×

We use cookies to help make LingQ better. By visiting the site, you agree to our cookie policy.


image

משרד הפנים, משרד הפנים (a)

משרד הפנים (a)

בדרך כלל אני מצליחה להציב גבולות לילדים, אבל הפעם זה היה חזק ממני, וכמה שניסיתי לא הצלחתי. הילד התעקש שנוסיף לו עוד שם, שם שלישי לתעודת זהות, כאילו ששניים לא מספיק, אז עכשיו הוא רוצה עוד אחד. אמרתי לו שיש ילדים שיש להם שם אחד וגם זה יותר מדי, אז למה שלושה ולמה זה טוב, אבל הוא צרח והשתטח על הרצפה ולא הפסיק לצעוק, כמו שהוא היה עושה פעם בסופר ליד המדף של ביצי ההפתעה. ״אלוהים״.

זה השם שהוא בחר להוסיף בתעודת זהות. אמרתי לו שאני מבטיחה לקנות לו במקום זה אופניים או את הרובוט הגדול שהוא רצה, אבל אלוהים אדירים, הם בחיים לא יסכימו להוסיף את השם ״אלוהים״ במשרד הפנים. הילד המשיך לצרוח עד השמיים ורקע ברגליים. זה כבר היה יותר מדי, אז נסענו לשם מהר. בטלפון אמרו שצריך לבוא עם הילד ועם כרטיס אשראי, שזה עולה מאה שקל, ושאם היינו מוסיפים כבית־יולדות ישר כשהוא נולד, זה היה בחינם. אז אמרתי להם: ״מאיפה ידעתי שזה מה שהוא ירצה? מה, אני אלוהים?״

נסענו לשם כמה שיותר מהר. במודיעין אמרו לקחת מספר ולחכות בתור. כשהגיע תורנו המסך אמר לגשת לעמדה מספר 2. הלכנו לפקידה והתיישבנו. פתאום ניגש אלינו מישהו, שחיכה גם הוא בתור לידנו, ואמר: ״סליחה גיברת, איזה מספר את?״

אז הראיתי לו — 932, בלי להסתיר. הוא אמר: ״אני לפנייך״. אמרתי לו: ״לא יכול להיות, הנה המספר שקראו לעמדה 2״. הוא התחיל לצעוק שהזמין מזמן באינטרנט ושזה לפי שעות ולא לפי מספרים ושכל אחד נהיה לו פה פתאום אלוהים.

הופתעתי: ״מה, גם אתה אלוהים?״. שאלתי כי זה באמת צירוף מקרים מוזר ששני אנשים באותה עמדה מוסיפים את אותו שם באותה שעה.


משרד הפנים (a) Ministry of the Interior (a)

בדרך כלל אני מצליחה להציב גבולות לילדים, אבל הפעם זה היה חזק ממני, וכמה שניסיתי לא הצלחתי. I usually manage to set boundaries for kids, but this time it was stronger than me, and as much as I tried I failed. הילד התעקש שנוסיף לו עוד שם, שם שלישי לתעודת זהות, כאילו ששניים לא מספיק, אז עכשיו הוא רוצה עוד אחד. The boy insisted that we add another name, a third name to the ID, as if two were not enough, so now he wants another one. אמרתי לו שיש ילדים שיש להם שם אחד וגם זה יותר מדי, אז למה שלושה ולמה זה טוב, אבל הוא צרח והשתטח על הרצפה ולא הפסיק לצעוק, כמו שהוא היה עושה פעם בסופר ליד המדף של ביצי ההפתעה. I told him there are kids who have one name and that too too, so why three and why is it good, but he screamed and lay down on the floor and kept shouting, like he used to do at the supermarket near the shelf of surprise eggs. ״אלוהים״. "God".

זה השם שהוא בחר להוסיף בתעודת זהות. This is the name he chose to add on the ID card. אמרתי לו שאני מבטיחה לקנות לו במקום זה אופניים או את הרובוט הגדול שהוא רצה, אבל אלוהים אדירים, הם בחיים לא יסכימו להוסיף את השם ״אלוהים״ במשרד הפנים. I told him I promised to buy him a bike or the big robot he wanted instead, but my God, they would never agree to add the name "God" to the Home Office. הילד המשיך לצרוח עד השמיים ורקע ברגליים. The boy continued to scream to the sky and background on his feet. זה כבר היה יותר מדי, אז נסענו לשם מהר. It was already too much, so we drove there fast. בטלפון אמרו שצריך לבוא עם הילד ועם כרטיס אשראי, שזה עולה מאה שקל, ושאם היינו מוסיפים כבית־יולדות ישר כשהוא נולד, זה היה בחינם. On the phone they said that you had to bring the child and a credit card, that it cost a hundred shekels, and that if we had added as a straight home when he was born, it would have been free. אז אמרתי להם: ״מאיפה ידעתי שזה מה שהוא ירצה? So I said to them, 'How did I know this was what he wanted? מה, אני אלוהים?״ What, I'm God? '

נסענו לשם כמה שיותר מהר. We drove there as fast as possible. במודיעין אמרו לקחת מספר ולחכות בתור. In intelligence they were told to take a number and wait in line. כשהגיע תורנו המסך אמר לגשת לעמדה מספר 2. When it was our turn the screen said to approach position number 2. הלכנו לפקידה והתיישבנו. We went to the clerk and sat down. פתאום ניגש אלינו מישהו, שחיכה גם הוא בתור לידנו, ואמר: ״סליחה גיברת, איזה מספר את?״ Suddenly someone approached us, who was also waiting in line next to us, and said: "Sorry ma'am, what number are you?"

אז הראיתי לו — 932, בלי להסתיר. So I showed him - 932, without hiding. הוא אמר: ״אני לפנייך״. He said, "I am before you." אמרתי לו: ״לא יכול להיות, הנה המספר שקראו לעמדה 2״. I told him, "It can not be, here is the number they called position 2." הוא התחיל לצעוק שהזמין מזמן באינטרנט ושזה לפי שעות ולא לפי מספרים ושכל אחד נהיה לו פה פתאום אלוהים. He started yelling that he had long ago ordered online and that it was by hours and not by numbers and that everyone was here suddenly God.

הופתעתי: ״מה, גם אתה אלוהים?״. I was surprised: "What, you God too?" שאלתי כי זה באמת צירוף מקרים מוזר ששני אנשים באותה עמדה מוסיפים את אותו שם באותה שעה. I asked because it's really a strange coincidence that two people in the same position add the same name at the same time.