כאן סקרנים | למה סטודנטים לובשים גלימות?
גלימה וכובעים שעפים באוויר
הם מסוג הדברים ששייכים לקומדיית קולג' ולא לחיים עצמם,
אבל כמו כל דבר, באיחור אופנתי, הם הגיעו גם אלינו.
אז למה מיטב הסטודנטים בישראל מתגאים בלבוש של...
כומר מהמאה ה־12?
לפני 20 שנים היה קשה מאוד למצוא בישראל
סטודנטים בטקס סיום התואר הראשון, לבושים בגלימות,
אבל אז הן עשו הופעת בכורה
במרכז הבינתחומי שרק הוקם ובמכללה האקדמית באריאל,
שהפכה בינתיים לאוניברסיטה.
לפני עשר שנים כבר היו תשעה מוסדות עם גלימות,
ולפני שש שנים - 16.
היום הגלימות מככבות ב-30 מתוך 40 המוסדות להשכלה גבוהה,
חמישה מהם - הצטרפו למסורת רק ב-2018.
האירוניה היא שבשליש מהמוסדות האלה
הגלימות בכלל לא מיועדות לטקס אלא לאינסטגרם.
באזור קבלת הפנים ניצב רול אפ עם סמל המוסד,
כמה סטים של גלימות ותור ארוך מאוד של סטודנטים
שמחכים לרגע שבו יצטלמו, יעלו, יסירו את הגלימות, ורק אז ייכנסו לטקס.
המנהג הזה הופיע בשנים האחרונות
ותואם באופן מחשיד את העלייה בפופולריות של האינסטגרם.
אבל זה לא רק האינסטגרם.
סיבה נוספת היא התחרות בין המכללות הצעירות לאוניברסיטאות הוותיקות.
בתחילת שנות ה-90 שונה חוקהמל"ג
והוא הקל את התנאים לפתיחת מכללה והביא לגל פתיחה של מכללות.
הבין תחומי, שניסה להעתיק את דגםהקולג'ים האמריקני,
ייבא מהם את הגלימות וגרם לסטודנטים מיתר המכללות לרצות גם.
כמה שנים אחר כך,
כשהאוניברסיטאות החלו להיאבק מול המכללות על נרשמים
וניסו להתחבב על הסטודנטים, גם הן נכנעו לגלימות.
רק לפני שלוש שנים עוד הצהירו באוניברסיטת תל אביב
ש"סטודנטים לתואר ראשון לא יקבלו גלימה
"כי הם עוד לא חלק מקבוצת האליטה של אנשי אקדמיה",
וב-2018...
האוניברסיטה העברית לעומתה עדיין לא נשברה
בגלל אידאולוגיה היסטורית של שנאת גלימות.
השנה היא 1936 והאוניברסיטה העברית מקיימת
את טקס קבלת הדוקטורט הראשון שלה. יש מקבל יחידד"ר רפאל פטאי,
וכשנשיא האוניברסיטה, פרופ' יהודה לייב מאגנס, נואם,
הוא מסביר כי "כל ההידורים... הירמולקות והגלימות...
"כל הפאר המוחצן - אותם בחרנו שלא לאמץ".
ההחלטה הזו, שהתקבלה עוד כשהיישוב היהודי היה קטן וצנוע,
כמעט נהפכה ב-1958
וניסו לשנותה עוד שלוש פעמים לאורך השנים, אבל ללא הצלחה,
וכיום, העברית נותרה האוניברסיטה היחידה שבה אין בכלל גלימות.
בבר אילן למשל, ב-2015, הוחלט לקצץ את התקציב לגלימות,
אבל הסטודנטים מחו והגלימות - חזרו.
על הכובע הם ויתרו שם, אגב,
כי הוא לא התיישב טוב על כיסוי הראש של הסטודנטיות הדתיות,
אבל כלל לא הפריע להם שהגלימות שהם לובשים
נלבשו קודם לכן על ידי נזירים נוצרים.
באירופה של ימי הביניים, כל מי שהרשה לעצמו התעטף בגלימה,
בעוד כמות ואיכות הבד, העיצוב והקישוטים העידו על מעמד הלובשים.
הכמרים והנזירים הקתוליים שזכו למעמד ציבורי מכובד
התעטפו בגלימה שדומה במראה שלה לזו שאנחנו מכירים היום.
במאות ה-12 וה-13, החלו לצוץ האוניברסיטאות הראשונות,
ה-Studium Generale.
הן היו גלגול של מוסדות החינוך של אנשי הדת
ולכן הלומדים בהן לבשו את אותן הגלימות.
ככל שהמאות חלפו, הגלימות פינו את מקומן ללבוש יומיומי אחר
מלבד בשני מקומות - הכנסייה והאקדמיה.
סביב הגלימות נוצרו כמה מסורות מיוחדות שנשארו עד היום.
באוקספורד, למשל, חייבים ללכת עם גלימה חלקית למבחנים,
ובקיימברידג', לבוא איתה לארוחות הערב השבועיות,
ממש כמוב"הארי פוטר".
כשהאירופאים היגרו לאמריקה הצפונית
הם העתיקו את מודל האוניברסיטה והביאו איתם גם את הגלימות.
כיום במוסדות האקדמייםבארה"ב יש תקנון מקיף ללבישת גלימות
ובאירופה לכל מוסד יש חוקים משלו.
בארץ, כיוון שאין עדיין מסורת ארוכה מספיק,
המחליטים הם אנשי מחלקת הטקסים של כל מוסד.
הגלימות כוללות שרוולים מתרחבים שלא מאפשרים אכילת מתאבנים מנומסת
וברוב מוחץ של המקרים - הן שחורות.
יש כמה יוצאי דופן - באריאל ובבין תחומי העדיפו כחול,
ובאפקה, למשל - אפור.
הכובע שלובשים נקרא Mortarboard
ועל הגלימה מוסיפים צווארון או צעיף צבעוניים.
חלק מהמוסדות עדיין לא אימצו את הגלימה
והלכו רק על הכובע והצווארון, בבצלאל למשל.
בארה"ב הצווארון יהיה צבוע בצבעי ההתמחות:
משפטים בסגול, מדעי הרוח בלבן,
מדעים מדויקים ומדעי החברה בצהוב מוזהב ורפואה בירוק.
בארץ, הצווארונים או הסרטים יהיו צבועים לעיתים בצבעי המוסד
ולרוב יכללו גם את סמלו. כדי שיצטלם טוב לסטורי, כן?
בעוד הסטודנטים שומרים על אחידות הסגל עשוי להראות ססגוני הרבה יותר
ולהביא מהבית את הגלימה שקיבלו בדוקטורט או בפוסט.
את בעלי התואר השלישי ניתן לזהות גם לפי שלושת פסי הקטיפה
שיקשטו את שרוולם, הברדס או האפוד,
ולפי הכובע שלהם, שנקרא Tudor bonnet.
בשנים האחרונות הגלימות התפשטו גם לטקסי הסיום של בתי הספר
וסביר שבקרוב נראה אותן גם בגנים,
כי מה מביא יותר לייקים מאשר גלימות וילדים?
עבור מי שמעוניינים להתקשט בגלימה,
המחירים מתחילים מ-40 שקלים להשכרה ו-90 לקנייה.
כל התאמה מיוחדת למוסד האקדמי כמו הטבעת הסמל או בחירת צבעים,
מגדילה את העלות, וזו אולי הסיבה האמיתית שבגינה
חלק מהמוסדות נשארו, לפחות לבינתיים, בלעדיה.
