פרק 3 - הפלגה ראשונה
Chapter 3 - First voyage
Capitolo 3 - Primo viaggio
Глава 3 - Первое путешествие
ביום בהיר אחד קיבלתי שוב זימון לחיפה והפעם להפלגה.
One fine day I received another summons to Haifa and this time to sail.
ארזתי את תרמיל המסעות שלי והתייצבתי בבית "צים", שם התאספנו עשרה צוערים מוכנים להפלגת הבכורה.
I packed my backpack and arrived at the Zim house, where we gathered ten cadets ready for the maiden voyage.
נלקחנו במרוכז למשרד התחבורה ומשטרת הנמל לסידור הניירת, ועלינו לאוניה שנשאה את השם "שקמה" והפליגה למערב אפריקה.
We were taken centrally to the Ministry of Transport and the Port Police to arrange the paperwork, and boarded a ship bearing the name "Shikma" and sailing to West Africa.
התמצאות במרחב האוניה אינה דבר פשוט.
Orientation in the space of the ship is not a simple thing.
כל הקומות זהות: מסדרון מלבני ושתי שורות של דלתות תוחמות אותו.
All floors are the same: a rectangular hallway and two rows of doors border it.
שובצנו לחדרים (קבינות בשפת הימאים), כל קבינה שבמקור נבנתה לימאי בודד הותאמה לקיבולת של שלושה פרחי קצונה.
We were placed in rooms (cabins in the language of the sailors), each cabin originally built for a single sailor was adapted to a capacity of three officer flowers.
החובל השלישי הוא קצין הסיפון בדרגה הנמוכה ביותר, זאת הדרגה שאליה היינו אמורים להגיע בתום הקורס ולאחר בחינות ההסמכה.
The third captain is the deck officer of the lowest rank, this is the rank we were supposed to reach at the end of the course and after the certification exams.
באניה מזהים את הימאים לפי דרגתם.
On the ship the sailors are identified by their rank.
רב-חובל (נקרא בדרך כלל זקן ללא קשר לגילו וזאת כשאיננו בסביבה), עוזריו הם החובל הראשון המכונה צ'יף החובלים השני והשלישי נקראים פשוט "שני" או "שלישי" כל זה אמור לקציני הסיפון.
A captain (usually called an old man regardless of his age when he is not around), his assistants are the first captain known as the second and third captain chief are simply called "second" or "third" all this is meant for the deck officers.
ישנם כמובן גם קציני מכונה, מכונאים, סיפונאים, קצין רדיו, ועובדי משק.
There are of course also machine officers, mechanics, sailors, a radio officer, and farm workers.
'השלישי' קיבל אותנו על הרציף והדריך אותנו לאוניה.
The 'third' received us on the wharf and guided us to the ship.
ומרגע שעלינו לאוניה דבק בנו הכינוי "קדטים" במקום השמות שנתנו לנו הורינו ושהורגלנו בהם עד לאותו יום.
And from the moment we boarded the ship, the nickname "Cadets" stuck with us instead of the names our parents gave us and we were used to until that day.
'השלישי' הוביל אותנו לקומה העליונה- "הגשר" בשפת הימאים.
The 'third' led us to the top floor - the "bridge" in the language of the sailors.
כל הקומה היא אולם אחד, חלונות בחזיתו ובצדדיו.
The whole floor is one hall, windows in front and sides.
'הגשר' משובץ במכשירי ניווט והגה גדול ממדים ניצב במרכזו.
The 'bridge' is embedded in navigation devices and a large steering wheel stands in its center.
שם נפגשנו עם הצ'יף, בחור צנום לבוש בג'ינס, חולצה לבנה עם דרגות על הכתפיים וכובע קצינים מפאר את ראשו.
There we met the chief, a skinny guy wearing jeans, a white shirt with ranks on his shoulders and an officers hat glorifying his head.
לאחר שאנו ה"קדטים" ישבנו על רצפת הגשר מתחת לחלונות, פסע הצ'יף לאורך הגשר, מדי פעם עצר, הביט בנו ארוכות, גרד בסנטרו, חילק אותנו לקבוצות ופנה להמשיך בצעידתו.
After we cadets sat on the floor of the bridge under the windows, the chief walked along the bridge, occasionally stopping, looking at us for a long time, scratching his chin, dividing us into groups and turning to continue his march.
אפשר היה לחוש כי משימה זאת חשובה לו מאוד.
One could feel that this task was very important to him.
קבוצה לא מאוישת כראוי עלולה כנראה לגרום נזק בלתי הפיך לאוניה.
An improperly manned group is likely to cause irreversible damage to the ship.
לכן חזר ובחן את הקבוצות ושינע קדטים מקבוצה לקבוצה עד שבטוח היה כי אין טוב מזה.
So he re-examined the groups and moved cadets from group to group until he was sure there was no better than that.
