×

We use cookies to help make LingQ better. By visiting the site, you agree to our cookie policy.


image

כאן סקרנים, כאן סקרנים | למה אי אפשר להעביר ריחות בהודעת וואטסאפ?

כאן סקרנים | למה אי אפשר להעביר ריחות בהודעת וואטסאפ?

‫אנחנו עדיין לא יכולים להסניף ‫עוגת שוקולד מהפיד,

‫לקבל הודעה מאימא ‫עם הריח של המרק שהרגע הכינה

‫או להטריל חברים עם פלוץ אלקטרוני,

‫אבל אנחנו כן מעבירים בינינו בקלות ‫תמונות או צלילים כל הזמן.

‫אז למה אי אפשר להעביר ריח דיגיטלי?

‫הבעיה היא קודם כול בחוש הריח עצמו, ‫הילד הדחוי של עולם המדע.

‫כבר שנים אנחנו יודעים איך נראים ‫גלי אור או מהם התדרים של גלי קול,

‫אבל אנחנו עדיין לא לגמרי מבינים ‫ממה מורכב הריח.

‫למה מולקולה אחת מריחה כמו וניל ‫ואחרת כמו גרביים אחרי שיעור התעמלות.

‫גם אם היינו ‫יודעים מה הוא בעצם הריח,

‫יש לנו עדיין אתגר טכנולוגי לפתור.

‫כדי לשלוח ריח צריך לעבור ‫שלושה שלבים:

‫"להקליט" את הריח,

‫להפוך את הקלט הכימי לשפה ‫שהמחשב יבין ויעבד

‫ו"להדפיס" את הריח ביעד.

‫סטארט-אפים רבים קמים ונופלים ‫בניסיון לצלוח את שלושת השלבים האלו

‫ורובם בגדול ‫מנסים לחקות את הקלט והעיבוד

‫של חוש הריח האנושי.

‫המכשיר שמדמה את פעילות האף ‫נקרא אף אלקטרוני.

‫הקונספט של אף אלקטרוני ‫הוא בעצם לדמות,

‫כמו שיש לנו אף שלנו, ‫שיש קולטנים, חיישנים

‫שמזהים את מולקולות הריח, ‫אז אנחנו עושים את אותו דבר

‫בצורה מלאכותית ‫על ידי חיישנים אלקטרוניים

‫שיכולים לקלוט את מולקולות הריח.

‫הריח שבאוויר נקלט במכשיר ‫ומפעיל חלק מן הקולטנים.

‫המידע מומר לאותות חשמליים ‫שהמחשב יכול לקרוא

‫והוא משווה את התבנית שלהם ‫מול ספריית תבניות של ריחות קיימים.

‫התבנית הדומה ביותר מנצחת ‫והקידוד שלה נשלח למחשב שביעד.

‫זה אומר שהריח שנשלח למחשב שביעד ‫הוא במקרה הטוב

‫רק דומה לריח המקורי ובמקרה הרע ‫לא דומה בכלל לריח ש"הוקלט".

‫כלומר, "רזולוציית" ריח נמוכה מאוד.

‫הסיפור מסתבך עוד יותר ‫כשיש באוויר כמה ריחות שונים

‫והמערכת צריכה להפריד ביניהם.

‫לכן עד כה, עיקר השימוש ‫באף האלקטרוני

‫הוא במפעלים עם חומרים מסוכנים

‫והוא מתוכנת לזהות מספר ‫מצומצם מאוד של ריחות,

‫פעולה שהיא כמובן הרבה יותר פשוטה.

‫התהליך הזה מסורבל מאוד ולכן ‫הרבה חברות שפונות לקהל הרחב

‫מעדיפות לזנוח את הקלט והעיבוד ‫ולהתמקד רק בשלב השלישי - הפלט.

‫גוגל השיקו ב-2013 את GOOGLE NOSE,

‫שהיה אמור לאפשר לנו ‫להריח את העולם בקליק,

‫ואז הם הודו שזו הייתה ‫מתיחה של 1 באפריל.

