×

We use cookies to help make LingQ better. By visiting the site, you agree to our cookie policy.


image

High level language (history, science), חדשות מהעבר: הרברט סמואל, "הספר הלבן" ותכנית החלוקה

חדשות מהעבר: הרברט סמואל, "הספר הלבן" ותכנית החלוקה

ברוכים הבאים ל"חדשות מהעבר" בחינוכית,

ההיסטוריה של עם ישראל אונליין.

תכף נתחיל בתכנית, אבל קודם כול - הכותרות.

הרברט סמואל, היהודי מאנגליה

ששלט בארץ ישראל

עוד לפני שהייתה כאן מדינה.

גלגוליו של הספר הלבן,

קובץ החוקים והתקנות

של השלטון הבריטי בארץ.

ארץ אחת לשני עמים:

הכול על תכנית החלוקה.

שוב שלום. 400 שנים שלטו הטורקים בארץ ישראל,

תקופה שלא זכורה ליישוב היהודי בארץ כמוצלחת במיוחד.

היהודים שמחו להיפטר מהטורקים וקיבלו שלטון חדש של בריטים,

שהניסו מכאן את הטורקים בכבוד מלכים.

כידוע, כל שלטון צריך להביא שליט, או במקרה של הבריטים

הם הביאו נציב עליון.

עם הפרטים על הרברט סמואל, הנציב הראשון בישראל,

כמובן, כתבנו עידן אלתרמן.

שלום, עידן. -שלום, מירי.

וכמו שציינת, ביישוב היהודי בארץ

שמחו להחליף את הקפה הטורקי

בתה אנגלי משובח ומנומס,

ומי אחראי על אספקת התה

אם לא הנציב?

איך שהוא אני בטוחה שהיו לו

עוד כמה דברים לעשות חוץ מלדאוג לאספקה שוטפת של תה.

זה נכון. הנציב היה האחראי מטעם ממלכת בריטניה

על כל ארץ ישראל.

אחרי שהכוחות הבריטיים בפיקודו של גנרל אלנבי

כבשו את ארץ ישראל בשנת 1917,

ביישוב היהודי שמחו מאוד, כי הבריטים נחשבו לתומכים

ברעיון הקמת מדינה יהודית.

בואי ניזכר בסטטוס של לורד בלפור מההצהרה ששחרר באותה שנה,

ההצהרה המפורסמת.

הייתי אומרת ש"תומכים" זאת מילה גדולה.

נתפשר על "לא מתנגדים" לרעיון של הקמת מדינה יהודית.

זוכרים את הווידאו הזה, שרץ ברשת

מהיום שגנרל אלנבי משחרר

את הארץ, כשהוא הגיע לירושלים?

פעם ידעו לעשות קבלות פנים.

פעם, זה נכון. אבל חכי, זה עוד כלום.

זאת קבלת פנים דרדלה. תראי איך קיבלו את הרברט סמואל,

הנציב העליון הראשון. זה באמת כבוד. האמת, הגיע לו.

הרברט לואי סמואל,

או בשמו העברי אליעזר בן מנחם,

כן, כן, הוא היה יהודי,

נולד ב-1870.

סמואל, תעיפו מבט בתמונת הפרופיל שלו כאן,

היה היהודי הראשון שכיהן

כשר בממשלת בריטניה.

בהתחלה כשר לענייני דואר, יש דבר כזה,

אחר כך התקדם בחיים

והפך לשר הפנים.

בשנת 1920,

שנתיים לאחר שהפסיד

את הכיסא שלו בבית הנבחרים,

מונה לנציב העליון הראשון

בארץ ישראל.

אנשי היישוב היהודי שמחו מאוד על המינוי הזה.

הם חשבו ש"הנה, סוף סוף בא אחד משלנו",

ואפילו העניקו לו את הכינוי המחייב, כמו שאתם רואים בסטטוס הזה,

"הראשון ליהודה".

כינוי קצת כבד לטעמי. "הרבי" נשמע יותר טוב. הרבי.

אז אם היהודים היו מרוצים,

אני מנחשת שהערבים היו קצת פחות מרוצים.

"קצת פחות מרוצים" זו דרך די עדינה לנסח את זה.

היהודים והערבים, כידוע,

לא הכי הסתדרו אחד עם השני לאורך השנים,

וגם בקרב הבריטים הייתה ביקורת.

תראו, למשל, את הסטטוס הזה

של גנרל אלנבי בכבודו ובעצמו.

