×

We use cookies to help make LingQ better. By visiting the site, you agree to our cookie policy.


image

עיר המספרים, עיר המספרים 🔢 | עונה 2 | פרק 16 - הבלש חמחמש

עיר המספרים 🔢 | עונה 2 | פרק 16 - הבלש חמחמש

ריח של גלידת תות, כתם ורוד,

וחיוך טיפשי על הפנים.

סליחה? -כל הסימנים מראים שאכלת גלידת תות!

אני מחזיקה את הגלידה ביד.

רואה? צדקתי.

איזה בלש!

אחת...

שתיים...

שלוש, ארבע, חמש...

היי, שכחנו את אפס!

"בין תשע הענן לבין עצים מרובעים

"שוכנת עיר קסומה, עיר המספרים

"בעיר הזאת אין רגע של שלווה

"בגלל החבורה הכי הכי שווה

"אם יש הרפתקה, הם שם וזה ברור

"יחד הם שווים יותר, זה כוח החיבור

"מוכנים לכיף כפול? בואו, חברים

"קפצו איתנו לעיר המספרים"

תינוק אחד, אני רואה שיש לך אפס מוצצים.

אל דאגה! אני אמצא את חוטף המוצצים!

לא סתם כולם קוראים לי "שרלוק חמחמש".

מי קורא לך ככה?

אה-הא, עקבות! זו הסיבה שחלום חיי להיות בלש.

אני פשוט בנוי לזה!

חשבתי שחלום חייך היה להיות לוליין,

סליחה, כבאי,

סליחה, מאלף שרקנים.

זה היה עד שנתתי לו מתנה,

את הספר של שרלוק הולמס, הבלש המפורסם.

וואו, ואז הוא קרא את הספר?

ראה את הסרט.

תשע טביעות רגליים, אתם רואים?

אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, שבע, שמונה, תשע.

בטוח שאלו טביעות הרגליים של חוטף המוצצים.

אלו הרגליים שלך,

והמוצץ אצל אפס.

לא משנה, אני אמשיך לרחרח בסביבה.

האף שלי מריח תעלומה שמצריכה חקירה.

הוא כל כך רוצה למצוא משהו לחקור.

זה לא יילך. עיר המספרים היא מקום שלו ורגוע.

הסיכוי שיהיה כאן משהו שמצריך חקירה

הוא... -מצאתי קופסת אוצר!

אחת למיליון.

וואו, קופסת אוצר אמיתית!

מה יש שם?

אולי יש בפנים בובות של חדי קרן!

אולי יש בפנים פלסטרים ויוד?

זה לא יעזור, הקופסה נעולה, אתם לא רואים? יש לה מנעול וקוד.

אבל אנחנו לא יודעים מהו.

מעניין מי הניח אותה כאן.

קופסה כל כך יפה, בטוח שהיא שייכת למישהו.

בשביל זה יש לכם שרלוק חמחמש.

אני אגלה למי הקופסה שייכת.

אולי תסתכל מה כתוב עליה?

צריך לבדוק מה כתוב עליה.

זה מה שאמרתי.

אה-הא! חרוט כאן על הקופסה:

"זוגי יקר, קבל בהוקרה".

זה אומר שהקופסה שייכת למספר זוגי.

ומצוירים כאן גם פרחים: שניים, ארבעה, שישה.

ויש כאן שישה פרחים.

שש הוא מספר זוגי, כי אפשר לחלק אותו לזוגות.

הקופסה שייכת לאדון שש.

שרלוק חמחמש פתר עוד תעלומה.

היי, אני מצאתי!

ארבע'לה, חמחמש כל כך רוצה להיות בלש ליום אחד.

כולם יודעים שאת הכי חכמה,

אבל אולי תתני לו בבקשה להרגיש כמו בלש מצליח רק לרגע?

אם לא, הוא לא יעזוב אותנו.

כל הכבוד, שרלוק חמחמש, חשיבה טובה.

אני רק חושבת שיש עוד משהו על הקופסה.

אה-הא! מה זה?

כתוב כאן: "אי-זוגי יקר, קבל בהוקרה".

