השירות המטאורולוגי,

‫עד שנת 2050 ‫הטמפרטורה הממוצעת בישראל

‫צפויה לעלות בכמעט מעלה ‫בתרחיש האופטימי

‫ועד קצת יותר משתי מעלות ‫בתרחיש הפסימי,

‫שבו פשוט לא נעשה שום דבר ‫כדי למנוע את זה.

‫צפויים להתווסף לנו ב-30 השנים הקרובות ‫עוד 21 לילות חמים,

‫כאלה שהטמפרטורה בהם ‫לא יורדת מ-20 מעלות.

‫במקביל, מספר הלילות הקרים ‫הולך לקטון משמעותית.

‫למי מאיתנו שגר בתוך העיר, השינוי הזה ‫הולך להיות הרבה הרבה יותר משמעותי.

‫ובהתחשב בעובדה שבאותן 30 שנים

‫השטח העירוני בישראל צפוי ‫להכפיל את עצמו, שווה רגע לשאול:

‫מה אפשר לעשות כדי שיהיה ‫קצת יותר נעים לחיות בעיר?

‫העיר היא בועה של חום באמצע הטבע. ‫זו עובדה פיזיקלית.

‫במהלך היום היא חשופה לקרינת השמש ‫שמחממת אותה,

‫ממש כמו הסביבה הטבעית שמחוץ לה.

‫רק שבניגוד לטבע, בעיר יש המון גורמים ‫שמקשים עליה לאזן את הטמפרטורות

‫ולהתקרר, ‫גם הרבה אחרי שהשמש שוקעת.

‫אז ערים נוטות להיות הרבה יותר חמות ‫מהסביבה המיידית שלהן.

‫במקרים קיצוניים ההבדל ‫יכול להגיע אפילו ל-10 מעלות.

‫ויש לתופעה הזו שם - "אי חום עירוני".

‫הסיבה להיווצרות של איים כאלה טמונה ‫בצורה שבה אנחנו בונים את הערים שלנו

‫ובחומרים שאנחנו לרוב משתמשים בהם: ‫בטון, אספלט או לבנים,

‫סופגים לתוכם את קרינת השמש ‫במהלך היום ומתחממים.

‫כשמחשיך, החומרים האלה ‫פולטים את החום שאגרו במהלך היום,

‫והעיר ממשיכה להיות חמה גם בלילה.

‫בניינים גבוהים וצפופים יוצרים תופעה ‫שנקראת "אפקט הקניון",

‫קרינת השמש חודרת בין הבניינים ‫ומוחזרת מבניין לבניין שוב ושוב.

‫כמו פליפר. ‫-מה?

‫פליפר, המשחק הזה שאת, כאילו, ‫מעיפה את הכדור,

‫ויש חור באמצע, שלא ייפול, ‫ואת מעיפה, מעיפה...

‫פינבול? ‫-אני מכירה פליפר.

‫בגלל המבנה של העיר, לרוחות קשה ‫לאוורר ולפנות החוצה את החום שנאגר בה.

‫הרוח לרוב נחלשת או נשברת ‫בין הבניינים הצפופים, הרחובות והעצים,

‫ואפקט הקירור נהיה זניח.

‫כשמוסיפים לכל זה את הרכבים ‫שנוסעים בעיר, את המפעלים שפועלים בה,

‫את תחנות הכוח, את מערכות המיזוג, ‫את התאורה

‫ועוד המון גורמים שפולטים המון חום,

‫מתקבל... ובכן... חום.

‫כאילו, עוד חום... ‫מלא מלא חום.

‫אבל מה אפשר לעשות עם כל הדבר הזה?

‫הבעיה הכי משמעותית, ‫במיוחד במדינה שמשית כמו ישראל,

‫היא הפגיעה הישירה ‫של קרינת השמש בגוף,

‫בתוספת החזרי קרינה ‫מהמשטחים השונים.

‫זה קצת כמו שווארמה...

‫אנחנו מצד אחד ‫מטוגנים מהשמש מלמעלה,

‫אבל גם חוטפים עוד חום וקרינה ‫מכל הצדדים.

‫בניגוד לשווארמה, ‫לנו יש מה לעשות עם זה.

‫ככל שפני השטח של גוף כלשהו ‫כהים יותר,

‫אחוז הקרינה שנבלע בתוכם ‫יהיה גבוה יותר.

