×

We use cookies to help make LingQ better. By visiting the site, you agree to our cookie policy.


image

Israeli TV shows, כאן מקשיבים 👂 | לחזור מחדר הלידה בידיים ריקות

כאן מקשיבים 👂 | לחזור מחדר הלידה בידיים ריקות

‫יש לי חברה שילדה לא מזמן ‫והיא אמרה לי,

‫אני עכשיו בחופשת לידה, ‫יש לי הרבה זמן בואי ניפגש.

‫אני לא יכולה להיפגש איתה.

‫לשבת איתך בבית קפה, את עם ‫התינוק שנולד לך לפני חודש,

‫ואני עם כלום.

‫את מאוד אמיצה שאת מדברת ‫על זה חודש אחרי, כשזה כל כך טרי.

‫נכנסתי להיריון המיוחל. ‫הלכתי כמו איזה טווס עם הבטן,

‫איזה כיף, אני בהיריון.

‫כולנו שמחנו כי זה באמת היריון ‫שחיכינו לו הרבה הרבה הרבה שנים,

‫עם הרבה קשיים.

‫בשבוע 23 וקצת הלכתי ‫לסקירת מערכות שנייה לבד.

‫מצאו אצל התינוק חוסר מוחלט ‫של קורפוס קולוזום,

‫שזה חלק מאוד חשוב במוח, ‫ועוד כמה דברים.

‫ואמרו לי באותו רגע, ‫את צריכה לעשות הפסקת היריון

‫כי הילד יהיה במצב מאוד קשה.

‫אני בן אדם מאמין, ‫אני בן אדם שומר שבת,

‫אנחנו משפחה מסורתית,

‫אבל הרופא הזה אמר לי, ‫את הולכת לעשות אמ.ר.איי,

‫כל מה שאת צריכה לעשות.

‫אבל למה בעצם? ‫בשביל שאולי יש סיכוי שכן זה בסדר?

‫לא, בשביל שאני אהיה רגועה. ‫הוא אמר לי - זה לא בסדר.

‫ואז היו לי שלושה ימים ‫מאוד מאוד מאוד קשים.

‫את הולכת לעצור את פעימות הלב ‫של הילד שלך.

‫את הולכת להפסיק את הבעיטות ‫שאת מרגישה כל היום בבטן.

‫הבחור שעשה לי את האמ.אר.איי ‫פשוט חיבק אותי ככה והוא אמר לי,

‫את עושה את המעשה הנכון.

‫ואז הזריקו לו את הזריקה ‫הארורה הזאת דרכי אליו ללב.

‫אחרי שנייה הם בדקו והוא אמר "זהו".

‫בשתי דקות האלה מהרגע שמזריקים ‫ועד שאמרו לך "זהו",

‫עובר משהו בראש?

‫כן. סליחה, נתנאל, ‫סליחה, סליחה, סליחה, סליחה.

‫בלי סוף להגיד לילד סליחה.

‫דיברתי אליו כל יום.

‫הוא היה המתנה שלנו.

‫נווה נישק את הבטן ‫וחיבק אותי כל הזמן, "תינוקי, תינוקי".

‫הבן שלך?

‫שאלתי אותם: "איך הוא נראה?

‫"זה משהו שאני יכולה לראות ‫ואני אוכל לחיות עם זה?"

‫היא אומרת לי: "הוא תינוק. ‫הכול - ידיים, רגליים, אף".

‫אמרתי לה: "אז תתני לי אותו".

‫אבל זה לא יותר קשה? ‫למה רצית בעצם?

‫לראות למי הוא דומה, ‫לראות איך הוא נראה,

‫לראות שהוא בסדר.

‫הוא לא בוכה. הגוף שלו קשה.

‫אף פעם לא החזקתי ‫מישהו מת בידיים

‫ואני לא מסתכלת עליו כמת, ‫אני מסתכלת עליו כילד שלי.

‫אני אומרת לו, תסלח לי, ‫בבקשה תסלח לי,

‫ושאני אוהבת אותו ושאני ‫לא אשכח אותו אף פעם. אף פעם.

‫אני קוסמטיקאית ואני מקבלת טלפונים, ‫אפשר לקבוע תור?

‫מצטערת, אני אחרי לידה שקטה, ‫אני לא עובדת.

‫אני יוצאת לחופשת לידה.