המילה "אי" הייתה מוסתרת.

אה-הא! עוד פרח!

כלומר, יש כאן שבעה פרחים!

זאת לא הקופסה של שש בכלל.

זו קופסה של מספר אי-זוגי.

של מי זה יכול להיות?

מעניין אם שבע הדוור הביא לי מכתב היום.

נו, ארבע'לה, זה הזמן לדבר על מכתבים ועל שבע הדוור?

רגע, שבע הדוור.

זו הקופסה של שבע הדוור.

כן כן, אני בלש מצוין.

מצוין...

בואו נלך לשבע ונגלה מה המספר הזה החביא בתוך הקופסה.

חדי קרן.

זו השעה ששבע הדוור מחלק מכתבים.

שלום, שבע, מחפש משהו?

מה? איפה היא הייתה?

כלומר, לא ראיתי את התיבה הזאת בחיים.

היא לא שלי. מצטער, חייב לחלק מכתבים.

טוב, זה כנראה לא שלו.

אתה צוחק? הוא התנהג הכי חשוד בעולם!

כלומר, החושים שלך אומרים לך שהוא מסתיר משהו מעניין?

כן, החושים שלי אומרים לי שהוא מסתיר משהו.

שרלוק חמחמש הולך לגלות מה. בואו נעקוב אחריו.

אנחנו לא יכולים לשמוע ככה כלום. חייבים להתקרב, בואו נתחבר.

אני וחששתיים נתחבר, נהפוך לשבע,

שלושי וארבע'לה, תתחברו ותהפכו גם אתם לשבע.

רגע שרלוק, זה לא יהיה טיפה מוזר ששבע הדוור יראה עוד שני מספרי שבע?

זה לא מעורר חשד?

נכון, ההצעה שלך, ארבע'לה, לא טובה.

מה? -אסור לכם להיות שבע.

אני אתחבר עם שלושי, נהפוך לשמונה.

ארבע'לה וחששתיים, תהפכו לשש.

נסתתר מאחורי העיתון.

תינוק אחד ואפס, חכו לנו כאן.

חברים מתחברים!

חמש ועוד... -שלוש...

שווה...

שמונה!

חברים מתחברים!

ארבע ועוד... -שתיים...

שווה...

שש!

אבל אני נתתי לך את הקופסה ואת הבטחת לשמור עליה, אז איך הם מצאו אותה?

העלילה מסתבכת. ידעתי שהוא מסתיר משהו.

אבל עם מי הוא דיבר?

למי הוא נתן לשמור על הקופסה?

למה הוא נתן לשמור על הקופסה?

מה הוא מסתיר שם בפנים?

רמזים על הקופסה. רמזים, רמזים...

אולי יש עוד רמזים על הקופסה.

היי, יש כאן טביעות באבק.

טביעה עגולה שבתוכה כתוב "אחת",

טביעה עגולה שבתוכה כתוב "עשר",

ומלבן שעליו כתוב "מאה".

זה רמז מעולה. -כן, זה קוד מסובך של מוח מתוחכם.

כדי להפוך אחת לעשר, מוסיפים אפס.

כדי להפוך עשר למאה, מוסיפים עוד אפס. ביחד, אפס, אפס.

שזה סימן ל...

שירותים!

כבוד הבלש, אתה המומחה פה,

אבל נראה לי שזאת טביעה של מטבעות.

מטבע של שקל, מטבע של עשרה שקלים, והמלבן הוא שטר של מאה שקלים.

נראה כאילו מישהו הניח את הקופסה מלאת האבק

על ערימה של מטבעות ושטרות.

כן, כמו הערימות ששמונה עושה בסוף היום על הדפלק במכולת,

כשהיא מונה את הכסף.

שמונה!

זאת לא הקופסה שלי! לא תוציאו ממני כלום!

טוב, כן, הקופסה הייתה אצלי, זה נכון,

אבל היא לא שלי!

אני זרקתי אותה לפח. היא בכלל הייתה כחולה.

שלום, שמונה, מה שלומך? -הו, עשר, טוב שבאת.

אני אעזור לך לבחור מוצרים.

