חדשות מהעבר: אלנבי, גירוש התורכים, המנדט הבריטי

אהלן לכולם. כיף שאתם אתנו!

ברוכים הבאים לתכנית נוספת של "חדשות מהעבר" בחינוכית.

היום נקפוץ ישר לתוך התקופה שבה השלטון בארץ שלנו

עבר מהטורקים, שהיו חבורת אנשים עם שפמים וטורבן,

לבריטים, שהיו חבורת אנשים עם שפמים וסתם כובעים רגילים.

אבל תחילה, הכותרות.

הגנרל הבריטי, אדמונד אלנבי,

באתי, ראיתי, כבשתי

וישבתי לשתות תה עם עוגיות.

ארץ ישראל מחליפה אימפריות כמו גרביים.

הטורקים בחוץ - הבריטים בפנים.

המנדט הבריטי.

הכיבוש המנומס שבלכתו

סלל את הדרך לעצמאות המדינה.

שוב שלום. כולנו יודעים שאלנבי זה רחוב בתל-אביב

שיש בו המון אוטובוסים ובגדים זולים. היום נכיר את אלנבי האיש

ומה בדיוק הוא עשה כדי שיהיה ראוי לרחוב מרכזי בתל-אביב?

לדיווח מפורט נעבור לכתבנו

לענייני האימפריה הבריטית,

הלוא הוא עידן אלתרמן!

טוב. בהחלט תה טוב.

אלוהים ינצור את המלכה. בלונדון יש טלוויזיה מצוינת,

קייט מידלטון רזה. -עידן, עידן, אתה שומע אותנו?

אנחנו מחכים לדיווח שלך על הגנרל הבריטי

שעשה כאן היסטוריה בארץ ישראל. -תאטרון מדהים. אוכל מזעזע.

אה! אנחנו ממש בשידור עכשיו? אה. סליחה.

שלום לכם. כמה נפלא שאתם אתנו בתכנית.

אז איך קרה שהטורקים ששלטו כאן כל כך הרבה שנים

סולקו מכאן לטובת המנדט הבריטי?

הכול התחיל כשגנרל גיבור בשם אדמונד הנרי היימן אלנבי

קצין בצבא הוד מלכותו מונה למפקד העליון

של הכוחות הבריטים במזרח התיכון

וכמו שאתם רואים בתמונת הפרופיל שלו,

היו לו כבר כמה אותות הצטיינות.

המטרה שלו הייתה להרחיק את הטורקים מתעלת סואץ המצרית

כי האימפריה הבריטית רצתה לשלוט באזור מבלי שיציקו לה

ותעלת סואץ היתה נתיב מעבר האניות החשוב ביותר באזור.

תראו את המפה. היא משמשת כמעבר הימי היחיד

מאפריקה לים התיכון.

אלנבי, שכבר היה בעל ניסיון קרבי רב בעקבות מלחמת העולם הראשונה,

בנה צבא מאורגן. הוא הצליח לכבוש את עזה ואת באר-שבע

בעזרת כוחות צבא אוסטרליים ומשם התקדם לכיוון ירושלים

וכל זה היה בערב חג החנוכה בשנת 1917.

הגנרל אלנבי ירד מהסוס שלו ונכנס לירושלים.

יש גם וידאו של זה שמסתובב ברשת.

כמו שאפשר לראות, הוא נכנס ברגל

כדי לתת כבוד לעיר הקודש,

למרות שהוא היה ספץ

ברכיבה על סוסים

וידע לעשות איתם

כל מיני תרגילים מגניבים כאלה.

כן, היום החבר'ה היו אומרים על זה 'דפק כניסה!'

אז כך יצא שבתשעה באוקטובר 1917

הכריז אלנבי על כיבוש ירושלים באופן רשמי.

