×

We use cookies to help make LingQ better. By visiting the site, you agree to our cookie policy.


image

Israeli TV shows, קופה ראשית עונה 1 | נס בקצבייה

קופה ראשית עונה 1 | נס בקצבייה

היי. -וברכה.

צריך בבקשה אנטרקוט. -אנטרקוט על האש.

לקוחות בסופר לא אוהבים שמתערבים להם.

"תיקח ת'זה, תביא ת'הוא...

"מה אתה מתערב? שאלתי אותך?"

בגלל זה בקצבייה

אני משתדל לא להביע את דעתי.

מה שהלקוח רוצה - קדוש.

תעשה לי חתיכות יפות כאלה,

למנגל. -למנגל?!

אתה לוקח אנטרקוט?!

מה, אתה ילד? קח שייטל. -שייטל יותר טוב, אתה אומר?

בטח שייטל. מה אתה מדבר...

תעשה לי שייטל.

כמה חתיכות? -שבע.

שבע? -כן. -שבע לא סוגר

לך את הסתימה. קח שתים עשרה.

תעשה לי שתים עשרה. -מה זה? לכבוד מה המנגל?

סתם, כמה חבר'ה נוסעים לפארק הירקון. -פארק הירקון?

מה יש לכם לחפש בפארק הירקון?

סעו לפארק החדש בהרצלייה. רק תבואו לשמה מהכניס...

מה זה? מה קרה?

ברוך שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם ובזמן הזה.

מה זה, גבר? הכול טוב? הכול בסדר?

מה "בסדר"? מה "בסדר"? הרבה יותר מבסדר!

מה? -מה "מה"?

תסתכל פה. מה אתה רואה?

בשר, סטייק? -איזה סטייק? בפנים, בפנוכו, בפנוכו.

שומן? שומן של סטייק? -איזה שומן?!

זה הרב של הפרנסה! זה פעם בשלושים שנה הוא מגיע!

פעם בדור! אתה מדבר איתי על סטייקים?!

ואללה, לא מכיר, גבר.

מה "לא מכיר"? מה, אתה יהודי אתה?!

תסתכל. הינה העיניים שלו. האף, האוזניים, הפה,

השומה המפורסמת...

אה... הוא... תשמע... אני לא כל כך ב...

אתה יכול רק לתת לי את הסטייקים? -רבי עקרון מצפת!

הרב של הפרנסה מתגלה אצלנו פה בסופר!

פעם בשלושים שנה, פעם בדור קורה דבר כזה,

ואתה מדבר איתי על סטייקים?!

תודה, אלוהים, תודה! -ואו, גבר!

חבר...!

לא הרבה יודעים, אבל עד לפני שלושים שנה

הבעלים של "קסטרו" היה מוכר ג'ינסים מהבגאז' באוטו.

ואז יום אחד הרב עקרון נגלה לו בכפתור של הדגמ"ח,

והשאר היסטוריה.

אני מצטער שאני מסריח.

אם אני הייתי יודע שאתה בא, אני הייתי מסדר פה קצת.

מנקה אולי... -ניסים. -מה?

למה אני צריכה לשמוע מלקוח שאין שירות בקצבייה?

איזה לקוח, שירה? עזבי אותך מלקוחות.

מה אנחנו צריכים לקוחות כשיש לנו אותו?

מה? -אה, סליחה.

אותו.

אני לא מבינה מה אתה מראה לי...

מה, את יהודייה, את? את יודעת מי זה?

זה רבי עקרון בן אריה מצפת!

זה הרב של הפרנסה אצלנו פה בסופר!

תסתכלי: הינה העיניים, האוזניים, האף, הפה...

השומה המפורסמת.

זה שבשנת 2018

אנשים עדיין סוגדים

לכל מיני אנשים מתים,

ומצטטים כל פיפס שפעם יצא להם מהפה זה...

זה פשוט קצת עצוב בעיניי.

היטיב להגדיר את זה סטיב ג'ובס: "ליב דה פאסט, הולד דה פיוצ'ר!".

איזה יופי, איזה פשטות, ואיזה דיוק...

בגדול, גם את ציטטת עכשיו איש מת.

יש מתים, ויש מתים.

או-קיי, ניסימק'ה,

אני מאוד מכבדת את האמונה שלך,

ואני גם מבינה שאתה מתרגש, אבל בסטייק הזה אין שום דבר.

וכל בן אדם בר דעת... -בן פורת יוסף! אני לא מאמינה!

הקדוש הצדיק רבי עקרון בן אריה, הרב עקרא!

מה הוא עושה פה? -ששש...

תביא לגעת! תביא, תביא!

כפרה עליו!

אה, סליחה, סליחה,

אני לא יכולה לבדוק לאיזה עובד יש יום הולדת

כל פעם לפני שאני מפטרת מישהו, נכון?

אז שיחגוג ביום אחר. סליחה.

נו...

תנסי צד שני.

אני מנסה צד שני...

נסי... עוד פעם צד שני.

מה זה? למה את מסתבכת?

תביאי. מה זה? ואללה...

זה הידיים שומניות מהחמוצים. -נסה צד שני.

צד שני. -הינה, יצא לי בפינה.

זה...

מהחמוצים.

תנסה צד שני.

"צד שני", "צד שני", את כמו תקליט שבור.

תחליפי את לצד שני.

מי זה הסדיסט הזה שהמציא את השקיות האלה?

ואללה, הייתי פותח לו את הראש, אבל בטח לא הייתי מוצא מאיפה.

לא, לא, לא, לא, לא, לא!

ממש לא. אוי...

זה, זה... -מה זה, חברים? -זה לא נפתח...

צריך עם השקית ברוגע ובעדינות ובסבלנות.

לאט לאט...

ו... זה נפרד. או-קיי.

לא, אז אני אגיד לך מה... זה שיטה. תתחילי מהפינה.

לא, אין... אם זה מהפינה, זה לא קשור.

תתחילי מהפינה. -רגע.

תעשי ככה: "טפו!". -לא צריך לירוק על זה.

שנייה, אני יודעת איך עושים את זה. רגע.

תנסי צד שני. -אני מכירה את השקית.

או-קיי. ו...

טה-לם!

ב"אושר לוי" זה לא היה קורה.

"...עזרי. עזרי מעם השם, שומר..." -ניסים, מצטערת להפריע.

הרב אבנר זאדה. ניסים הקצב שלנו.

הרב של האינפוזיה? -בכבודו ובעצמו.

כבודו. -שלום עליכם.

לפני שנתיים דודה שלי גססה בתל השומר,

לא ידעו מה יש לה.

עד שלילה אחד התגלה אצלה בשקית של האינפוזיה

דמותו של הרב ועקנין, הצדיק מג'רבה.

הרב של הבריאות. -כן.

אבל הוא התגלה אליה ככה: כזה... לא... לא לגמרי... חצי פנים, כזה.

שזה גם כבוד. -לגמרי.

ואז הזמנו את הרב זאדה, שהוא... יבוא לבחון,

והוא התייצב במחלקה ובא לבדוק שזה, חלילה, לא אינפוזיית שקר.