‫ולכן אחד הצעדים הבסיסיים ‫כדי להתמודד עם הקרינה בעיר

‫הוא להשתמש בחומרי בניין בהירים,

‫או אפילו רק לצבוע משטחים חיצוניים ‫בגוונים בהירים שקולטים פחות חום.

‫גג לבן מחזיר כ-75% ‫מקרינת השמש שפוגעת בו.

‫לשם השוואה, בטון חשוף ‫קולט פי שניים יותר אנרגיית שמש

‫מקיר לבן, ואספלט שחור פי שמונה.

‫זאת הסיבה שלקראת הקיץ יש אנשים ‫שצובעים את גגות הבתים שלהם בלבן.

‫אבל למה לעצור בגגות?

‫בערים מסוימות בארצות הברית התחילו ‫בשנים האחרונות לצבוע גם כבישים בלבן,

‫מה שיכול להוריד את חום הכביש ‫אפילו ב-10 מעלות.

‫רק שצריך להיזהר עם חומרים בהירים ‫כי הם עלולים גם לסנוור.

‫מה שיכול להחזיר אותנו ‫למחוזות אפקט השווארמה...

‫עוד פתרון יכול להיות הצללה של העיר ‫בעזרת עצים וצמחייה,

‫או אפילו בעזרת הבניינים עצמם, ‫כשממקמים אותם נכון.

‫אבל איך ממקמים אותם נכון?

‫הפרמטר המרכזי שצריך לנתח ‫הוא "חתך הרחוב",

‫היחס בין גובה הבניינים ברחוב מסוים ‫לבין הרוחב שלו.

‫בנוסף, צריך לקחת בחשבון ‫את מיקום הרחוב בעיר,

‫את הכיוון והטופוגרפיה שלו,

‫ובעזרת כל אלה לתכנן רחובות ‫שיהיו מוצלים באופן פסיבי

‫לאורך רוב שעות היום.

‫יש רחוב שאתם שונאים ללכת בו במיוחד?

‫קפלן.

‫תעמדו בו ותסתכלו סביב.

‫יש שם עצים? ‫יש שם בניינים שמטילים צל?

‫האם הרחוב עצמו ממש רחב?

‫רחוב שהוא פרוש מדרום לצפון,

‫בקיץ, רוב הזמן יש לך הצללה עצמית, ‫של צד אחד על הצד השני.

‫כשאתה מדבר על רחוב רחב ‫שהולך ממזרח למערב,

‫בגלל הצורה שאנחנו נעים יחסית לשמש,

‫מאוד מאוד קשה לקבל הצללה עצמית ‫על המדרכה מהבניינים בלבד.

‫רחוב הדגל של הזוועה מהבחינה הזאת ‫זה רחוב קפלן בתל אביב,

‫שהוא רחוב רחב שהולך ממזרח למערב,

‫העצים ששתלו שם מתו פחות או יותר. ‫זה פשוט זוועה.

‫אז אולי לקפלן זה כבר אבוד.

‫אבל באופן כללי עצים וצמחייה ‫הם לרוב הדרך הכי טובה לקרר עיר.

‫לא רק שהם יוצרים צל, ‫הם גם סופגים את קרינת השמש

‫ובמקום להתחמם כמו בטון או אספלט, ‫הם אשכרה מנצלים אותה,

‫יחד עם הפחמן הדו-חמצני ‫שהם ספגו כדי לייצר חמצן.

‫למה מגיע לנו כל הטוב הזה?

‫אבל זה לא נגמר שם.

‫אחרי ששוקעת השמש,

‫הם מתחילים בתהליך של אידוי מים ‫מהעלים ומהקרקע

‫וכך ממשיכים לקרר את הסביבה שלהם.

‫אפשר ממש להרגיש את זה ‫כשעוברים בערב ליד שיחים

‫או כשהולכים בשדרת עצים.

‫גינות ציבוריות שמתוכננות ‫ומפוזרות נכון בעיר

‫יכולות ממש לייצר אי קור ‫שמצנן את האוויר ברחובות מסביב.

‫הן יכולות להיות אפילו משמעותיות יותר ‫מפארקים גדולים,

‫שלרוב יהיו ממוקמים בפאתי העיר.

‫הסיבה לכך היא שהיתרון של הצמחייה ‫מורגש בעיקר בטווח הקצר,

‫כמה עשרות מטרים מהעצים.