רק תגידי אם יש שם חדי קרן.

אנחנו עוד נדבר, שמונה.

העלילה מסתבכת.

שמונה טוענת שהיא זרקה את הקופסה ושהקופסה הייתה כחולה.

היא משקרת. -או שמישהו צבע אותה באדום.

הצבע הזה הוא בדיוק הצבע של התותח בקרקס,

וידוע שתשע צובע פעם בשבוע את התותח כדי לחדש לו את הצבע.

אבל אתה המומחה. -לקרקס!

לצד השני. -נכון.

צבע... אדום.

חמחמש, אתה יכול לעזור לחששתיים לקום?

שלושי, מה את עושה?

אוי, חששתיים נפצע.

לא, זה רק כתם אדום.

כתמים! אדומים! -מצאתי.

טפטופים של צבע.

אין, אני שם לב לפרטים הכי קטנים.

אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, שבע, שמונה, תשע.

רק תשע משאיר תשעה טפטופים. -והם מובילים אותנו לתותח.

אתה צודק, תינוק אחד. התותח לא נראה צבוע.

תראו כמה כתמים יש לו. -אז תשע צבע משהו אחר,

ואני הולך לגלות למה.

אפס, אתה הולך לשלוח לשבע, שמונה ותשע, הזמנות לשעה עשר.

גם אותך הזמינו? -כן, גם אתכם?

למה בעצם אנחנו כאן?

אני אומר לכם למה אתם כאן, שבע, שמונה ותשע,

בגלל זה!

קופסת אוצר תמימה ונעולה שנמצאה בין השיחים.

מעניין למי היא שייכת ומה יש בתוכה.

אני מאמין שלמרות ההכחשות, הקופסה הזאת התחילה אצלך, אי-זוגי יקר.

שבעה פרחים, שבע הדוור.

כן, זה נכון, קיבלתי את הקופסה הזאת מתשע.

אבל היא לא מצאה חן בעיניי. אפילו לא ניסיתי לפתוח אותה.

אז...

נתת אותה לשמונה.

נתת אותה לשמונה.

אני לא מאמין. את המתנה שלי?

כן, לשמונה, והיא שמה אותה על ערימת המטבעות,

ולכן יש לה בתחתית טביעה של מטבעות ושטרות.

אחת, עשר ומאה.

כן, זה נכון.

שבע נתן לי את הקופסה כדי לשמור על ערימות השטרות שלי,

אבל היא הייתה גדולה ומסורבלת, ולכן...

זרקתי אותה לפח!

אני לא מאמין.

נתתי לך את זה מתנה. -אתה בכלל קיבלת אותה מתשע.

אז כך קרה שמצאנו את קופסת האוצר ליד הפח.

לא מצאנו אותה ליד הפח.

אבל אנחנו לא מצאנו אותה ליד הפח.

אתה מצאת את הקופסה ליד הפח, נכון, תשע?

כן, זה נכון

עליתם עליי.

מצאתי אותה ליד הפח,

חשבתי ששבע זרק אותה, אז החזרתי אותה לעצמי.

לעשר יש מופע חדש ורציתי לתת לה את זה מתנה.

לתת מתנה את המתנה שלי?

אבל אתה לא רצית אותה.

ומה זה? -צבעתי את הקופסה באדום, הצבע האהוב על עשר,

ושמתי את זה לייבוש בתוך התותח.

אבל מישהו הפעיל אותו. -והוא נחת בתוך השיחים.

וזה די מוזר, כי אני בכלל מצאתי אותה בתוך השיחים,

בחג המספרים שעבר.

רגע...

אתה הבאת לי מתנה שמצאת ברחוב?

לא רצית אותה בכלל!

רגע, בחג המספרים שעבר,

אני נתת לך, חמחמש, קופסה כחולה שעשיתי בחוג יצירה.

היא הייתה דומה לקופסה הזאת, אבל היא הייתה כחולה,

והיו מצוירים עליה חמישה כדורים.

נכון, אני עשיתי מהם פרחים והוספתי שני פרחים

כדי לתת אותה לשבע.

ואני הרי צבעתי אותה באדום.