בקוצו של יו"ד,

בקוצו של יו"ד הוא פסק לבסוף שזה אכן הצדיק מג'רבה. -נכון.

ואכן, נחש מה קרה אחרי חודש. -כן.

דודה שלך החלימה? -מה זה "החלימה"?

חדשה יצאה, מהניילונים. אתה לא מבין איך היא שמחה.

השם ייקום דמה. -מה... מה "השם ייקום דמה"?

אחרי חודש יצאה מבדיקת שגרתית, הלכה ברחוב, נפל עליה עגורן.

הלכה פקקט, על המקום.

התפצלחה. -טוב, תאונות לא צפויות זה צדיק אחר.

זה הבאבא בן-טוב מנתיבות.

לא. הבאבא בן-טוב זה תאונות דרכים.

אתה מתבלבל, אתה, עם... עם העיט הגדול, הרב ונטורה.

"העיט הגדול" הוא קדוש כללי. אין לו... תחום אחד.

הוא צדיק בלי תיק.

בבקשה, כבודו. -תן לו, שיבחן אותו.

מה עושים? -קודם כול, יש לוודא שאכן מדובר בצדיק,

למה היום, בעוונותינו, יש המון מתחזים. -לא עלינו... -אפשר?

בבקשה, כבוד הרב.

רק זהירות על השומה.

הצדיק, כבוד הרב! הצדיק! -תירגע. זה בדיקה שגרתית.

אם הוא מתחזה, הוא לא ישרוד את זה.

נו? שרד?

כשר! בן כשר, בן כשר!

מה אמרתי לך? רגע, לא אמרתי את זה?

אני לא אמרתי את זה?

זה אומר שכל הישועות והברכות של הצדיק ייפלו על ראשי?

ועל ראשי. עמלת תיווך.

כאן יש קושייה.

איזה קושייה, כבוד הרב? מה קושייה?

האם על הנתח הזה, שמונח פה לפנינו, אתה שילמת פרוטה?

לא.

הנתח הזה והברכה שבו שייכת לסופר,

והברכה תחול על ראש הסופר.

מה הסופר? מה הקשר לסופר, כבוד הרב?

עם כל הכבוד, באמת!

הסופר חתך אותו? הסופר שקל אותו?

הסופר ניילן אותו? הסופר המליח אותו? הכשיר אותו?

כבוד הרב, עשה חסד! -כבוד הרב, אני לא זז מפה!

אני לא זז מפה בלי הברכה!

ששש... תירגע, רבן ניסים. לא צריך לכעוס.

במקרים כאלה, ההלכה מתירה עוד אפשרות.

איזה אפשרות?

למשל...

אפשר להעביר את הצדיק לצד גימ"ל.

הווה אומר? -הווה אומר, למשל...

ככה סתם אני זורק, כן?

אפשר להעביר אותו לחצר של בן-דוד שלי, המקובל פנחסוב.

בטח שמעתם עליו. -אה. -כן. -ברור.

יש לו שמה אברכים יראי שמיים, תלמידים שלומדים השכם והערב.

כן? -הם יוכלו ליהנות מזיו השכינה של הצדיק,

וממילא השפע גם יהיה על כל הסביבה שמה,

ויתברכו בזה המון אנשים שהם יצאו... -לא, לא, לא.

כוכבה, מה, הוא רוצה לנתק אותי מהצדיק?

רגע, בוא נקשיב, בוא נשמע.

זה ללא שום קשר לזה שבוודאי אתה תתוגמל כיאה

על העניין הזה של הגילוי עצמו.

בסדר גודל של איזה חמישים אלף דולר,

שזה לא... בא ברגל, כן?

חמישים אלף דולר? לא יודע... ככה על רגל אחת?

צריך לחשוב... -על מה יש לחשוב?!

צריך לחשוב אם אני מכניס את הסטייק לצידנית

או סוגר אותו בוואקום. כפרה על הראש שלך!

זהו, לא הבנתי אותך!

תודה, כבוד הרב. תודה. קח לך איזה עוף.

זה לא בשביל הכסף, באמת שלא,

אבל הצדיק החליט לתת לי את השפע. ככה, ישירות.

מה, אני לא אקח? הצדיק עלול להיעלב.

אחר כך הוא יתגלה לי בעוד מקום. איך אני אראה את הפרצוף שלי?

כשסטיב ג'ובס השיק את האייפון הראשון

הוא השקיע ארבעים אחוז מהתקציב רק באריזה.

מנהל טוב מבין שמוצר חייב להיות ארוז בצורה מזמינה,

וזה ממש לא משנה אם זה אייפון או אם זה...

גמבה.

אנחנו ב"שקיות מנדל" קיימים

כבר שישים ושבע שנים.

שישים ושבע וחודשיים...

אם אתם לוקחים בחשבון את המפעל שלכם בעין תות.

יפה. אנחנו מייצרים שקיות ברמה הכי גבוהה שיש היום בשוק.

התקן אירופאי, עיצוב אמריקאי, הטכנולוגיה, כמובן, יפנית.

באיזה... שקיות אתם משתמשים עכשיו?

"מלכיאל".

"מלכיאל"?! -זה הרבה הרבה לפני שהגעתי לכאן.

אם אני צריך לבחור במה לשים את האוכל שלי,

ב"מלכיאל" או בריכה של זרחן,

אני לוקח את הזרחן, לא חושב פעמיים.

זה כל כך לא מייצג את הסניף שלי.

אני מאוד מקווה. -זה לא.

השקיות שלנו זה ליגה אחרת לגמרי, כן?

אנחנו מדברים פה על מאה אחוז סיב פחמן,

עמידות בכל טמפרטורה שיש, הקפאה, חימום, מה שלא תרצי...

ההדפסה היא דיגיטלית,

ואם אנחנו דואגים לאיכות הסביבה, נניח...

הכול מתכלה מאה אחוז.

רוצה להרגיש? בואי תרגישי.

תראי איך זה נשלף...

הינה, פאק.

אחד לגברת... -אפשר גם? -נו, בטח.

מה זה? אחד שזוכר את המפעל בעין תות לא ניתן לו? ניתן לו.

חבר'ה, תרגישו, תמששו, לא להתבייש.

ואו... -זה טוב. -ממש...

בבקשה. -אפשר להרגיש את הסיב של הפחמן? -של הפחמן. בטח.

והכי חשוב - מה שלא אמרתי, חבר'ה -

שקית פטנט ראשון מסוגו בעולם... -או-קיי.

שמאפשר ללקוח זיהוי מהיר של הפתח,

ואנחנו קוראים לזה: "בלואו אנד ביי".

"בלואו אנד ביי". -"בלואו...

"אנד ביי". -מה אני יכולה להגיד? "אייל טייק איט"!

יפה. או-קיי, איפה חוזה? חשבונית? צ'קים? מה זה השכונה הזאת?

רמזי, אתה יכול להביא את הפנקס חשבוניות, במקום ל...

כן, איזו שאלה... -לנשוף בשקית?

איזה... -טוב, שוער!

קוקו. -ואללה, שירושק'ה!

מה זה, איזה שקיות... מה זה, בגבוה...