אלנבי חשש שבגלל יהדותו של סמואל

הוא יהיה בעד היהודים, ואז הערבים יתעצבנו.

אבל סמואל ניסה לנהל ככה את העסק שכולם יהיו מרוצים,

והשתדל להיות הוגן עם כולם. משימה קלה זאת לא הייתה.

ממש לא קלה.

למרות שהיה יהודי ופעל למען היישוב היהודי,

הוא לא אכזב גם את הערבים.

הוא מינה את המנהיג הכי אנטי-ציוני

ואנטי-יהודי באזור

חאג' אמין אל-חוסייני, כאן בתמונה,

שהיה אחראי לפרעות ביהודים ולמרד הערבי,

לתפקיד יוקרתי -

המופתי של ירושלים.

זאת אומרת, הוא הפך אותו

לאיש הדת המוסלמי

הכי חשוב באזור.

יחד עם זאת, הוא גם באמת עשה דברים חשובים עבור היישוב היהודי:

הוא הרשה ליהודים לרכוש קרקעות,

הכיר בעברית כשפה הרשמית בארץ.

קודם לכן רק אנגלית וערבית היו שפות רשמיות.

הוא הכיר במוסדות הציוניים, מה שאומר שכל החבר'ה

שהסתובבו פה והקימו ארגונים כמו ההסתדרות והרבנות

הפכו לנציגים רשמיים של העם היהודי,

שזה בדיוק מה שהם רצו. -נכון. אבל, מירי, את יודעת מה אולי

התרומה הכי חשובה שלו למדינה שבדרך?

כל מה שציינתי לא היה מספיק חשוב וטוב בשבילך?

חשוב וטוב אבל לא מצוין, מירי.

סמואל, כאן בתמונה עם לורד בלפור וגנרל אלנבי,

גם הכריז על ירושלים כבירת ארץ ישראל,

וקבע את מעונו הרשמי בבירה, במתחם אוגוסטה ויקטוריה

על פסגת הר הצופים.

וזה לא היה הנכס היחידי שהוא החזיק בארץ.

קבלו הצצה לבית הקיט שלו

סמוך לכרמיאל.

הבנתם? הוא הראשון שהבין

את פוטנציאל התיירות בצפון,

והוא הקים את הצימר הראשון

עוד לפני שבכלל חשבו על הג'קוזי.

עשית לי חשק לחופשה משפחתית בצפון.

ממש יפה שם. -נכון.

אגב, סוף השבוע הבא, צימר עם ג'קוזי. עליי.

אני מפרגן לך.

הקיצר, להרברט סמואל לא היה תפקיד קל בכלל.

הוא ודאי העדיף להתעסק בהקמת רכבות ובסלילת כבישים,

אבל נאלץ להקים יותר ויותר כוחות משטרה שיעשו פה סדר

וישמרו על היהודים במהומות ובפרעות.

גם משטרה זה חשוב. תודה, עידן.

הרברט סמואל מסיים את תפקידו

בשנת 1925 וחוזר לבריטניה,

שם הוא ממשיך בעשייה פוליטית,

עד שנפטר בשנת 63'.

רבים מצאצאיו חיים היום בישראל.

אצלנו בהמשך:

הרבה לפני "אפל".

האם הספר הלבן היה באמת לבן,

או שניתן היה להשיג אותו

גם בצבעים אחרים?

מה היא תכנית החלוקה,

והאם היא הצליחה?

והחידה היומית:

תודה שחזרתם אלינו לחינוכית.

אנחנו באמצע התכנית,

וזה ממש לא לעניין, עידן, לקרוא עכשיו ספר.

טיפה נימוס.

סליחה, אני פשוט עובר על החומר, מירי.

וזה לא סתם ספר, דרך אגב. זה הספר הלבן.

הספר הלבן הוא מסמך רשמי של ממשלת בריטניה,

והוא נראה כמו שמסמך ממשלתי אמור להיראות. תראו.

משעמם. אבל מה שכתוב בו לא משעמם בכלל.

שלוש פעמים הוציאה הממשלה הבריטית

מסמך הוראות מיוחד, מה לעשות עם ארץ ישראל.

שלושה ספרים לבנים.

על הראשון היה חתום

וינסטון צ'רצ'יל.

תראי את התמונה שלו.

האיש המפורסם והסיגר הידוע.

צ'רצ'יל ידוע כראש ממשלת בריטניה

בזמן מלחמת העולם השנייה,

אבל 20 שנה קודם, בשנת 1922,

הוא היה שר המושבות הבריטי,

שהיה אחראי גם על ארץ ישראל.