‫כשזה בא מגוגל, המאמינה ‫הגדולה ביותר ב"בלתי אפשרי",

‫זה לא מאוד מנחם,

‫אבל חברות אחרות ‫כן לוקחות את העניין ברצינות.

‫הרעיון עליו הן מתבססות הוא ‫מכשיר שיפלוט ריחות לפי בקשה.

‫אפשר להסתכל על המכשיר הזה ‫כמו מדפסת,

‫רק שאת קסתות הדיו, ‫מחליפות מבחנות ריח.

‫אבל בעוד המדפסת ‫עובדת על ארבעה צבעים בסיסיים

‫שמהם אפשר ליצור כל תמונה צבעונית,

‫בריח לא ידועים לנו הריחות הבסיסיים ‫ולכן גם לא איך לערבב אותם

‫כדי ליצור את יתר הריחות בעולם.

‫המצב אפילו גרוע מכך, ‫אנחנו לא בטוחים שיש ריחות בסיסיים

‫ונראה שאם יש כאלו, ‫אז הם לא שלושה או ארבעה,

‫אלא יותר לכיוון המאות.

‫לכן, המכשיר צריך להכיל ‫עשרות מבחנות

‫ולפי הוראות המחשב, ‫לרקוח את המתכון המתאים

‫ולשחרר ריחות מהמבחנות הנבחרות ‫בו זמנית.

‫הבעיות כאן הן אילו ריחות מכניסים ‫ואילו משאירים בחוץ

‫ואיך דוחפים את המבחנות ‫למכשיר אסתטי.

‫אחרי כל זה, עולות סוגיות

‫כמו איך מפזרים את הריח ‫באופן אחיד בחלל

‫ואיך דואגים שלא יתערבב ‫עם ריחות אחרים,

‫דאגות שלא קיימות כשאנו ‫שומעים קול או רואים תמונה

‫כי ברגע שאנו עוברים ‫לתמונה הבאה הקודמת נעלמת

‫ולא נספגת לנו בחולצה.

‫לכן רוב הסטארטפים ‫שקמים ברעש גדול נופלים

‫ואלו שמחזיקים מעמד הם כרגע ‫בגדר שדרוג לריחן לרכב

‫ומאפשרים לנו לבחור ‫בין מספר מוגבל של ריחות,

‫כמו CYRANO ‫שמאפשר להפעיל 12 ריחות,

‫או הסטארטפ הישראלי scentcom

‫שמאפשר לנו ‫לבחור בין שישה ריחות לאוורור הבית.

‫יש גם שאפתניים יותר, ‫ביניהם היפנים,

‫שמנסים ליצור מסך טלוויזיה שיפלוט ‫ריחות, אבל הדגש הוא על "מנסים".

‫מלבד כל הקשיים הטכניים, ‫זה גם מאוד מאוד יקר

‫ואולי פשוט לא שווה את זה.

‫אבל להקלטה ולעיבוד של ריח ‫יכולים להיות שימושים יותר משמעותיים.

‫למשל מסתבר שניתן להריח מחלות.

‫חוקרים ממעבדתו של ‫פרופ' חוסאם חאיק בטכניון

‫גילו שאפשר להשתמש באף אלקטרוני

‫כדי לבצע גילוי מוקדם ‫של מחלות סרטן רבות,

‫ביניהן סרטן הריאה, ‫השד, צוואר הרחם והמעי גס.

‫אפשר להשתמש בריח דיגיטלי ‫לניתוח זירות פשע

‫או כדי לזהות האם הדליפה שזה עתה ‫אירעה במפעל בצפון בארץ מסוכנת

‫ומאיזה חומר היא נובעת.

‫ולפי חוקרים ממעבדתו ‫של פרופ' נעם סובל ממכון וייצמן,

‫ייתכן וניתן אפילו להשתמש בחוש הריח ‫כדי לנבא התאמה בין בני זוג.