אז בכלל זאת הקופסה שלך, חמחמש.

העלילה מסתבכת.

אוי, נכון.

הלכתי לשחק כדורגל והשארתי אותה ליד השיחים.

ככה זנחת את המתנה שלי?

זה לא מה שחשוב עכשיו.

אם זאת באמת הקופסה שלי, אז אני יודע את הקוד.

חמש פעמים המספר חמש.

מתוחכם.

חמש, חמש, חמש, חמש, חמש.

יופי, פתרתי את התעלומה.

בלש או לא בלש?

והנה האוצר...

עשר סוכריות!

יופי, רצנו בכל העיר כדי לגלות שזאת הייתה הקופסה שקיבלת ממני מתנה.

תני לו, תראי כמה הוא שמח.

כל הכבוד, שרלוק חמחמש!

כל הכבוד! יופי! -איזה בלש אתה, חמחמש.

עכשיו כשהחקירה הסתיימה בהצלחה,

אולי אפשר להניח את הזכוכית המגדלת?

את יודעת, באמת חשבתי להניח את הזכוכית המגדלת ולהפסיק את הבלשות.

הייתה לי הרגשה שאולי עזרתם לי קצת לפתור את התעלומה.

טוב, תראה... -ועכשיו כשאתם אומרים שאני מצוין, אני מבין שאתם...

צודקים!

זה נכון, אני מעולה, אני מצוין, אסור לי להפסיק.

זה הייעוד האמיתי שלי.

אה-הא! ומה זה?

עקבות של נמלה. היא נראית חשודה.

אה-הא! מה זה? רגל ענקית!

אה, זאת הרגל שלי בזכוכית המגדלת.

אוי לא...

אה-הא! ענף! העלילה מסתעפת.

זאת הפעם האחרונה שאני נותנת לו ספר.


עיר המספרים 🔢 | עונה 2 | פרק 16 - הבלש חמחמש Stadt der Zahlen 🔢 | Staffel 2 | Kapitel 16 – Detective Five City of numbers 🔢 | Season 2 | Chapter 16 - Detective Five Cidade dos números 🔢 | Temporada 2 | Capítulo 16 - Detetive Cinco Город чисел 🔢 | 2 сезон | Глава 16 - Детектив Пять

ריח של גלידת תות, כתם ורוד, smell of strawberry ice cream, pink stain,

וחיוך טיפשי על הפנים.

סליחה? -כל הסימנים מראים שאכלת גלידת תות!

אני מחזיקה את הגלידה ביד.

רואה? צדקתי.

איזה בלש!

אחת...

שתיים...

שלוש, ארבע, חמש...

היי, שכחנו את אפס!

"בין תשע הענן לבין עצים מרובעים

"שוכנת עיר קסומה, עיר המספרים

"בעיר הזאת אין רגע של שלווה

"בגלל החבורה הכי הכי שווה

"אם יש הרפתקה, הם שם וזה ברור

"יחד הם שווים יותר, זה כוח החיבור

"מוכנים לכיף כפול? בואו, חברים

"קפצו איתנו לעיר המספרים"

תינוק אחד, אני רואה שיש לך אפס מוצצים.

אל דאגה! אני אמצא את חוטף המוצצים!

לא סתם כולם קוראים לי "שרלוק חמחמש".

מי קורא לך ככה?

אה-הא, עקבות! זו הסיבה שחלום חיי להיות בלש.

אני פשוט בנוי לזה!

חשבתי שחלום חייך היה להיות לוליין,

סליחה, כבאי,

סליחה, מאלף שרקנים. Sorry, vole trainer.

זה היה עד שנתתי לו מתנה,

את הספר של שרלוק הולמס, הבלש המפורסם.

וואו, ואז הוא קרא את הספר?

ראה את הסרט.

תשע טביעות רגליים, אתם רואים?

אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, שבע, שמונה, תשע.

בטוח שאלו טביעות הרגליים של חוטף המוצצים. Surely these are the footprints of the pacifier kidnapper.

אלו הרגליים שלך,

והמוצץ אצל אפס.

לא משנה, אני אמשיך לרחרח בסביבה.