כשגמר מלאכתו טיפס וישב על כסא הפיקוד השמור לשימושו של רב-החובל, סוקר ארוכות את האופק על אף שהיינו רתוקים לרציף.
When he had finished his work he climbed up and sat on the command chair reserved for the captain's use, surveying the horizon at length even though we were bound to the platform.
מבטו חזר לקבוצות והבעת סיפוק התפשטה על פניו אך רגע לפני ששחרר אותנו חילק את הקבוצות פעם נוספת ואז נשלחנו לעזור בניתוק האוניה מהרציף.
His gaze returned to the groups and an expression of satisfaction spread across his face but just before he released us he divided the groups once more and then we were sent to help disconnect the ship from the dock.
קבוצה לחרטום והשניה לירכתי האוניה.
A group for the bow and the other for the stern of the ship.
אני סווגתי כנראה כעילית הקדטים ונשלחתי לחרטום שם צריכים מיומנות גדולה יותר.
I was probably classified as a cadet elite and was sent to the bow where more skill is needed.
בחרטום קיבל אותי רב-המלחים כמלח לכל דבר, העמיד אותי בעמדת כוננות לשחרור חבלי האוניה.
In the bow the multi-sailor accepted me as a sailor for everything, put me on alert for the release of the ship's ropes.
ה'ראשון' הגיע בחולצתו הלבנה, שלושה פסי זהב נישאים בגאווה על כתפיו וכובע מצחייה לבן לראשו.
The 'first' arrived in his white shirt, three gold stripes proudly carried on his shoulders and a white visor cap on his head.
טיפס על מדרגה במעקה החרטום, הצמיד מכשיר קשר לאוזנו וסינן פקודות לרב- המלחים.
Climbed a step in the bow railing, attached a walkie-talkie to his ear and filtered orders to the sailor.
זה האחרון זינק והעביר לצוות את הפקודות בצעקות רמות תוך שהוא מאשר ביצועם ל'ראשון'.
The latter jumped up and passed the orders to the team with loud shouts while approving their execution to the 'first'.
התחלתי לעזור לצוות למרות שלא ידעתי מה בדיוק צריכים לעשות.
I started helping the team even though I did not know what exactly to do.
הפקודות ניתנו באנגלית מקצועית ולא היה לי מושג מה בדיוק צריך לבצע.
The orders were given in professional English and I had no idea what exactly needed to be done.
כנראה שתפקדתי היטב והקצין הראשון נראה מרוצה מהתוצאות, הפנה לנו עורף וחזר לגשר הפיקוד.
Apparently I functioned well and the first officer seemed pleased with the results, turned his back on us and returned to the bridge of command.
המלחים בניצוחו של ה"בוסן"-כינוי לדרגת רב-מלחים, קיבעו את העוגנים ואנו הקדטים שלשלנו את החבלים למחסן מתחת לסיפון החרטום.
The sailors, led by the "bosan" - a nickname for the rank of multi-sailor, fixed the anchors and we cadets threw the ropes into the warehouse under the bow deck.
לאחר שסיימנו את המשימה היינו כבר בים הפתוח.
By the time we finished the mission we were already on the high seas.
הגלים התרוממו והתנפצו על חרטום האוניה.
The waves rose and crashed on the bow of the ship.
מתנודדים ורטובים נסוגנו למבנה וצורפנו רשמית לצוות האוניה.
Swaying and wet we retreated to the structure and were officially added to the ship's crew.
הקצין הראשון שנולד בטבריה גילה שאני חבר קיבוץ מעמק- הירדן וצירף אותי כמלח משמרת במשמרת הלילה שלו.
The first officer born in Tiberias discovered that I was a member of a kibbutz from the Jordan Valley and joined me as a shift sailor on his night shift.
תפקיד מלח המשמרת הוא לעזור לקצין בזיהוי אוניות באופק.
The role of the shift salt is to assist the officer in identifying ships on the horizon.
אדם נוסף בגשר בשעות הלילה, להזעיק עזרה באם נפגע הקצין במהלך המשמרת.
Another person on the bridge at night, call for help if the officer is injured during the shift.
עליתי לגשר מהמדרגות שמחוץ למבנה (המדרגות הפנימיות שימשו את הקצינים בלבד).
I went up to the bridge from the stairs outside the building (the inner stairs were used by the officers only).
תפסתי את מקומי בפינת הגשר, 'הראשון' הגיח לגשר החשוך, הקצין השני העביר לו את המשמרת ועזב.
I took my place at the corner of the bridge, the 'first' emerged to the dark bridge, the second officer passed him the shift and left.
נותרנו רק שנינו בגשר הדומם והחשוך.
We were just the two of us left on the still, dark bridge.
הקצין הסתובב בגשר כנמר בכלוב.
The officer walked around the bridge like a tiger in a cage.
