Annael 7: China, Fujian and Macau Annael 7: China, Fujian und Macau Annael 7: China, Fujian and Macau Аннаэль 7: Китай, Фуцзянь и Макао

פוג'אן ומקאו Fujian and Macau

שלום קוראים יקרים, Hello dear readers,

כל הכבוד לכם אם הצלחתם לקרוא את כל החלקים על המסע הגדול שלי בסין. Well done to you if you were able to read all the parts about my great journey in China. היום אספר לכם על המקומות האחרונים שביקרתי בהם עם הקבוצה. سأخبركم اليوم عن آخر الأماكن التي زرتها مع المجموعة. Today I will tell you about the last places I visited with the group. שנגחאי הייתה עיר מעניינת, תוססת עם הרבה דברים שאפשר לעשות, לראות ולבקר. كانت شنغهاي مدينة مثيرة للاهتمام ونابضة بالحياة ولديها الكثير من الأشياء التي يمكن القيام بها ورؤيتها وزيارتها. Shanghai was an interesting, vibrant city with many things to do, see and visit. בשעות הבוקר המוקדמות, שוב ארזנו את המזוודות והחפצים שלנו ונסענו לתחנת הרכבת על מנת לצאת משנגחאי לכיוון פוג'אן Fujian  שבמחוז נאנג'ינג  Nanjing. في ساعات الصباح الباكر، حزمنا أمتعتنا وممتلكاتنا مرة أخرى وذهبنا إلى محطة القطار لمغادرة شنغهاي متوجهين إلى فوجيان فوجيان في مقاطعة نانجينغ. In the early morning, we packed our luggage and luggage again and drove to the train station to leave Shanghai for Fujian in Nanjing Province.

כשהגענו לתחנה הסופית, חיכה לנו עוד ואן קטן כדי להסיע אותנו לכפר בו שהינו לילה אחד בבית ההארחה של מר ליו, בלילה השני ישנו בטולו Toulo. عندما وصلنا إلى المحطة النهائية، كانت شاحنة صغيرة أخرى تنتظرنا لتقلنا إلى القرية حيث أقمنا ليلة واحدة في بيت ضيافة السيد ليو، وفي الليلة الثانية نمنا في تولو. When we arrived at the final stop, another small van was waiting for us to drive us to the village where we stayed one night at Mr Liu's guest house, the second night we slept in Toulo. מדובר בבניינים עגולים סיניים שמפוזרים בכל רחבי סין. These are Chinese round buildings scattered all over China. קיימת הערכה שיש כשלושים אלף בניינים כאלה ששרדו ועומדים עד היום. It is estimated that there are about thirty thousand such buildings that have survived and stand to this day. מי שבנה אותם היו בני ההאקה, קבוצת מיעוט. Those who built them were the Hakka, a minority group. הם היו חקלאים וגרו בכוורות הטולו הללו. They were farmers and lived in these tulip hives. בכל קומפלקס כזה גרה משפחה מורחבת שכוללת דודים ובני דודים, סבא, סבתא, אחים ואחיות. Each such complex is home to an extended family that includes uncles and cousins, grandparents, brothers and sisters. הבתים העגולים בנויים בארכיטקטורה ייחודית של בתי בוץ שמתנשאים לגובה של ארבע קומות. The round houses are built in a unique architecture of mud houses that rise to a height of four floors. בכל מתחם כזה יש שער אחד ממנו ניתן להיכנס ולצאת. يحتوي كل مجمع على بوابة واحدة يمكنك الدخول والخروج منها. Each such compound has one gate from which one can enter and exit.

