Dod Arye 2

"זה מוזר. מוזר מאוד ." אמר המפלץ והרהר . "יש לו ריח טעים של בן אדם .

ותראי יש לו משקפיים רק לבני אדם יש משקפיים ." "אבל בעלי היקר "אמרה המפלצת "בני-אדם זזים הוא לא זז . בני-אדם מדברים הוא לא מדבר . הוא דומה לבן אדם אין ספק אבל אני לא חושבת שהוא בן אדם."

"אז אולי זו בובה של בן אדם ?" אמר המפלץ . המפלצת חשבה לרגע ואמרה, "אתה צודק. זאת בסך הכל בובה של אדם ."

"יש לי רעיון !" קרא המפלץ . "נשלח את הבובה הזאת לתנלי ." "רעיון מעולה !"

אמרה המפלצת . "יש לה בקרוב יום הולדת . היא כל כך מתוקה ! הנכדה החמודה שלנו בטח תאהב את הבובה הזאת."

המפלצת הרימה אותי כמו צעצוע ולקחה אותי איתם . אני לא זזתי . הם לקחו אותי לסניף הדואר המקומי . בדואר הכניסו אותי לקופסה וסגרו אותי בפנים . על הקופסה שמו בול ושלחו אותה לנכדה תנלי לכבוד יום ההולדת שלה .

דוד אריה השתתק . הוא הוציא את הממחטה מהכיס וניגב את המשקפיים שלו . "אבל דוד אריה ,"אמרתי ,"מה עשית בתוך הקופסה ?"

"הקופסה הייתה חשוכה ,ובקושי היה בה אוויר ,"המשיך דוד אריה לספר . "התקשיתי לנשום . היה מחניק מאוד בקופסא . לא ידעתי כמה זמן עבר ,אבל בסוף שמעתי דיבורים מחוץ לקופסא ."

"אמא ! אבא ! סבא וסבתא שלחו לי מתנה ליום ההולדת שלי! איזה כיף !"

זה היה קולה של תנלי . ההורים של תנלי פתחו את הקופסא. אני לא זזתי . לא אמרתי שום מילה .

האמא -מפלצת אמרה ,"סבתא וסבא שלחו לך בן אדם ! אני אבשל של ממנו מרק נהדר . אני אשים אותו במים רותחים ,ואני אוסיף בצל ,ואני אוסיף גזר וקצת שורשים ואולי אפילו איטריות ." כבר חשבתי שעוד רגע יבשלו אותי ,אבל אז אמר האבא -מפלצת ,"הוא לא בן אדם אמיתי .

הוא בובה של בן אדם . אתן לא רואות ? הוא לא זז, והוא לא מדבר. תנלי ,סבא וסבתא שלחו לך צעצוע חדש ."

נשמתי לרווחה . גם תנלי וגם ההורים שלה חשבו שאני בובה של בן אדם . כך הפכתי לצעצוע של תנלי . היא אהבה מאוד לשחק ב י .

היא הלבישה אותי ב בגדים . היא שמה אותי בבית הבובות שלה. היא שרה לי שירים, והיא אפילו עשתה לי אמבטיה בכאילו. תנלי כל כך אהבה אותי .

היא לא נתנה לאף אחד לשחק בי . "הוא שלי ! אל תגעו בו ! הוא שלי ורק שלי !"

היא צעקה על כל מי שנגע בצעצוע האהוב שלה ,כלומר בי .