‫מזל טוב! ‫איזו מתנה קיבלת לראש השנה!

‫ולא אחת ולא שתיים תגובות כאלו.

‫הם לא יודעים מה זה לידה שקטה.

‫זה משהו שאני עצמי שמעתי ‫את המושג הזה ותמיד זה עבר...

‫משבוע 22 אנחנו מקבלות דמי לידה ‫וחופשת לידה מלאה.

‫תחשבי שיש לי את אותם תסמינים ‫של אחרי לידה,

‫של כל הדימומים, כל הדברים.

‫אני מלא פעמים מוצאת את עצמי ‫ככה עם היד על הבטן,

‫אבל אין פה כבר כלום.

‫קיבלתי תמיכה מטורפת ‫וגם חברות טובות שנעלמו.

‫אולי הן לא מצליחות להכיל את זה ‫או שהן כועסות עליי.

‫אני לא חושבת שיש מישהי ‫שכועסת עלייך על דבר כזה.

‫אנשים עדיין ממשיכים להגיד לי,

‫"לא, שמענו על ניסים, ‫תסתכלי ביוטיוב".

‫ונשים שילדו בשבוע 40, ‫ולא יודעות את הסיבה,

‫אל תבואו ותגידו להן, ‫אולי בגלל זה, אולי בגלל זה.

‫עזבו, זה כבר קרה להן. ‫תחבקו, תתמכו, תנשקו.

‫אל תבואו ותגידו לי, תעשי ככה, ‫תעשי ככה, זה יעשה לך טוב.

‫רק אני יודעת מה יעשה לי טוב.

‫את בת... -43. ‫-מה לך יעשה טוב? מה בא לך?

‫תינוק.

‫ילד בבית, נוסף.

‫אמרת לי שבשישי את עולה לקבר.

‫כל תינוק קבור באדנית שלו, ‫מכוסה בטלית שלו, מכוסה בחול.

‫קניתי כמה דברים חמודים ‫כמו גמדי גינה כזה לשים לו.

‫אבל עדיין לא הלכת לשם.

‫אני רוצה. כל פעם משהו עוצר אותי.

כאן מקשיבים 👂 | לחזור מחדר הלידה בידיים ריקות Here you listen 👂 | Return from the delivery room empty handed Вот слушайте 👂 | Вернуться из родильного зала с пустыми руками

‫יש לי חברה שילדה לא מזמן ‫והיא אמרה לי,

‫אני עכשיו בחופשת לידה, ‫יש לי הרבה זמן בואי ניפגש.

‫אני לא יכולה להיפגש איתה.

‫לשבת איתך בבית קפה, את עם ‫התינוק שנולד לך לפני חודש, Sit with you in a cafe, you with the baby born to you a month ago,

‫ואני עם כלום.

‫את מאוד אמיצה שאת מדברת ‫על זה חודש אחרי, כשזה כל כך טרי. You're very brave to talk about it a month later, when it's so fresh.

‫נכנסתי להיריון המיוחל. ‫הלכתי כמו איזה טווס עם הבטן, I got into the long-awaited pregnancy. I walked like some peacock with my stomach,

‫איזה כיף, אני בהיריון.

‫כולנו שמחנו כי זה באמת היריון ‫שחיכינו לו הרבה הרבה הרבה שנים,

‫עם הרבה קשיים.

‫בשבוע 23 וקצת הלכתי ‫לסקירת מערכות שנייה לבד.

‫מצאו אצל התינוק חוסר מוחלט ‫של קורפוס קולוזום,

‫שזה חלק מאוד חשוב במוח, ‫ועוד כמה דברים.

‫ואמרו לי באותו רגע, ‫את צריכה לעשות הפסקת היריון

‫כי הילד יהיה במצב מאוד קשה.

‫אני בן אדם מאמין, ‫אני בן אדם שומר שבת,

‫אנחנו משפחה מסורתית,

‫אבל הרופא הזה אמר לי, ‫את הולכת לעשות אמ.ר.איי,

‫כל מה שאת צריכה לעשות.

‫אבל למה בעצם? ‫בשביל שאולי יש סיכוי שכן זה בסדר?

‫לא, בשביל שאני אהיה רגועה. ‫הוא אמר לי - זה לא בסדר.

‫ואז היו לי שלושה ימים ‫מאוד מאוד מאוד קשים.

