שרגא בישגדא עונה 4: ד"ר דוליטל
"יש כמה דברים שתמיד כדאי לדעת,
"כמו, למה, למשל, הכיכר לא מרובעת?
"ומה ההבדלים בין שוקולד לשוקולדה?
"או למה מצמידים לשם כמו שרגא את ביש גדא?"
מי המציא את החשמל? -מי ביית את הגמל?
מי צייר את המונה ליזה? -מי הגה מילה כמו "גלידה"?
מי טיפס על ראש ההר? -ומי גר בזנזיבר?
מי בנה מגדל בפיזה? -מי זאת אימא של עליזה?
"מוכנים שם בנגב? מוכנים כבר בגליל?
"זה תכף בא, שלוש, ארבע, והנה זה מתחיל."
נחמד פה.
ברוכים הבאים לבלוג של שרגא. זה אני. -זה אני. זה אני.
לא, לא, לא. שרגא זה אני.
אתה פולי. -אתה פולי.
לא. אתה פולי. אני שרג... לא חשוב. לא חשוב. בכל אופן...
פולי הוא התוכי של נטע. אני ה"שמרתוכי" שלו היום.
נטע הביאה לי אותו בבוקר מאוד מוקדם. בדיוק ישנתי ו...
מה, חמוד?
רק רגע. רגע.
עכשיו.
בוקר טוב. -בוקר טוב, נטע. -אוי...
היי, שלום, פולי!
איזה חתיך! איזה חתיך! -תודה.
הוא נהיה נחמד מאוד, את יודעת?
הוא נהיה מעצבן מאוד.
הוא לא מפסיק לחזור על כל משפט שאני אומרת על עמרי.
התאהבתי בעמרי.
למשל... -התאהבתי בעמרי.
הוא מקשיב לכל שיחות הטלפון שלי. -התאהבתי בעמרי.
טוב, די כבר, תוכי מעצבן!
איזה עמרי? זה שלומד אתך בחוג צילום?
כן, עמרי המדהים.
עמרי המדהים! -שקט, תוכי מעצבן!
בקיצור, עמרי סוף סוף הציע לבוא לבקר אותי היום,
וזה יכול להיות ממש מביך,
אם פולי יתחיל לצעוק את כל הדברים האלה שהוא שמע ליד עמרי.
אה. -אז אכפת לך לשמור עליו לכמה שעות? -בוודאי. אין בעיה.
יש בעיה. -יש בעיה מאוד גם לך...
מי זאת? מי את? -חביבה. אחות של עליזה.
אה, לא ידעתי שלעליזה יש אחות. -ואני לא ידעתי שיש לה שכן.
אה. ולמה את אומרת שיש בעיה?
כי לעליזה יש נכד, שהוא הבן של האחיינית שלי.
בחור מתוק...
אה, הנכד של עליזה. ברור. אני זוכר אותו כזה קטן. -היה קטן.
עכשיו הוא כבר גדול.
גבוה, נאה, חכם, ספונטני, רומנטי, רגיש, חוש הומור,
נפרד מהחברה שלו, וכרגע הוא פנוי.
נטע? -מה? אה, אני מצטערת לשמוע, חביבה.
אין על מה. אז חשבתי... שאם לנכד החמוד של עליזה אין חברה,
ואני מניחה שגם לך אין חבר אז... -למה את מניחה שאין לי חבר?
יש לך? -לא.
נו, אז למה שלא נשדך ביניכם?!
תודה, חביבה, אבל אני לא כל כך מאמינה בשידוכים.
הכי רומנטי בעיניי זה להיפגש במקרה ולהתאהב.
ככה בדיוק הכרתי השבוע מישהו ש...
הוא לא נראה לי, המישהו הזה שהכרת. -למה לא?
כי הוא לא הנכד של עליזה. -חביבה, את לא צריכה להיעלב.
ועכשיו אני יורדת לסופר לקנות חלב שעליזה לא צריכה,
כי היא לא בבית.
רגע, רגע, רגע, לאן עליזה נסעה?
אח, אוף... ניתקה כמו אחותה בדיוק.
נעלבה כמו עליזה.
עליזה תמיד נעלבת בלי שום סיבה. -אז בעיה שלה.
טוב, אני אחזור לאסוף אותו יותר מאוחר.
תתנהג יפה, אתה שומע? -אל תדאגי, אל תדאגי.
אני אדבר אתו ואני אצליח לשכנע אותו לא לעצבן אותך. נכון?
שרגא, זה בסדר, אני יודעת שפולי לא עושה את זה בכוונה.
הוא לא באמת מבין מה הוא אומר.
הוא פשוט קולט מילים וחוזר עליהן, כמו תוכי.
מבין מה הוא אומר. -לא, אתה לא מבין.
אני מבין מה הוא אומר. -לא, אתה לא מבין.
אני מבין. אני מבין מאוד. כי אני אוהב חיות.
פעם רציתי אפילו להיות רופא חיות - וטרינר.
אתה יודע, מתאים לך להיות דוקטור דוליטל.