‫העניין הוא שהאוכלוסייה גדלה כל הזמן

‫ולא תמיד יש מקום לפזר עוד ועוד ‫גינות ירוקות קטנות בכל מיני מקומות בעיר.

‫אבל צמחייה לא חייבת להיות ‫על הקרקע.

‫להלן: גגות ירוקים וגנים תלויים.

‫העיקרון הוא פשוט,

‫מכסים את הגג או כל ‫חזית חיצונית אחרת של המבנה

‫בצמחייה ירוקה מכל סוג: ‫דשא, שיחים, עצים.

‫הצמחייה בגגות הירוקים ובגנים התלויים ‫סופגת את קרינת השמש במקום הבניין,

‫ומקררת את האוויר בסביבה שלו.

‫אוקיי, נחזור?

‫ברור שצמחייה, ‫בין אם על הקרקע או על הגג,

‫דורשת תחזוקה שלא תמיד ‫לאנשים פרטיים

‫יש את הזמן או את הכסף להשקיע בה.

‫אבל גם לזה יש פתרונות.

‫יש למשל ערים בעולם שבהן מחייבים ‫מבני ציבור לעבור לגגות ירוקים,

‫וכך מכסים בצמחייה ‫מאות אלפי מ"ר מפני העיר.

‫עקרונית, יש למתכנני הערים ‫היום את הידע

‫להתאים כל מבנה, רחוב או עיר ‫לסביבה ולאקלים.

‫חוקרים ישראלים נחשבים אפילו ‫לפורצי דרך בתחום הזה.

‫רק שבאופן אירוני, פה בישראל, ‫הידע הזה לא מספיק מיושם.

‫כבר בתוכנית המתאר הראשונה ‫של תל אביב, שנקראת "תוכנית גדס",

‫התחשבו בעניין הזה של הקירור ‫ותכננו את העיר בהתאם,

‫כך שתהיה זרימה טובה של רוח בין הבתים.

‫אבל העיר היא מרחב חי ‫שמשתנה כל הזמן.

‫מגדלי דירות מחליפים מבנים נמוכים, ‫סגנון הבנייה וחומרי הבניין משתנים,

‫פרויקטים של תמ"א 38 מרחיבים ‫מבנים קיימים ולפעמים מחסלים גינות.

‫בגלל הדינמיות הזאת של העיר

‫לא תמיד אפשר לתכנן צעדי קירור ‫אידיאליים לכל רחוב ובניין,

‫וגם צעדים שכבר נעשו, לא תמיד ‫רלוונטיים אחרי כמה עשרות שנים.

‫גם כמות הרכבים הפרטיים בעיר ‫רק הולכת וגדלה

‫ויש לזה השפעה ‫על הטמפרטורה של העיר,

‫אבל גם על התכנון עצמו, ‫שמשפיע בתורו על הטמפרטורה.

‫מין מעגל אימים שכזה.

‫תחבורה ציבורית יעילה ‫הייתה יכולה להקל מאוד

‫על תכנון ערים ידידותיות יותר ‫להולכי רגל

‫שיכללו מדרחובים, מדרכות רחבות ‫והמון צל.

‫בערים הקיימות לא תמיד פשוט ‫לעשות שינויים גדולים כאלה,

‫אבל את ערי העתיד שעדיין לא נבנו פה ‫אפשר וצריך לבנות אחרת.

‫זה עניין של חיים או מוות ממש,

‫והחום הקיצוני, ‫לצערנו, לא הולך לשום מקום.



Want to learn a language?


Learn from this text and thousands like it on LingQ.

  • A vast library of audio lessons, all with matching text
  • Revolutionary learning tools
  • A global, interactive learning community.

Language learning online @ LingQ

איך מקררים ערים? | הכל סביבה

‫זה רחוב קפלן בתל אביב, ‫או איך שאני קוראת לו "הפלנצ'ה".

‫קפלנצ'ה!

‫לוסי, חם. Lucy, hot.

‫אתם רוצים לחזור לאולפן? ‫-כן. -כן.

‫אז יאללה, אפשר.

‫חם בישראל, אלה לא חדשות.

‫כמה חם? ‫הרבה פחות מבעתיד.