כשאת רוצה את יכולה. -אין לי מה להגיד.

אני פשוט חושבת שהנוחות שלכם זה האושר שלי.

זה... הלקוח היקר. -איזה כיף לשמוע! איזה כיף!

איזה חוויית קניות, ואללה... -תודה לכם.

ככה זה כשהולכים בדרכו של סטיב ג'ובס. אי אפשר לפספס.

אתה יודע שלי ולסטיב יש קשר מיסטי?

שאני וסטיב נולדנו באותו יום?

איזה יום? -שלישי. -שלישי למה?

יום שלישי.

ריקי! -עושה חשק לקנות, באימא שלי... -ריקי!

תנסה את הסמית'ס. -ריקי!

נו, מה יהיה? אני קורא לך, למה את לא עונה?!

אני שירה. -זה לא מה ששאלתי. קראתי לך - תעני.

סליחה. -תגידי, מה זה? מה, מה... מה זה כל הדבר הזה?

מה כל ההילולה והטרללה? מה זה?

נכון... אני באמת לא הספקתי ל... לספר לך, אביחי, אבל...

זה כן די מרגש...

אני החלפתי את השקיות בירקנייה. -עשית מה?

החלפתי את השקיות בירקנייה לשקיות שנשלפות בקלות גדולה, ו...

נפתחות ב... בנשיפה.

מה אתה חושב, שאני סדיסט?

כיף לי לתת ללקוחות

שקיות שנפתחות, במקרה הטוב,

אחת לחמש? אבל אין לי ברירה,

למה ישראלים, אתה שם להם שקיות טובות - הילולה וטרללה.

שמים שזיף אחד בכל שקית.

אתה יודע איזה קשה היום להשיג כאלה שקיות גרועות?

ריבונו של עולם, למה? למה להחליף סוס מנצח?

הסופר של אבא שלך? -לא.

אוי, איזה מזל, ברוך השם... כי אחת המנהלות היא...

היא הבת של הבוס. לא זוכר מי...

טוב, תקשיבי טוב:

יש לך עד סוף השבוע להחליף את כל השקיות ל"מלכיאל",

כי אם לא,

אף אחד לא ידע שהייתה כאן פעם ריקי. -שירה.

"אודרוב"! לעבודה! לפני שייגמרו לך השקיות!

מרוב התרגשות זרקתי את כל הסטוקים של "מלכיאל" לזבל.

מצאתי אחת.

אז אני מסבירה לך שוב, אלה שקיות מאוד מאוד דקות

שקוראים להן שקיות "מלכיאל". לא נפתחות אף פעם.

נכון, אבל אולי יש לך במחסן?

אז... את יכולה לבדוק?

הלו? לא, זה... פשוט...

בוס גדול, חדשות טובות.

דיברתי עם בן-דוד שלי מהסניף בנצר סירני...

ויש לו שקיות "מלכיאל"? -אה, לא. הוא אפילו לא יודע מה זה,

אבל הוא מתחתן. הוא בן 54 בלי עין, באמת, סוף סוף.

מה אכפת לי מבן דוד שלך?!

אני צריכה להשיג את השקיות "מלכיאל" האלה עד סוף השבוע.

אתה מבין את זה? -בעיה. -בעיה מאוד מאוד גדולה.

אני מתקשרת לכל הקניינים בארץ, אף אחד לא מחזיק

את השקיות האלה. השקיות האלה לא חוקיות בכלל.

ואני שמתי את שלנו בזבל, אז מישהו הוציא את זה מהזבל?!

מי כל כך אוהב שקיות?!

מי אוהב שקיות שהוא פשוט שולף אותן מהזבל?! מה...

טיטינסקי? -שטיינבוך?

מאיפה יש לך את השקיות האלה? -זה לא עניינך.

אתה שלפת אותן מהזבל?

נראה לך? שאני, פרופסור להיסטוריה אשלוף דברים מהזבל?!

בשבוע שעבר ביקשת שאני אמכור לך מטיאס פג תוקף מהפח.

היסטוריה.

אמנון, אלה השקיות שלנו.

היו שלכם. עכשיו הן שלי.

לא, אה, לא, אמנון, אני...

אני מבקשת ממך שתחזיר לי את השקיות האלה,

או ש... -או ש...? או ש...? שמא מה? מה?

או-קיי. -בסדר, בסדר, בסדר, בסדר, בסדר.

אז תשלמו!

כמה אתה רוצה? -חמש.

שקלים?

אלפים.

לשקיות?!

זה שקיות וינטג'!

הוא מעצבן אותי! הוא מעצבן אותי!

אני לא רוצה לתת לו 5,000 שקל על שקיות.

זה השקיות שלנו. למה לתת...

הצעה אחרונה, אדון טיטינסקי. אני נותנת לך אגורה לשקית.

מעולה. -יפה.

לא, תודה. -אין צורך.

מאז שאני זוכר את עצמי,

אין יום שאני לא פותח את הבוקר עם לבן טרי.

או אה! -זה או לבן או דייסה

שאימא שלי הכינה.

וגם בה יש לבן.

ואחרי זה שואלים אותי למה אני

לא עוזב את הבית.

תגיד לו שאני סגורה.

היא סגורה.

מצחיק מאוד.

תגיד לו שאני שמחה שזה מצחיק אותו.

נו, תגיד לו. תגיד לו. תגיד לו.

היא שמחה שזה מצחיק אותך.

ותגיד לו שאחרי החשבון שלך אני יוצאת להתפנות.

אבל אם הוא רוצה, יש פה קופה אחרת... לא פחות טובה.

היא אומרת שיש פה קופה אחרת.

לא פחות טובה. -לא פחות טובה.

מצחיק אותך, אה? -או-קיי. אין בעיה.

סלח לי, ידידי... אתה נראה לי בחור באמת...

אכפת לך להעביר את הלבן הזה בחשבון שלך?

אני... אחזיר לך במזומן.

יש לי בול. -סבבה.

על אפך ועל קופתך! -או-קיי. בבקשה.

אלף ושישים אגורות.

אה, רגע, יש מבצע, יום הולדת של הרשת -

על כל קנייה מעל אלף שקל, חמישים שקל הנחה.

אה... -או. מגניב.

תראה מה זה, הבאתי את המזל. -לגמרי.

לגמרי. "לגמרי" הוא אומר לי... תן חיבוק.

תן חיבוק. אף פעם לא זכיתי בכלום. בוא הנה! -מה?

זכינו בחמישים שקלים. -"זכינו"? -כן. זכינו.

יש לך שטר של חמישים? אני אחזיר לך עשרים וחמש באגורות.

אני אתקשר לאימא לספר לה שזכינו. -בוא, בוא. שנייה, שנייה.

זה... לא זכינו בשום דבר, סבבה?

זה קנייה שלי, ואני בסך הכול עשיתי לך פה טובה עם הלבן.

"טובה עם הלבן"?! עשית לי טובה!

עשית לי טובה עם הלבן! עשה לי טובה עם הלבן!

אוי אוי אוי...

חבר'ה, לעצור את הכול!

יש פה בן אדם מקסים שעשה לי טובה עם הלבן!