בשל המודרניזציה וההתפתחות הטכנולוגית, כיום סגנון החיים הזה פחות פופולרי והרבה מהמשפחות שגרו שם עזבו את הטולו. Due to modernization and technological development, today this lifestyle is less popular and many of the families who lived there left the Tolo. חלק מהטולו הוסבו להיות בתי הארחה לתיירים שמטיילים באזור. Some of the Tolo have been converted into guest houses for tourists traveling in the area. הטולו שהקבוצה שלי ואני שהינו בו היה מאד מסורתי וזה בא לידי ביטוי בשירותי כריעה, לא היו שם שירותים מערביים. The tolo that my group and I were in was very traditional and this was reflected in kneeling services, there were no western toilets there. בנוסף, הכיור לשטיפת ידיים - לא היה מחובר למערכת אינסטלציה וביוב ולכן היה צריך לרוקן את גיגית המים לתוך אסלת השירותים בכל פעם שהיא היתה מלאה. In addition, the sink for hand washing - was not connected to the plumbing and sewer system and therefore had to empty the tub of water into the toilet every time it was full. לגבי המקלחת, היה מקום שאפשר להתקלח בפרטיות עם דלת סגורה, אבל ראש המקלחת היה חצי שבור וזרם המים היה מאד חלש. As for the shower, there was a place where you could shower privately with a closed door, but the shower head was half broken and the water flow was very weak. בנוסף, היו כל מיני חרקים ועכבישים אז זו לא בדיוק הייתה חוויה נעימה להתקלח שם, רק רציתי לברוח משם ולהיכנס למיטה. Plus, there were all kinds of insects and spiders so it wasn’t exactly a pleasant experience to shower there, I just wanted to get away from there and get into bed. חדר השינה היה נחמד וכלל שתי מיטות יחיד, טלוויזיה וחלון ללא תריסים ווילון. The bedroom was nice and included two single beds, a TV and a window without shutters and a curtain. לא היה מאוורר, מזגן או תנור חימום. There was no fan, air conditioner or heater. מזל שהשמיכה היתה מחממת, כי בלילה היה מאד קר והרוח נשבה פנימה, לא היה ניתן לאטום את החלון. Luckily the blanket was warming, because at night it was very cold and the wind was blowing in, it was not possible to seal the window. למחרת היום טיילנו וראינו עוד בנייני טולו תיירותיים יותר, המדריך סיפר לנו מעט על ההיסטוריה, צילמנו תמונות יפהפיות. The next day we walked around and saw more more touristy tolo buildings, the guide told us a bit about the history, we took beautiful pictures. בעל הבית מר ליו ואשתו הכינו לנו אוכל סיני אותנטי מאד טעים. The landlord Mr. Liu and his wife prepared for us a very authentic authentic Chinese food. מיותר לציין שזה לא מקום שאפשר לקפוץ בו לקיוסק או לבית-קפה מערבי. Needless to say, this is not a place to hop to a kiosk or a western cafe. למען האמת לא ראינו שם תיירים מערביים בכלל. To be honest, we did not see any Western tourists there at all. גם ביקרנו בשדות התה, וטעמנו תה מטעמים שונים, ואיך אפשר בלי לבקר עוד בית מקדש סיני? We also visited the tea fields, and tasted tea for various reasons, and how is it possible without visiting another Chinese temple? בשלב הזה, כבר הפסקתי לספור כמה ביקרנו. By this point, I had already stopped counting how many we had visited.

בשעות הערב הסתובבנו בכפר שלנו, ראיתי חבורה של נשים רוקדות לרקע מוזיקה סינית על הגשר והחלטתי להצטרף אליהן. In the evening we walked around our village, I saw a bunch of women dancing to Chinese music on the bridge and I decided to join them. מאד נהניתי, אלו היו רגעים מאד מיוחדים והנשים הסיניות שמחו מאד שהצטרפתי אליהן ורקדתי איתן. I really enjoyed it, these were very special moments and the Chinese women were very happy that I joined them and danced with them. לאחר מכן הלכתי עם חברי הקבוצה לפאב מקומי שם שתינו בירות ומיצים וגם שיחקנו בקלפים. I then went with the group members to a local pub where we both drank beers and juices and also played cards.