‫לפי התחזית של השירות המטאורולוגי,

‫עד שנת 2050 ‫הטמפרטורה הממוצעת בישראל

‫צפויה לעלות בכמעט מעלה ‫בתרחיש האופטימי

‫ועד קצת יותר משתי מעלות ‫בתרחיש הפסימי,

‫שבו פשוט לא נעשה שום דבר ‫כדי למנוע את זה.

‫צפויים להתווסף לנו ב-30 השנים הקרובות ‫עוד 21 לילות חמים,

‫כאלה שהטמפרטורה בהם ‫לא יורדת מ-20 מעלות.

‫במקביל, מספר הלילות הקרים ‫הולך לקטון משמעותית.

‫למי מאיתנו שגר בתוך העיר, השינוי הזה ‫הולך להיות הרבה הרבה יותר משמעותי.

‫ובהתחשב בעובדה שבאותן 30 שנים

‫השטח העירוני בישראל צפוי ‫להכפיל את עצמו, שווה רגע לשאול:

‫מה אפשר לעשות כדי שיהיה ‫קצת יותר נעים לחיות בעיר?

‫העיר היא בועה של חום באמצע הטבע. ‫זו עובדה פיזיקלית.

‫במהלך היום היא חשופה לקרינת השמש ‫שמחממת אותה,

‫ממש כמו הסביבה הטבעית שמחוץ לה.

‫רק שבניגוד לטבע, בעיר יש המון גורמים ‫שמקשים עליה לאזן את הטמפרטורות

‫ולהתקרר, ‫גם הרבה אחרי שהשמש שוקעת.

‫אז ערים נוטות להיות הרבה יותר חמות ‫מהסביבה המיידית שלהן.

‫במקרים קיצוניים ההבדל ‫יכול להגיע אפילו ל-10 מעלות.

‫ויש לתופעה הזו שם - "אי חום עירוני".

‫הסיבה להיווצרות של איים כאלה טמונה ‫בצורה שבה אנחנו בונים את הערים שלנו

‫ובחומרים שאנחנו לרוב משתמשים בהם: ‫בטון, אספלט או לבנים,

‫סופגים לתוכם את קרינת השמש ‫במהלך היום ומתחממים.

‫כשמחשיך, החומרים האלה ‫פולטים את החום שאגרו במהלך היום,

‫והעיר ממשיכה להיות חמה גם בלילה.

‫בניינים גבוהים וצפופים יוצרים תופעה ‫שנקראת "אפקט הקניון",

‫קרינת השמש חודרת בין הבניינים ‫ומוחזרת מבניין לבניין שוב ושוב.

‫כמו פליפר. ‫-מה?

‫פליפר, המשחק הזה שאת, כאילו, ‫מעיפה את הכדור,

‫ויש חור באמצע, שלא ייפול, ‫ואת מעיפה, מעיפה...

‫פינבול? ‫-אני מכירה פליפר.

‫בגלל המבנה של העיר, לרוחות קשה ‫לאוורר ולפנות החוצה את החום שנאגר בה.

‫הרוח לרוב נחלשת או נשברת ‫בין הבניינים הצפופים, הרחובות והעצים,

‫ואפקט הקירור נהיה זניח.

‫כשמוסיפים לכל זה את הרכבים ‫שנוסעים בעיר, את המפעלים שפועלים בה,

‫את תחנות הכוח, את מערכות המיזוג, ‫את התאורה

‫ועוד המון גורמים שפולטים המון חום,

‫מתקבל... ובכן... חום.

‫כאילו, עוד חום... ‫מלא מלא חום.

‫אבל מה אפשר לעשות עם כל הדבר הזה?

‫הבעיה הכי משמעותית, ‫במיוחד במדינה שמשית כמו ישראל,

‫היא הפגיעה הישירה ‫של קרינת השמש בגוף,

‫בתוספת החזרי קרינה ‫מהמשטחים השונים.

‫זה קצת כמו שווארמה...

‫אנחנו מצד אחד ‫מטוגנים מהשמש מלמעלה,

‫אבל גם חוטפים עוד חום וקרינה ‫מכל הצדדים.

‫בניגוד לשווארמה, ‫לנו יש מה לעשות עם זה.

‫ככל שפני השטח של גוף כלשהו ‫כהים יותר, The darker the surface of any body,

‫אחוז הקרינה שנבלע בתוכם ‫יהיה גבוה יותר. The percentage of radiation absorbed within them will be higher.

