×

We use cookies to help make LingQ better. By visiting the site, you agree to our cookie policy.


image

Big History in Little Pieces, The Aral Sea

The Aral Sea

ימת אראל

בשנות השישים היה לסובייטים רעיון מבריק - הם רצו להפריח את השממה. בקזחסטן ובאוזבקיסטן היו שטחי מדבר ענקיים וריקים, שם רצו הסובייטים לגדל מלונים, דגנים, ומעל לכל - כותנה. כותנה הייתה מאוד מבוקשת באותן השנים, והממשלה הסובייטית לא רצתה לתת הזדמנות לרווח האדיר לחמוק - לא משנה מה יהיה המחיר.

כדי לממש את התוכנית הזאת, הסובייטים היו צריכים דבר אחד חשוב מאוד - מים. למזלם, ימת אראל הייתה ממוקמת בצורה נוחה בין קזחסטן ואוזבקיסטן. הימה הייתה הימה הרביעית בגודלה בעולם, ועל כן היו בה כמויות עצומות של מים. כדי להשתמש במים, הסובייטים בנו תעלות, שהפנו את מקורות המים של הימה אל המדבר. ואכן, התוכנית עבדה. המדבר פרח, הכותנה צמחה בכמויות, והרווח הכלכלי היה אדיר, אך מצבה של הימה נפגע.

ימת אראל התחילה להתרוקן בצורה מדאיגה. כל שנה, מפלס המים ירד בכעשרים סנטימטרים לפחות, ורמת המליחות של המים עלתה. לאט לאט מתו הדגים ושאר החיות בסביבת הימה. בנוסף, חומרי ההדברה מהשדות הרעילו את המים עוד יותר. זה נבע מהתכנון הרע של הסובייטים: תעלות המים שנבנו היו באיכות גרועה, והרבה מים התאדו לפני שבכלל הגיעו אל השדות, כך שהיה צריך לנצל יותר ויותר מים.

אמנם הרבה אנשים אומרים, שאי אפשר היה לדעת שהאסון יהיה כל כך גדול - אבל זה לא נכון. הסובייטים ידעו שאם ינצלו את המים באזור ימת אראל תתייבש, אבל לא היה אכפת להם. הרווח היה יותר חשוב מהסביבה, וגם אם היו אנשים שהתנגדו לנעשה, הם פחדו להגיד משהו.

לאחר התפרקות הגוש הסובייטי הימה המשיכה לסבול. לא רק הסביבה נפגעה, אלא גם האוכלוסייה המקומית: הימה העשירה הפכה למדבר יבש, ומזג האוויר באזור כולו השתנה. השימוש בחומרים מדבירים פגע באיכות המים, והתושבים, שנאלצו לשתות את המים כדי לחיות, החלו לחלות. בנוסף לכל זה, הכפרים והעיירות שפעם התפרנסו מדיג סובלים כיום מעוני ואבטלה. רבים מהתושבים באזור עזבו, ואלה שעוד חיים שם צריכים לקנות דגים ממקומות אחרים.

כיום, קזחסטן ואוזבקיסטן מנסות לשקם את הימה, והן גם מצליחות לאט לאט. אבל האם ימת אראל אי פעם תחזור למה שהייתה? אי אפשר לדעת. בינתיים, הימה ידועה כאחד האסונות הסביבתיים הגדולים ביותר במאה העשרים.


The Aral Sea Der Aralsee The Aral Sea La mer d'Aral Il lago d'Aral Het Aralmeer Аральское море

ימת אראל Lake Erel

בשנות השישים היה לסובייטים רעיון מבריק - הם רצו להפריח את השממה. In the 1960s, the Soviets had a brilliant idea - they wanted to blow the wasteland. Negli anni '60 i sovietici ebbero un'idea brillante: volevano far fiorire la terra desolata. בקזחסטן ובאוזבקיסטן היו שטחי מדבר ענקיים וריקים, שם רצו הסובייטים לגדל מלונים, דגנים, ומעל לכל - כותנה. Kazakhstan and Uzbekistan had huge, empty wilderness areas, where the Soviets wanted to grow melons, cereals, and, above all, cotton. כותנה הייתה מאוד מבוקשת באותן השנים, והממשלה הסובייטית לא רצתה לתת הזדמנות לרווח האדיר לחמוק - לא משנה מה יהיה המחיר. Cotton was in great demand during those years, and the Soviet government did not want to give a huge profit opportunity - no matter what the price. In quegli anni il cotone era molto richiesto e il governo sovietico non voleva lasciarsi sfuggire l’enorme profitto, indipendentemente dal prezzo.

