כאן מקשיבים | אני דתייה ואני נשואה לחילוני
הוא, שרירי, עם קעקועים וקרחת ועגילים, ואני ככה.
באים לשלם ביחד בקופהו"אתה משלם גם עליה" כן.
אני באה מביתחב"די.
אחים שלי יש להם בתיחב"ד בכל העולם.
ואני תמיד הייתי ככה שונה. -מה זה אומר שונה?
כל הזמן הסתובבתי עם הבנים.
מגיל 12 ילדהחב"דית שעוקבת אחרי כדורגל.
איזו קבוצה את אוהדת? -מכבי חיפה.
מה, איך נפגשתם? ספרי.
הוא היה מאמן בחדר כושר שהתאמנתי בו,
סתם, חברים, מדברים בכיף.
ואז יום אחד הוא פשוט, לא יודעת מה, דיברנו וקבענו באיזה ערב.
אחרי שלושה חודשים ביקשתי שיכירו אותו.
כנראה הרגשתי שזה נכון.
זה היה שלוש שנים של בכי.
פעם אמרתי לאימא שלי שאני יודעת שהיא מתפללת
שהדבר הכי טוב שיש לי בחיים ייגמר.
וממש התעקשתי,
אני פשוט אמרתי להם שהחתונה תתקיים, איתם או בלעדיהם,
והם היו מספיק מדהימים לעשות את התהליך הזה עם עצמם.
והם לא סתם באו, כל האחים שלי הגיעו מכל בתיחב"ד עם הילדים.
הגיעו פשוט גדודים.
באו כדי להגיד לי"את אחות שלנו ואנחנו אוהביםאותך".
ואני מהצד השני עשיתי חתונה חרדית שהתאימה להם.
אני אוהבת חתונות חרדיות. זה מהמם.
עמנואל נולדה אחרי כמעט ארבע שנים. -למה חיכיתם ארבע שנים?
אולי באופן לא מודע, להיות יותר בטוחים במקום הזה.
תגידי, לא אומרים לכם באמת, זה יבלבל את הילדים?
יש את העדינים ששואלים. יש את אלה שקובעים.
מה את עונה?
שאני גדלתי בבית עם שני הורים חרדים,
שהייתה להם דרך מדויקת והיה להם מסלול משותף,
והייתי הילדה הכי מבולבלת בעולם. -כן.
אין בי שום ציפייה, אפילו לא קטנה, שיום אחד יהיה לי בעל שהוא דתי.
כי אני זוכרת את התקופות שכן ישבתי וציפיתי שזה יקרה,
עד שהבנתי שעומד מולי אדם, פשוט אדיש לדברים האלה,
ובאמת אף אחד מאיתנו לא בחר את הצד של השני.
אפילו יש דברים שהתחזקתי, כלומר, זה עזר לי לבירור שלי עם עצמי.
במה התחזקת באמת?
למשל כשהתחתנתי, אז אוטומטית למשל כיסוי ראש וכל החיצוניות,
ומי היה האדם שהרים אותי מהרצפה, בשבוע הראשון אחרי החתונה,
כשלא רציתי לצאת עם כיסוי ראש ובכיתי את החיים שלי?
הוא, בסוף זה הוא. שקם ואמר שזה יפה לי ומהמם לי.
זה רק הוא יכול. -איזה חמוד.
אז איך פתרתם את זה?
אני לא מבקשת ממך להאמין, אבל שיהיה כאן בסיס שאני אוכל לחיות בו.
כשרות, אם הכלים יהיו לא כשרים אני לא אוכל לאכול בהם,
שבת, שאני לא יכולה להפר את השבת שלי, נידה, שזה אין...
לא נוגעים, לא מתחבקים גם. -לא.
זה קשה נורא.
כי האדם לא מאמין, איך הוא יכול לקבל את זה.
זה יותר קשה לו, זה לא העניין של היחסים.
אני מאמינה שכל גבר בעולם שאשתו לא תרצה שהוא ייגע בה,
לא משנה מאיזו סיבה, סתם כי כואב לה הראש גם,
לא ירצה לעשות משהו שהיא לא רוצה.
ושהילדים יהיו בחינוך דתי, כלומר שהילדים יתחנכו במסגרת דתית.
בעצם הוא מיישר קו איתך בהכול.
נכון, אבל בזוגיות כזו, הצד החילוני מוותר הרבה יותר מהצד ה...
אני מדברת בפרקטיקה, באווירה אני מוותרת מלא.
מה זה אווירה?
הקידוש בשבת, הנוכחות השבתית, הללכת לבית כנסת ולחזור.
אני לא אשכח את השבת הראשונה אצלם.
אני פשוט ירדתי למטה, ופשוט בכיתי את החיים שלי.
אצל המשפחה שלו?
כן, זה משהו שהם לא הרגישו חס ושלום,
הם לא עשו את זה כאילו מולי,
אבל הייתה טלוויזיה בצד שדלקה בזמן שכולנו היינו בשולחן שבת.
אבל המשפחה הזו הלכה וטרחה וקנתה בשר כשר.
לאט לאט, אני לא חושבת שאפילו דיברנו על זה,
הם פשוט כל פעם הבינו משהו, כמו שאני הבנתי כל מיני דברים.
מה הבנת? -שזה לא שלי.
אני הולכת המון להורים שלי לבד לארוחות שבת,
זה ארוך לו, הוא לא יכול לעשן.
אבל זה לא מרגיש לך קצת לבד? -לא, יש חגים שאנחנו גם נפרדים.
יש רגעים קשים גם עכשיו לפעמים?
ביום כיפור, הייתי בתחילת ההיריון עם עמנואל, אמרתי לו,
אני לא יודעת מה אתה הולך לעשות אצל אימא שלך,
אבל מאוד חשוב לי שלאבא של הבת שלי,
הנפש שלו תהיה בשנה הזאת שייכת לעם ישראל.
הוא כזה אמר, אני אעשה מה שאני יכול.
את מרגישה רע. -וואי, אני בכיתי, בכיתי,
ואני חושבת שהוא פשוט הבין שזה ממש חשוב לי.
אני עד היום לא יודעת אם הוא אכל או לא,
זה לא גם שאני התכוונתי לשאול.
את לא סקרנית?
בזוגיות אנחנו סקרנים גם איפה אתה ומה אתה עושה,
אבל אני לא אשלח את ההודעות האלה.
כי הוא אדם בוגר,
וכשהוא יסיים את הדברים שלו, הוא יחזור הביתה.
שיואו, איזו מהממת את.
אולי מה שמחזיק אתכם זה בעצם
הספייס המטורף הזה שכל אחד נותן לשני,
הרי זה מה שצריך בזוגיות, כאילו בשביל לא להיחנק, למות,
זה מה שאני תמיד ממליצה לאנשים,
לקחת את הדוגמה מהמקום הדתי הזה,
ואת הבוקר הזה שהוא קם ואומר לי,
לאה, אני רוצה קעקוע חדש.
זה הגוף של אוהד ריגר ולא של לאה גורליק.
בסוף בסוף אתה צריך לבחור אדם שאתה מרגיש איתו שלם,
שאתה יכול להיות מי שאתה.