כאן סקרנים | איך המכוניות תורמות לשכחת ילדים ברכב?
מי שגדל בשנות ה-90,
כמעט לא שמע על מקרים של שכחת ילדים ברכב.
אבל היום כל קיץ הנושא עולה לכותרות.
מה השתנה?
מאז שנות ה-90 קרו כמה שינויים טכנולוגיים במכוניות שלנו
שמגבירים את הסיכון לשכוח ילד ברכב.
חידוש ראשון - כרית האוויר.
בשנת 1991, קבע המחוקק האמריקני
שכל מכונית שתיוצר החל משנת 1998
תחויב להיות מצוידת לפחות בשתי כריות אוויר קדמיות,
ובמהלך שנות ה-90 מערכות ההגנה נכנסו לשימוש נרחב גם באירופה.
כריות אוויר הן מוצר מצוין.
במקרה של תאונה הן נפתחות בִמהירות של 3קמ"ש,
ומפחיתות בכ-30 אחוזים את הסיכוי למות בתאונה חזיתית.
אבל לתינוקות, כריות אוויר עלולות להיות קטלניות.
במקרה של פתיחת כרית אוויר, הסיכוי לפגיעה רצינית או מוות
לתינוק בכיסא הבטיחות במושב הקדמי הוא 22 אחוזים.
לכן, אתר מכון התקנים הישראלי
קובעש"חל איסור מוחלט להסיע ילד במושב בטיחות במושב הקדמי
"כאשר מותקנות ברכב כריותאוויר".
אבל אם כיסא הבטיחות נודד למושב האחורי
ופניו של הילד נגד כיוון התנועה - ההורה הנוהג לא רואה את הילד.
ויש לזה משמעות:
ארגון בטיחות אמריקני גילה שבשמונה השנים
שקדמו לכניסת חוק כריות האוויר לתוקף,
מתו מחום במכוניותבארה"ב כ-13 תינוקות בממוצע בשנה.
בשמונה השנים שאחרי כניסת החוק לתוקפּו
מתו כ-38 תינוקות - כמעט פי שלושה.
למה? כי הם היו בלתי נראים ונשכחו.
כריות האוויר לא היו החידוש היחיד בשנים האלה.
פעם, לעזוב את המכונית היה טקס עם מנהגים קבועים.
החל מסוף שנות ה-80 כלי הרכב הפכו יותר ויותר אוטומטיים
ובחלקם הותקנו חידושים
כגון חלונות חשמליים הנסגרים בלחיצת כפתור,
וּנעילה מרכזית שבסיבוב מפתח אחד נועלת את כל הדלתות ברכב.
בשנת 1988 נכנסה לארץ ענקית המכוניות היפנית'מיצובישי',
תחת הסיסמה"יש בההכול".
בדגמים שלה החלונות החשמליים והנעילה המרכזית היו סטנדרט -
וּמהר מאוד יבואניות הרכב האחרות יישרו קו.
מעט אחרי כן הצטרף אליהם השלט, ובעשור הבא - השלט החכם
שסוגר את החלונות ואוטם את הרכב.
וגם - המזגן.
לפני עידן המזגן ברכב, נסיעה בקיץ הייתה בחלונות פתוחים.
בשנת 1989 נכנס לתוקף חוק המחייב
התקנת מזגן בכל מכונית משפחתית.
כשהחלונות פתוחים חייבים לסגור אותם בסוף הנסיעה.
וכשחייבים לסגור - חייבים לשים לב למה שקורה ברכב.
יש לך מזגן? אין לך שום סיבה להתעכב ולשים לב.
בשורה התחתונה, השכלולים הטכנולוגיים מאפשרים לצאת מהרכב,
ללחוץ על כפתור בכיס ולהמשיך הלאה
בלי להפנות אפילו מבט לאחור ולראות אם שכחנו משהו.
השינויים הטכנולוגיים האלה לא יכולים להסביר
את כל תופעת שכחת הילדים,
הרי יש פער של עשור בין כניסת השינויים לעליית מקרי השכחה,
אך מבנה הרכב הוא ללא ספק אחת הסיבות להתגברות התופעה.
אם זה יהיה לנו בראש, אולי נתרגל לדבר פשוט מאוד:
להסתובב וּלהסתכל אל המושב האחורי,
ממש כמו שעשו ההורים שלנו בשנות ה-80.
המכונית שלנו כבר לא תהיה אוטומטית פחות - אבל אולי אנחנו כן.