אני אתקשר לאימא ואני אגיד לה

שיש בן אדם מקסים שפגשתי בסופר

שעשה לי טובה עם הלבן!

יואו, איך אני אוהבת ריבים בין לקוחות!

זה כמו תיאטרון. באמת. רק בלי הקטע של ה"להירדם".

חביבי, אם לא הלבן שלי, לא היית מקבל הנחה!

אם אני לא הייתי עושה לך את הטובה עם הלבן,

אתה היית תקוע פה עכשיו חצי שעה! -ענה לו יפה, אין מה להגיד.

אם לא הלבן שלי, אתה בכלל לא היית יודע שיש מבצע!

אני גיליתי לך שיש מבצע! -סבבה, אתה גילית לי שיש מבצע, בסדר?

אתה הקולומבוס של המבצעים.

אה, ככה? או-קיי.

תבטלי את הלבן.

לא, לא, תבטלי את הלבן.

אמרת-אמרת.

997 עגול. אין הנחה.

אה, פתאום אתה לא כזה גיבור?

פתאום אתה צריך את הקולומבוס של המבצעים, אה?

1,040. יש הנחה. -אה, אה, רגע, רגע. אתה יודע מה?

חשבתי על זה, ו... אתה צודק.

זו קנייה שלך בעיקר, אז תראה...

טוב, בואי תשחררי אותי בבקשה. -בוא נעשה דבר כזה:

רק תעביר את הלבן, ותן לי עשרה שקלים מהמבצע. -תודה.

רק תעביר את הלבן. תן לי חמישה שקלים מהמבצע.

רק תעביר את הלבן!

תעביר את הלבן, דרעק! דרעק!

תלך, תלך!

אתה ישן עם המצפון בלילה, לא אני.

אה, תראה מה זה הצעירים של היום, אה?

תביא. תביא את הלבן, אני אשחרר אותך.

באמת?

נראה לך?

אני הולכת להתפנות, אבל אם אתה רוצה,

יש פה קופה אחרת לא פחות טובה.

אני לא זז מפה. יש לי את כל הזמן שבעולם.

בשעה טובה ומוצלחת. -בשעה טובה. -בעזרת השם.

רק שמור עליו, אה? גם ככה השומה קצת רופפת. -בעזרת השם.

תארוז לי אותו לשינוע, אני בינתיים הולך להדליק את המזגן באוטו...

בסדר גמור, כבוד הרב.

כוכבה, שימי שנייה עין על הרב, אני הולך להביא את הצידנית.

אין בעיה, אתה יכול להיות רגוע.

אני אומרת לך "תהיה רגוע",

היא לא תפנצ'ר יותר את הגלגלים של המנהל. מילה של אימא.

סליחה, יש פה מישהו?

הלו!

או. תן לי מאתיים חמישים גרם בשר טחון, בבקשה.

אני לא עובד היום, גברת. רק באתי לקחת משהו. ניסים!

נו, אז מה אכפת לך? תן לי קצת בשר, ואז תלך.

אני פה... אין פה אף אחד.

ניסים!

תודה. -נו, כמה?

מאתיים חמישים גרם בשר טחון בבקשה.

מאתיים חמישים. מה זה, תוכי?

תראי מה זה, מאתיים חמישים בול.

בית מרקחת.

רגע... רוצה אני מביא אנגוס במקום? יותר משתלם.

לא, זה טוב. -לא - לא.

נו, גברת, נו, אם לוקחים מעל חצי קילו, יש הנחה.

לא רוצה אני מביא נתח יותר גדול?

לא, לא. זה טוב.

נו, טוב - טוב.

הופה! "דוויי, דוויי, דוויי, דוויי"!

עוד משהו? -תשמור לי בקירור, אני תכף באה.

שלום שלום. -תודה.

כוכבה!

כוכבה, יאללה, הרב מחכה בחוץ!

אנטולי, מה אתה עושה פה? -באתי לקחת מטען.

מה? -מה קורה?

איפה הרב? -איזה רב?

הרב עקרון בן אריה, איפה הוא?

מי זה? המשגיח שלא בא אף פעם?

השייטל, השייטל!

אה, נו, מה צועק? זה שייטל. טחנתי לגברת.

הינה. ביקשה לשים בקירור. "דוויי".

אתה טחנת את רבי עקרון בן אריה?! -מה?

אתה טחנת את הרב! -חמוד, אני אומרת לך,

מחר היא באה לבי"ס עם נעליים. אני או... מה? ביי, מאמא, ביי. ביי.

מה הפרצוף תחת? -מה "מה"? מה "מה"?

ביקשתי ממך לשמור על הרב, ואמרת לי "תהיה רגוע"!

מי דיבר איתך בכלל?! דיברתי עם המורה של ג'סיקה.

נו, מה קורה? הכול מוכן כבר?

מה העניינים? איפה הרב?

מה, אתם טחנתם את הרב?

לא מאמינה, מה, הרב טחון?

א... את... אתה טחנת את הרב?

אני לא טחנתי רב. אני טחנתי סטייק.

מי אמר לך לנגוע בזה?! מי אמר לך?!

זה היה פה מונח! למה אתה נוגע בזה?!

מה אתה... -אתה ביום חופש, למה אתה נכנס לפה בכלל?!

מה, אתה דביל? מה עשיתי? -אתה יכול ל...

קיבינימט! אין. הלך, הלך, הלך. סתם הלך חמישים אלף דולר עכשיו.

אתה יכול לשפד את הרב, אתה יכול לדפוק אותו, אתה לא טוחן רב!

הלך הרב עקרון.

הלך החמישים אלף דולר.

הלכה הסגירה של המרפסת.

הלך הסוף שבוע בבורגאס.

מה הלך פה? אני בא,

לוקח מטען טלפון.

איזה רב? זה היה רב?

אני לא רואה רב!

מה, זה ביטוי זה בעברית זה? זה...

"די, אחי, טחנת לי את הרב,

שיגעת ת-ת'רבי"?

אני לא מבין זה בדיחות אלה!

זה רב? -לא. -לא.

זה?

לא.

לא.

זה רב?

זה יותר דומה לקדוש מצנעא.

אה, תסתכל פה.

{an5}רגע.

{an5}מני בגר.

{an5}לא, זה הרבה יותר ניסים גרמה.

{an5}איפה? -בפרופיל. תראה.

{an5}ניסים גרמה קדוש?

{an5}בחוגים מסוימים. תן לי רגע.

{an5}מני בגר.

{an5}שנייה, רגע. -דבילים.

{an5}רגע, כוכבה, בואי נראה שהוא לא...

{an5}רגע, בוא נראה...

{an5}תבדקי שהוא לא מתחזה.

{an5}מתחזה.

תכתוב: רוית ליגום

הבאה לשידור: שושי חי

הפקת כתוביות: אולפני אלרום

{an5}


קופה ראשית עונה 1 | נס בקצבייה

היי. -וברכה. Hi. -And congratulations.

צריך בבקשה אנטרקוט. -אנטרקוט על האש. Need an entrecote please. - Entrecote on the fire.

