עיר המספרים 🔢 | עונה 2 | פרק 3 - מכירה פומבית
אתה מצייר את שמונה כבר המון זמן.
תראה לי איך יצא.
למה ציירת את ארבע'לה פעמיים?
אתה צריך לצייר את שמונה.
נו, ארבע ועוד ארבע שווה שמונה.
תתכונן, אחרי, אתה מצייר את שלוש מאות.
מה זה?
סתם.
אחת!
שתיים!
שלוש, ארבע, חמש!
היי, שכחנו את אפס!
"בין תשע הענן לבין עצים מרובעים
"שוכנת עיר קסומה, עיר המספרים
"בעיר הזאת אין רגע של שלווה
"בגלל החבורה הכי הכי שווה
"אם יש הרפתקה, הם שם וזה ברור
"יחד הם שווים יותר, זה כוח החיבור
"מוכנים לכיף כפול? בואו, חברים
"קפצו איתנו לעיר המספרים"
חברים, מחר המכירה הפומבית.
בבקשה, תשקיעו בציורים כדי שנוכל לקנות את השערים החדשים לכדורגל.
מכירה פומבית? מה זאת אומרת?
לא הסברתי לך כבר? -לא, רק צעקת:
"מכירה פומבית, איזה רעיון גאוני, אני גאון, אני גדול"
ולא שמעת בכלל את השאלה. -זה באמת רעיון גאוני.
מכירה פומבית היא שמציעים משהו למכירה,
ומי שנותן את הסכום הכי גבוה, מקבל אותו,
ואז כל הכסף שנאסף הולך למטרה חשובה.
והמטרה שלנו היא שערי כדורגל חדשים.
כן, את זה אמרת כבר עשרים פעם.
מצוין, אז בואו נראה מה ציירתם.
וואו, שלושי,
זה נראה כמו אגם אמיתי ממש.
נשפך לי בטעות בקבוק המים.
בסדר, זה קורה לכולנו.
אפס הכלב, אני רואה שיש לך כאן...
אפס ציור.
ממש דיוקן עצמי. יפה.
קדימה, תמשיכו לצייר, זה למטרה חשובה מאוד.
היי, ארבע'לה. -היי.
לא חזרת מהספרייה עכשיו? -כן.
אז איך יכול להיות שחזרת עצובה משם?
זה כמו שאני אחזור עצוב מבית הפנקייק.
אני עצובה מכיוון שכבר קראתי את כל אלף וחמש מאות הספרים בספרייה,
ואי אפשר להביא ספרים חדשים כי אין מדפים לשים אותם.
בעצם, אלף ארבע מאות תשעים ותשעה ספרים,
כי יש ספר שלא החזרתי כבר שנתיים.
ומה הבעיה? למה לא קונים לספרייה מדפים חדשים?
שש מאות הספרנית, אמרה לי שמדפים חדשים עולים הרבה כסף,
ואין להם כסף לקנות אותם.
זה בדיוק כמו שאין לי כסף בשביל שערים חדשים לכדורגל,
אז בגלל זה החלטתי לארגן מכירה פומבית של ציורים.
והנה הפעם העשרים ואחת שהוא אומר את זה.
מכירה פומבית היא רעיון מצוין. אני רואה שגייסת לזה את כל החברים.
נכון מאוד. -רגע, חמחמש, יש לי רעיון.
הרי שערים כבר יש לך.
אולי נחליף את מטרת האיסוף ונקנה בכסף מדפים חדשים לספרייה?
בשום פנים לא. אני חייב להשיג שערים חדשים למגרש הכדורגל.
חמחמש, ספרים לא חשובים בעיניך?
ספרים הם דבר מאוד מאוד מאוד,
מאוד חשוב,
אבל לא כמו כדורגל. -עצרו.
לך חשובים שערים לכדורגל, לך חשובים הספרים.
אני מציעה שתתפשרו ונמצא פתרון שמקובל על כולם.
שלושי צודקת, אולי תתחלקו חצי חצי?