מדי פעם עצר, שלח מבט ממושך לעבר החושך בחוץ או למכשיר כל שהוא, לאחר עיון במסך הרדאר פנה ושאל האם אינני רואה אניה באופק?
Every now and then he stopped, took a long look at the darkness outside or at any device, after perusing the radar screen he turned and asked if I did not see a ship on the horizon?
עניתי בשלילה והקצין החל לרדת על הקיבוצניקים בכלל ועלי בפרט.
I answered in the negative and the officer began to attack the kibbutzniks in general and Ali in particular.
מאוחר יותר הבחנתי באור באופק.
I later noticed a light on the horizon.
הודעתי לקצין והוא קפץ כמוצא שלל רב.
I informed the officer and he jumped as a way out of a lot of loot.
"מה"?
"what"?
"אמרתי לך שיש שם אניה"!
"I told you there was a ship"!
זמן מה לאחר מכן נכנס הקצין לחדר המפות הצמוד לגשר.
Some time later the officer entered the map room next to the bridge.
בהזדמנות זאת ניגשתי למסך הרדאר וראיתי אניה בטווח של כחמישים קילומטר.
On this occasion I approached the radar screen and saw a ship within a range of about fifty miles.
למעשה האוניה הייתה מעבר לאופק ולא ניתן היה לראותה ללא מכשור מתאים.
In fact the ship was beyond the horizon and could not be seen without proper equipment.
חזרתי לעמדתי , הקצין חזר מחדר המפות ושאל: "נו יש אוניות"?
I returned to my position, the officer returned from the map room and asked: "Well there are ships"?
כן עניתי והצבעתי לכיוון האוניה שזיהיתי ברדאר.
Yes I answered and pointed in the direction of the ship I recognized on the radar.
ה'ראשון' נדבק לחלון דקות ארוכות ואף בדק את האופק בעזרת משקפת.
The 'first' stuck to the window for long minutes and even examined the horizon with binoculars.
כשלא ראה דבר נעזר ברדאר ופלט שריקת התפעלות.
When he saw nothing, he used the radar and let out a whistle of admiration.
"שמע" אמר לי בהערצה "יש לך ראיה טובה".
"Hear," he told me admiringly, "you have good evidence."
לאורך ההפלגה היו לנו עימותים נוספים.
Throughout the voyage we had further confrontations.
כמו למשל: לאחר חניה בנמל לאס-פלמאס באיים הקנריים שאל אותי ה'ראשון' איזה טובין קניתי בחוף.
For example: after parking in the port of Las Palmas in the Canary Islands, the 'first' asked me what goods I bought on the beach.
בתחילה ניסיתי להתחמק מתשובה אך נראה היה שהוא איננו מוכן לוותר.
At first I tried to evade an answer but it seemed he was not willing to give up.
סיפרתי לו אם- כן על הקניות הדלות אותן יכולתי לבצע עם מעט הדולרים שהיו ברשותי.
I then told him about the meager purchases I could make with the few dollars I had.
הבחור התעניין מאד במחירים ולאחר כל מחיר פלט בשביעות רצון: "דפקו אותך"!
The guy was very interested in the prices and after each price he output with satisfaction: "You were knocked out"!
החלטתי להשיב לו כגמולו ושאלתי אותו מה הוא קנה.
I decided to repay him and asked him what he had bought.
ה'ראשון' סקר אותי בחשיבות וענה: "קניתי לקס (דג גדול אדמוני הנחשב למעדן) אתה יודע מה זה לקס"?, "ברור שיודע אני לקס מהו" עניתי (היה זה זמן רב לפני שטעמתי מעדן זה) "אנו מקבלים זאת לארוחת בוקר בקיבוץ".
The 'first' surveyed me in importance and replied: "I bought Lex (a big red fish that is considered a delicacy) Do you know what Lex is?", "Obviously I know Lex what" I replied (it was a long time before I tasted this delicacy) "We get it for dinner Morning at the kibbutz. "
"לא" נזעק ה'ראשון' "אתם מקבלים חיקוי מזויף.
"No" cried the 'first' "you get a fake imitation.
אני קניתי באריזות עץ"!
I bought in wooden packages "!
"גם לחדר-האוכל בקיבוץ מגיע הלקס באריזות עץ" הייתה תשובתי לבחור הנסער.
"Lex also comes to the dining room in the kibbutz in wooden packages," was my answer to the agitated guy.
בסיום ההפלגה נבחנו על החומר שלמדנו.
At the end of the cruise we were tested on the material we learned.
מתוך קבוצת הקדטים שמנתה אחד עשר בחורים, נשארנו רק שניים שהתקבלו ועד לפתיחת בית- ספר צף לקצונה הפלגתי כקדט בודד באוניה "קדמה".
Out of the cadet group numbering eleven boys, only two remained accepted until the opening of a floating school for the sailing officer as a lone cadet on the ship "Kedma".