לקוחות בסופר לא אוהבים שמתערבים להם. Customers at the supermarket do not like to be interfered with.

"תיקח ת'זה, תביא ת'הוא...

"מה אתה מתערב? שאלתי אותך?" "What are you betting on? I asked you?"

בגלל זה בקצבייה That's why in the butcher shop

אני משתדל לא להביע את דעתי. I try not to express my opinion.

מה שהלקוח רוצה - קדוש. What the customer wants - sacred.

תעשה לי חתיכות יפות כאלה, Make me such beautiful pieces,

למנגל. -למנגל?! For BBQ. - For a BBQ ?!

אתה לוקח אנטרקוט?! Are you taking an entrecote ?!

מה, אתה ילד? קח שייטל. -שייטל יותר טוב, אתה אומר? What, you're a kid? Take a baby. - Sheitel is better, you say?

בטח שייטל. מה אתה מדבר... Probably Sheitel. What are you talking about...

תעשה לי שייטל.

כמה חתיכות? -שבע.

שבע? -כן. -שבע לא סוגר

לך את הסתימה. קח שתים עשרה.

תעשה לי שתים עשרה. -מה זה? לכבוד מה המנגל?

סתם, כמה חבר'ה נוסעים לפארק הירקון. -פארק הירקון?

מה יש לכם לחפש בפארק הירקון?

סעו לפארק החדש בהרצלייה. רק תבואו לשמה מהכניס...

מה זה? מה קרה?

ברוך שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם ובזמן הזה.

מה זה, גבר? הכול טוב? הכול בסדר?

מה "בסדר"? מה "בסדר"? הרבה יותר מבסדר!

מה? -מה "מה"?

תסתכל פה. מה אתה רואה?

בשר, סטייק? -איזה סטייק? בפנים, בפנוכו, בפנוכו.

שומן? שומן של סטייק? -איזה שומן?!

זה הרב של הפרנסה! זה פעם בשלושים שנה הוא מגיע!

פעם בדור! אתה מדבר איתי על סטייקים?!

ואללה, לא מכיר, גבר.

מה "לא מכיר"? מה, אתה יהודי אתה?!

תסתכל. הינה העיניים שלו. האף, האוזניים, הפה,

השומה המפורסמת...

אה... הוא... תשמע... אני לא כל כך ב...

אתה יכול רק לתת לי את הסטייקים? -רבי עקרון מצפת!

הרב של הפרנסה מתגלה אצלנו פה בסופר! The rabbi of the livelihood is revealed to us here in the writer!

פעם בשלושים שנה, פעם בדור קורה דבר כזה,

ואתה מדבר איתי על סטייקים?!

תודה, אלוהים, תודה! -ואו, גבר!

חבר...!

לא הרבה יודעים, אבל עד לפני שלושים שנה

הבעלים של "קסטרו" היה מוכר ג'ינסים מהבגאז' באוטו. The owner of "Castro" was selling jeans from the trunk in the car.

ואז יום אחד הרב עקרון נגלה לו בכפתור של הדגמ"ח, Then one day Rabbi Ekron will be revealed to him in the button of the DGMH,

והשאר היסטוריה. And the rest is history.

אני מצטער שאני מסריח.

אם אני הייתי יודע שאתה בא, אני הייתי מסדר פה קצת.

מנקה אולי... -ניסים. -מה?

למה אני צריכה לשמוע מלקוח שאין שירות בקצבייה?

איזה לקוח, שירה? עזבי אותך מלקוחות.

מה אנחנו צריכים לקוחות כשיש לנו אותו?

מה? -אה, סליחה.

אותו.

אני לא מבינה מה אתה מראה לי...

מה, את יהודייה, את? את יודעת מי זה?

זה רבי עקרון בן אריה מצפת!

זה הרב של הפרנסה אצלנו פה בסופר!

תסתכלי: הינה העיניים, האוזניים, האף, הפה...

השומה המפורסמת.

זה שבשנת 2018

אנשים עדיין סוגדים People still worship

לכל מיני אנשים מתים,

ומצטטים כל פיפס שפעם יצא להם מהפה זה...

זה פשוט קצת עצוב בעיניי.

היטיב להגדיר את זה סטיב ג'ובס: "ליב דה פאסט, הולד דה פיוצ'ר!".

איזה יופי, איזה פשטות, ואיזה דיוק...

בגדול, גם את ציטטת עכשיו איש מת.

יש מתים, ויש מתים.

או-קיי, ניסימק'ה,

אני מאוד מכבדת את האמונה שלך,

ואני גם מבינה שאתה מתרגש, אבל בסטייק הזה אין שום דבר.

וכל בן אדם בר דעת... -בן פורת יוסף! אני לא מאמינה!

הקדוש הצדיק רבי עקרון בן אריה, הרב עקרא!

מה הוא עושה פה? -ששש...

תביא לגעת! תביא, תביא!

כפרה עליו!

אה, סליחה, סליחה,

אני לא יכולה לבדוק לאיזה עובד יש יום הולדת

כל פעם לפני שאני מפטרת מישהו, נכון?

אז שיחגוג ביום אחר. סליחה.

נו...

תנסי צד שני.

אני מנסה צד שני...

נסי... עוד פעם צד שני.

מה זה? למה את מסתבכת?

תביאי. מה זה? ואללה...

זה הידיים שומניות מהחמוצים. -נסה צד שני.

צד שני. -הינה, יצא לי בפינה.

זה...

מהחמוצים.

תנסה צד שני.

"צד שני", "צד שני", את כמו תקליט שבור.

תחליפי את לצד שני.

מי זה הסדיסט הזה שהמציא את השקיות האלה?

ואללה, הייתי פותח לו את הראש, אבל בטח לא הייתי מוצא מאיפה.

לא, לא, לא, לא, לא, לא!

ממש לא. אוי...

זה, זה... -מה זה, חברים? -זה לא נפתח...

צריך עם השקית ברוגע ובעדינות ובסבלנות.

לאט לאט...

ו... זה נפרד. או-קיי.

לא, אז אני אגיד לך מה... זה שיטה. תתחילי מהפינה.

לא, אין... אם זה מהפינה, זה לא קשור.

תתחילי מהפינה. -רגע.

תעשי ככה: "טפו!". -לא צריך לירוק על זה.

שנייה, אני יודעת איך עושים את זה. רגע.

תנסי צד שני. -אני מכירה את השקית.

או-קיי. ו...

טה-לם!

ב"אושר לוי" זה לא היה קורה.

"...עזרי. עזרי מעם השם, שומר..." -ניסים, מצטערת להפריע.

הרב אבנר זאדה. ניסים הקצב שלנו.

הרב של האינפוזיה? -בכבודו ובעצמו.

כבודו. -שלום עליכם.

לפני שנתיים דודה שלי גססה בתל השומר,

לא ידעו מה יש לה.

עד שלילה אחד התגלה אצלה בשקית של האינפוזיה

דמותו של הרב ועקנין, הצדיק מג'רבה.

הרב של הבריאות. -כן.

אבל הוא התגלה אליה ככה: כזה... לא... לא לגמרי... חצי פנים, כזה.