האף שלי מריח תעלומה שמצריכה חקירה.

הוא כל כך רוצה למצוא משהו לחקור.

זה לא יילך. עיר המספרים היא מקום שלו ורגוע.

הסיכוי שיהיה כאן משהו שמצריך חקירה

הוא... -מצאתי קופסת אוצר!

אחת למיליון.

וואו, קופסת אוצר אמיתית!

מה יש שם?

אולי יש בפנים בובות של חדי קרן!

אולי יש בפנים פלסטרים ויוד?

זה לא יעזור, הקופסה נעולה, אתם לא רואים? יש לה מנעול וקוד.

אבל אנחנו לא יודעים מהו.

מעניין מי הניח אותה כאן.

קופסה כל כך יפה, בטוח שהיא שייכת למישהו.

בשביל זה יש לכם שרלוק חמחמש.

אני אגלה למי הקופסה שייכת.

אולי תסתכל מה כתוב עליה?

צריך לבדוק מה כתוב עליה.

זה מה שאמרתי.

אה-הא! חרוט כאן על הקופסה:

"זוגי יקר, קבל בהוקרה". "Dear couple, accept with appreciation."

זה אומר שהקופסה שייכת למספר זוגי. This means that the box belongs to an even number.

ומצוירים כאן גם פרחים: שניים, ארבעה, שישה.

ויש כאן שישה פרחים.

שש הוא מספר זוגי, כי אפשר לחלק אותו לזוגות.

הקופסה שייכת לאדון שש.

שרלוק חמחמש פתר עוד תעלומה.

היי, אני מצאתי!

ארבע'לה, חמחמש כל כך רוצה להיות בלש ליום אחד.

כולם יודעים שאת הכי חכמה,

אבל אולי תתני לו בבקשה להרגיש כמו בלש מצליח רק לרגע?

אם לא, הוא לא יעזוב אותנו.

כל הכבוד, שרלוק חמחמש, חשיבה טובה.

אני רק חושבת שיש עוד משהו על הקופסה.

אה-הא! מה זה?

כתוב כאן: "אי-זוגי יקר, קבל בהוקרה".

המילה "אי" הייתה מוסתרת.

אה-הא! עוד פרח!

כלומר, יש כאן שבעה פרחים!

זאת לא הקופסה של שש בכלל.

זו קופסה של מספר אי-זוגי.

של מי זה יכול להיות?

מעניין אם שבע הדוור הביא לי מכתב היום.

נו, ארבע'לה, זה הזמן לדבר על מכתבים ועל שבע הדוור?

רגע, שבע הדוור.

זו הקופסה של שבע הדוור.

כן כן, אני בלש מצוין. Yes, yes, I am an excellent detective.

מצוין...

בואו נלך לשבע ונגלה מה המספר הזה החביא בתוך הקופסה.

חדי קרן.

זו השעה ששבע הדוור מחלק מכתבים.

שלום, שבע, מחפש משהו?

מה? איפה היא הייתה?

כלומר, לא ראיתי את התיבה הזאת בחיים.

היא לא שלי. מצטער, חייב לחלק מכתבים.

טוב, זה כנראה לא שלו.

אתה צוחק? הוא התנהג הכי חשוד בעולם!

כלומר, החושים שלך אומרים לך שהוא מסתיר משהו מעניין?

כן, החושים שלי אומרים לי שהוא מסתיר משהו.

שרלוק חמחמש הולך לגלות מה. בואו נעקוב אחריו.

אנחנו לא יכולים לשמוע ככה כלום. חייבים להתקרב, בואו נתחבר.

אני וחששתיים נתחבר, נהפוך לשבע,

שלושי וארבע'לה, תתחברו ותהפכו גם אתם לשבע.

רגע שרלוק, זה לא יהיה טיפה מוזר ששבע הדוור יראה עוד שני מספרי שבע?

זה לא מעורר חשד? It does not arouse suspicion?

נכון, ההצעה שלך, ארבע'לה, לא טובה.

מה? -אסור לכם להיות שבע.

אני אתחבר עם שלושי, נהפוך לשמונה.