ממש לא, מכירה פומבית היא רעיון שלי,
וכדורגל כולם משחקים. ספרים רק ארבע'לה קוראת.
שום פשרה! אני לא צריכה את הטובות שלך,
אני אצייר ציורים משלי,
ומהכסף שאצליח לאסוף, אקנה מדפים לספרייה.
אני לא מודאג, הציורים שלנו הרבה יותר שווים.
אני בטוח שיקנו את שלנו בהרבה יותר כסף. -עוד נראה.
נו, ארבע'לה, איך הולך הציור שלך?
נראה שאת משקיעה בו המון.
ברור שאני משקיעה בו המון,
הוא למטרה שהכי חשובה לי בעולם,
וזה גם הציור שייקח את כל הכסף,
אבל אל תדאג, אם יישאר עודף,
אולי אתן לך כדי שתקנה כדור.
את יכולה להמשיך לחלום.
לפי הציורים שלנו,
אני ממליץ לך להפסיק לקרוא ולהתחיל להתאמן על בעיטות לשער.
נחיה ונראה.
תראו איך התחרות הזאת גורמת לכם להתנהג זה כלפי זה.
או שתתפשרו או שאני מפסיקה לצייר. -גם אני.
אבל אמרתם שתציירו בשבילי.
מצטערת, אנחנו לא נתמוך בשום צד בריב המיותר הזה. -זה בסדר.
גם ככה אם יש לי ציור כזה, אין לי שום סיבה להתפשר איתו.
את יודעת מה? אם את כל כך בטוחה בציור שלך, תראי לי אותו.
בסדר, טדאם!
נו, מה אתם אומרים? גאונות, נכון?
נכון שמתחשק לכם לקנות את הציור בעצמכם?
חמחמש, אתה מבין מה זה, נכון?
בטח, אלה קופסאות האוכל שלך מבית הספר.
ממש לא! איך הגעת לזה?
צודקת, זה לגו. -מה?
קופסאות של טונה? -לא.
החומה הסינית? -מה פתאום?
אני יודע,
זה הבית של יובל המבולבל אחרי רעידת אדמה.
איפה אתה רואה בציור הזה רעידת אדמה?
אתם לא רואים מה זה?
הציור שציירתי
הוא אומנות מודרנית שנקראת קוביזם,
שהיא שימוש בהמון צורות גיאומטריות.
זה היה הניחוש הבא שלי. -ממש.
ארבע'לה, איפה הצורות בציור שלך?
אתם רואים את הדרקון הזה?
הוא בנוי כולו מקוביות.
אתם רואים את המריצה?
היא בנויה ממקבילית,
הבית בנוי ממלבן,
והעפיפון בנוי בצורת מקבילית מיוחדת, שנקראת מעוין.
זה קצת נשמע לי כמו המצאה שלך.
זה כמו שאני אצייר משולשים,
ואקרא לזה "משולשיזם",
או כמו שאצייר מחומש
ואקרא לציור "מחומשיזם".
יפה, תינוק אחד,
ציירת בסגנון "קוויזם".
חמחמש, כל מה שציירת עכשיו
שייך לסגנון הקוביזם.
חמחמש, באיזה סגנון אתה ציירת?
בסגנון חמחמש, שזה אומר יפה ממש.
יחסית אליך זה לא רע,
אבל לא בשביל לנצח אותי.
שלום וברוכים הבאים למכירה הפומבית של עיר המספרים.
כמה אתם מציעים על צילום השיניים שלי?
סתם, סתם, בואו נתחיל במכירה הפומבית האמיתית.
אני מקווה שלא זרקת את השערים הישנים שלך, כי תזדקק להם.
וחמחמש פעם ראשונה, חמחמש פעם שנייה,
חמחמש פעם שלישית,
והציור הראשון שנמכר הוא של חמחמש!
מזל טוב לקונים. -יש!
מזל של מתחילים.
הציור השני של חמחמש...
נמכר!
יש!
שרק יימשך ככה, חמסה חמסה.