‫ולכן אחד הצעדים הבסיסיים ‫כדי להתמודד עם הקרינה בעיר

‫הוא להשתמש בחומרי בניין בהירים,

‫או אפילו רק לצבוע משטחים חיצוניים ‫בגוונים בהירים שקולטים פחות חום.

‫גג לבן מחזיר כ-75% ‫מקרינת השמש שפוגעת בו.

‫לשם השוואה, בטון חשוף ‫קולט פי שניים יותר אנרגיית שמש

‫מקיר לבן, ואספלט שחור פי שמונה.

‫זאת הסיבה שלקראת הקיץ יש אנשים ‫שצובעים את גגות הבתים שלהם בלבן.

‫אבל למה לעצור בגגות?

‫בערים מסוימות בארצות הברית התחילו ‫בשנים האחרונות לצבוע גם כבישים בלבן,

‫מה שיכול להוריד את חום הכביש ‫אפילו ב-10 מעלות.

‫רק שצריך להיזהר עם חומרים בהירים ‫כי הם עלולים גם לסנוור.

‫מה שיכול להחזיר אותנו ‫למחוזות אפקט השווארמה... Which can take us back to the shawarma effect districts ...

‫עוד פתרון יכול להיות הצללה של העיר ‫בעזרת עצים וצמחייה,

‫או אפילו בעזרת הבניינים עצמם, ‫כשממקמים אותם נכון.

‫אבל איך ממקמים אותם נכון?

‫הפרמטר המרכזי שצריך לנתח ‫הוא "חתך הרחוב", The main parameter that needs to be analyzed is the "street section",

‫היחס בין גובה הבניינים ברחוב מסוים ‫לבין הרוחב שלו.

‫בנוסף, צריך לקחת בחשבון ‫את מיקום הרחוב בעיר,

‫את הכיוון והטופוגרפיה שלו, Its direction and topography,

‫ובעזרת כל אלה לתכנן רחובות ‫שיהיו מוצלים באופן פסיבי And with the help of all these plan streets that will be passively shaded

‫לאורך רוב שעות היום. Throughout most of the day.

‫יש רחוב שאתם שונאים ללכת בו במיוחד? Is there a street you particularly hate to walk on?

‫קפלן.

‫תעמדו בו ותסתכלו סביב.

‫יש שם עצים? ‫יש שם בניינים שמטילים צל?

‫האם הרחוב עצמו ממש רחב? Is the street itself really wide?

‫רחוב שהוא פרוש מדרום לצפון, A street that stretches from south to north,

‫בקיץ, רוב הזמן יש לך הצללה עצמית, ‫של צד אחד על הצד השני.

‫כשאתה מדבר על רחוב רחב ‫שהולך ממזרח למערב,

‫בגלל הצורה שאנחנו נעים יחסית לשמש, Because of the shape we are relatively pleasant to the sun,

‫מאוד מאוד קשה לקבל הצללה עצמית ‫על המדרכה מהבניינים בלבד.

‫רחוב הדגל של הזוועה מהבחינה הזאת ‫זה רחוב קפלן בתל אביב, The flagship street of horror in this respect is Kaplan Street in Tel Aviv,

‫שהוא רחוב רחב שהולך ממזרח למערב,

‫העצים ששתלו שם מתו פחות או יותר. ‫זה פשוט זוועה.

‫אז אולי לקפלן זה כבר אבוד.

‫אבל באופן כללי עצים וצמחייה ‫הם לרוב הדרך הכי טובה לקרר עיר.

‫לא רק שהם יוצרים צל, ‫הם גם סופגים את קרינת השמש

‫ובמקום להתחמם כמו בטון או אספלט, ‫הם אשכרה מנצלים אותה,

‫יחד עם הפחמן הדו-חמצני ‫שהם ספגו כדי לייצר חמצן. Along with the carbon dioxide they absorbed to produce oxygen.

‫למה מגיע לנו כל הטוב הזה? Why do we deserve all this good?

‫אבל זה לא נגמר שם.

‫אחרי ששוקעת השמש,

‫הם מתחילים בתהליך של אידוי מים ‫מהעלים ומהקרקע

‫וכך ממשיכים לקרר את הסביבה שלהם.

‫אפשר ממש להרגיש את זה ‫כשעוברים בערב ליד שיחים

‫או כשהולכים בשדרת עצים.

