למה אנחנו לא פוטוגנים? Why are we not photogenic? ¿Por qué no somos fotogénicos? Perché non siamo fotogenici? Por que não somos fotogênicos? Почему мы не фотогеничны? 为什么我们不上镜？

‫לא יעזור. wont help. n'aidera pas. ‫יש אנשים שפשוט ‫לא יוצאים טוב בצילום. Some people just do not do well in photography. Certaines personnes ne sont tout simplement pas douées pour la photographie. ‫הם לא פוטוגניים. They are not photogenic. Ils ne sont pas photogéniques. ‫זה קשור יותר לתכונות מסוימות ‫של תווי הפנים שלהם,  ‫שלא צולחות טוב את המעבר ‫מהעולם האמיתי התלת-ממדי  ‫לדו-ממד של עולם הצילום. It has more to do with certain features of their facial features, which do not go well with the transition from the real-world 3D to the two-dimensional world of photography. Cela a plus à voir avec certaines caractéristiques de leurs traits du visage, qui ne font pas très bien la transition entre le monde réel 3D et le monde photographique 2D. ‫מאתרי דוגמנים ‫שיודעים לזהות פוטוגניות,  ‫מנסים לאתר אנשים שהפנים שלהם ‫רוויים בזוויות חדות. From modeling sites that can detect photogenicity, try to locate people whose faces are saturated at sharp angles. Vous recherchez des modèles qui savent reconnaître la photogénicité, essayez de trouver des personnes dont les visages sont saturés d'angles vifs. ‫למשל אף מחודד, ‫אבל לא יותר מדי. For example a pointed nose, but not too much. Par exemple un nez pointu, mais pas trop. ‫עצמות לחיים גבוהות ולסת דומיננטית. High cheekbones and dominant jaw. Pommettes hautes et mâchoire dominante. ‫הסיבה לכך היא שהשפיצים האלה ‫שוברים את התאורה שנופלת עליהם  ‫ומפזרים אותה על כל הפנים, ‫מה שיוצר תחושה של עומק. This is because these spikes refract the light that falls on them and scatter it all over the face, creating a sense of depth. ‫ועמוק זה יפה. And deep is beautiful. ‫לעומת זאת, אנשים שהפנים שלהם ‫לא התברכו בזוויות חדות,  ‫אפילו אם הם יפהפיים במציאות,  ‫בצילום תיווצר תחושה ‫שהפנים שלהם שטוחים. In contrast, people whose faces are not blessed with sharp angles, even if they are beautiful in reality, in photography will create a feeling that their face is flat. D'un autre côté, les personnes dont les visages ne sont pas dotés d'angles vifs, même s'ils sont beaux en réalité, créeront en photographie le sentiment que leurs visages sont plats. -אוי וויי. -Oh no. ‫כי האור שנופל עליהן ‫חוזר בצורה אחידה. Because the light that falls on them returns uniformly. Parce que la lumière qui tombe dessus revient uniformément. ‫וזה לא נראה הכי טוב. And it does not look the best. ‫באופן כללי, ‫העין שלנו אוהבת סימטריה. In general, our eye loves symmetry. ‫ורוב האנשים הם לא סימטריים. And most people are asymmetrical. ‫אבל כשאנחנו רואים אנשים בלייב, ‫אנחנו נוטים להשלים את הפנים שלהם  ‫ולראות אותן כן כסימטריים. But when we see people live, we tend to complete their faces and see them as symmetrical. ‫ויש גם את עניין המימיקה. And there is also the matter of mimicry. ‫זה קשור לעובדה שהמצלמה ‫לוכדת רגעים מובחנים,  ‫שלא פעם נחשפות בהם הבעות ‫שאנחנו פשוט לא מודעים שאנחנו עושים. It has to do with the fact that the camera captures distinct moments, which often reveal expressions that we are simply not aware we are doing. ‫ביום יום הן נבלעות ברצף של ‫המוני הבעות,  ‫וכשמבודדים אותן בתמונה, ‫זה עלול להרגיש לנו...  ‫קצת לא אסתטי. On a daily basis they are swallowed up in a sequence of masses of expressions, and when they are isolated in the picture, it may feel to us ... a little unaesthetic. ‫פוטוגניות היא גם עניין פסיכולוגי. Photogenicity is also a psychological matter. ‫ביטחון עצמי ותחושת נוחות ‫עוברים מסך מצוין. Self-confidence and a sense of comfort go through an excellent screen. ‫לעומתם, בלבול ומבוכה - פחות. In contrast, confusion and embarrassment - less. ‫הדבר הכי חשוב זה להיות רגוע. The most important thing is to be calm. ‫לא סתם התמונות הכי טובות שלנו ‫צולמו כשלא היינו מודעים לכך. It was not for nothing that our best photos were taken when we were unaware of it. ‫הבעיה מתחילה כשאנחנו כן מודעים. The problem starts when we are aware. ‫ואז אנחנו נעשים מתוחים ולובשים את ‫פני המצלמה הכל כך מזויפים שלנו. Then we get tense and wear our camera faces so fake. ‫יש הרבה אנשים שפשוט ‫לא מרגישים בנוח מול מצלמה. There are a lot of people who just do not feel comfortable in front of a camera. ‫וזה עובר. And it passes. ויש אנשים שעל פניו ‫לא תגיד שהם הכי יפים בעולם,  ‫אבל דו-השיח הזה מול מצלמה ‫הוא מאוד טבעי להם,  ‫ויפרוץ מאיזשהו סוג של כריזמה ‫או נוכחות  ‫שיגידו, וואו, איך הוא ‫עובר מצלמה, מדהים. And there are people who on the face of it will not say that they are the most beautiful in the world, but this dialogue in front of a camera is very natural for them, and will erupt from some kind of charisma or presence that will say, wow, how he passes a camera, amazing. ‫מסתבר שאחת הסיבות ‫שלחלקנו לא נעים שמצלמים אותם,  ‫היא בגלל שאנחנו זוכרים ‫את הפנים שלנו  ‫בצורה יותר מחמיאה ‫מאיך שהם נראים בתמונות. It turns out that one of the reasons some of us do not like being photographed is because we remember our faces in a more flattering way than they look in the pictures. ‫בניסוי שערכו שני חוקרים יפנים, ‫הוצגו בפני סטודנטים  ‫תמונות שלהם ושל חבריהם לכיתה. In an experiment conducted by two Japanese researchers, students were shown pictures of themselves and their classmates. ‫חלק מהתמונות היו אותנטיות, ‫והחלק האחר עבר עיבוד שייפה אותן. Some of the pictures were authentic, and the other part was processed and polished. ‫אחרי שנעשתה המניפולציה, ‫הסטודנטים התבקשו להצביע  ‫על התמונות שהם חושבים ‫שהן אותנטיות. After the manipulation was done, the students were asked to point out the pictures that they thought were authentic. ‫התברר שבעוד שבנוגע לתמונה ‫של חבריהם הם דייקו ברוב הזמן,  ‫עבור עצמם, בחרו פעם אחר פעם ‫בתמונות שייפו אותם. It turned out that while regarding the picture of their friends they were precise most of the time, for themselves, they repeatedly chose the pictures that beautified them. ‫וכך, בגלל חוויות גרועות ‫שחלק מאתנו עבר  ‫עם צלמים חסרי כישרון, ‫זוויות לא מוצלחות,  ‫תאורה לא מחמיאה, ‫ודעה קצת טובה מדי על עצמנו,  ‫השתכנענו שאנחנו לא פוטוגניים. And so, because of bad experiences some of us went through with untalented photographers, unsuccessful angles, unflattering lighting, and a little too good an opinion of ourselves, we became convinced that we were not photogenic.