הוא נתן נאום נחמד שבו הוא קובע

שירושלים תהיה תחת שלטון האימפריה הבריטית

אבל מובן שהבריטים יכבדו שם את כולם ויתנהגו יפה ויהיה בסדר

ולא צריך לדאוג. הוא נתן כבוד לכל הדתות

והבטיח בפוסט, שהיה מיועד לכל תושבי העיר,

שמעכשיו יהיה העתיד קצת יותר אירופאי:

"בל יחשוש איש מכם לאור הניסיון שהיה לכם בידי היריב שהסתלק,

"הריני להודיעכם כי ברצוני שיעסוק כל אדם בעסקיו החוקיים

"ללא חשש וללא מפריע."

הקיצר, מירי, מה שזה אומר זה

אל חשש, יהיה לכם כיף עם השלטון החדש.

בטוח שהרבה יותר כיף מאשר עם הטורקים.

משם והלאה כוחו של אלנבי רק הלך וגדל.

הוא קרקס את הטורקים בקרב במגידו ב-1918.

הנה, כאן הוא נראה לאחר שקיבל תואר אצולה על הישגו בקרב.

לאחר תבוסת האימפריה העותומאנית

שחייליה הטורקים חזרו עם הזנב בין הרגליים לטורקיה,

נשאר אלנבי במזרח התיכון עד 1925 ואז חזר לבריטניה,

שם התמנה לחבר בבית הלורדים ובזמנו החופשי

פשוט עסק בדיג וצפרות, שזה נשמע תחביבים פשוט...

תודה, עידן. אני רק אוסיף שאלנבי עצמו,

זמן קצר לפני מותו ב-1936 בלונדון,

חזר לירושלים כדי להיות אורח הכבוד בטקס הנחת אבן הפינה

לאוניברסיטה העברית בהר הצופים. בהמשך התכנית,

הטורקים ששלטו בארץ ישראל

400 שנה מגורשים מהארץ.

השלטון שהביא לנו את הפסקת התה

הבריטים כובשים

את המדינה שבדרך.

והחידה היומית:

התשובה בסוף התכנית,

או בתחילתה של תל-אביב. מיד חוזרים.

שוב שלום ותודה שחזרתם אלינו לחינוכית.

אז כמו שראינו קודם, הבריטים ברשות הגנרל אלנבי הגיעו.

מירי? -מה? -נכון שהדיווח שלי קודם על אלנבי

היה מנומס ומאופק בסגנון בריטי? -כן, כן, עידן.

הוא היה מנומס, מאופק מאוד. -כן.

אבל אנחנו באמת חייבים להמשיך ולדבר על השלטון העותומאני

כדי להבין בדיוק איך הגנרל אלנבי גירש אותו מכאן.

אה, אז זה, למשל, לא היה בצורה מנומסת ומאופקת בכלל!

למעשה, הצבא הבריטי, שכמו שאמרנו שם עין על תעלת סואץ

אמר לעצמו: "היי, אם אני כבר בסביבה,

"אז בואו נכבוש גם את ארץ הקודש ונראה לטורקים מה זה."

אז הם הלכו על זה ובדיוק כמו משה רבנו

עשו יציאת מצרים לכיוון ישראל. -כן, רק שלמשה רבנו

הווייז תזמן 40 שנה, היו המון פקקים בכיוון הנסיעה שלהם.

לבריטים זה תזמן הרבה פחות, בסך-הכול כמה חודשים.

בהתחלה הבריטים ניסו לכבוש את ירושלים, לא הצליחו.

אז הם החליפו מפקדים.

אחרי שני קרבות רציניים מאוד על עזה ועל באר-שבע,

קרבות שעלו בחייהם של עשרות אלפי חללים משני הצדדים

הצליחו הבריטים להכניע את הטורקים.

נכון, ואל תשכחי שהבריטים, יחד עם כוחות אוסטרליים,

עשו לטורקים תרגיל בקרב על באר-שבע.

תראי מה מצאתי ביו-טיוב. את השחזור שהאוסטרלים עשו

לפני כמה שנים לקרב במיקום המקורי.

