Week 3c (Stefan)

"תראי מומו, זה ככה: לפעמים יש לך רחוב ארוך מאוד לפניך שצריך לטאטא. חושבים שזה כל כך נוראי וארוך, שאי אפשר לעשות את זה עד הסוף. אז מתחילים לפעול מהר. ופועלים מהר יותר ויותר. בכל פעם שמביטים רואים שזה לא פחות משהיה לפני. ונותנים עוד כוח ונבהלים ובסוף מתנשפים ואין עוד כוח. והרחוב עדיין לפנינו. ככה אי אפשר לעשות את זה. לא חייבים לחשוב על כל הרחוב בפעם אחת, את מבינה? רק חושבים על הצעד הבא, על הנשימה הבאה, על תנועת המטאטא הבאה. וכל הזמן רק על הבאה. אז זה כיף - זה חשוב - אז עושים את הדבר הזה טוב. וכך זה צריך להיות. פתאום רואים שצעד אחרי צעד עושים את כל הרחוב. לא יודעים איך ולא מתנשפים. זה חשוב." בכל פעם שאני גורף או מטאטא אני חושב על המילים של בפו מטאטא הרחובות.