שנה לפני כן היו בארץ

מהומות גדולות של ערבים

שלא היו מרוצים

מהיישוב היהודי ההולך וגדל.

תראי, למשל, את הסרט הזה

שרץ ברשת. לא נעים בכלל.

אתה בעצם מתכוון

למאורעות תרפ"א,

בהם נהרגו 47 יהודים.

ברור שזה דרש תגובה,

ותראו מה הממשלה הבריטית מפרסמת בדף הרשמי שלה.

אז צ'רצ'יל פרסם את הספר הלבן הראשון,

שבו נאמר כי הבריטים עדיין תומכים בהקמת בית לאומי ליהודים בא"י.

אפשר לראות את זה בסטטוס של צ'רצ'יל.

הספר הבטיח שהבית הלאומי שיוקם ליהודים

לא יפגע בזכויות הערבים בארץ,

שהעלייה היהודית לארץ תוגבל, וכדי שיהיה ברור שזה רציני,

נתנה הממשלה חלק גדול

משטח הארץ לערבים:

את כל עבר הירדן המזרחי,

עליו תוקם הממלכה הערבית

בשליטתו של עבדאללה,

סבא רבא של עבדאללה מלך ירדן היום.

כן. מה, זה רוב השטח, כל מה שממזרח לירדן.

מה שמסביר למה ביישוב היהודי לא כל כך אהבו

את הספר הלבן הזה.

הם הבינו לאן הרוח נושבת והתכוננו.

הם החלו לאגור נשק

ולעבור אימונים צבאיים, כי הם הבינו

שהערבים ימשיכו בפרעות

ושמהבריטים לא תבוא הישועה,

את יודעת. -רגע, רגע, עידן, אמרנו שהיו שלושה ספרים לבנים.

אז הראשון לא עבד. -הבנת יפה. הראשון לא עבד בכלל.

שבע שנים אחר כך, ב-1929, יש כמעט שידור חוזר של כל העסק.

שוב הערבים מסתערים על יישובים יהודיים.

מאורעות תרפ"ט, 133 יהודים הרוגים.

והפעם לשר המושבות קוראים פספילד,

והספר הלבן שלו נסוג עוד קצת

מההבטחות שניתנו ליהודים בהצהרת בלפור.

נאסרה מכירת קרקעות ליהודים, העלייה הוגבלה עוד יותר,

והיישוב היהודי כעס וזעם,

כמו שאפשר לראות כאן, בסטטוס של יצחק בן צבי.

הכעס הזה מוביל לכך שנשיא ההסתדרות הציונית

חיים ויצמן מתפטר,

ואפילו פקידים בריטים אומרים שפספילד הפעם הגזים,

ביניהם גם ידידנו הרברט סמואל.

אז בעצם ההיסטוריה חוזרת על עצמה.

תגידי את. -אני אגיד לך. -בדיוק.

בין השנים 1936 עד 1939

השתוללו בארץ מהומות

עוד יותר גדולות מכל אלה שהיו קודם.

נכון. המרד הערבי הגדול, מאות הרוגים יהודים ובריטים.

ובתגובה, הממשלה הבריטית... -מוציאה ספר לבן.

מה זה לבן. ביישוב היהודי קראו לו "הספר השחור".

בשנת 1939 שר המושבות מקדונלד

מפרסם ספר לבן חמור

וקשה יותר מהקודמים,

ובו הוא נסוג לגמרי

מהרעיון של מדינה יהודית,

ובמקומה הוא מציע להקים

מדינה דו-לאומית של יהודים וערבים.

החוקים בספר לא אפשרו כמעט בכלל רכישת קרקעות על ידי יהודים.

תראו את ההפגנות והמחאה החברתית שרצה ברשת

בעקבות הספר הלבן של מקדונלד.

בן גוריון קרא לו "ספר המעל", ספר הבגידה.

היישוב היהודי מזמין את כולם ל"איוונטים" כנגד הבריטים.

תראו את זה. הארץ מתמלאת

הפגנות ועצרות נגד הספר הלבן.

אבל ליישוב היהודי יש בעיה להתנגד לממשלת בריטניה באותה תקופה.

אני יודע מה קרה שם. פורצת מלחמת העולם השנייה,

והבריטים נלחמים בגרמנים הפעם.

היישוב היהודי לא יכול להיאבק במי שנלחם בהיטלר,

האויב הכי גרוע של היהודים.

