שיחה מאוירת עם רני רהב

שלום, רני רהב? זאת רחלי ממאקו. היי. מה שלומך? ראיתי שכתבת בפייסבוק היום שאנחנו כפסע ממלחמת אחים ושזה כמו מה שקרה בסרט של באטמן. נכון. לאיזה סרט של באטמן התכוונת? יש סרט שרואים את, איך קוראים לכוכב הזה הגדול, הוא רצה הרי להרעיל את העיר ובסוף הוא הורעל בעצמו. איך, איך קוראים לזה? הג'וקר? הג'וקר, כן. בסרטהג'וקר", או בסרט "באטמן"? באטמן היההג'וקר, לא? באטמן היההג'וקר? היה סרט שרואים את... איך קוראים לכוכב הגדול הזה, נו? ג'ק ניקולסון? ג'ק ניקולסון, בדיוק. הוא הרי רצה להרעיל את העיר ואז שהוא יהיה המושיע. ומה שקרה זה שהוא הורעל בעצמו וכולם נהיו, ו... והתחיל גוג ומגוג בתוך העיר הזאת! אז איך זה מה שקורה בישראל? זה אותו דבר! כי ברגע שהקורונה הזאת הגיעה, אוקיי? והיא מרעילה את כולם ללא הבדל דת, גזע, מין. אז מי זההג'וקר במטאפורה? תראי, במטאפורה כולםהג'וקר. כל אדם שהולך בלי מסיכה - הואהג'וקר! והקורונה? הג'וקר זה הקורונה. אז גם אנחנו וגם הקורונה הםהג'וקר? הקורונה היאהג'וקר, סבבה? אבל גם אנחנו חלקמהג'וקר שלא עוצרים את הקורונה וממשיכים ללכת בלי מסיכות. ומי הבאטמן? הבאטמן שלי זה הרופאים, זה האחיות, זה הצבא, זה האנשים שמנסים להציל את המדינה הזאת! ומי זאת החברה של באטמן? תראי, אני לא לגמרי נכנסתי לדמויות, אוקיי? ואלפרד זה כאילו גמזו? לא, אני לא נכנס באמת ל... לסיטואציה הזאת... ורובין זה כאילו גנץ? אני מנסה להסביר שוב, בפעם המאה. הדמיון שלי היה שזההג'וקר במדינהוהג'וקר זה בסוף היום הקורונה, אבל בסוף היום זה כל אדם שהולך בלי מסיכה וגורםלג'וקר, שזה הקורונה, להישאר כאן! אז כאילו הבאטמוביל זה התורה? לא, אני אני... את מנסה להוציא ממני משפט, וזכותך, אבל אני אדם שיודע מה אני כותב, אני יודע בדיוק מה אני רוצה. אני חושבת שהמצב בישראל זה כמו גארפילד. כאילו, אנחנו הגארפילד והמלחמת אחים זה לזניה, ואנחנו רוצים את הלזניה אבל היא לא תעשה לנו טוב כי יותר מדי גבינה זה כבד על הבטן. אני לא נכנס למטאפורות האלה שלך, כל אחד עם המטאפורות שלו... המטאפורה שלי היא שהסרטהג'וקר בא להרעיל והורעל ואז התחילה מלחמה בתוך המדינה הזאתי. אז אני קורא לכולם רגע לעצור, לנשום, דקה רגעחבר'ה, יש לנו גם מדינה פה! נכון, לא צריך לאכול את הלזניה בכוח! עוד פעם, על המטאפורה שלך אני לא נכנס. אז יופי, אז תודה רבה לך, ושיהיה לנו, אההה... אההה... ב... באטמן, אהה, שמח. כאילו, אהה... באטמוביל, אההה, לכולם. הרבה תודה. ביי ביי. ברוס ויין!