×

We use cookies to help make LingQ better. By visiting the site, you agree to our cookie policy.

image

כאן סקרנים, כאן סקרנים | איך "ערב של שושנים" הפך להמנון אצטדיונים אירופי?

כאן סקרנים | איך "ערב של שושנים" הפך להמנון אצטדיונים אירופי?

‫אלו האוהדים של קבוצת נירנברג ‫מגרמניה.

‫אם הלחן שהם שרים לפיו ‫נשמע לכם מוכר,

‫כנראה ששירתם במסייעת ‫או שאתם אוהבים את צמד הדודאים

‫כי השיר הזה לא נולד בגרמניה, ‫אלא דווקא כאן, בישראל,

‫כשיר אהבה רומנטי ומתוק.

‫"ערב של שושנים, ‫נצא נא אל הבוסתן..."

‫ילידי המילניום כנראה מכירים את הלחן ‫מהסימפול של ההרכב הצרפתי

‫"The Parakit" בשיר "Save Me" ‫בשנת 2016. אחלה שיר.

‫אז איך הפך "ערב של שושנים" ‫ללהיט אוהדים בכדורגל האירופי?

‫יעקב הוא בלוגר כדורגל ישראלי ‫שנסע לראות משחק בנירנברג, גרמניה.

‫הוא ציפה לתצוגת עידוד מטורפת ‫ולקצת כדורגל אירופי איכותי,

‫ואת כל זה הוא גם קיבל במנות גדושות. ‫אבל באמצע המשחק,

‫הדליק את האצטדיון שיר אוהדים ‫שהזכיר לו דווקא את ימי הטירונות:

‫"יעקב שבר שמירה, ‫שתו לו את הרגילה..."

‫וזה לא רק הקהל בנירנברג.

‫חיפוש קצר ביוטיוב מראה שגם ‫אוהדי קבוצת פרטיזן בלגרד מסרביה

‫כתבו המנון אוהדים ‫שמבוסס על אותו לחן בדיוק.

‫וגם אוהדי היריבה העירונית ‫המושבעת שלהם "הכוכב אדום" בלגרד.

‫וכמותן יש עוד קבוצות ומועדונים ‫בכל רחבי אירופה.

‫יעקב חזר הביתה והראה להורים שלו ‫סרטון שצילם במהלך המשחק.

‫"מצחיק", אבא שלו אמר, "למה ‫הגרמנים שרים את ערב של שושנים?"

‫את השיר כתב משה דור והלחין ‫יוסף הדר בשנת 1955.

‫הוא היה ה-להיט של צמד הדודאים ‫ישראל גוריון ובני אמדורסקי,

‫סטטיק ובן אל של שנות ה-50.

‫כמו אמנים ישראלים אחרים,

‫גם הדודאים זכו להצלחה בינלאומית ‫אדירה

‫בימים שלאחר מלחמת ששת הימים,

‫והופיעו עם "ערב של שושנים" ‫בכל רחבי העולם,

‫מה שגרם לאמנים ממדינות אחרות ‫לבצע גרסאות משלהם לשיר.

‫זו למשל הזמרת היווניה המפורסמת ‫ננה מושקורי,

‫וזו הלהקה היוגוסלבית "DAH",

‫שבשנת 1974 הוציאה על אותו לחן ‫את השיר "Sosana".

‫כעבור שנה עברה הלהקה לבלגיה,

‫ועכשיו השיר חרך את מצעדי הפזמונים ‫בכל רחבי אירופה וגם במערב גרמניה,

‫שם שמעו אותו אוהדי נירנברג ‫והחליטו לייבא אותו למגרש הכדורגל.

‫בארץ, אגב, שרים אותו גם ‫בטדי ובסמי עופר, לא רק בצבא.

‫עוד לפני עידן יוטיוב, ‫נדדו שירי אוהדים בין מדינות

‫ולעיתים אפילו יבשות.

‫למשל הקלאסיקה "הפועל עולה",

‫מבוססת על להיט קנדי משנות ה-80 ‫ששמו "Pop Goes The World".

‫אבל ספק אם מישהו בישראל ‫עדיין מקשר בין השניים.

‫בואו ניקח למשל את השיר הספרדי ‫"el porompompero"

‫שהפך במגרשי הספורט בישראלל"פולופולופופו".

‫אבל רגע, מה זיהו האוהדים ‫בשיר האהבה השקט והרגוע

‫שגרם להם להפוך אותו ‫להמנון האצטדיונים?

‫יש מספר מאפיינים ‫שגורמים לשיר להיות קליט.

‫זה מתבטא גם מבחינת הקצב ‫וגם מבחינת הצלילים.

‫מבחינת הקצב יש תבנית ריתמית ‫שחוזרת על עצמה לאורך כל השיר.

‫התבנית הזאת מאפשרת לייצר ‫שיר אוהדים שנלמד בקלות,

‫אבל עדיין מכיל יותר נפח מוזיקלי ‫ממקצב תופים בנאלי

‫של תיבה אחת חוזרת.

‫מבחינת הצלילים, השיר בנוי ‫במנעד מצומצם שנקרא סקסטה -

‫מרווח של שישה תווים.

‫זה גורם לכך שכל בן אדם ממוצע ‫יכול לשיר את השיר בלי מאמץ

‫ובלי לטפס בין אוקטבות.

‫מאפיין נוסף שבא לידי ביטוי הוא ‫הסימטריה בין החלקים השונים בשיר.

‫אומנם בשיר שלנו, ערב של שושנים, ‫יש לנו גם בית וגם פזמון,

‫אבל יש לנו תבנית שחוזרת על עצמה ‫במדויק בשניהם

‫מבחינת הצלילים ומבחינת ‫המקצב.

‫בבית יש לנו ‫"נצא נא אל הבוסתן",

‫ובפזמון "ורוח שושן נושבה".

‫העתק מדויק.

‫דוגמה נוספת היא השיר ‫"Seven Nation Army",

‫שהפך בשנים האחרונות לפריט חובה ‫כמעט בכל אצטדיון ספורט ברחבי העולם.

‫אז מה יהיה הלהיט הישראלי הבא ‫שיכבוש את אירופה?

‫אולי "מהפכה של שמחה"?

‫"לילה יורד לאט, ‫ורוח שושן נושבה..."

Learn languages from TV shows, movies, news, articles and more! Try LingQ for FREE