דוקטור מי? -דוקטור דוליטל.
הוא היה רופא חיות שידע לדבר בשפת החיות.
אה, באמת? איך הוא ידע?
התוכית שלו לימדה אותו. -אה, באמת? -לא.
דוקטור דוליטל הוא דמות ספרותית שכתב הסופר יו לופטינג. -יו לופטינג.
דוקטור דוליטל היה רופא של בני-אדם,
וכשהמטופלים שלו הפסיקו לבוא אליו
הוא התחיל להיות רופא של בעלי חיים.
למה המטופלים שלו הפסיקו לבוא אליו?
נטעליטל תסביר לך. -מי?
נטעליטל. -נטעליטל. אה, נטעליטל.
נטעליטל. נטעליטל.
תגיד "שרגא". -לא רוצה. נטעליטל.
להשתדל לשכב לישון על הגב, ולא על הבטן.
אפצ'י!
דוקטור? -כן. -שלום. אני חושבת שחטפתי גריפה. -אה, באמת?
שבי בבקשה.
מה זה? מה זה? -אוי, אוי... -מה זה, קיפוד?! -אוי...
ישבתי על קיפוד! -אוי! אוי ואבוי!
מה קרה? הכול בסדר?
סליחה? -הכול בסדר? קרה משהו?
בטח שקרה! התיישבתי על קיפוד. זה מה שקרה.
זה מאוד מאוד לא נעים!
צודקת! זה מאוד לא נעים כשמתיישבים לך על הגב.
מה עוד שמייקל סובל מבעיות גב תחתון בזמן האחרון.
מה?! -לא אמרתי כלום.
נבהלת? נו, ברור שנבהלת. גם אני נבהלתי.
טוב, בוא נבדוק את הגב שלך. רגע, תירגע. רגע, רגע, רגע.
עכשיו תגיד לי... אני אלחץ לך פה ותגיד לי אם כואב לך, בסדר?
כואב? אה! בטח שכואב. דקרת אותי.
סליחה, איזה מין רופא אתה?! אתה בודק אותי או את הקיפוד?!
את הקיפוד. ולא ממני את צריכה לבקש סליחה אלא ממנו.
מה?! -הבהלת אותו.
אני יכול ללמד אותך איך אומרים סליחה בשפת הקיפודים.
תעשי ככה עם האף. ככה. עם הנחיריים.
סליחה, דוקטור, עם כל הכבוד, נפלת על הראש.
שאני אתנצל בפני קיפוד?! -טוב.
מה זה? -מה זה? מה זה?
רוג'ר! רוג'ר! -באמת, איזה מין מקום זה?!
כמה פעמים אמרתי לך לא לשים רגליים לאנשים!
זה לא יפה!
לא, לא, לא, לא. אתה לא תחליט אם מגיע לה או לא מגיע לה.
אתה נחש. אתה לא שופט.
ולך לישון. לא ישנת אתמול כל הלילה.
מה, חמודי, אנחנו מפריעים לך? אח!
עוד פעם דקרת אותי!
בוא, בוא. תסתובב.
אוי... אני חושב שלמדתי להגיד סליחה בשפת הקיפודים. תראה.
נכון?
פולי, תגיד, למה שלא תלמד אותי את שפת החיות,
כמו שהתוכי של דוקטור דוליטל לימד אותו? -למה לא?
אה, נהדר! אני שמח שאתה מסכים.
נתחיל? -למה לא?
יופי. איזו מילה תלמד אותי? -למה לא?
באיזו שפה "למה לא"? -למה לא?
אה, הבנתי. התחלת שוב לעצבן. -למה לא? -שתוק.
שתוק. -שתוק כבר! -שתוק כבר!
שתוק כבר אתה! -שתוק כבר אתה!
אתה! -אתה! -אתה! -אתה!
שתוק אתה! -אתה! -זה יימשך עוד הרבה זמן?
זה יימשך עוד הרבה זמן מאוד גם לך, חביבה!
איפה הצעירה הזאת, נטע?
היא קפצה רגע הביתה להביא לפולי משהו לאכול, שלא יהיה רעב.
למה? -יופי. הזדמנות לדבר,
כי גם הנכד החמוד של עליזה... -כן? -נכנס רגע לשירותים.
הנכד של עליזה אצלך?!
מה זה "אצלך"? הוא אצל עליזה. גם אני אצל עליזה.
כן. לא. אני מתכוון ש... -עבר להגיד שלום כי היה בסביבה.
לא מתוק? -מתוק. מה זה מתוק. מאוד מתוק.
שאלתי אותו... -כן? -הוא לא מעוניין שאני אכיר לו את נטע.
הוא לא אוהב שידוכים.
בסדר, חביבה, גם נטע לא כל כך אוהבת שידוכים.
וחוץ מזה, יש לו... כבר מישהי חדשה.
אה, אז בכלל אין על מה לדבר.
עוד לא חברה, אבל היא מוצאת חן בעיניו.
אה, שיתחדש.
חיטטתי לו בטלפון, וראיתי תמונה שלה.