שזה גם כבוד. -לגמרי.

ואז הזמנו את הרב זאדה, שהוא... יבוא לבחון,

והוא התייצב במחלקה ובא לבדוק שזה, חלילה, לא אינפוזיית שקר.

בקוצו של יו"ד,

בקוצו של יו"ד הוא פסק לבסוף שזה אכן הצדיק מג'רבה. -נכון.

ואכן, נחש מה קרה אחרי חודש. -כן.

דודה שלך החלימה? -מה זה "החלימה"?

חדשה יצאה, מהניילונים. אתה לא מבין איך היא שמחה.

השם ייקום דמה. -מה... מה "השם ייקום דמה"?

אחרי חודש יצאה מבדיקת שגרתית, הלכה ברחוב, נפל עליה עגורן.

הלכה פקקט, על המקום.

התפצלחה. -טוב, תאונות לא צפויות זה צדיק אחר.

זה הבאבא בן-טוב מנתיבות.

לא. הבאבא בן-טוב זה תאונות דרכים.

אתה מתבלבל, אתה, עם... עם העיט הגדול, הרב ונטורה.

"העיט הגדול" הוא קדוש כללי. אין לו... תחום אחד.

הוא צדיק בלי תיק.

בבקשה, כבודו. -תן לו, שיבחן אותו.

מה עושים? -קודם כול, יש לוודא שאכן מדובר בצדיק,

למה היום, בעוונותינו, יש המון מתחזים. -לא עלינו... -אפשר?

בבקשה, כבוד הרב.

רק זהירות על השומה.

הצדיק, כבוד הרב! הצדיק! -תירגע. זה בדיקה שגרתית.

אם הוא מתחזה, הוא לא ישרוד את זה.

נו? שרד?

כשר! בן כשר, בן כשר!

מה אמרתי לך? רגע, לא אמרתי את זה?

אני לא אמרתי את זה?

זה אומר שכל הישועות והברכות של הצדיק ייפלו על ראשי?

ועל ראשי. עמלת תיווך.

כאן יש קושייה.

איזה קושייה, כבוד הרב? מה קושייה?

האם על הנתח הזה, שמונח פה לפנינו, אתה שילמת פרוטה?

לא.

הנתח הזה והברכה שבו שייכת לסופר,

והברכה תחול על ראש הסופר.

מה הסופר? מה הקשר לסופר, כבוד הרב?

עם כל הכבוד, באמת!

הסופר חתך אותו? הסופר שקל אותו?

הסופר ניילן אותו? הסופר המליח אותו? הכשיר אותו?

כבוד הרב, עשה חסד! -כבוד הרב, אני לא זז מפה!

אני לא זז מפה בלי הברכה!

ששש... תירגע, רבן ניסים. לא צריך לכעוס.

במקרים כאלה, ההלכה מתירה עוד אפשרות.

איזה אפשרות?

למשל...

אפשר להעביר את הצדיק לצד גימ"ל.

הווה אומר? -הווה אומר, למשל...

ככה סתם אני זורק, כן?

אפשר להעביר אותו לחצר של בן-דוד שלי, המקובל פנחסוב.

בטח שמעתם עליו. -אה. -כן. -ברור.

יש לו שמה אברכים יראי שמיים, תלמידים שלומדים השכם והערב.

כן? -הם יוכלו ליהנות מזיו השכינה של הצדיק,

וממילא השפע גם יהיה על כל הסביבה שמה,

ויתברכו בזה המון אנשים שהם יצאו... -לא, לא, לא.

כוכבה, מה, הוא רוצה לנתק אותי מהצדיק?

רגע, בוא נקשיב, בוא נשמע.

זה ללא שום קשר לזה שבוודאי אתה תתוגמל כיאה

על העניין הזה של הגילוי עצמו.

בסדר גודל של איזה חמישים אלף דולר,

שזה לא... בא ברגל, כן?

חמישים אלף דולר? לא יודע... ככה על רגל אחת?

צריך לחשוב... -על מה יש לחשוב?!

צריך לחשוב אם אני מכניס את הסטייק לצידנית

או סוגר אותו בוואקום. כפרה על הראש שלך!

זהו, לא הבנתי אותך!

תודה, כבוד הרב. תודה. קח לך איזה עוף.

זה לא בשביל הכסף, באמת שלא,

אבל הצדיק החליט לתת לי את השפע. ככה, ישירות.

מה, אני לא אקח? הצדיק עלול להיעלב.

אחר כך הוא יתגלה לי בעוד מקום. איך אני אראה את הפרצוף שלי?

כשסטיב ג'ובס השיק את האייפון הראשון

הוא השקיע ארבעים אחוז מהתקציב רק באריזה.

מנהל טוב מבין שמוצר חייב להיות ארוז בצורה מזמינה,

וזה ממש לא משנה אם זה אייפון או אם זה...

גמבה.

אנחנו ב"שקיות מנדל" קיימים

כבר שישים ושבע שנים.

שישים ושבע וחודשיים...

אם אתם לוקחים בחשבון את המפעל שלכם בעין תות.

יפה. אנחנו מייצרים שקיות ברמה הכי גבוהה שיש היום בשוק.

התקן אירופאי, עיצוב אמריקאי, הטכנולוגיה, כמובן, יפנית.

באיזה... שקיות אתם משתמשים עכשיו?

"מלכיאל".

"מלכיאל"?! -זה הרבה הרבה לפני שהגעתי לכאן.

אם אני צריך לבחור במה לשים את האוכל שלי,

ב"מלכיאל" או בריכה של זרחן,

אני לוקח את הזרחן, לא חושב פעמיים.

זה כל כך לא מייצג את הסניף שלי.

אני מאוד מקווה. -זה לא.

השקיות שלנו זה ליגה אחרת לגמרי, כן?

אנחנו מדברים פה על מאה אחוז סיב פחמן,

עמידות בכל טמפרטורה שיש, הקפאה, חימום, מה שלא תרצי...

ההדפסה היא דיגיטלית,

ואם אנחנו דואגים לאיכות הסביבה, נניח...

הכול מתכלה מאה אחוז.

רוצה להרגיש? בואי תרגישי.

תראי איך זה נשלף...

הינה, פאק.

אחד לגברת... -אפשר גם? -נו, בטח.

מה זה? אחד שזוכר את המפעל בעין תות לא ניתן לו? ניתן לו.

חבר'ה, תרגישו, תמששו, לא להתבייש.

ואו... -זה טוב. -ממש...

בבקשה. -אפשר להרגיש את הסיב של הפחמן? -של הפחמן. בטח.

והכי חשוב - מה שלא אמרתי, חבר'ה -

שקית פטנט ראשון מסוגו בעולם... -או-קיי.

שמאפשר ללקוח זיהוי מהיר של הפתח,

ואנחנו קוראים לזה: "בלואו אנד ביי".

"בלואו אנד ביי". -"בלואו...

"אנד ביי". -מה אני יכולה להגיד? "אייל טייק איט"!

יפה. או-קיי, איפה חוזה? חשבונית? צ'קים? מה זה השכונה הזאת?

רמזי, אתה יכול להביא את הפנקס חשבוניות, במקום ל...

