Week 2 (העצמה אישית)

מורה בבית ספר יסודי נתנה לתלמידים שלה משימה לכתוב מה הם רוצים להיות כשיהיו גדולים. חלק מהתלמידים כתבו זמר, אחרים כתבו כבאי או שחקן או שוטר. כשהמשיכה לעבור בין דפים ראתה תשובה אחת שונה מכל השאר, על הדף היה כתוב את המילה.... מאושר.

המורה המבולבלת הלכה לילד ואמרה. ג'ון אני חושבת שלא הבנתי את המשימה"

אז הוא ענה לה:"המורה, אני חושב שלא הבנת את החיים".

איפשהו במהלך החיים ההגדרה לאושר נהייתה לא ברורה. אושר הוצמד לכסף, פרסום, השפעה, כמות העוקבים שיש לכם. אתם כל כך מנסים לרצות את כולם עד שזה נהיה בלתי אפשרי. הסטנדרט לאושר נהיה כל כך גבוה. אנחנו מחפשים את האושר בכל מקום. בכסף, בקניות, אפילו בזוגיות.

כשבפועל הוא יושב לנו מתחת לאף כל הזמן הזה. אושר נמצא בכל רגע קטן. ברוח על הפנים, בזריחה בבוקר, בגלים של הים, בצחוק עם החברים, בחיבוק החם מההורים.

אבל במקום לחיות ולשים את הפוקוס על הרגעים המדהימים האלה שבהווה. אתם עסוקים בלחשוב על כמה תהיו מאושרים רק אם תהיו עשירים, אם תהיה לכם זוגיות ואם רק היה לכם את הטלפון החדש הזה שאתם מאוד מאוד רוצים. האושר האמיתי שלנו בחיים לא מגיע מהעתיד ומהעולם החיצוני שסובב אותנו. אלא עליינו לגלות את האושר הפנימי שנמצא בתוכנו ולהוציא אותו החוצה לעולם. אז על תהפכו אושר לגודל הבית שלכם אלא לגודל החיוך שלכם. חייכו!

שלכם, אלסי