אז בן גוריון מעלה את הסטטוס המפורסם:

מלחמת העולם השנייה והשואה,

במהלכן נכתב הספר הלבן השלישי,

מביאה אותנו בעצם לנושא האחרון היום בתכנית:

תכנית החלוקה.

בסוף המנדט הבריטי היחסים בין השלטון הבריטי

ובין היישוב היהודי היו קשים.

הבריטים רצו לסיים את המנדט ולחזור הביתה.

בעולם די שברו את הראש

מה לעשות עם הארץ הזאת.

הערבים רצו אותה לעצמם, וגם היהודים.

אחרי הרבה ועדות והחלטות וספרים לבנים,

החליט ארגון האומות המאוחדות, האו"ם,

שהבריטים יחזירו את המנדט שקיבלו על הארץ,

יחזרו הביתה לבריטניה, והארץ תחולק בין היהודים לערבים.

וזהו, מחלקים את הארץ? בלי ספרים לבנים, שחורים,

ירוקים, בז'? -כן, עידן, מחלקים.

תראה את מפת החלוקה,

לפיה, למשל, העיר באר שבע

היא חלק ממדינה ערבית.

ביישוב היהודי היו תגובות נזעמות על חלוקת הארץ

ומתן שטחים נרחבים לערבים.

לדוגמה, תגובת ארגון הלח"י

כאן בדף הארגון.

האו"ם מינה ועדה מיוחדת בשם ועדת אונסקו"פ,

שבדקה את המצב בארץ ישראל.

באוגוסט 1947 הגישה הוועדה את מסקנותיה לאו"ם.

הוועדה קבעה את חלוקת א"י

לשטח יהודי ושטח ערבי.

היישוב היהודי הסכים לקבל

את תכנית החלוקה

בצער ובלב כבד, כמו שאפשר

לראות בסטטוס הזה.

נציגי הסוכנות היהודית הצהירו

כי הם רואים בצער את התכנית

לחלוקת הארץ, אך נענים לה

למען השכנת שלום.

ואילו נציגי הערבים ממש, אבל ממש, לא הסכימו

לקבל את תכנית החלוקה,

והעלו את הסטטוס הזה.

מזל שהאיום הזה לא ממש השאיר רושם על האו"ם.

ב-29 בנובמבר, מה שמכונה אצלנו כ"ט בנובמבר,

התכנסה עצרת האומות המאוחדות לישיבה מיוחדת,

ובה הצביעו כל המדינות שהיו חברות בה על תכנית החלוקה,

ובכך בעצם גם על זכותם של היהודים להקים את מדינת ישראל.

רוב היהודים נצמדו למקלטי הרדיו, למי שהיה,

והקשיבו להצבעה הדרמטית.

הצעת הוועדה המיוחדת לענייני ארץ ישראל

התקבלה ברוב של 33 קולות.

וכשהתקבלה ההחלטה, תראו איזו שמחה הייתה ברחובות.

ואו, שמחה וריקודים עד אמצע הלילה!

חלוקה או לא חלוקה, מעט שטח או הרבה -

ההתרגשות מהרעיון שאחרי אלפיים שנה

תהיה ליהודים מדינה הייתה חזקה מהכול.

ואם היהודים רקדו ושמחו, אצל הערבים היה בדיוק ההפך.

ככה עובדת ההיסטוריה שלנו, מה לעשות.

בשביל היהודים הפך יום ההכרזה ליום חג.

עד היום יש רחובות שקרויים על שם תאריך ההכרזה,

29 או כ"ט בנובמבר.

הערבים לא קיבלו את ההכרזה,

וכבר למחרת התחילו מהומות אלימות

שהתפתחו למלחמת העצמאות,

שהובילה להקמת המדינה

בגבולות של מה שמכונה הקו הירוק.

אבל זה כבר בתכנית אחרת.

תכנית שלא תאחר לבוא, עידן.

אל תדאג, אנחנו נגיע גם לזה.

פתרון החידה: הטיילת שנקראת

על שמו של הנציב הראשון

היא כמובן טיילת הרברט סמואל,

שנמצאת לאורך חוף הים בתל אביב.

תודה לכם שהייתם אתנו

בעוד תכנית של "חדשות מהעבר".

חפשו אותנו באתר

הטלוויזיה החינוכית. וזכרו,

לא שופטים ספר

לפי צבע הכריכה שלו.

להתראות.

לא קל, לא קל לחיות פה

עם תכנית החלוקה. -שמת לב

שכל החידות שלנו, התשובות שלהן

בסוף קשורות בתל אביב?