אני עכשיו אתקצר בעבורכם את העלילה. אז ככה, הם אמרו:

אוי, איבדנו איזה תיק סודי לגבי המתקפה הבאה שלנו בעזה,

והטורקים כאילו, חחחח וואללק, מצאנו את התיק הזה.

הם באים לתקוף בעזה ולא יודעים שאנחנו יודעים.

והבריטים כאילו, הם חושבים שאנחנו נתקוף בעזה,

אבל הם לא יודעים שאנחנו נתקוף בבאר-שבע.

והטורקים כאילו, יאללה, תבואו לעזה ונראה לכם מה זה.

והבריטים, כאילו, נראה לכם?

אנחנו תכף גומרים עליכם בבאר-שבע, יא פריירים.

והטורקים, כאילו, אוי לא, מה נעשה עכשיו? אנחנו בצרות.

עדיף שניכנע ונברח. -אה, כן, אפשר להגיד שזה מה שהיה.

אכן, תרגיל ההטעיה של הבריטים עבד יפה מאוד,

אבל בואו לא נשכח שהבריטים הגיעו לפה במטרה להפוך

את כל המזרח התיכון

לחלק מהאימפריה הבריטית.

מהמפרץ הפרסי ועד לים התיכון.

ואז הטורקים גילו, או-קיי,

תנו לנו רק לארוז את המזוודות ולהתחפף מכאן.

והבריטים כאילו, או-קיי, לפחות ארזתם לבד?

אתם לא רוצים בעיות במכס, אז הטורקים כאילו...

וכך תמו להן 400 שנים של שלטון טורקי בארץ ישראל.

ואחרי שהטורקים סגרו את שערי האימפריה וחזרו לטורקיה,

נשארו כאן הבריטים. אנחנו כבר יודעים

איך הם נלחמו כדי לכבוש את הארץ.

אבל מה בדיוק הם עשו בה אחרי שכבשו אותה?

וכמה זמן הם נשארו כאן? נשוב לכתבנו

לענייני האימפריה הבריטית, מיסטר עידן אלתרמן.

יפה מאוד, מירי. יפה מאוד. בכל אופן, בואי נגיד ככה,

אחרי שהבריטים סוף-סוף

סילקו מכאן את הטורקים,

עשו מסיבת תה ושמחו מאוד,

הם בעצם גילו

שכבשו ארץ שיש בה שני עמים, יהודים וערבים,

ושבהחלט אפשר לומר שהם לא כל כך מחבבים זה את זה.

תקלטו את הפוסט הזה שנכתב בדף של הנציב העליון הבריטי,

הרברט סמואל, מיום הכרזת המנדט:

"יהודי ארץ ישראל ואיתם העם העברי בכל העולם

"רואים במינוי אחינו סר הרברט סמואל לנציב העליון...

"צעד ראשון להגשמת הצהרת בלפור".

היהודים קיוו שמינוי הרברט סמואל היהודי

יעזור להם מול הערבים. אבל כשהעלייה היהודית לארץ,

שבשנות העשרים כבר מנתה כ-100,000 איש,

עשתה לבריטים כאב ראש אחד גדול הם החליטו להגביל אותה.

מובן שהיהודים התאכזבו והתעצבנו. אבל מה?

גם הערבים התעצבנו. כי הם לא רצו עלייה יהודית בכלל!

ואתם יודעים מה קורה כשיש מתח בין יהודים לערבים בארץ ישראל.

מתחיל בלגן. אז כן, היו קרבות, היו פרעות.

בהתחלה דווקא הערבים התקוממו נגד הבריטים

במה שכונה "המרד הערבי הגדול".

הם דרשו להפסיק את עליית היהודים לארץ

ולאסור מכירת קרקעות ליהודים. הם מרדו בבריטים,

אבל על הדרך הם ניסו לפגוע בכמה שיותר יהודים.

לשרוף שדות, לחבל בהתפתחות של היישוב בארץ

במה שקיבל את השם: מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט.

התוצאה של שלוש שנות המרד הערבי הייתה 200 הרוגים בריטים,

400 הרוגים יהודים ו-5,000 הרוגים ערבים.