כדי לממש את התוכנית הזאת, הסובייטים היו צריכים דבר אחד חשוב מאוד - מים. To carry out this plan, the Soviets needed one very important thing - water. למזלם, ימת אראל הייתה ממוקמת בצורה נוחה בין קזחסטן ואוזבקיסטן. Luckily, Lake Erel was conveniently located between Kazakhstan and Uzbekistan. הימה הייתה הימה הרביעית בגודלה בעולם, ועל כן היו בה כמויות עצומות של מים. The sea was the fourth largest sea in the world, and therefore had enormous amounts of water. כדי להשתמש במים, הסובייטים בנו תעלות, שהפנו את מקורות המים של הימה אל המדבר. To use the water, the Soviets built canals, which diverted its water resources to the desert. ואכן, התוכנית עבדה. Indeed, the plan worked. המדבר פרח, הכותנה צמחה בכמויות, והרווח הכלכלי היה אדיר, אך מצבה של הימה נפגע. The desert flourished, the cotton grew in quantities, and the economic gain was immense, but the condition of the sea was harmed.

ימת אראל התחילה להתרוקן בצורה מדאיגה. Lake Erel began to empty alarmingly. כל שנה, מפלס המים ירד בכעשרים סנטימטרים לפחות, ורמת המליחות של המים עלתה. Each year, the water level dropped by at least twenty inches, and the salinity level of the water rose. לאט לאט מתו הדגים ושאר החיות בסביבת הימה. Slowly the fish and other animals died in the vicinity. בנוסף, חומרי ההדברה מהשדות הרעילו את המים עוד יותר. In addition, the pesticides from the fields poisoned the water even more. זה נבע מהתכנון הרע של הסובייטים: תעלות המים שנבנו היו באיכות גרועה, והרבה מים התאדו לפני שבכלל הגיעו אל השדות, כך שהיה צריך לנצל יותר ויותר מים. This was due to the bad planning of the Soviets: the water canals built were of poor quality, and a lot of water evaporated before they even reached the fields, so more and more water had to be used. Ciò era dovuto alla cattiva pianificazione dei sovietici: i canali d’acqua costruiti erano di scarsa qualità e molta acqua evaporava prima ancora di raggiungere i campi, quindi si doveva utilizzare sempre più acqua.

אמנם הרבה אנשים אומרים, שאי אפשר היה לדעת שהאסון יהיה כל כך גדול - אבל זה לא נכון. Although many people say that it was impossible to know that the disaster would be so great - but it is not true. הסובייטים ידעו שאם  ינצלו את המים באזור ימת אראל תתייבש, אבל לא היה אכפת להם. The Soviets knew that if they used the water in the Erel Lake area it would dry up, but they did not care. הרווח היה יותר חשוב מהסביבה, וגם אם היו אנשים שהתנגדו לנעשה, הם פחדו להגיד משהו. Profit was more important than the environment, and even if there were people who objected to what was done, they were afraid to say anything.

לאחר התפרקות הגוש הסובייטי הימה המשיכה לסבול. After the disintegration of the Soviet bloc the sea continued to suffer. לא רק הסביבה נפגעה, אלא גם האוכלוסייה המקומית: הימה העשירה הפכה למדבר יבש, ומזג האוויר באזור כולו השתנה. Not only the environment was harmed, but also the local population: the rich sea became a dry desert, and the weather in the whole area changed. Non solo l'ambiente fu danneggiato, ma anche la popolazione locale: il ricco mare divenne un deserto arido e il clima nell'intera zona cambiò. השימוש בחומרים מדבירים פגע באיכות המים, והתושבים, שנאלצו לשתות את המים כדי לחיות, החלו לחלות. The use of pesticides affected the quality of the water, and the residents, who had to drink the water to live, became ill. L'uso di pesticidi ha danneggiato la qualità dell'acqua e gli abitanti, che dovevano bere l'acqua per vivere, hanno cominciato ad ammalarsi. בנוסף לכל זה, הכפרים והעיירות שפעם התפרנסו מדיג סובלים כיום מעוני ואבטלה. In addition to all this, the villages and towns that once made a living from fishing are now suffering from poverty and unemployment. Oltre a tutto ciò, i villaggi e le città che un tempo vivevano di pesca ora soffrono di povertà e disoccupazione. רבים מהתושבים באזור עזבו, ואלה שעוד חיים שם צריכים לקנות דגים ממקומות אחרים. Many of the residents in the area have left, and those who still live there have to buy fish from other places.

כיום, קזחסטן ואוזבקיסטן מנסות לשקם את הימה, והן גם מצליחות לאט לאט. Today, Kazakhstan and Uzbekistan are trying to rehabilitate the sea, and they are also slowly succeeding. אבל האם ימת אראל אי פעם תחזור למה שהייתה? But will Arel ever die back to what she was? אי אפשר לדעת. It is impossible to know. בינתיים, הימה ידועה כאחד האסונות הסביבתיים הגדולים ביותר במאה העשרים. Meanwhile, the sea is known as one of the greatest environmental disasters of the twentieth century.