תמלול: מורן פרידמן

ייעוץ לשון לכתוביות: רווית ליגום

הפקת כתוביות: אולפני אלרום


חדשות מהעבר: הרברט סמואל, "הספר הלבן" ותכנית החלוקה News from the past: Herbert Samuel, the "White Paper" and the partition plan

ברוכים הבאים ל"חדשות מהעבר" בחינוכית,

ההיסטוריה של עם ישראל אונליין.

תכף נתחיל בתכנית, אבל קודם כול - הכותרות.

הרברט סמואל, היהודי מאנגליה

ששלט בארץ ישראל

עוד לפני שהייתה כאן מדינה.

גלגוליו של הספר הלבן,

קובץ החוקים והתקנות

של השלטון הבריטי בארץ.

ארץ אחת לשני עמים:

הכול על תכנית החלוקה.

שוב שלום. 400 שנים שלטו הטורקים בארץ ישראל,

תקופה שלא זכורה ליישוב היהודי בארץ כמוצלחת במיוחד.

היהודים שמחו להיפטר מהטורקים וקיבלו שלטון חדש של בריטים,

שהניסו מכאן את הטורקים בכבוד מלכים.

כידוע, כל שלטון צריך להביא שליט, או במקרה של הבריטים

הם הביאו נציב עליון.

עם הפרטים על הרברט סמואל, הנציב הראשון בישראל,

כמובן, כתבנו עידן אלתרמן.

שלום, עידן. -שלום, מירי.

וכמו שציינת, ביישוב היהודי בארץ

שמחו להחליף את הקפה הטורקי

בתה אנגלי משובח ומנומס,

ומי אחראי על אספקת התה

אם לא הנציב?

איך שהוא אני בטוחה שהיו לו

עוד כמה דברים לעשות חוץ מלדאוג לאספקה שוטפת של תה.

זה נכון. הנציב היה האחראי מטעם ממלכת בריטניה

על כל ארץ ישראל.

אחרי שהכוחות הבריטיים בפיקודו של גנרל אלנבי

כבשו את ארץ ישראל בשנת 1917,

ביישוב היהודי שמחו מאוד, כי הבריטים נחשבו לתומכים

ברעיון הקמת מדינה יהודית.

בואי ניזכר בסטטוס של לורד בלפור מההצהרה ששחרר באותה שנה,

ההצהרה המפורסמת.

הייתי אומרת ש"תומכים" זאת מילה גדולה.

נתפשר על "לא מתנגדים" לרעיון של הקמת מדינה יהודית.

זוכרים את הווידאו הזה, שרץ ברשת

מהיום שגנרל אלנבי משחרר

את הארץ, כשהוא הגיע לירושלים?

פעם ידעו לעשות קבלות פנים.

פעם, זה נכון. אבל חכי, זה עוד כלום.

זאת קבלת פנים דרדלה. תראי איך קיבלו את הרברט סמואל,

הנציב העליון הראשון. זה באמת כבוד. האמת, הגיע לו.

הרברט לואי סמואל,

או בשמו העברי אליעזר בן מנחם,

כן, כן, הוא היה יהודי,

נולד ב-1870.

סמואל, תעיפו מבט בתמונת הפרופיל שלו כאן,

היה היהודי הראשון שכיהן

כשר בממשלת בריטניה.

בהתחלה כשר לענייני דואר, יש דבר כזה,

אחר כך התקדם בחיים

והפך לשר הפנים.

בשנת 1920,

שנתיים לאחר שהפסיד

את הכיסא שלו בבית הנבחרים,

מונה לנציב העליון הראשון

בארץ ישראל.

אנשי היישוב היהודי שמחו מאוד על המינוי הזה.

הם חשבו ש"הנה, סוף סוף בא אחד משלנו",

ואפילו העניקו לו את הכינוי המחייב, כמו שאתם רואים בסטטוס הזה,

"הראשון ליהודה".

כינוי קצת כבד לטעמי. "הרבי" נשמע יותר טוב. הרבי.

אז אם היהודים היו מרוצים,

אני מנחשת שהערבים היו קצת פחות מרוצים.

"קצת פחות מרוצים" זו דרך די עדינה לנסח את זה.

היהודים והערבים, כידוע,

לא הכי הסתדרו אחד עם השני לאורך השנים,

וגם בקרב הבריטים הייתה ביקורת.

תראו, למשל, את הסטטוס הזה

של גנרל אלנבי בכבודו ובעצמו.

אלנבי חשש שבגלל יהדותו של סמואל

הוא יהיה בעד היהודים, ואז הערבים יתעצבנו.