‫גינות ציבוריות שמתוכננות ‫ומפוזרות נכון בעיר Public gardens that are planned and scattered right in the city

‫יכולות ממש לייצר אי קור ‫שמצנן את האוויר ברחובות מסביב. Can actually produce a cold island that cools the air in the surrounding streets.

‫הן יכולות להיות אפילו משמעותיות יותר ‫מפארקים גדולים,

‫שלרוב יהיו ממוקמים בפאתי העיר.

‫הסיבה לכך היא שהיתרון של הצמחייה ‫מורגש בעיקר בטווח הקצר,

‫כמה עשרות מטרים מהעצים.

‫העניין הוא שהאוכלוסייה גדלה כל הזמן

‫ולא תמיד יש מקום לפזר עוד ועוד ‫גינות ירוקות קטנות בכל מיני מקומות בעיר.

‫אבל צמחייה לא חייבת להיות ‫על הקרקע.

‫להלן: גגות ירוקים וגנים תלויים.

‫העיקרון הוא פשוט, The principle is simple,

‫מכסים את הגג או כל ‫חזית חיצונית אחרת של המבנה

‫בצמחייה ירוקה מכל סוג: ‫דשא, שיחים, עצים.

‫הצמחייה בגגות הירוקים ובגנים התלויים ‫סופגת את קרינת השמש במקום הבניין,

‫ומקררת את האוויר בסביבה שלו.

‫אוקיי, נחזור? Okay, shall we come back?

‫ברור שצמחייה, ‫בין אם על הקרקע או על הגג,

‫דורשת תחזוקה שלא תמיד ‫לאנשים פרטיים

‫יש את הזמן או את הכסף להשקיע בה.

‫אבל גם לזה יש פתרונות.

‫יש למשל ערים בעולם שבהן מחייבים ‫מבני ציבור לעבור לגגות ירוקים, There are, for example, cities in the world where public buildings require green roofs,

‫וכך מכסים בצמחייה ‫מאות אלפי מ"ר מפני העיר.

‫עקרונית, יש למתכנני הערים ‫היום את הידע

‫להתאים כל מבנה, רחוב או עיר ‫לסביבה ולאקלים.

‫חוקרים ישראלים נחשבים אפילו ‫לפורצי דרך בתחום הזה. Israeli researchers are even considered pioneers in this field.

‫רק שבאופן אירוני, פה בישראל, ‫הידע הזה לא מספיק מיושם.

‫כבר בתוכנית המתאר הראשונה ‫של תל אביב, שנקראת "תוכנית גדס",

‫התחשבו בעניין הזה של הקירור ‫ותכננו את העיר בהתאם,

‫כך שתהיה זרימה טובה של רוח בין הבתים.

‫אבל העיר היא מרחב חי ‫שמשתנה כל הזמן.

‫מגדלי דירות מחליפים מבנים נמוכים, ‫סגנון הבנייה וחומרי הבניין משתנים,

‫פרויקטים של תמ"א 38 מרחיבים ‫מבנים קיימים ולפעמים מחסלים גינות.

‫בגלל הדינמיות הזאת של העיר

‫לא תמיד אפשר לתכנן צעדי קירור ‫אידיאליים לכל רחוב ובניין, It is not always possible to design ideal cooling steps for every street and building,

‫וגם צעדים שכבר נעשו, לא תמיד ‫רלוונטיים אחרי כמה עשרות שנים.

‫גם כמות הרכבים הפרטיים בעיר ‫רק הולכת וגדלה

‫ויש לזה השפעה ‫על הטמפרטורה של העיר,

‫אבל גם על התכנון עצמו, ‫שמשפיע בתורו על הטמפרטורה.

‫מין מעגל אימים שכזה. Such a vicious circle.

‫תחבורה ציבורית יעילה ‫הייתה יכולה להקל מאוד

‫על תכנון ערים ידידותיות יותר ‫להולכי רגל

‫שיכללו מדרחובים, מדרכות רחבות ‫והמון צל. Which will include sidewalks, wide sidewalks and lots of shade.

‫בערים הקיימות לא תמיד פשוט ‫לעשות שינויים גדולים כאלה,

‫אבל את ערי העתיד שעדיין לא נבנו פה ‫אפשר וצריך לבנות אחרת.

‫זה עניין של חיים או מוות ממש,

‫והחום הקיצוני, ‫לצערנו, לא הולך לשום מקום.

×

We use cookies to help make LingQ better. By visiting the site, you agree to our cookie policy.