ארבע'לה וחששתיים, תהפכו לשש.

נסתתר מאחורי העיתון.

תינוק אחד ואפס, חכו לנו כאן.

חברים מתחברים!

חמש ועוד... -שלוש...

שווה...

שמונה!

חברים מתחברים!

ארבע ועוד... -שתיים...

שווה...

שש!

אבל אני נתתי לך את הקופסה ואת הבטחת לשמור עליה, אז איך הם מצאו אותה?

העלילה מסתבכת. ידעתי שהוא מסתיר משהו.

אבל עם מי הוא דיבר?

למי הוא נתן לשמור על הקופסה?

למה הוא נתן לשמור על הקופסה?

מה הוא מסתיר שם בפנים?

רמזים על הקופסה. רמזים, רמזים...

אולי יש עוד רמזים על הקופסה. Maybe there are more clues on the box.

היי, יש כאן טביעות באבק. Hi, there are dust imprints here.

טביעה עגולה שבתוכה כתוב "אחת",

טביעה עגולה שבתוכה כתוב "עשר",

ומלבן שעליו כתוב "מאה".

זה רמז מעולה. -כן, זה קוד מסובך של מוח מתוחכם.

כדי להפוך אחת לעשר, מוסיפים אפס.

כדי להפוך עשר למאה, מוסיפים עוד אפס. ביחד, אפס, אפס.

שזה סימן ל...

שירותים!

כבוד הבלש, אתה המומחה פה, Yours sincerely, you are the expert here,

אבל נראה לי שזאת טביעה של מטבעות.

מטבע של שקל, מטבע של עשרה שקלים, והמלבן הוא שטר של מאה שקלים.

נראה כאילו מישהו הניח את הקופסה מלאת האבק

על ערימה של מטבעות ושטרות. On a pile of coins and bills.

כן, כמו הערימות ששמונה עושה בסוף היום על הדפלק במכולת,

כשהיא מונה את הכסף.

שמונה!

זאת לא הקופסה שלי! לא תוציאו ממני כלום!

טוב, כן, הקופסה הייתה אצלי, זה נכון,

אבל היא לא שלי!

אני זרקתי אותה לפח. היא בכלל הייתה כחולה.

שלום, שמונה, מה שלומך? -הו, עשר, טוב שבאת.

אני אעזור לך לבחור מוצרים.

רק תגידי אם יש שם חדי קרן.

אנחנו עוד נדבר, שמונה.

העלילה מסתבכת.

שמונה טוענת שהיא זרקה את הקופסה ושהקופסה הייתה כחולה.

היא משקרת. -או שמישהו צבע אותה באדום.

הצבע הזה הוא בדיוק הצבע של התותח בקרקס,

וידוע שתשע צובע פעם בשבוע את התותח כדי לחדש לו את הצבע.

אבל אתה המומחה. -לקרקס!

לצד השני. -נכון.

צבע... אדום.

חמחמש, אתה יכול לעזור לחששתיים לקום?

שלושי, מה את עושה?

אוי, חששתיים נפצע.

לא, זה רק כתם אדום.

כתמים! אדומים! -מצאתי.

טפטופים של צבע.

אין, אני שם לב לפרטים הכי קטנים.

אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, שבע, שמונה, תשע.

רק תשע משאיר תשעה טפטופים. -והם מובילים אותנו לתותח.

אתה צודק, תינוק אחד. התותח לא נראה צבוע.

תראו כמה כתמים יש לו. -אז תשע צבע משהו אחר,

ואני הולך לגלות למה.

אפס, אתה הולך לשלוח לשבע, שמונה ותשע, הזמנות לשעה עשר.

גם אותך הזמינו? -כן, גם אתכם?

למה בעצם אנחנו כאן?

אני אומר לכם למה אתם כאן, שבע, שמונה ותשע,

בגלל זה!

קופסת אוצר תמימה ונעולה שנמצאה בין השיחים.

מעניין למי היא שייכת ומה יש בתוכה.

אני מאמין שלמרות ההכחשות, הקופסה הזאת התחילה אצלך, אי-זוגי יקר.

שבעה פרחים, שבע הדוור.