אבל סמואל ניסה לנהל ככה את העסק שכולם יהיו מרוצים,

והשתדל להיות הוגן עם כולם. משימה קלה זאת לא הייתה.

ממש לא קלה.

למרות שהיה יהודי ופעל למען היישוב היהודי,

הוא לא אכזב גם את הערבים.

הוא מינה את המנהיג הכי אנטי-ציוני

ואנטי-יהודי באזור

חאג' אמין אל-חוסייני, כאן בתמונה,

שהיה אחראי לפרעות ביהודים ולמרד הערבי,

לתפקיד יוקרתי -

המופתי של ירושלים.

זאת אומרת, הוא הפך אותו

לאיש הדת המוסלמי

הכי חשוב באזור.

יחד עם זאת, הוא גם באמת עשה דברים חשובים עבור היישוב היהודי:

הוא הרשה ליהודים לרכוש קרקעות,

הכיר בעברית כשפה הרשמית בארץ.

קודם לכן רק אנגלית וערבית היו שפות רשמיות.

הוא הכיר במוסדות הציוניים, מה שאומר שכל החבר'ה

שהסתובבו פה והקימו ארגונים כמו ההסתדרות והרבנות

הפכו לנציגים רשמיים של העם היהודי,

שזה בדיוק מה שהם רצו. -נכון. אבל, מירי, את יודעת מה אולי

התרומה הכי חשובה שלו למדינה שבדרך?

כל מה שציינתי לא היה מספיק חשוב וטוב בשבילך?

חשוב וטוב אבל לא מצוין, מירי.

סמואל, כאן בתמונה עם לורד בלפור וגנרל אלנבי,

גם הכריז על ירושלים כבירת ארץ ישראל,

וקבע את מעונו הרשמי בבירה, במתחם אוגוסטה ויקטוריה

על פסגת הר הצופים.

וזה לא היה הנכס היחידי שהוא החזיק בארץ.

קבלו הצצה לבית הקיט שלו

סמוך לכרמיאל.

הבנתם? הוא הראשון שהבין

את פוטנציאל התיירות בצפון,

והוא הקים את הצימר הראשון

עוד לפני שבכלל חשבו על הג'קוזי.

עשית לי חשק לחופשה משפחתית בצפון.

ממש יפה שם. -נכון.

אגב, סוף השבוע הבא, צימר עם ג'קוזי. עליי.

אני מפרגן לך.

הקיצר, להרברט סמואל לא היה תפקיד קל בכלל.

הוא ודאי העדיף להתעסק בהקמת רכבות ובסלילת כבישים,

אבל נאלץ להקים יותר ויותר כוחות משטרה שיעשו פה סדר

וישמרו על היהודים במהומות ובפרעות.

גם משטרה זה חשוב. תודה, עידן.

הרברט סמואל מסיים את תפקידו

בשנת 1925 וחוזר לבריטניה,

שם הוא ממשיך בעשייה פוליטית,

עד שנפטר בשנת 63'.

רבים מצאצאיו חיים היום בישראל.

אצלנו בהמשך:

הרבה לפני "אפל".

האם הספר הלבן היה באמת לבן,

או שניתן היה להשיג אותו

גם בצבעים אחרים?

מה היא תכנית החלוקה,

והאם היא הצליחה?

והחידה היומית:

תודה שחזרתם אלינו לחינוכית.

אנחנו באמצע התכנית,

וזה ממש לא לעניין, עידן, לקרוא עכשיו ספר.

טיפה נימוס.

סליחה, אני פשוט עובר על החומר, מירי.

וזה לא סתם ספר, דרך אגב. זה הספר הלבן.

הספר הלבן הוא מסמך רשמי של ממשלת בריטניה,

והוא נראה כמו שמסמך ממשלתי אמור להיראות. תראו.

משעמם. אבל מה שכתוב בו לא משעמם בכלל.

שלוש פעמים הוציאה הממשלה הבריטית

מסמך הוראות מיוחד, מה לעשות עם ארץ ישראל.

שלושה ספרים לבנים.

על הראשון היה חתום

וינסטון צ'רצ'יל.

תראי את התמונה שלו.

האיש המפורסם והסיגר הידוע.

צ'רצ'יל ידוע כראש ממשלת בריטניה

בזמן מלחמת העולם השנייה,

אבל 20 שנה קודם, בשנת 1922,

הוא היה שר המושבות הבריטי,

שהיה אחראי גם על ארץ ישראל.