כן, איזו שאלה... -לנשוף בשקית?

איזה... -טוב, שוער!

קוקו. -ואללה, שירושק'ה!

מה זה, איזה שקיות... מה זה, בגבוה...

כשאת רוצה את יכולה. -אין לי מה להגיד.

אני פשוט חושבת שהנוחות שלכם זה האושר שלי.

זה... הלקוח היקר. -איזה כיף לשמוע! איזה כיף!

איזה חוויית קניות, ואללה... -תודה לכם.

ככה זה כשהולכים בדרכו של סטיב ג'ובס. אי אפשר לפספס.

אתה יודע שלי ולסטיב יש קשר מיסטי?

שאני וסטיב נולדנו באותו יום?

איזה יום? -שלישי. -שלישי למה?

יום שלישי.

ריקי! -עושה חשק לקנות, באימא שלי... -ריקי!

תנסה את הסמית'ס. -ריקי!

נו, מה יהיה? אני קורא לך, למה את לא עונה?!

אני שירה. -זה לא מה ששאלתי. קראתי לך - תעני.

סליחה. -תגידי, מה זה? מה, מה... מה זה כל הדבר הזה?

מה כל ההילולה והטרללה? מה זה?

נכון... אני באמת לא הספקתי ל... לספר לך, אביחי, אבל...

זה כן די מרגש...

אני החלפתי את השקיות בירקנייה. -עשית מה?

החלפתי את השקיות בירקנייה לשקיות שנשלפות בקלות גדולה, ו...

נפתחות ב... בנשיפה.

מה אתה חושב, שאני סדיסט?

כיף לי לתת ללקוחות

שקיות שנפתחות, במקרה הטוב,

אחת לחמש? אבל אין לי ברירה,

למה ישראלים, אתה שם להם שקיות טובות - הילולה וטרללה.

שמים שזיף אחד בכל שקית.

אתה יודע איזה קשה היום להשיג כאלה שקיות גרועות?

ריבונו של עולם, למה? למה להחליף סוס מנצח?

הסופר של אבא שלך? -לא.

אוי, איזה מזל, ברוך השם... כי אחת המנהלות היא...

היא הבת של הבוס. לא זוכר מי...

טוב, תקשיבי טוב:

יש לך עד סוף השבוע להחליף את כל השקיות ל"מלכיאל",

כי אם לא,

אף אחד לא ידע שהייתה כאן פעם ריקי. -שירה.

"אודרוב"! לעבודה! לפני שייגמרו לך השקיות!

מרוב התרגשות זרקתי את כל הסטוקים של "מלכיאל" לזבל.

מצאתי אחת.

אז אני מסבירה לך שוב, אלה שקיות מאוד מאוד דקות

שקוראים להן שקיות "מלכיאל". לא נפתחות אף פעם.

נכון, אבל אולי יש לך במחסן?

אז... את יכולה לבדוק?

הלו? לא, זה... פשוט...

בוס גדול, חדשות טובות.

דיברתי עם בן-דוד שלי מהסניף בנצר סירני...

ויש לו שקיות "מלכיאל"? -אה, לא. הוא אפילו לא יודע מה זה,

אבל הוא מתחתן. הוא בן 54 בלי עין, באמת, סוף סוף.

מה אכפת לי מבן דוד שלך?!

אני צריכה להשיג את השקיות "מלכיאל" האלה עד סוף השבוע.

אתה מבין את זה? -בעיה. -בעיה מאוד מאוד גדולה.

אני מתקשרת לכל הקניינים בארץ, אף אחד לא מחזיק

את השקיות האלה. השקיות האלה לא חוקיות בכלל.

ואני שמתי את שלנו בזבל, אז מישהו הוציא את זה מהזבל?!

מי כל כך אוהב שקיות?!

מי אוהב שקיות שהוא פשוט שולף אותן מהזבל?! מה...

טיטינסקי? -שטיינבוך?

מאיפה יש לך את השקיות האלה? -זה לא עניינך.

אתה שלפת אותן מהזבל?

נראה לך? שאני, פרופסור להיסטוריה אשלוף דברים מהזבל?!

בשבוע שעבר ביקשת שאני אמכור לך מטיאס פג תוקף מהפח.

היסטוריה.

אמנון, אלה השקיות שלנו.

היו שלכם. עכשיו הן שלי.

לא, אה, לא, אמנון, אני...

אני מבקשת ממך שתחזיר לי את השקיות האלה,

או ש... -או ש...? או ש...? שמא מה? מה?

או-קיי. -בסדר, בסדר, בסדר, בסדר, בסדר.

אז תשלמו!

כמה אתה רוצה? -חמש.

שקלים?

אלפים.

לשקיות?!

זה שקיות וינטג'!

הוא מעצבן אותי! הוא מעצבן אותי!

אני לא רוצה לתת לו 5,000 שקל על שקיות.

זה השקיות שלנו. למה לתת...

הצעה אחרונה, אדון טיטינסקי. אני נותנת לך אגורה לשקית.

מעולה. -יפה.

לא, תודה. -אין צורך.

מאז שאני זוכר את עצמי,

אין יום שאני לא פותח את הבוקר עם לבן טרי.

או אה! -זה או לבן או דייסה

שאימא שלי הכינה.

וגם בה יש לבן.

ואחרי זה שואלים אותי למה אני

לא עוזב את הבית.

תגיד לו שאני סגורה.

היא סגורה.

מצחיק מאוד.

תגיד לו שאני שמחה שזה מצחיק אותו.

נו, תגיד לו. תגיד לו. תגיד לו.

היא שמחה שזה מצחיק אותך.

ותגיד לו שאחרי החשבון שלך אני יוצאת להתפנות.

אבל אם הוא רוצה, יש פה קופה אחרת... לא פחות טובה.

היא אומרת שיש פה קופה אחרת.

לא פחות טובה. -לא פחות טובה.

מצחיק אותך, אה? -או-קיי. אין בעיה.

סלח לי, ידידי... אתה נראה לי בחור באמת...

אכפת לך להעביר את הלבן הזה בחשבון שלך?

אני... אחזיר לך במזומן.

יש לי בול. -סבבה.

על אפך ועל קופתך! -או-קיי. בבקשה.

אלף ושישים אגורות.

אה, רגע, יש מבצע, יום הולדת של הרשת -

על כל קנייה מעל אלף שקל, חמישים שקל הנחה.

אה... -או. מגניב.

תראה מה זה, הבאתי את המזל. -לגמרי.

לגמרי. "לגמרי" הוא אומר לי... תן חיבוק.

תן חיבוק. אף פעם לא זכיתי בכלום. בוא הנה! -מה?

זכינו בחמישים שקלים. -"זכינו"? -כן. זכינו.

יש לך שטר של חמישים? אני אחזיר לך עשרים וחמש באגורות.

אני אתקשר לאימא לספר לה שזכינו. -בוא, בוא. שנייה, שנייה.

זה... לא זכינו בשום דבר, סבבה?

זה קנייה שלי, ואני בסך הכול עשיתי לך פה טובה עם הלבן.

