הקיץ של אביה

אביה היא ילדה בת 10, יתומה מאב, החיה בפנימייה כי אמה, הניה, היא ניצולת השואה, חולה בנפשה ומאושפזת בבית חולים פסיכיאטרי. בטקס סיום הלימודים בפנימייה ב-1951, להפתעתה של אביה, מגיעה אמה לפנימייה ומוציאה אותה משם כי גילתה ששערה של בתה מלא כינים, זו היא רמיזה לכך שאמה היא חולת ניקיון. אחרי שהן חוזרות הביתה לפתח תקווה, אמה מספרת את אביה כדי לבער את נגע הכינים. הקרחת היא מושא לעג עבור הילדים במושבה. גם הניה היא מושא ללעג ולבוז עבור ילדי המושבה המכנים אותה "פרטיזונכה".

אביה לא מאמינה שאבא שלה מת. יום אחד בא למושבה אדם בשם מקס גנץ. אביה, המוצאת דמיון בינו לבין אבא שלה המנוח המופיע בתמונה, מדמיינת לעצמה שהוא אבא שלה. לאחר שעקבה אחריו, מר גנץ כועס על אביה והיא סוף סוף מסתכלת לו בעיניים. בעקבות כך היא מחליטה שהוא איננו אבא שלה.

אביה רוצה להשתתף בשיעורי הבלט של מיה אברמסון, אך מאחר שאין לה בגדים יפים, מיה לא נותנת לה להיכנס לשיעור. אביה מקללת את מיה, ולאחר שמיה שופכת עליה דלי מים, זורקת אביה אבן, פוגעת בעינה של מיה וגורמת לה לעיוורון זמני. אביה מבקרת אצל מיה בבית החולים ומבקשת ממנה סליחה, וזו סולחת לה.

אביה חוגגת יום הולדת 10 ואף אחד מהילדים בשכונה לא מגיע. אביה עצובה ומאוכזבת מאוד.

רות עורכת מסיבה לכבוד ההבראה של מיה ואביה ואימה לא מוזמנות. הניה מחליטה לערוך לה ולאביה נשף קטן בביתן והן רוקדות יחד.

בסוף הספר, סובלת הניה מהתמוטטות עצבים ונלקחת בחזרה למוסד הרפואי. מיה דופקת על דלת ביתה של אביה, אביה פותחת לה והן יושבות ומדברות. אביה ומיה נפרדות כידידות אך אביה מאבדת עניין בחברות עם מיה. אביה חוזרת בסוף לפנימייה.