‫אבל לא כדאי לבנות על זה ‫כתחליף לטינדר

‫כי הסיכוי שנפצח בשנים הקרובות ‫את האתגרים של קלט,

‫עיבוד דיגיטלי ואפילו פלט של ריחות, ‫לא גבוהים במיוחד.


כאן סקרנים | למה אי אפשר להעביר ריחות בהודעת וואטסאפ?

‫אנחנו עדיין לא יכולים להסניף ‫עוגת שוקולד מהפיד, We still can't get a chocolate cake from the torch,

‫לקבל הודעה מאימא ‫עם הריח של המרק שהרגע הכינה Get a message from mom with the smell of the soup she just made

‫או להטריל חברים עם פלוץ אלקטרוני, Or tease friends with an electronic fart,

‫אבל אנחנו כן מעבירים בינינו בקלות ‫תמונות או צלילים כל הזמן. But we do easily transfer pictures or sounds between us all the time.

‫אז למה אי אפשר להעביר ריח דיגיטלי? So why is it impossible to transmit digital scent?

‫הבעיה היא קודם כול בחוש הריח עצמו, ‫הילד הדחוי של עולם המדע. The problem is first and foremost with the sense of smell itself, the rejected child of the world of science.

‫כבר שנים אנחנו יודעים איך נראים ‫גלי אור או מהם התדרים של גלי קול, For years we have known what light waves look like or what the frequencies of sound waves are,

‫אבל אנחנו עדיין לא לגמרי מבינים ‫ממה מורכב הריח. But we still do not fully understand what the smell is made of.

‫למה מולקולה אחת מריחה כמו וניל ‫ואחרת כמו גרביים אחרי שיעור התעמלות. Why one molecule smells like vanilla and another like socks after a gym class.

‫גם אם היינו ‫יודעים מה הוא בעצם הריח, Even if we knew what the smell was,

‫יש לנו עדיין אתגר טכנולוגי לפתור. We still have a technological challenge to solve.

‫כדי לשלוח ריח צריך לעבור ‫שלושה שלבים: To send a scent you need to go through three steps:

‫"להקליט" את הריח, "Record" the smell,

‫להפוך את הקלט הכימי לשפה ‫שהמחשב יבין ויעבד Turn the chemical input into a language that the computer will understand and process

‫ו"להדפיס" את הריח ביעד. And "print" the scent at the destination.

‫סטארט-אפים רבים קמים ונופלים ‫בניסיון לצלוח את שלושת השלבים האלו Many start-ups rise and fall in an attempt to succeed in these three stages

‫ורובם בגדול ‫מנסים לחקות את הקלט והעיבוד And most of them are largely trying to emulate the input and processing

‫של חוש הריח האנושי. Of the human sense of smell.

‫המכשיר שמדמה את פעילות האף ‫נקרא אף אלקטרוני. The device that simulates the activity of the nose is called an electronic nose.

‫הקונספט של אף אלקטרוני ‫הוא בעצם לדמות, The concept of an electronic nose is basically to simulate,

‫כמו שיש לנו אף שלנו, ‫שיש קולטנים, חיישנים As we have our own nose, there are receptors, sensors

‫שמזהים את מולקולות הריח, ‫אז אנחנו עושים את אותו דבר That recognize the odor molecules, then we do the same thing

‫בצורה מלאכותית ‫על ידי חיישנים אלקטרוניים Artificially by electronic sensors

‫שיכולים לקלוט את מולקולות הריח.

‫הריח שבאוויר נקלט במכשיר ‫ומפעיל חלק מן הקולטנים. The odor in the air is absorbed by the device and activates some of the receptors.

‫המידע מומר לאותות חשמליים ‫שהמחשב יכול לקרוא The information is converted into electrical signals that the computer can read

‫והוא משווה את התבנית שלהם ‫מול ספריית תבניות של ריחות קיימים. And he compares their pattern against a template library of existing scents.

