Solomon Mikhoels Solomon Mikhoels Salomon Mikhoels Соломон Михоэлс

שלמה מיכאלס

בלילה קריר אחד בינואר 1948, שלמה מיכאלס הוזמן לביתו של אחד ממנהיגי המפלגה הקומוניסטית במינסק. On one cool night in January 1948, Shlomo Michaels was invited to the home of one of the leaders of the Communist Party in Minsk. השחקן היהודי חשב שידברו על מחזה חדש, שהממשלה רצתה להפיק, אך זה היה שקר – מיכאלס נרצח ונזרק לצידי הכביש. The Jewish actor thought they would talk about a new play that the government wanted to produce, but it was a lie - Michaels was murdered and thrown by the roadside. מותו הוצג בעיתונות כתוצאה של תאונת דרכים מחרידה, ולמרות שנרצח על ידי השלטון, נערכה לו הלוויה ממלכתית ומרשימה. His death was featured in the press as a result of a horrific car accident, and despite being assassinated by the government, he had an impressive state funeral. אז מי היה השחקן היהודי, שסטאלין רצה במותו? So who was the Jewish actor, whom Stalin wanted in his death? מיכאלס נולד בלטביה, ולמרות שלמד עריכת דין, בשנת 1918 החליט לעזוב את התחום ולנסות להיות שחקן. Michaels was born in Latvia and, although studying law, decided in 1918 to leave the field and try to become an actor. בהתחלה מיכאלס הצטרף לתיאטרון היהודי בסנט פטרסבורג, וכשנתיים לאחר מכן עבר ביחד עם התאטרון למוסקבה, שם, בתמיכת השלטון, הוא הוקם מחדש כ'תאטרון היהודי הממלכתי'. Initially, Michaels joined the Jewish Theater in St. Petersburg, and about two years later moved with the Theater to Moscow, where, with the support of the government, it was re-established as the State Jewish Theater. למרות שהתאטרון פעל ביידיש, הוא זכה להצלחה בעיר והיה ידוע כאיכותי. Although the theater operated in Yiddish, it was successful in the city and was known for its quality. התאטרון אפילו טייל והופיע בכל שטחי ברית המועצות. The theater even traveled and performed in all areas of the Soviet Union. מיכאלס, שהיה השחקן הראשי של התאטרון, וגם במאי, זכה לפרסום רב והפך לאדם חשוב מאוד בקהילה היהודית. Michaels, who was the lead actor of the theater, and also a director, was widely publicized and became a very important person in the Jewish community. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, השחקן היהודי היה פעיל במאבק נגד הנאציזם ובגיוס תמיכה למאמץ המלחמה הסובייטי. When World War II broke out, the Jewish actor was active in the fight against Nazism and in mobilizing support for the Soviet war effort. בגלל שהיה מפורסם וידוע, הוא מונה בשנת 1942 ליושב ראש הועד היהודי האנטי-פאשיסטי. Because he was famous and well-known, he was appointed chairman of the Anti-Fascist Jewish Committee in 1942. במסגרת תפקידו הוא טייל ברחבי העולם ונפגש עם מנהיגים יהודים ולא יהודים. As part of his role, he traveled around the world and met with Jewish and non-Jewish leaders. מיכאלס הצליח מאוד בתפקיד זה, וההצלחה הזאת הפחידה את סטאלין – כל עוד הייתה מלחמה, קשריו הטובים של השחקן לקהילות יהודיות ולא יהודיות בינלאומיות תרמו מאוד לשלטון, בין אם בתמיכה אידיאולוגיה או כלכלית. Michaels was very successful in this role, and this success scared Stalin - as long as there was war, the player's good connections to Jewish and non-Jewish communities contributed greatly to the rule, whether with ideological or economic support. כשגרמניה הנאצית הפסידה במלחמה, סטאלין לא היה צריך את מיכאלס יותר. When Nazi Germany lost the war, Stalin no longer needed Michaels. הקשרים של השחקן עם אנשים חשובים מכל העולם היוו בעצם איום על השלטון – ואז סטאלין הרג אותו. The player's connections with important people from around the world actually threatened the government - and then Stalin killed him. מותו של מיכאלס לא היה אירוע יחיד, אלא חלק מרדיפת הקהילה היהודית כולה על ידי השלטונות, שהגיעה לשיאה בשנות ה-50. Michaels' death was not a single event, but part of the persecution of the entire Jewish community by the authorities, which culminated in the 1950s. שנה לאחר מותו של מיכאלס התאטרון היהודי הממלכתי נסגר, והרבה משחקניו ויוצריו, וגם מחברי הועד היהודי האנטי-פאשיסטי, הוצאו להורג. A year after Michael's death, the State Jewish Theater was closed, and many of its actors and creators, as well as members of the Anti-Fascist Jewish Committee, were executed. האמת בנוגע למותו של מיכאלס, שנקבר כגיבור סובייטי וזכה לעיטורים מהממשלה גם לאחר מותו, התגלתה רק שנים לאחר מותו של סטאלין. The truth about Michael's death, who was buried as a Soviet hero and received government decorations even after his death, was discovered only years after Stalin's death.