שנה לפני כן היו בארץ

מהומות גדולות של ערבים

שלא היו מרוצים

מהיישוב היהודי ההולך וגדל.

תראי, למשל, את הסרט הזה

שרץ ברשת. לא נעים בכלל.

אתה בעצם מתכוון

למאורעות תרפ"א,

בהם נהרגו 47 יהודים.

ברור שזה דרש תגובה,

ותראו מה הממשלה הבריטית מפרסמת בדף הרשמי שלה.

אז צ'רצ'יל פרסם את הספר הלבן הראשון,

שבו נאמר כי הבריטים עדיין תומכים בהקמת בית לאומי ליהודים בא"י.

אפשר לראות את זה בסטטוס של צ'רצ'יל.

הספר הבטיח שהבית הלאומי שיוקם ליהודים

לא יפגע בזכויות הערבים בארץ,

שהעלייה היהודית לארץ תוגבל, וכדי שיהיה ברור שזה רציני,

נתנה הממשלה חלק גדול

משטח הארץ לערבים:

את כל עבר הירדן המזרחי,

עליו תוקם הממלכה הערבית

בשליטתו של עבדאללה,

סבא רבא של עבדאללה מלך ירדן היום.

כן. מה, זה רוב השטח, כל מה שממזרח לירדן.

מה שמסביר למה ביישוב היהודי לא כל כך אהבו

את הספר הלבן הזה.

הם הבינו לאן הרוח נושבת והתכוננו.

הם החלו לאגור נשק

ולעבור אימונים צבאיים, כי הם הבינו

שהערבים ימשיכו בפרעות

ושמהבריטים לא תבוא הישועה,

את יודעת. -רגע, רגע, עידן, אמרנו שהיו שלושה ספרים לבנים.

אז הראשון לא עבד. -הבנת יפה. הראשון לא עבד בכלל.

שבע שנים אחר כך, ב-1929, יש כמעט שידור חוזר של כל העסק.

שוב הערבים מסתערים על יישובים יהודיים.

מאורעות תרפ"ט, 133 יהודים הרוגים.

והפעם לשר המושבות קוראים פספילד,

והספר הלבן שלו נסוג עוד קצת

מההבטחות שניתנו ליהודים בהצהרת בלפור.

נאסרה מכירת קרקעות ליהודים, העלייה הוגבלה עוד יותר,

והיישוב היהודי כעס וזעם,

כמו שאפשר לראות כאן, בסטטוס של יצחק בן צבי.

הכעס הזה מוביל לכך שנשיא ההסתדרות הציונית

חיים ויצמן מתפטר,

ואפילו פקידים בריטים אומרים שפספילד הפעם הגזים,

ביניהם גם ידידנו הרברט סמואל.

אז בעצם ההיסטוריה חוזרת על עצמה.

תגידי את. -אני אגיד לך. -בדיוק.

בין השנים 1936 עד 1939

השתוללו בארץ מהומות

עוד יותר גדולות מכל אלה שהיו קודם.

נכון. המרד הערבי הגדול, מאות הרוגים יהודים ובריטים.

ובתגובה, הממשלה הבריטית... -מוציאה ספר לבן.

מה זה לבן. ביישוב היהודי קראו לו "הספר השחור".

בשנת 1939 שר המושבות מקדונלד

מפרסם ספר לבן חמור

וקשה יותר מהקודמים,

ובו הוא נסוג לגמרי

מהרעיון של מדינה יהודית,

ובמקומה הוא מציע להקים

מדינה דו-לאומית של יהודים וערבים.

החוקים בספר לא אפשרו כמעט בכלל רכישת קרקעות על ידי יהודים.

תראו את ההפגנות והמחאה החברתית שרצה ברשת

בעקבות הספר הלבן של מקדונלד.

בן גוריון קרא לו "ספר המעל", ספר הבגידה.

היישוב היהודי מזמין את כולם ל"איוונטים" כנגד הבריטים.

תראו את זה. הארץ מתמלאת

הפגנות ועצרות נגד הספר הלבן.

אבל ליישוב היהודי יש בעיה להתנגד לממשלת בריטניה באותה תקופה.

אני יודע מה קרה שם. פורצת מלחמת העולם השנייה,

והבריטים נלחמים בגרמנים הפעם.

היישוב היהודי לא יכול להיאבק במי שנלחם בהיטלר,

האויב הכי גרוע של היהודים.

אז בן גוריון מעלה את הסטטוס המפורסם:

מלחמת העולם השנייה והשואה,

במהלכן נכתב הספר הלבן השלישי,

מביאה אותנו בעצם לנושא האחרון היום בתכנית:

תכנית החלוקה.