לפחות התנופה של ההתיישבות היהודית בארץ לא נפגעה.

מי שכן ניסה לעצור את ההתפתחות היו דווקא הבריטים

שהוציאו את הספר הלבן

של מקדונלד

שממש לא דיבר על המבורגר וצ'יפס

אלא הגביל את מספר העולים היהודים לארץ

וכמו שאתם רואים בסטטוס היבש הזה בדף של מקדונלד,

גם אסר על קניית נדל"ן. -הספר הלבן היה רחוק מאוד

מהצהרת בלפור שקדמה לו שהייתה קצת יותר לטובת היהודים.

אבל מכיוון שבמלחמת העולם השנייה הבריטים היו החומה

שעצרה את הצבא הנאצי מלכבוש את ארץ ישראל

מרבית היהודים בארץ תמכו בבריטים וסייעו להם,

למרות האיסורים והמגבלות שהם הטילו.

הנה, כאן, בפוסט המפורסם של לא אחר מאשר דוד בן גוריון:

וזה לא הכול.

אחרי מלחמת העולם השנייה הוקמה בבריטניה ממשלה חדשה.

היהודים בארץ קיוו שהיא תבטל את הספר הלבן.

לאכזבתם, גם הממשלה הזאת החליטה

שיש להתחשב בדעת הקהל הערבית.

זה די עצבן את המחתרות היהודיות שקמו לפני קום המדינה,

ההגנה, האצ"ל והלח"י.

האצ"ל והלח"י החלו לעשות פעולות צבאיות נגד הבריטים

וככה החלו כמה שנים של קרבות בין היהודים לבריטים

וגם, תקשיבו לזה, בין הערבים לבריטים.

בקיצור, כולם נלחמו בכולם

וכל אחד טען שהוא צודק והאחרים טועים.

אלן קנינגהם, שהיה הנציב הבריטי האחרון בארץ ישראל

לא ידע איך להתמודד עם המורכבות הזאת

וההוכחה היא הסטטוס הזה: "האווירה בארץ הייתה טעונה טינה

"וחשש שאנו ננקוט באמצעים דרסטיים ביותר.

"יום אחד נכנס בן גוריון למשרדי כרוח סערה ואמר:

הבנתם? בסוף הוא הבין עם מי יש לו עסק.

ללא ספק, בן גוריון היה בחור רציני.

ובסוף בניסיון אחרון למצוא פתרון,

בריטניה פנתה לאו"ם שהקים

ועדה שנקראה ועדת אונסקו"פ

אשר קבעה שהארץ תחולק

לשתי מדינות, ערבית ויהודית,

ובירתן המשותפת העיר ירושלים.

נשמע לכם מוכר? לא סתם.

רוב היהודים תמכו בתכנית, אבל הערבים התנגדו

וזו הייתה ראשיתה של מלחמת העצמאות.

ההחלטה על הקמת מדינת ישראל, שנקראת גם החלטה 181,

התקבלה על-ידי האו"ם ב-29, או כ"ט בנובמבר 1947.

ככה זה נראה ונשמע בקטע שכבר זכה למיליוני צפיות.

בריטניה - נמנע. ארה"ב - כן.

הבריטים, כמו שראיתם בקטע, נמנעו בנימוס בריטי בהצבעה.

וב-14 במאי 1948 הוכרזה הקמתה של מדינת ישראל.

וזהו. זה היה סופו של המנדט הבריטי.

התשובה לחידה

ששאלנו בתחילת התכנית:

רחוב אלנבי נקרא

במקור "דרך הים".

האמת, שם קצת יותר יפה.

זהו, סיימנו.

תודה שהצטרפתם אלינו.

חפשו אותנו גם באתר

הטלוויזיה החינוכית.

ועד אז, אל תשכחו,

יש לנו היסטוריה נהדרת.

תמלול: יעל שלו

ייעוץ לשון לכתוביות: מיה בסטר-קינן

הפקת כתוביות: אולפני אלרום