‫התבנית הדומה ביותר מנצחת ‫והקידוד שלה נשלח למחשב שביעד. The most similar format wins and its encoding is sent to the target computer.

‫זה אומר שהריח שנשלח למחשב שביעד ‫הוא במקרה הטוב

‫רק דומה לריח המקורי ובמקרה הרע ‫לא דומה בכלל לריח ש"הוקלט".

‫כלומר, "רזולוציית" ריח נמוכה מאוד. That is, the "resolution" of odor is very low.

‫הסיפור מסתבך עוד יותר ‫כשיש באוויר כמה ריחות שונים

‫והמערכת צריכה להפריד ביניהם. And the system should separate them.

‫לכן עד כה, עיקר השימוש ‫באף האלקטרוני Therefore so far, the bulk of the use of the electronic nose

‫הוא במפעלים עם חומרים מסוכנים Is in factories with hazardous materials

‫והוא מתוכנת לזהות מספר ‫מצומצם מאוד של ריחות, And is programmed to detect a very limited number of odors,

‫פעולה שהיא כמובן הרבה יותר פשוטה.

‫התהליך הזה מסורבל מאוד ולכן ‫הרבה חברות שפונות לקהל הרחב This process is very cumbersome and therefore a lot of companies cater to the general public

‫מעדיפות לזנוח את הקלט והעיבוד ‫ולהתמקד רק בשלב השלישי - הפלט. Prefer to abandon the input and processing and focus only on the third stage - the output.

‫גוגל השיקו ב-2013 את GOOGLE NOSE, Google launched GOOGLE NOSE in 2013,

‫שהיה אמור לאפשר לנו ‫להריח את העולם בקליק, Which was supposed to allow us to smell the world in a click,

‫ואז הם הודו שזו הייתה ‫מתיחה של 1 באפריל. Then they admitted it was an April 1 prank.

‫כשזה בא מגוגל, המאמינה ‫הגדולה ביותר ב"בלתי אפשרי", When it comes to Google, the biggest believer in the "impossible",

‫זה לא מאוד מנחם, It's not very comforting,

‫אבל חברות אחרות ‫כן לוקחות את העניין ברצינות. But other companies do take the matter seriously.

‫הרעיון עליו הן מתבססות הוא ‫מכשיר שיפלוט ריחות לפי בקשה. The idea on which they are based is a device that will emit odors on request.

‫אפשר להסתכל על המכשיר הזה ‫כמו מדפסת, You can look at this device as a printer,

‫רק שאת קסתות הדיו, ‫מחליפות מבחנות ריח. Only the ink cartridges are replaced by odor test tubes.

‫אבל בעוד המדפסת ‫עובדת על ארבעה צבעים בסיסיים But while the printer works on four basic colors

‫שמהם אפשר ליצור כל תמונה צבעונית, From which you can create any color image,

‫בריח לא ידועים לנו הריחות הבסיסיים ‫ולכן גם לא איך לערבב אותם Smell We do not know the basic odors and therefore also not how to mix them

‫כדי ליצור את יתר הריחות בעולם. To create the rest of the scents in the world.

‫המצב אפילו גרוע מכך, ‫אנחנו לא בטוחים שיש ריחות בסיסיים

‫ונראה שאם יש כאלו, ‫אז הם לא שלושה או ארבעה, And it seems that if there are any, then they are not three or four,

‫אלא יותר לכיוון המאות. But more towards the centuries.

‫לכן, המכשיר צריך להכיל ‫עשרות מבחנות Therefore, the device should contain dozens of test tubes

‫ולפי הוראות המחשב, ‫לרקוח את המתכון המתאים And according to computer instructions, concoct the appropriate recipe

‫ולשחרר ריחות מהמבחנות הנבחרות ‫בו זמנית. And release odors from the selected test tubes simultaneously.

