כאן דעה | איראן וישראל? שונאים, סיפור אהבה

‫קבלו חידה:

‫מה המשותף לכלב, שתן, בירה,

‫זיעה של גמל שאכל מזון טמא ‫וליהודי? רעיון?

‫מישהו?

‫הנה התשובה:

‫כולם נחשבים לנאג'ס או טמאים, ‫אצל המוסלמים השיעים

‫ולכן אסורים במגע.

‫ההורים שלי, כפרה עליהם, ‫נולדו וגדלו באיספהאן

‫אחת הערים הגדולות והיפות באיראן

‫ועלו לארץ בשנות ה-60 והם היו נאג'ס.

‫מה שעלול להוביל למחשבה ‫שאיראן הייתה לא פחות מגיהינום עבורם

‫ושיש להם רק זיכרונות רעים,

‫אבל המציאות, הו המציאות, ‫היא כל כך מורכבת יותר.

‫אני קוראת ליחסים של היהודים ‫עם איראן "שונאים: סיפור אהבה".

‫נכון, ‫באופן מסורתי, אנחנו טמאים,

‫ולא סתם, אלא באופן עמוק ומטפיזי.

‫פעם, ואולי במקומות מסוימים גם היום,

‫אסור היה ליהודי לצאת החוצה ‫כשיורד גשם

‫מחשש שהטומאה שלו תישטף

‫ותדבק חלילה במוסלמי ‫שהולך לתומו ברחוב.

‫שלא לדבר על אוכל ושתייה.

‫לסבתא שלי, למשל אסור היה לגעת ‫בפרה של שכנתה המוסלמית חדיז'ה

‫פן החלב של הפרה יהפוך טמא,

‫וכשההורים שלי היו ילדים ‫הם נהגו ללכת לבזאר של איספהאן

‫לומר לבעל הדוכן "תראה, הנה ציפור!"

‫ואז, כמה שיותר מהר לגעת ‫בכמה שיותר מלפפונים כי זיבי.

‫ובכל זאת היהודים הצליחו ‫לחיות חיים שלמים, טובים ומשגשגים

‫ברבעים שלהם. ואחרי השתלטות ‫השושלת הפהלווית ב-1925

‫הם גם נהנו משוויון ‫ומאוטונומיה תרבותית

‫ושגשגו אפילו יותר.

‫משהו כמו 100 אלף יהודים ‫חיו באיראן בתקופת השאה

‫והחיים שלהם היו הנוחים ‫בכל המדינות המוסלמיות,

‫למעט אולי מרוקו.

‫הייתה עוינות מסורתית

‫עם נגיעות קלות של אנטישמיות ‫מודרנית מבית היוצר של אירופה.

‫להורים שלי למשל היו מורים מוסלמים, ‫חברים מוסלמים, שכנים מוסלמים,

‫והם חיו איתם בשלום ובאהבה

‫כל עוד הם לא נגעו להם באוכל ‫כי בואו.

‫גם אחרי ‫שחומייני השתלט על המדינה,

‫הוא העניק להם מעמד מיוחד ‫של "עם הספר".

‫אפילו שוריין להם מקום בפרלמנט.

‫אפשר להיות ציניים ולומר שזה ‫"עלה תאנה",

‫אבל איראן מונה 80 מיליון איש

‫ומשריינת מקום למיעוט של כמה אלפים. ‫בעיניי, רספקט.

‫התוצאה של כל זה מרתקת.

‫הקהילה היהודית הכי גדולה ‫במזרח התיכון, להוציא את ישראל,

‫חיה כיום במדינת האייתולות.

‫נכון שהיהודים האלה חיים ‫תחת עינו הפקוחה של המשטר,

‫אבל רובם אוהבים את ארצם ‫ונשארים בה מבחירה

‫ורובם, לא סובלים מאנטישמיות.

‫בכלל, ‫השנאה לישראל באיראן היא פוליטית

‫ומאפיינת בעיקר את המשטר ‫ואת תומכיו השמרנים.

‫הציבור האיראני ‫ברובו יודע להפריד,

‫ממש כמו שאנחנו מפרידים ‫בין האייתולות לאיראנים עצמם.

‫לא מאמינים?

‫כנסו לאיזה שיר בפרסית ‫של ריטה ביוטיוב

‫ותקראו את התגובות ‫שהאיראנים כותבים לה.

‫ולמי שלא קורא פרסית אני אתן רמז: ‫הם חולים עליה.

‫ריטה היא הגילטי פלז'ר שלהם.

‫או כפי שכבר שאמרתי - ‫שונאים: סיפור אהבה.