כן, זה נכון, קיבלתי את הקופסה הזאת מתשע.

אבל היא לא מצאה חן בעיניי. אפילו לא ניסיתי לפתוח אותה.

אז...

נתת אותה לשמונה.

נתת אותה לשמונה.

אני לא מאמין. את המתנה שלי?

כן, לשמונה, והיא שמה אותה על ערימת המטבעות,

ולכן יש לה בתחתית טביעה של מטבעות ושטרות.

אחת, עשר ומאה.

כן, זה נכון.

שבע נתן לי את הקופסה כדי לשמור על ערימות השטרות שלי,

אבל היא הייתה גדולה ומסורבלת, ולכן...

זרקתי אותה לפח!

אני לא מאמין.

נתתי לך את זה מתנה. -אתה בכלל קיבלת אותה מתשע.

אז כך קרה שמצאנו את קופסת האוצר ליד הפח.

לא מצאנו אותה ליד הפח.

אבל אנחנו לא מצאנו אותה ליד הפח.

אתה מצאת את הקופסה ליד הפח, נכון, תשע?

כן, זה נכון

עליתם עליי.

מצאתי אותה ליד הפח,

חשבתי ששבע זרק אותה, אז החזרתי אותה לעצמי.

לעשר יש מופע חדש ורציתי לתת לה את זה מתנה.

לתת מתנה את המתנה שלי?

אבל אתה לא רצית אותה.

ומה זה? -צבעתי את הקופסה באדום, הצבע האהוב על עשר,

ושמתי את זה לייבוש בתוך התותח.

אבל מישהו הפעיל אותו. -והוא נחת בתוך השיחים.

וזה די מוזר, כי אני בכלל מצאתי אותה בתוך השיחים,

בחג המספרים שעבר.

רגע...

אתה הבאת לי מתנה שמצאת ברחוב?

לא רצית אותה בכלל!

רגע, בחג המספרים שעבר,

אני נתת לך, חמחמש, קופסה כחולה שעשיתי בחוג יצירה.

היא הייתה דומה לקופסה הזאת, אבל היא הייתה כחולה,

והיו מצוירים עליה חמישה כדורים.

נכון, אני עשיתי מהם פרחים והוספתי שני פרחים

כדי לתת אותה לשבע.

ואני הרי צבעתי אותה באדום.

אז בכלל זאת הקופסה שלך, חמחמש.

העלילה מסתבכת.

אוי, נכון.

הלכתי לשחק כדורגל והשארתי אותה ליד השיחים.

ככה זנחת את המתנה שלי?

זה לא מה שחשוב עכשיו.

אם זאת באמת הקופסה שלי, אז אני יודע את הקוד.

חמש פעמים המספר חמש.

מתוחכם.

חמש, חמש, חמש, חמש, חמש.

יופי, פתרתי את התעלומה.

בלש או לא בלש?

והנה האוצר...

עשר סוכריות!

יופי, רצנו בכל העיר כדי לגלות שזאת הייתה הקופסה שקיבלת ממני מתנה.

תני לו, תראי כמה הוא שמח.

כל הכבוד, שרלוק חמחמש!

כל הכבוד! יופי! -איזה בלש אתה, חמחמש.

עכשיו כשהחקירה הסתיימה בהצלחה,

אולי אפשר להניח את הזכוכית המגדלת?

את יודעת, באמת חשבתי להניח את הזכוכית המגדלת ולהפסיק את הבלשות.

הייתה לי הרגשה שאולי עזרתם לי קצת לפתור את התעלומה.

טוב, תראה... -ועכשיו כשאתם אומרים שאני מצוין, אני מבין שאתם...

צודקים!

זה נכון, אני מעולה, אני מצוין, אסור לי להפסיק.

זה הייעוד האמיתי שלי.

אה-הא! ומה זה?

עקבות של נמלה. היא נראית חשודה.

אה-הא! מה זה? רגל ענקית!

אה, זאת הרגל שלי בזכוכית המגדלת.

אוי לא...

אה-הא! ענף! העלילה מסתעפת.

זאת הפעם האחרונה שאני נותנת לו ספר.