גם הציור השלישי הוא...
של חמחמש!
הציור הרביעי של חמחמש נמכר,
והציור החמישי הוא...
של חמחמש!
אני לא מבינה את התחרות המטופשת הזאת.
אולי תפסיקו אותה ונמצא פתרון?
נראה לך שאפסיק עכשיו? הולך לי מצוין, תכף מוכר את הכול.
שום פתרון, נתתי לו יתרון. בעוד רגע יקנו את כל הציורים שלי.
חמחמש, גם הציור הזה נמכר.
ועוד ציור של חמחמש.
והגענו לציור האחרון של חמחמש,
האם תקנו גם אותו?
כן!
נמכר למר עשרים וארבע.
זהו, המכירה הפומבית נגמרה.
תודה לכל מי שהגיע, וברכות לחמחמש
על מכירת כל הציורים. -יש!
יש, איזה ניצחון מוחץ!
יש שערים, יש שערים.
יש שערים, יש שערים. -חמחמש, תראה את ארבע'לה,
היא בוכה בגלל זה.
יש אליפות, יש אליפות. -נכון שמכרת הכול,
אבל לא יפה לשמוח ככה ליד חברה שלך. -יש אליפות, יש אליפות.
יש אליפות, יש אליפות. יש אליפות.
וואי, בחיים לא הייתי שמח ככה. אני חייב להזמין את השערים.
שלום, אני רוצה להזמין, בבקשה, שערי עץ חדשים.
וזה יכול להגיע כבר מחר?
יש! איזה כיף, תודה!
שלושי, מה את עושה? -מה אתה עושה?
אתה חוגג ומזמין שערים בזמן שחברה שלנו בוכה,
כי היא כבר לא תוכל לקרוא ספרים.
ארבע'לה בוכה? -כן, הנה, תראה בעצמך.
איפה ארבע'לה?
היא הייתה פה הרגע.
לא ראיתי שהיא יצאה. -חייבים למצוא אותה.
אני מציע שכל אחד יחפש במקום אחר,
וניפגש כאן בעוד שעה. -רעיון מצוין.
כמה זה שעה?
בשעה יש שישים דקות.
עכשיו השעה שלוש.
ברגע שהמחוג הקטן יגיע לשעה ארבע והמחוג הגדול, לשעה שתיים עשרה,
תדעו שעברה שעה.
היא לא בבית. -היא לא באגם. -היא אפילו לא בספרייה.
איפה היא יכולה להיות?
מישהו חיפש באוהל הקרקס? -לא אני.
אז בואו נבדוק, אולי היא שם.
הנה היא, שם למעלה.
אל תעשי את זה, יש לך פחד גבהים!
אני לא מאמין שהיא מסכנת את עצמה ככה בשביל מדפים בספרייה.
תראה מה קרה בגלל התחרות שלכם.
מה נעשה? -נקווה שהיא טובה בזה קצת יותר מציור.
איזה פחד.
אני תכף באמצע. עוד קצת ויהיו לי ספרים חדשים.
לא, לא, בבקשה, עופי מכאן, אני אפול.
תראו, ציפורים עומדות לה על המקל. היא לא תצליח לשמור על איזון.
בבקשה, תעופו, אני חייבת להצליח.
אני לא מצליחה להתייצב. אני מרגישה שאני עומדת ליפול.
כבר יש לה שמונה ציפורים בצד אחד.
חייבים לעזור לה להתייצב לפני שהיא נופלת.
שלושי, הדבר היחיד שיכול לעזור לה
הוא שאני ואת נעלה למעלה,
ואז יהיו לה שמונה מכל צד והיא תוכל לאזן את המקל.
רעיון מצוין, אבל על החוט יש מקום רק לעוד מספר אחד,
לא תוכלו לעמוד עליו שלושה מספרים. -יש רק פתרון אחד,
אני ושלושי צריכים להתחבר יחד ולהפוך לשמונה.
אז קדימה, בוא נתחבר.
חברים מתחברים!