זה לא יפה לחטט. היא יפה? -כמו נטע.
כמו נט... כמו נט... אה, דומה לנטע?
שתי טיפות מים! -נו, אז אולי זאת נטע. -זאת נטע.
בגלל זה הוא היה בסביבה.
אה! אז עכשיו הכול ברור! -אבל אף מילה.
מעולם לא חיטטתי לו, מעולם לא ראיתי תמונה,
ממני אתה לא יודע כלום. -מאה אחוז. -אסור שנטע תדע.
אסור שנטע תדע.
אסור ש... אוי, לא... אוי, לא... -אסור שנטע תדע. -אוי, לא...
אתה לא יכול לסתום לו את הפה?!
לא, חביבה, אני לא יכול לסתום לו את הפה.
ועכשיו הוא יגלה הכול! אלוהים, אני לא מבין את זה!
איך, איך, איך... התוכי של דוקטור דוליטל היה הרבה יותר נחמד!
הרבה הרבה!
אל תגיד את זה, בסדר?
אי אה, אי אה, אי אה, אי אה... -הבנתי, הבנתי, בחמורית זה...
רגע, אל תגיד לי, אני זוכר לבד...
אה, "כואב לי הזנב". נכון? צדקתי? -נכון. נכון. נכון.
טוב, ועכשיו, איך אומרים... איך אומרים את זה בסוסית?
אה, הבנתי, הבנתי.
מצוין. אי אה, אי אה. נכון. נכון.
ואיך כלב אומר שנכנס לו קוץ לרגל?
אה הא. איך לא חשבתי על זה לבד?!
שלום, דוקטור. אוי...
מה?
כל כך כואב לי הראש. אולי יש לך משהו נגד כאב ראש?
מה? -אה, סליחה. -לא מבין כלום.
מיאו, מיאו, מיאו, מיאו. מיאו! -אה! כדור נגד כאב ראש. בבקשה.
הנה לך שני כדורים. -או, תודה רבה. -זה מאוד טעים. כן.
פינקי. -מצוין. מה זה?
זה... זה ממתק לגורים.
מה? בוא, פינקי. בוא, פינקי. בוא, מתוק. ו...
מי רוצה עכשיו גירודים בראש? מי נהנה? מי נהנה?
אוכל? בתיאבון. -חזרתי.
היא חזרה. -הנה הגרעינים שלו. -יופי.
ובובת הארנבת שהוא אוהב. -אה, נהדר.
יו... שרגא, עוד חמש דקות הוא מגיע. אני כל כך מתרגשת!
תחזיק לי אצבעות, טוב? -בטח. -אסור, אסור שנטע תדע!
שתוק כבר.
מה הוא אמר? -כלום.
אני חושב ש... הוא סתם ממלמל. אני פשוט התחלתי ל...
ללמד אותו להגיד כל מיני דברים שלא קשורים לשום דבר.
אסור שנטע תדע!
הוא אמר "אסור שנטע תדע"? -לא, לא שמעתי.
הוא אמר משהו... מ... מ... מתה... משהו.
בסדר, אני מודה. -בסדר, אני מודה מאוד גם לך, חביבה.
טעיתי, לא התאפקתי, וחיטטתי בטלפון של הנכד של עליזה.
עמריקי. -מה?! מה, עמריקי זה... זה עמרי?!
עמריקי? הנכד של עליזה זה עמרי שלי? -והנין של אימא של עליזה.
מה, אני לא מאמינה...
וחיטטת לו בסמארטפון?
הוא עלה אלייך הביתה כבר לפני שתי דקות.
טוב, אני חייבת ללכת.
טוב, אה... חביבה, אנחנו עוד נדבר על זה. בסדר? על הסמארטפון.
שרגא, אני נראית? בסדר? -מעולה. -כן? -מעולה.
זאת הפעם הראשונה שאני מכירה את האחות של הסבתא
לפני שאני מכירה את הבחור! ביי.
תוכי מלשן!
אויש, באמת, חביבה, הוא רק תוכי. הוא לא מבין בכלל מה את אומרת.
אז מה הוא מדבר? שיצייץ. הוא ציפור!
את יודעת מה, חביבה?
אני חושב שהתוכי הזה גדל כל חייו עם בני-אדם,
אולי הוא לא יודע בכלל שהוא ציפור שצריכה לצייץ.
אז אולי תלמד אותו.
זה רעיון!
כמו שהתוכית לימדה את דוקטור דוליטל לדבר בשפת החיות,
אני אלמד אותו לצייץ. מוכן?
בוא נראה אם אתה יודע ללמוד.
צוויץ צוויץ צוויץ. -צוויץ צוויץ צוויץ. -יפה!
צוויץ צוויץ צוויץ. -צוויץ צוויץ צוויץ.
איזו קליטה מהירה! אנחנו ממש גאונים!
רק אני גאון. צוויץ צוויץ צוויץ.
צוויץ צוויץ צוויץ. -צוויץ צוויץ.
תכתוב וייעוץ לשון לכתוביות: רווית ליגום
הפקת כתוביות: אולפני אלרום
