סִינְדֵרֵלָה, הָאַבִּיר וְהַדְּרָקוֹן
זֶה הָיָה מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר. סִינְדֵרֵלָה טִיְּלָה לְיַד הָאֲגַם, וּפִתְאוֹם הוֹפִיעַ לְיָדָהּ דְּרָקוֹן. אָאָאָה! – צָעֲקָה סִינְדֵרֵלָה. בַּחֶדֶר שֶׁל הָאַבִּיר נִדְלְקָה נוּרִית אֲדֻמָּה. סִירֵנָה הִתְחִילָה לְיַלֵּל. הָאַבִּיר זָרַק הַצִּדָּה אֶת הָעִתּוֹן, יָרַד בַּמּוֹט, עָלָה עַל הַסּוּס הַלָּבָן שֶׁלּוֹ וְדָהַר לָאֲגַם. רַק חֲצִי שָׁעָה קֹדֶם לָכֵן הָיוּ חַיֵּי הַדְּמוּיוֹת שֶׁבַּסִּפּוּר שֶׁלָּנוּ הַרְבֵּה יוֹתֵר פְּשׁוּטִים. סִינְדֵרֵלָה הָיְתָה בַּגִּנָּה שֶׁל הַסַּנְדָּקִית שֶׁלָּהּ. הִיא אספה דְּלוּעִים וְשָׂמָה אוֹתָם בָּעֲגָלָה. יְבוּל הַדְּלוּעִים הָיָה מֻצְלָח מְאוֹד הַשָּׁנָה. הַדְּרָקוֹן סִיֵּם לְתַרְגֵּל יוֹגָה וְהִתְיַשֵּׁב לַעֲשׂוֹת מֵדִיטַצְיָה. הוּא אָהַב לָשֶׁבֶת בִּתְנוּחוֹת יוֹגָה וּלְהַקְשִׁיב לַצִּפּוֹרִים שֶׁשָּׁרוֹת בַּשִּׂיחִים שֶׁלְּיַד הָאֲגַם. הוּא נֶהֱנָה מִדִּמְמַת הַזְּרִיחָה. הָאַבִּיר הֵכִין קַנְקַן קָפֶה חָדָשׁ וּפָתַח עִתּוֹן בֹּקֶר. כְּמוֹ בְּכָל בֹּקֶר, הוּא נִסָּה לִפְתֹּר תַּשְׁבֵּץ וְתָהָה מָה הִיא הַמִּלָּה שֶׁאוֹמֶרֶת "בַּעַל חַיִּים גָּדוֹל וְיָרֹק" וּמַתְחִילָה בָּאוֹת "ד". אֲפִלּוּ חָמֵשׁ דַּקּוֹת לִפְנֵי התקרית הַכֹּל הָיָה עוֹד רָגוּעַ. סִינְדֵרֵלָה הִכְנִיסָה אֶת הָעֲגָלָה עִם הַדְּלוּעִים הַבַּיְתָה. הַדְּרָקוֹן סִיֵּם אֶת הַמֵּדִיטַצְיָה וְהִתְכּוֹנֵן לְרִיצָה סְבִיב הָאֲגַם. הָאַבִּיר הֶחְלִיט לְחַפֵּשׂ אֶת הַמִּלָּה הַמִּסְתּוֹרִית בָּאִינְטֶרְנֶט. אֲבָל עַכְשָׁו – הִתְחִילוּ הַצָּרוֹת! סִינְדֵרֵלָה שָׁלְפָה מֵהַשִּׂמְלָה שֶׁלָּהּ רוּגַטְקָה עֲנָקִית, הטעינה בָּהּ דְּלַעַת אַחַת וְיָרְתָה. הַדְּרָקוֹן צָעַק: "וַי, וַי, וַי!" – וְהִתְחַבֵּא מֵאֲחוֹרֵי הָעֵץ. "אָהָה!" – צָעֲקָה סִינְדֵרֵלָה וְיָרְתָה דְּלַעַת נוֹסֶפֶת. "מגיע לך! שֶׁלֹּא תִּתְקֹף יוֹתֵר נְעָרוֹת חַפּוֹת מִפֶּשַׁע בְּאֶמְצַע הַיַּעַר! " – הִיא הוֹסִיפָה. בְּאוֹתוֹ רֶגַע הָאַבִּיר, שֶׁדָּהַר מַהֵר כְּכָל הָאֶפְשָׁר, הִגִּיעַ לָאֲגַם. הַדְּרָקוֹן רָאָה אֶת הָאַבִּיר, חִיֵּךְ וְנֶאֱנַח: "סוֹף סוֹף!"
זה היה מקדם בבקר. סינדרלה טילה ליד האגם, ופתאום הופיע לידה דרקון. אאאה! – צעקה סינדרלה. בחדר של האביר נדלקה נורית אדמה. סירנה התחילה לילל. האביר זרק הצדה את העתון, ירד במוט, עלה על הסוס הלבן שלו ודהר לאגם. רק חצי שעה קדם לכן היו חיי הדמויות שבספור שלנו הרבה יותר פשוטים. סינדרלה היתה בגנה של הסנדקית שלה. היא אספה דלועים ושמה אותם בעגלה. יבול הדלועים היה מצלח מאוד השנה. הדרקון סים לתרגל יוגה והתישב לעשות מדיטציה. הוא אהב לשבת בתנוחות יוגה ולהקשיב לצפורים ששרות בשיחים שליד האגם. הוא נהנה מדממת הזריחה. האביר הכין קנקן קפה חדש ופתח עתון בקר. כמו בכל בקר, הוא נסה לפתר תשבץ ותהה מה היא המלה שאומרת "בעל חיים גדול וירק" ומתחילה באות "ד". אפלו חמש דקות לפני התקרית הכל היה עוד רגוע. סינדרלה הכניסה את העגלה עם הדלועים הביתה. הדרקון סים את המדיטציה והתכונן לריצה סביב האגם. האביר החליט לחפש את המלה המסתורית באינטרנט. אבל עכשו – התחילו הצרות! סינדרלה שלפה מהשמלה שלה רוגטקה ענקית, הטעינה בה דלעת אחת וירתה. הדרקון צעק: "וי, וי, וי!" – והתחבא מאחורי העץ. "אהה!" – צעקה סינדרלה וירתה דלעת נוספת. "מגיע לך! שלא תתקף יותר נערות חפות מפשע באמצע היער!" – היא הוסיפה. באותו רגע האביר, שדהר מהר ככל האפשר, הגיע לאגם. הדרקון ראה את האביר, חיך ונאנח: "סוף סוף!"