חמש... -ועוד שלוש...
שווה...
שמונה!
אני מקווה שיספיקו להציל אותה.
היא נמצאת עכשיו בדיוק באמצע החבל.
אורך החבל של שש עשרה סלטות,
מה שאומר שהם צריכים לקפוץ שמונה סלטות כדי להגיע עד אליה.
היי, אני שמחה שחיפשתם אותי.
שמח שהגענו בדיוק בזמן.
אוי, לא שוב.
שלושי, את חייבת לרדת למטה כדי שנישאר חמישה מכל צד.
צודק. ארבע'לה, בהצלחה.
ארבע'לה, גם אני חייב לרדת.
את יכולה לעשות את זה.
אנחנו מחכים לך למטה.
קדימה, אני יכולה לעשות את זה.
היא תכף מסיימת, היא תצליח!
מה זה היה?
היא תכף נופלת, מה נעשה?
הצילו, אני נופלת!
לא התרסקתי?
הדבר היחיד שהתרסק פה הוא האף שלי.
סליחה.
ארבע'לה, את בסדר?
כן, אני בסדר, בזכותכם.
אני חייבת לכם התנצלות גדולה.
לא הייתי צריכה לסכן אתכם ככה.
הייתי צריכה להסכים להתפשר כמו שהציעה שלושי.
גם אני חייב לך התנצלות.
כל זה לא היה קורה אילו לא הייתי מתנהג בחזירות כזאת.
הרי חברים אמורים להתפשר ולהתחלק ולעזור זה לזה.
הבעיה, שאני לא יכול לתקן את זה, כי כבר הזמנתי את השערים.
זה אמור להיות רגע מאושר בשבילי,
אבל אני ממש מתבאס לבנות את השערים,
כשאני יודע שארבע'לה כבר לא תוכל לקרוא עוד.
הלוואי שיכולתי לבטל את ההזמנה ולקנות מדפים.
רגע, הקרש הזה ארוך מאוד,
אולי הוא יספיק לנו גם לשער וגם למדף.
רעיון מצוין.
זה לא יספיק לכל המדפים, אבל אני אשמח להתחלק.
אבל רגע, חמחמש,
אתה בטוח שלא יפריע לך אם השערים יהיו קטנים יותר?
אני מעדיף שלכל אחד יהיה קצת פחות,
משלאחד מאיתנו לא יהיה כלום.
זה יעשה אותי מאושר יותר, וזה מה שחשוב.
כמו שאומרים, עדיפה ציפור אחת ביד,
משמונה על הטרפז.
תודה, חמחמש, זה חברי מאוד מצדך.
אני רק חוששת שהקורה ארוכה מכדי להיות מדף.
מה האורך של מדף בספרייה?
אורך של מדף בספרייה הוא חמישים סנטימטר בדיוק.
האורך של הקורה הוא מאה סנטימטר,
מה שאומר שאם ננסר את הקורה לשניים, יהיו לנו שני מדפים.
זה נשמע מעולה.
כל ספר הוא עשרה סנטימטר,
כלומר, חמישה ספרים נכנסים במדף אחד של חמישים סנטימטר.
אני כל כך שמחה שמצאנו פתרון.
היי, חברים, תאמרו שלום לספרים החדשים שלי.
שלום לספרים של ארבע'לה.
אני רוצה לומר לכם שוב תודה על התרומה של המדפים החדשים.
אתם לא יודעים עד כמה שימחתם אותי ועוד ילדים שבאו לקרוא.
חמחמש, בספרייה כל כך התרגשו מהמחווה שלך,
שהחליטו לקרוא להם "מדפי חמחמש".
באמת? איזה יופי!
האמת שזה הכי קרוב שהגעתי להיות בספרייה.
אני רוצה לתת לך משהו גם ממני על העזרה שלך.
קח, הרווחת אותו. -מה זה, הציור עם הקבוקים?
קוביזם! -לא, תודה, אני חייב ללכת.
חשבתי שהוא אוהב להתחלק.