‫הבעיות כאן הן אילו ריחות מכניסים ‫ואילו משאירים בחוץ The problems here are which odors are put in and which are left out

‫ואיך דוחפים את המבחנות ‫למכשיר אסתטי. And how to push the test tubes into an aesthetic device.

‫אחרי כל זה, עולות סוגיות After all that, issues arise

‫כמו איך מפזרים את הריח ‫באופן אחיד בחלל Like how to spread the smell evenly in the space

‫ואיך דואגים שלא יתערבב ‫עם ריחות אחרים,

‫דאגות שלא קיימות כשאנו ‫שומעים קול או רואים תמונה Worries that do not exist when we hear a voice or see a picture

‫כי ברגע שאנו עוברים ‫לתמונה הבאה הקודמת נעלמת

‫ולא נספגת לנו בחולצה. And is not absorbed into our shirt.

‫לכן רוב הסטארטפים ‫שקמים ברעש גדול נופלים That’s why most startups that get up with a big bang fall

‫ואלו שמחזיקים מעמד הם כרגע ‫בגדר שדרוג לריחן לרכב And those that last are currently being upgraded to car scent

‫ומאפשרים לנו לבחור ‫בין מספר מוגבל של ריחות, And allow us to choose from a limited number of scents,

‫כמו CYRANO ‫שמאפשר להפעיל 12 ריחות,

‫או הסטארטפ הישראלי scentcom Or the Israeli startup scentcom

‫שמאפשר לנו ‫לבחור בין שישה ריחות לאוורור הבית. Which allows us to choose from six scents for home ventilation.

‫יש גם שאפתניים יותר, ‫ביניהם היפנים,

‫שמנסים ליצור מסך טלוויזיה שיפלוט ‫ריחות, אבל הדגש הוא על "מנסים". Who are trying to create a TV screen that will emit odors, but the emphasis is on "trying".

‫מלבד כל הקשיים הטכניים, ‫זה גם מאוד מאוד יקר Aside from all the technical difficulties, it is also very very expensive

‫ואולי פשוט לא שווה את זה.

‫אבל להקלטה ולעיבוד של ריח ‫יכולים להיות שימושים יותר משמעותיים. But the recording and processing of odor can have more significant uses.

‫למשל מסתבר שניתן להריח מחלות. For example, it turns out that you can smell diseases.

‫חוקרים ממעבדתו של ‫פרופ' חוסאם חאיק בטכניון Researchers from Prof. Hossam Hayek's laboratory at the Technion

‫גילו שאפשר להשתמש באף אלקטרוני Discovered that an electronic nose can be used

‫כדי לבצע גילוי מוקדם ‫של מחלות סרטן רבות, To make early detection of many cancers,

‫ביניהן סרטן הריאה, ‫השד, צוואר הרחם והמעי גס. These include lung, breast, cervical and colon cancers.

‫אפשר להשתמש בריח דיגיטלי ‫לניתוח זירות פשע A digital latch can be used to analyze crime scenes

‫או כדי לזהות האם הדליפה שזה עתה ‫אירעה במפעל בצפון בארץ מסוכנת Or to identify whether the leak that had just occurred at a factory in the north of the country is dangerous

‫ומאיזה חומר היא נובעת. And from what material it derives.

‫ולפי חוקרים ממעבדתו ‫של פרופ' נעם סובל ממכון וייצמן, And according to researchers from Prof. Noam Sobel's laboratory at the Weizmann Institute,

‫ייתכן וניתן אפילו להשתמש בחוש הריח ‫כדי לנבא התאמה בין בני זוג. You may even be able to use your sense of smell to predict a match between spouses.

‫אבל לא כדאי לבנות על זה ‫כתחליף לטינדר But you should not build on it as a replacement for Tinder

‫כי הסיכוי שנפצח בשנים הקרובות ‫את האתגרים של קלט, That the chance that we will crack in the coming years the challenges of input,

‫עיבוד דיגיטלי ואפילו פלט של ריחות, ‫לא גבוהים במיוחד. Digital processing and even output of odors, not particularly high.