The Leap to Freedom Der Sprung in die Freiheit The Leap to Freedom Il salto verso la libertà 자유를 향한 도약 Прыжок к свободе

הקפיצה לחופש The leap for freedom

לאחר שהפסידה במלחמת העולם השנייה, גרמניה חולקה לארבעה חלקים. After losing in World War II, Germany was divided into four parts. כל אזור נשלט על ידי בעלת ברית אחרת – ארצות הברית, ברית המועצות, בריטניה וצרפת. Each region is governed by a different ally - the United States, the Soviet Union, the United Kingdom and France. אותו הדבר קרה גם בעיר ברלין עצמה. The same thing happened in the city of Berlin itself. למרות שהעיר שכנה כולה בטריטוריה תחת שליטה סובייטית, היא עצמה גם חולקה לארבע. Although the entire city was in Soviet territory, it was divided into four. הרבה מתושבי העיר בחרו לעזוב את השכונות תחת שליטת הסובייטים, ולעבור לשכונות אחרות, תחת שלטון האמריקאים, למשל. Many of the city's residents chose to leave the neighborhoods under Soviet control, and move to other neighborhoods, under American rule, for example. זה הדאיג את השלטונות הסובייטים. This worried the Soviet authorities. לכן, הם החליטו לבנות חומה - ב-13 באוגוסט 1961, באמצע הלילה, סגרו הסובייטים את כל הגבולות למערב, והתחילו לבנות גדרות. Therefore, they decided to build a wall - on August 13, 1961, in the middle of the night, the Soviets closed all borders to the West, and began to build fences. בשביל לשמור על הגבול, מזרח גרמניה הציבה לידו חיילים רבים. To guard the border, East Germany placed many soldiers next to it. אחד מהחיילים האלה היה קונראד שומאן. One of those soldiers was Conrad Schumann. שומאן היה בן 19, ונולד בזמן מלחמת העולם השנייה. Schumann was 19, and was born during World War II. הוא גר במשך כל חייו במזרח גרמניה, וכעת שירת בצבא המדינה. He lived throughout his life in East Germany, and now served in the State Army. אך בזמן ששמר על הגבול ברחוב ברנאואר, הוא עשה מעשה בלתי צפוי: שומאן החליט לברוח ממזרח גרמניה, אחרי שקהל התאסף ברחוב, ועודד אותו לקפוץ אל הצד השני של הגבול ואל החופש של מערב גרמניה. But while guarding the border on Bernauer Street, he did an unexpected act: Schumann decided to flee East Germany after a crowd gathered on the street, encouraging him to jump to the other side of the border and to West Germany's freedom. בצד השני עצרה אפילו מכונית משטרה מערב גרמנית, כדי להסיע אותו מהר מהמקום. On the other side, even a West German police car stopped to drive him away quickly. ואכן, תחת צעקות עידוד מהקהל – שומאן קפץ מעל הגדר, הפיל את הרובה שלו, ורץ מהר אל המכונית. Indeed, under cheers from the crowd - Schumann jumped over the fence, dropped his rifle, and ran quickly to the car. כיום, חלק מהאנשים קוראים לאירוע 'הקפיצה לחופש'. Today, some people call the event "the leap for freedom."

שומאן לא היה היחיד שברח ממזרח גרמניה, אבל האירוע הפך לידוע במיוחד, כיוון שהוא צולם בזמן הבריחה שלו. Schumann was not the only one to flee from East Germany, but the event became particularly well known, as it was filmed during his escape. אחרים ברחו גם הם מהמדינה בדרכים שונות ויצירתיות – חלק דרך חצרות בתים הסמוכים לגבול, חלק התחבאו במכוניות, ומשפחה אחת אפילו ברחה תוך שימוש בכדור פורח. Others also fled the state in various creative ways - some through the yards of houses near the border, some hiding in cars, and one family even escaping using a balloon. ככל שהזמן עבר, ויותר אנשים ברחו, הסובייטים נלחמו בתופעה ביותר ויותר נחישות – והבריחה הפכה ליותר ויותר קשה. As time went on, and more people fled, the Soviets fought with more and more determination - and the escape became more and more difficult.

שומאן עצמו בילה את חייו בבוואריה, שם התחתן והפך לאבא. Schumann himself spent his life in Bavaria, where he married and became a father. הוא עבד בעבודות שונות, וחי במשך שנים ארוכות, אבל גם סבל מדיכאון קשה. He worked in various jobs, and lived for many years, but also suffered from severe depression. למרות שהפך לדמות ידועה, והתמונה שלו הפכה לממש אייקון, הוא חי בניתוק מהמשפחה שלו במשך שנים ארוכות, ועזב למעשה את כל מה שהכיר במזרח גרמניה. Although he became a well-known figure, and his image became a real icon, he lived away from his family for many years, essentially leaving everything he knew in East Germany. גם לאחר נפילת חומת ברלין, היה לו עדיין קשה לבקר את המשפחה שלו ואת העיר ברלין. Even after the fall of the Berlin Wall, it was still difficult for him to visit his family and the city of Berlin. בשנת 1998 הוא החליט לקחת את חייו. In 1998 he decided to take his own life. הבריחה שלו, אבל, מונצחת עכשיו ברחוב ברנאואר, ולעולם לא תישכח. His escape, though, is now perpetuated on Barnauer Street, and will never be forgotten.