בסוף המנדט הבריטי היחסים בין השלטון הבריטי

ובין היישוב היהודי היו קשים.

הבריטים רצו לסיים את המנדט ולחזור הביתה.

בעולם די שברו את הראש

מה לעשות עם הארץ הזאת.

הערבים רצו אותה לעצמם, וגם היהודים.

אחרי הרבה ועדות והחלטות וספרים לבנים,

החליט ארגון האומות המאוחדות, האו"ם,

שהבריטים יחזירו את המנדט שקיבלו על הארץ,

יחזרו הביתה לבריטניה, והארץ תחולק בין היהודים לערבים.

וזהו, מחלקים את הארץ? בלי ספרים לבנים, שחורים,

ירוקים, בז'? -כן, עידן, מחלקים.

תראה את מפת החלוקה,

לפיה, למשל, העיר באר שבע

היא חלק ממדינה ערבית.

ביישוב היהודי היו תגובות נזעמות על חלוקת הארץ

ומתן שטחים נרחבים לערבים.

לדוגמה, תגובת ארגון הלח"י

כאן בדף הארגון.

האו"ם מינה ועדה מיוחדת בשם ועדת אונסקו"פ,

שבדקה את המצב בארץ ישראל.

באוגוסט 1947 הגישה הוועדה את מסקנותיה לאו"ם.

הוועדה קבעה את חלוקת א"י

לשטח יהודי ושטח ערבי.

היישוב היהודי הסכים לקבל

את תכנית החלוקה

בצער ובלב כבד, כמו שאפשר

לראות בסטטוס הזה.

נציגי הסוכנות היהודית הצהירו

כי הם רואים בצער את התכנית

לחלוקת הארץ, אך נענים לה

למען השכנת שלום.

ואילו נציגי הערבים ממש, אבל ממש, לא הסכימו

לקבל את תכנית החלוקה,

והעלו את הסטטוס הזה.

מזל שהאיום הזה לא ממש השאיר רושם על האו"ם.

ב-29 בנובמבר, מה שמכונה אצלנו כ"ט בנובמבר,

התכנסה עצרת האומות המאוחדות לישיבה מיוחדת,

ובה הצביעו כל המדינות שהיו חברות בה על תכנית החלוקה,

ובכך בעצם גם על זכותם של היהודים להקים את מדינת ישראל.

רוב היהודים נצמדו למקלטי הרדיו, למי שהיה,

והקשיבו להצבעה הדרמטית.

הצעת הוועדה המיוחדת לענייני ארץ ישראל

התקבלה ברוב של 33 קולות.

וכשהתקבלה ההחלטה, תראו איזו שמחה הייתה ברחובות.

ואו, שמחה וריקודים עד אמצע הלילה!

חלוקה או לא חלוקה, מעט שטח או הרבה -

ההתרגשות מהרעיון שאחרי אלפיים שנה

תהיה ליהודים מדינה הייתה חזקה מהכול.

ואם היהודים רקדו ושמחו, אצל הערבים היה בדיוק ההפך.

ככה עובדת ההיסטוריה שלנו, מה לעשות.

בשביל היהודים הפך יום ההכרזה ליום חג.

עד היום יש רחובות שקרויים על שם תאריך ההכרזה,

29 או כ"ט בנובמבר.

הערבים לא קיבלו את ההכרזה,

וכבר למחרת התחילו מהומות אלימות

שהתפתחו למלחמת העצמאות,

שהובילה להקמת המדינה

בגבולות של מה שמכונה הקו הירוק.

אבל זה כבר בתכנית אחרת.

תכנית שלא תאחר לבוא, עידן.

אל תדאג, אנחנו נגיע גם לזה.

פתרון החידה: הטיילת שנקראת

על שמו של הנציב הראשון

היא כמובן טיילת הרברט סמואל,

שנמצאת לאורך חוף הים בתל אביב.

תודה לכם שהייתם אתנו

בעוד תכנית של "חדשות מהעבר".

חפשו אותנו באתר

הטלוויזיה החינוכית. וזכרו,

לא שופטים ספר

לפי צבע הכריכה שלו.

להתראות.

לא קל, לא קל לחיות פה

עם תכנית החלוקה. -שמת לב

שכל החידות שלנו, התשובות שלהן

בסוף קשורות בתל אביב?

תמלול: מורן פרידמן

ייעוץ לשון לכתוביות: רווית ליגום

הפקת כתוביות: אולפני אלרום