"טובה עם הלבן"?! עשית לי טובה!

עשית לי טובה עם הלבן! עשה לי טובה עם הלבן!

אוי אוי אוי...

חבר'ה, לעצור את הכול!

יש פה בן אדם מקסים שעשה לי טובה עם הלבן!

אני אתקשר לאימא ואני אגיד לה

שיש בן אדם מקסים שפגשתי בסופר

שעשה לי טובה עם הלבן!

יואו, איך אני אוהבת ריבים בין לקוחות!

זה כמו תיאטרון. באמת. רק בלי הקטע של ה"להירדם".

חביבי, אם לא הלבן שלי, לא היית מקבל הנחה!

אם אני לא הייתי עושה לך את הטובה עם הלבן,

אתה היית תקוע פה עכשיו חצי שעה! -ענה לו יפה, אין מה להגיד.

אם לא הלבן שלי, אתה בכלל לא היית יודע שיש מבצע!

אני גיליתי לך שיש מבצע! -סבבה, אתה גילית לי שיש מבצע, בסדר?

אתה הקולומבוס של המבצעים.

אה, ככה? או-קיי.

תבטלי את הלבן.

לא, לא, תבטלי את הלבן.

אמרת-אמרת.

997 עגול. אין הנחה.

אה, פתאום אתה לא כזה גיבור?

פתאום אתה צריך את הקולומבוס של המבצעים, אה?

1,040. יש הנחה. -אה, אה, רגע, רגע. אתה יודע מה?

חשבתי על זה, ו... אתה צודק.

זו קנייה שלך בעיקר, אז תראה...

טוב, בואי תשחררי אותי בבקשה. -בוא נעשה דבר כזה:

רק תעביר את הלבן, ותן לי עשרה שקלים מהמבצע. -תודה.

רק תעביר את הלבן. תן לי חמישה שקלים מהמבצע.

רק תעביר את הלבן!

תעביר את הלבן, דרעק! דרעק!

תלך, תלך!

אתה ישן עם המצפון בלילה, לא אני.

אה, תראה מה זה הצעירים של היום, אה?

תביא. תביא את הלבן, אני אשחרר אותך.

באמת?

נראה לך?

אני הולכת להתפנות, אבל אם אתה רוצה,

יש פה קופה אחרת לא פחות טובה.

אני לא זז מפה. יש לי את כל הזמן שבעולם.

בשעה טובה ומוצלחת. -בשעה טובה. -בעזרת השם.

רק שמור עליו, אה? גם ככה השומה קצת רופפת. -בעזרת השם.

תארוז לי אותו לשינוע, אני בינתיים הולך להדליק את המזגן באוטו...

בסדר גמור, כבוד הרב.

כוכבה, שימי שנייה עין על הרב, אני הולך להביא את הצידנית.

אין בעיה, אתה יכול להיות רגוע.

אני אומרת לך "תהיה רגוע",

היא לא תפנצ'ר יותר את הגלגלים של המנהל. מילה של אימא.

סליחה, יש פה מישהו?

הלו!

או. תן לי מאתיים חמישים גרם בשר טחון, בבקשה.

אני לא עובד היום, גברת. רק באתי לקחת משהו. ניסים!

נו, אז מה אכפת לך? תן לי קצת בשר, ואז תלך.

אני פה... אין פה אף אחד.

ניסים!

תודה. -נו, כמה?

מאתיים חמישים גרם בשר טחון בבקשה.

מאתיים חמישים. מה זה, תוכי?

תראי מה זה, מאתיים חמישים בול.

בית מרקחת.

רגע... רוצה אני מביא אנגוס במקום? יותר משתלם.

לא, זה טוב. -לא - לא.

נו, גברת, נו, אם לוקחים מעל חצי קילו, יש הנחה.

לא רוצה אני מביא נתח יותר גדול?

לא, לא. זה טוב.

נו, טוב - טוב.

הופה! "דוויי, דוויי, דוויי, דוויי"!

עוד משהו? -תשמור לי בקירור, אני תכף באה.

שלום שלום. -תודה.

כוכבה!

כוכבה, יאללה, הרב מחכה בחוץ!

אנטולי, מה אתה עושה פה? -באתי לקחת מטען.

מה? -מה קורה?

איפה הרב? -איזה רב?

הרב עקרון בן אריה, איפה הוא?

מי זה? המשגיח שלא בא אף פעם?

השייטל, השייטל!

אה, נו, מה צועק? זה שייטל. טחנתי לגברת.

הינה. ביקשה לשים בקירור. "דוויי".

אתה טחנת את רבי עקרון בן אריה?! -מה?

אתה טחנת את הרב! -חמוד, אני אומרת לך,

מחר היא באה לבי"ס עם נעליים. אני או... מה? ביי, מאמא, ביי. ביי.

מה הפרצוף תחת? -מה "מה"? מה "מה"?

ביקשתי ממך לשמור על הרב, ואמרת לי "תהיה רגוע"!

מי דיבר איתך בכלל?! דיברתי עם המורה של ג'סיקה.

נו, מה קורה? הכול מוכן כבר?

מה העניינים? איפה הרב?

מה, אתם טחנתם את הרב?

לא מאמינה, מה, הרב טחון?

א... את... אתה טחנת את הרב?

אני לא טחנתי רב. אני טחנתי סטייק.

מי אמר לך לנגוע בזה?! מי אמר לך?!

זה היה פה מונח! למה אתה נוגע בזה?!

מה אתה... -אתה ביום חופש, למה אתה נכנס לפה בכלל?!

מה, אתה דביל? מה עשיתי? -אתה יכול ל...

קיבינימט! אין. הלך, הלך, הלך. סתם הלך חמישים אלף דולר עכשיו.

אתה יכול לשפד את הרב, אתה יכול לדפוק אותו, אתה לא טוחן רב!

הלך הרב עקרון.

הלך החמישים אלף דולר.

הלכה הסגירה של המרפסת.

הלך הסוף שבוע בבורגאס.

מה הלך פה? אני בא,

לוקח מטען טלפון.

איזה רב? זה היה רב?

אני לא רואה רב!

מה, זה ביטוי זה בעברית זה? זה...

"די, אחי, טחנת לי את הרב,

שיגעת ת-ת'רבי"?

אני לא מבין זה בדיחות אלה!

זה רב? -לא. -לא.

זה?

לא.

לא.

זה רב?

זה יותר דומה לקדוש מצנעא.

אה, תסתכל פה.

{\an5}רגע.

{\an5}מני בגר.

{\an5}לא, זה הרבה יותר ניסים גרמה.

{\an5}איפה? -בפרופיל. תראה.

{\an5}ניסים גרמה קדוש?

{\an5}בחוגים מסוימים. תן לי רגע.

{\an5}מני בגר.

{\an5}שנייה, רגע. -דבילים.

{\an5}רגע, כוכבה, בואי נראה שהוא לא...

{\an5}רגע, בוא נראה...

{\an5}תבדקי שהוא לא מתחזה.

{\an5}מתחזה.

תכתוב: רוית ליגום

הבאה לשידור: שושי חי

הפקת כתוביות: אולפני אלרום

{\an5}