את הלילה הבא העברנו ברכבת לילה שלישית ואחרונה למסע הזה לכיוון מקאו. We spent the next night on a third and final night train on this journey towards Macau. בקושי הצלחתי להירדם, ואת היום למחרת העברנו במעברי גבולות, בירוקרטיה, חותמות על דרכונים, בדיקות ביטחוניות. I could barely fall asleep, and the next day we spent at border crossings, bureaucracy, stamping passports, security checks. היו לנו שעות ספורות ליהנות ממקאו, שמנו את המזוודות שלנו במלון-קניון הגלקסי, אכלנו ארוחת צהריים זריזה, התרעננו ושטפנו פנים. We had a few hours to enjoy Macau, put our luggage in the Galaxy Hotel-Mall, ate a quick lunch, refreshed ourselves and washed our faces. ואז יצאנו עם המדריכה לטייל בעיר העתיקה שנראית כמו כפר פורטוגזי, ראינו מרחוק את הקתדרלה של סן פול. Then we went out with the guide to walk in the old town that looks like a Portuguese village, we saw in the distance the cathedral of Saint Paul. לא היה לנו זמן בכלל להיכנס לקזינו. We did not have time at all to enter the casino. היה מאד חם שם, היה קשה להסתובב ברחובות בשיא החום וכולם כבר חיכו לסיים את היום. It was very hot there, it was hard to walk around the streets in the heat and everyone was already waiting to end the day. לאחר מכן לקחנו אוניית פרי  Ferry  לכיוון האי הונג-קונג, מדובר בשייט מהיר של כחצי שעה. We then took a Perry Ferry ship towards Hong Kong Island, this is a fast half hour cruise. משם המשכנו לאכסנייה שבה התחלנו את הטיול. From there we continued to the hostel where we started the trip. היו לנו סידורים אחרונים לעשות כמו ללכת לשוק ולקנות עוד מזכרות, לאכול ארוחת ערב במסעדה מערבית נורמלית, להטעין טלפונים ומצלמות ולספוג אווירה אחרונה של עולם אסיאתי. We had recent arrangements to do like go to the market and buy more souvenirs, have dinner at a normal western restaurant, recharge phones and cameras and soak up one last atmosphere of an Asian world. היה לנו ארבע או חמש שעות לישון וכבר באמצע הלילה היינו צריכים לקחת אוטובוס לשדה התעופה בהונג קונג. We had four or five hours to sleep and already in the middle of the night we had to take a bus to the airport in Hong Kong. טסנו עם חברת התעופה אמירטסEmirates , עצרנו בדובאי לשעתיים ומשם המשכנו ללונדון. We flew with Emirates, stopped in Dubai for two hours and from there continued to London. החזרה הביתה לקחה יממה שלמה, עשרים וארבע שעות. Returning home took a full day, twenty-four hours. בעצירת הביניים בדובאי ראיתי דוכן של נוטלה ושם סוף-סוף קניתי לעצמי קרפ מלא בנוטלה ובננה, חיכיתי לזה חודש שלם! At the stopover in Dubai I saw a Nutella stand and there I finally bought myself a crepe full of Nutella and banana, I waited for it a whole month! למי שלא זוכר, אין בסין שוקולד נוטלה. For those who do not remember, there is no Nutella chocolate in China.

איך לסכם? How to sum up? הטיול בסין היה טיול של פעם בחיים. The trip to China was a once-in-a-lifetime trip. חוויה יוצאת דופן, לעיתים מטלטלת וקשה מאד ולעיתים מדהימה ועוצרת נשימה. An extraordinary experience, sometimes shaky and very difficult and sometimes amazing and breathtaking. העם הסיני הוא מאד מיוחד ושמחתי להכיר אנשים ששונים מהתרבות המערבית שאני רגילה אליה. The Chinese people are very special and I was happy to meet people who are different from the Western culture I am used to. אחרי שהקורונה תסתיים ונוכל לחזור לשגרה, אני חושבת שארצה לבקר במדינה אסיאתית אחרת כמו תאילנד ווייטנאם או יפן. After the corona is over and we can get back to routine, I think I would like to visit another Asian country like Thailand and Vietnam or Japan.