כאן סקרנים | למה קשה לנו להבין את השירים של שלמה ארצי?

‫"אני נוסע, לא יודע, ‫לאן, לאן, לאן...

‫"את היית בשבילי..."

‫יש אנשים שלא סובלים ‫את השירים של שלמה ארצי.

‫למה? כי אנחנו אוהבים ‫להתחבר לשירים שאנחנו שומעים.

‫אבל בכמה מהשירים של שלמה ארצי ‫יש משהו לא מובן.

‫למה קשה להבין את השירים של ‫שלמה ארצי?

‫בואו נדמיין ציר.

‫בקצה האחד שלו ‫המוזיקה הכי עממית ופשוטה,

‫בקצה השני שלו, ‫המוזיקה הכי מסובכת ומורכבת.

‫בקצה הימני נמצא שורות שאומרות ‫בדיוק את מה שהן מתכוונות אליו,

‫עם מוזיקה קלה ונעימה.

‫"עם ישראל חי, עם ישראל חי..."

‫בקצה השמאלי נמצא מטפורות, ‫מילים גבוהות ויצירתיות לשונית,

‫ומוזיקה עשירה ומתוחכמת.

‫"כמו פני עיר נבנית, ‫פניו של שדה הקטל,

‫"בהתפרש המחנה אשר דינו ‫להיות שופך דם האדם ומגינו".

‫כשאנחנו שומעים כל אחד ‫מהשירים האלה,

‫אנחנו יודעים בדיוק למה לצפות. ‫כיף לנו.

‫איפה זה מתחיל לבלבל?

‫כשהמילים והמוזיקה מתרחקות זו מזו. ‫ברווח הזה, נכנס שלמה ארצי.

‫"פתאום קם אדם בבוקר ‫ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת..."

‫הוא לקח טקסטים שעמוסים ‫במטפורות וסמלים,

‫והלביש עליהם מוזיקת רוק-פופ ‫קלילה וקליטה.

‫ככה כולם מזמזמים את השירים שלו, ‫אבל רק מי שבאמת מתאמץ,

‫מצליח להבין למה הוא התכוון.

‫"גבר הולך לאיבוד דרך מרפסת". ‫משפט לא מובן.

‫איזה גבר הולך לאיבוד? ‫ולמה דרך מרפסת?

‫יצירתיות לשונית קלה ‫הופכת את "הולך לאיבודל"מתאבד",

‫והנה לכם שיר על בחור אובדני ‫שנושר בסתיו.

‫עוד שורה שאוהבים ללעוג לה: ‫"חתולים מחשבים את קיצם לאחור".

‫חתולים לא מחשבים שום דבר, ‫ובטח שלא לאחור.

‫אבל אם קוראים את כל השיר "לנגב",

‫מבינים די בקלות שמדובר בבחור ‫שנמאס לו לחיות בעיר

‫שיש בה רק אוטובוסים, ‫סרטים וחתולי רחוב.

‫לחיים בעיר אין עתיד.

‫האוטובוסים נוסעים, ‫הסרטים נגמרים

‫ואפילו החתולים מחשבים את הקץ.

‫באה לנגב?

‫הרבה מילים בשירים של ארצי מייצגות ‫לא רק את המילה עצמה,

‫אלא הן סמל למצב הנפשי של הכותב.

‫רכבת היא סמל לצומת דרכים רגשי,

‫עננים מסמלים קדרות, ‫מכונית מסמלת דינמיות,

‫שמש - אופטימיות, ‫וים - עומק.

‫וזה עוד לפני שהזכרנו את ‫הרמזים הארוטיים שהוא מפזר בשירים.

‫שורות כמו:

‫"כשאת נצמדת אל כתפי ‫מטוס של קרב ממריא",

‫או "היא מוציאה את בגדיי, ‫אוכלת לבדה ת'תות",

‫עשויות להיות די בוטות.

‫השירה מאפשרת לארצי להסתתר ‫מאחורי מטאפורות ולעדן את המשמעות.

‫שלמה ארצי לא המציא ‫את הסגנון הזה.

‫בתחילת דרכו בשנות ה-70' ‫הוא הלחין ושר שירי משוררים

‫כמו נתן יונתן, נתן אלתרמן ונתן זך. ‫נתן בראש.

‫בנוסף הוא הושפע מאוד ‫מהפולק-רוק האמריקני,

‫סגנון מוזיקלי שמשלב ‫אמירות שיריות ודימויים מורכבים

‫עם מוזיקה קליטה וקצבית.

‫הכהן הגדול שלה הוא בוב דילן ‫והיורשים שלו, בין השאר,

‫הם פול סיימון וברוס ספרינגסטין... ‫-הבוס.

‫שארצי העיד בעצמו ‫שהם מקורות ההשראה שלו.

‫יש מבקרים שטוענים ‫שזה לא אנחנו שלא מבינים,

‫אלא ארצי שפשוט הפסיק להתאמץ.

‫ככה נכתבות שורות כמו:

‫"לאן שלא תיסע תיקח ‫שני בגדים ודוכיפת".

‫אבל שלמה ארצי, ‫או בשבילכם דוקטור ארצי,

‫ממשיך להוציא אלבומי זהב ופלטינה,

‫זוכה בתואר זמר השנה ‫וממלא את קיסריה ושוני

‫גם אחרי 45 שנה של עשייה מוזיקלית.

‫ואולי זה עוד מאפיין של שירה בכלל ‫ושל שירת שלמה ארצי בפרט,

‫אפשר לאהוב אותה ‫גם בלי להבין אותה עד הסוף.

‫אני שר, ואני שר את עצמי. ‫לפעמים רע ולפעמים טוב.

‫לפעמים חיוך ולפעמים עצוב. ‫אבל לא...

‫אני בכלל לא זמר, ‫אני לא...

‫לא ראיתי את עצמי ‫אף פעם כזמר.