כאן מקשיבים | אמא שלי התאבדה

‫אבא חזר, אחרי שהוא מצא אותה,

‫אני לא אשכח את המילים שלו: ‫אימא לא תחזור יותר.

‫איך היא התאבדה?

‫חתכה את עצמה... את רואה, ‫עדיין אני קצת נבוך מהשאלה.

‫שתף אותי באיזה זיכרון טוב ‫מאימא שלך. מה אתה הכי זוכר?

‫תני לי לחשוב על משהו טוב.

‫כשאתה אומר ‫תני לי לחשוב על משהו טוב,

‫זה בגלל שרוב הזיכרונות הם עצובים ‫וקשורים לדיכאון?

‫באופן אוטומטי, כן.

‫הטראומה הייתה כל כך גדולה

‫שהיא הצליחה להשכיח ‫12 וחצי שנים נעימות וטובות.

‫אנחנו מדברים על הדיכאון שלה ‫אחרי הלידה ה... -חמישית.

‫היא הייתה יושבת בספה בסלון, בחושך. ‫-יושבת בוכה?

‫קוראת, קוראת תהילים, מתפללת.

‫היא הייתה מרחפת בבית. ‫היא לא הייתה באמת שמה.

‫זו לא הייתה האימא שהכרתי.

‫ושאלת אותה, אימא, מה קורה לך? ‫מה שלומך? מה יש לך?

‫כן, ואין תשובות. ‫הכול בסדר בן, הכול טוב.

‫התביישנו, אימא התביישה.

‫היא אסרה על אבא שלי ‫לשתף את המעגל היותר רחוק.

‫תחילת גיל ההתבגרות, ‫גיל קשה גם בלי קשר.

‫נכון מאוד. ‫חצי שנה לפני הבר מצווה,

‫והיה לי נורא נורא קשה

‫לקום ולהתפלל ולהגיד קדיש ‫במשך שנה שלמה.

‫זה סוג של עוד פעם לחשוף את עצמי ‫בפני המתפללים בקהילה.

‫לעולם לא אפטר מהאבן הזאת ‫שיושבת לי על הלב.

‫מה זה אומר אבן?

‫זה אומר שלכל מקום שאתה הולך ‫ומתחילים קצת להכיר אותך,

‫אז זה לדבר על זה ולשקר. ‫להסתיר, להתבייש.

‫איזה שקרים למשל היית אומר?

‫שהיא מתה ממחלה, ‫הסתבכות לאחר הלידה.

‫אני יכול להגיד לך שהאחיות שלי ‫אחרי 11 שנה

‫הגיעו הביתה לאבא שלי יום אחד ‫אחרי הלימודים ואמרו לו:

"אבא, מעלילים עלינו שאימאהתאבדה".

‫הן היו בשוק כשאבא שלי אמר להן"כן, זהנכון".

‫אז עם מי דיברת על זה? ‫-עם אף אחד.

‫עם אף אחד, פשוט ככה.

‫אחרי זה הרגשנו אשמים, ‫כאילו, שלא עשינו מספיק.

‫אחרי זה זה שלב של כעס - ‫באיזו זכות עשית את זה?

‫משאירה את אבא עם חמישה ילדים, ‫ילדה בת שלושה חודשים לגדל,

‫כאילו, איך את עוזבת אותנו? ‫מה, אנחנו לא מספיק חשובים לך?

‫זכור לי רגע מאוד... ‫שחרוט לי בזיכרון,

‫שפשוט אני יושב... ‫דווקא זה היה פה אצל דוד שלי,

‫והייתי פה והסתכלתי ‫על בני הדודים שלי, משפחה כאילו...

‫אימא מכינה להם אוכל, ‫אוכל חם, טרי,

‫סירים על הגז, משאירה להם, ‫הולכת לעבודה.

‫ולי זה לא יהיה. ‫פשוט יצאתי החוצה והתפרקתי.

‫שלוש שנים שלא דיברנו על זה

‫כשניגשתי לדוד שלי ‫הוא גם כן לא ידע איך להכיל את זה,

‫אבל הוא פשוט חיבק אותי ‫ובכה יחד איתי.

‫זה שאתה לא צריך להתבייש יותר, ‫מה הייתה הנקודה שהבנת את זה?

‫בדרך כלל כשיש אזכרה למישהו ‫שנפטר בדרך לגיטימית,

‫לכאורה לגיטימית, ‫אז עושים לימוד, עושים ערב לזכרו.

‫אני לא יכול לעשות ערב שירה ‫לזכר אימא שלי שהתאבדה.

‫זה לא לגיטימי, זה לא מקובל.

‫מבחינתנו, בהבנה שלנו ‫זה סוג של -

‫בוא נעבור את האזכרה ‫כמה שיותר מהר

‫ונמשיך הלאה לחיים הרגילים שלנו.

‫והשנה החלטתי שזהו כאילו די, ‫כמה אפשר להתבייש בזה?

‫הילדה שלי כבר בת 10 וחצי,

‫והילדים כבר מתחילים לשאול ‫על סבתא נורית.

‫שיקרנו 23 שנה, להמשיך לשקר ‫לילדים שלי זה יהיה עוול יותר נורא.

‫סבתא פגעה בעצמה. ‫זה לא בושה.

‫עבר עליה משהו.