‫את הולכת לעצור את פעימות הלב ‫של הילד שלך.

‫את הולכת להפסיק את הבעיטות ‫שאת מרגישה כל היום בבטן.

‫הבחור שעשה לי את האמ.אר.איי ‫פשוט חיבק אותי ככה והוא אמר לי,

‫את עושה את המעשה הנכון.

‫ואז הזריקו לו את הזריקה ‫הארורה הזאת דרכי אליו ללב.

‫אחרי שנייה הם בדקו והוא אמר "זהו".

‫בשתי דקות האלה מהרגע שמזריקים ‫ועד שאמרו לך "זהו",

‫עובר משהו בראש?

‫כן. סליחה, נתנאל, ‫סליחה, סליחה, סליחה, סליחה.

‫בלי סוף להגיד לילד סליחה.

‫דיברתי אליו כל יום.

‫הוא היה המתנה שלנו.

‫נווה נישק את הבטן ‫וחיבק אותי כל הזמן, "תינוקי, תינוקי".

‫הבן שלך?

‫שאלתי אותם: "איך הוא נראה?

‫"זה משהו שאני יכולה לראות ‫ואני אוכל לחיות עם זה?"

‫היא אומרת לי: "הוא תינוק. ‫הכול - ידיים, רגליים, אף".

‫אמרתי לה: "אז תתני לי אותו".

‫אבל זה לא יותר קשה? ‫למה רצית בעצם?

‫לראות למי הוא דומה, ‫לראות איך הוא נראה,

‫לראות שהוא בסדר.

‫הוא לא בוכה. הגוף שלו קשה.

‫אף פעם לא החזקתי ‫מישהו מת בידיים

‫ואני לא מסתכלת עליו כמת, ‫אני מסתכלת עליו כילד שלי.

‫אני אומרת לו, תסלח לי, ‫בבקשה תסלח לי,

‫ושאני אוהבת אותו ושאני ‫לא אשכח אותו אף פעם. אף פעם.

‫אני קוסמטיקאית ואני מקבלת טלפונים, ‫אפשר לקבוע תור?

‫מצטערת, אני אחרי לידה שקטה, ‫אני לא עובדת.

‫אני יוצאת לחופשת לידה.

‫מזל טוב! ‫איזו מתנה קיבלת לראש השנה!

‫ולא אחת ולא שתיים תגובות כאלו.

‫הם לא יודעים מה זה לידה שקטה.

‫זה משהו שאני עצמי שמעתי ‫את המושג הזה ותמיד זה עבר...

‫משבוע 22 אנחנו מקבלות דמי לידה ‫וחופשת לידה מלאה.

‫תחשבי שיש לי את אותם תסמינים ‫של אחרי לידה,

‫של כל הדימומים, כל הדברים.

‫אני מלא פעמים מוצאת את עצמי ‫ככה עם היד על הבטן,

‫אבל אין פה כבר כלום.

‫קיבלתי תמיכה מטורפת ‫וגם חברות טובות שנעלמו.

‫אולי הן לא מצליחות להכיל את זה ‫או שהן כועסות עליי.

‫אני לא חושבת שיש מישהי ‫שכועסת עלייך על דבר כזה.

‫אנשים עדיין ממשיכים להגיד לי,

‫"לא, שמענו על ניסים, ‫תסתכלי ביוטיוב".

‫ונשים שילדו בשבוע 40, ‫ולא יודעות את הסיבה,

‫אל תבואו ותגידו להן, ‫אולי בגלל זה, אולי בגלל זה.

‫עזבו, זה כבר קרה להן. ‫תחבקו, תתמכו, תנשקו.

‫אל תבואו ותגידו לי, תעשי ככה, ‫תעשי ככה, זה יעשה לך טוב.

‫רק אני יודעת מה יעשה לי טוב.

‫את בת... -43. ‫-מה לך יעשה טוב? מה בא לך?

‫תינוק.

‫ילד בבית, נוסף.

‫אמרת לי שבשישי את עולה לקבר.

‫כל תינוק קבור באדנית שלו, ‫מכוסה בטלית שלו, מכוסה בחול.

‫קניתי כמה דברים חמודים ‫כמו גמדי גינה כזה לשים לו.

‫אבל עדיין לא הלכת לשם.

‫אני רוצה. כל פעם משהו עוצר אותי.