Week 3 (מדע)
תודה רבה
-הי, אהה... מה שהוא לקח
אנחנו לא כאלה עצמאיים כמו שאנחנו חושבים. רובנו בסך הכל מחקים אנשים אחרים ונגררים אחריהם. זה קורה כל הזמן באופן לא רצוני וגם לא מודע . בתנוחות ישיבה, בצורות דיבור, בתנועות שפתיים, בהבעות פנים. איך מסבירים את ההתנהגות הזאת? קופים כמובן
מדענים שחקרו קופים מקוק בשנות ה-80 עקבו אחר המוחות שלהם וגילו תופעה מוזרה. כשהם התבוננו בקוף אחר, או אפילו באדם שמבצע פעולה כלשהי כמו פיצוח פיסטוקים המוח של הקופים התנהג כאילו הם עצמם מבצעים את הפעולה. לנוירונים, תאי העצב שאחראיים על החיקוי הזה במוח שלנו קוראים נוירוני מראה, והם עומדים לפי התיאוריה בבסיס מנגנון האמפתיה. זה שמאפשר לנו להבין כוונות ופעולות של האחר ולהזדהות איתו.
אגב, לפי השערות החוקרים הקושי של אנשים על הספקטרום האוטיסטי נובע מתפקוד לקוי של נוירוני המראה. קשה להם לפענח התנהגויות חברתיות או לחקות אותן. העניין הוא שלפעמים הפעולה או החוויה של האחר לא רק נרשמות אצלנו במוח אלא שהוא ממש מורה לנו להוציא אותה אל הפועל. החקיינות הלא מודעת הזאת נקראת אפקט הזיקית. המחקר בתחום עדיין מתפתח, אבל השערת החוקרים היא שפעולת החיקוי מסייעת לצד המחקה להסתגל לסיטואציה החברתית
-ולצד שביצע את הפעולה היא גורמת לחבב את המחקה ולרצות לעזור לו
ובסך הכל יש כאן היגיון אבולוציוני. כשמישהו מהשבט שלנו מזהה תוקף מספיק שרק נצפה בפניו המבועתות ונקלוט אותו רץ. וגם אנחנו נעוות פנים ונתחיל לברוח.
לא סתם ילדים מחקים את התנועות של מלך הכיתה ולא סתם אנחנו מאמצים את המילים המוזרות שבהן הבוסית אוהבת להשתמש.
-להגיד את האמת, דווקא לדעתי אני חושב שזה מאוד שרבילי.
במחקר מ-1999, שני חוקרים מאוניברסיטת ניו-יורק ביקשו מזוגות נבדקים להביט יחד בתמונות. אחד הנבדקים היה שתול שלהם. הוא הודרך מראש לבצע תנועות חוזרות במהלך הסשן, למשל לנענע את הרגל או לשפשף את הפנים. התוצאה? רבים מהנבדקים התמימים אימצו תוך זמן קצר את ההתנהגות של השתול.מחקרים אחרים הראו שכאשר הייתה פעולת חיקוי הנבדקים דרגו אחד את השני באופן חיובי יותר. מתברר שאם אנחנו מתחברים למישהו, נמשכים אליו או מעריכים אותו, אז נחקה אותו יותר וזה יקרה כמובן בלי שבכלל נשים לב. אנחנו אמנם רואים שאחרים עושים את זה, הולכים אחרי העדר. אבל כשזה נוגע אלינו? מה פתאום? אנחנו עצמאיים, חזקים, מובילים